בווידאו: השער של הוגו לופס לרשת הפועל תל אביב
כאשר התקשרנו לתאם עם הוגו לופס את הראיון, הוא בדיוק צפה במשחק של ברצלונה נגד ארסנל. הוא ויתר על הטלוויזיה והעדיף לראות דרך האינטרנט: "אני מעדיף להבין את השפה שחיה את המשחק, זה יותר כיף. אני עדיין לא מבין מספיק טוב עברית, אני רק שנה אחת כאן וכולם מדברים אנגלית טוב אז זה עוזר לי. בעתיד אשפר את העברית, זה מקל על התקשורת עם הישראלים. בינתיים, כדורגל ובעיקר מה שקשור לספרד אני מעדיף לראות דרך הטלוויזיה הספרדית".
בנוגע לברצלונה, לופס מרגיש בדיוק כמו כולם: "חבר אמר לי לא מזמן שלא צריך ללכת לאופרה כי ברצלונה זה יותר טוב מהאופרה. אני אוהד של ברצלונה מאז שהייתי ילד. זה עדיין בלתי ייאמן רמת הכדורגל והצורה שהם משחקים. לראות ולא להאמין. אני לא מרשה לעצמי להפסיד אף משחק".
הוגו לופס יהיה בן 28 במאי הקרוב. הוא משחק בהפועל כפר סבא, אך לא כל יום יוצא לנו לראיין מישהו שבין הגילאים 12-19 שיחק בלה מאסיה של ברצלונה עם שחקנים כמו סרג'יו בוסקטס, ג'רארד פיקה וליאונל מסי. לאורך השנים הוא בעיקר חיפש את עצמו בליגות נמוכות בספרד, בבולגריה וגם אצלנו ברמת השרון, אך בעונה שעברה עשה את הקפיצה האמיתית באפולון לימסול. 10 שערים ו-9 בישולים הביאו אותו בקיץ להפועל כפר סבא ולעונה טובה מאוד עד עתה, שבעקבותיה גם קבוצות בכירות לוטשות עיניים לעברו.
איך הכל התחיל עם ברצלונה?
"גדלתי בספורטינג חיחון, משם המשפחה שלי. עברתי לבד לברצלונה, לבית ספר וללה מאסיה בגיל 12. הם אוספים צעירים מוכשרים מרחבי ספרד. הם דאגו לכל, נתנו למשפחה שלי אפשרות להגיע מתי שהם רוצים ולי את האפשרות לנסוע לחיחון מתי שרציתי, וגם סייעו כלכלית. היו לי הצעות מברצלונה ואתלטיקו מדריד אחרי משחקי אליפות בגילאים הצעירים בחיחון, אבל בגלל שיש לי משפחה בברצלונה החלטנו שאגיע לשם".
את גיא אסולין פגשת שם.
"כן, אני וגיא בקשר טוב. לא שיחקנו ביחד כי הוא צעיר ממני בשלוש שנים, אבל גרנו באותו מקום. כאן בישראל חזרנו להיות בקשר טוב יותר ואנחנו חברים טובים. אנחנו לא חוזרים אחורה לדבר על זה שהיינו צריכים להיות בברצלונה. עזבתי לפני שמונה-תשע שנים וזו לא אותה ברצלונה. ברצלונה התחילה לקדם את השחקנים שלה רק כשפפ גווארדיולה נכנס לעניינים. לפני זה היה קשה מאוד לקבל הזדמנות בקבוצה הראשונה, לא משנה כמה מוכשר היית".
גם גיא אסולין היה בסיטואציה הזאת?
"בהחלט. הוא היה מהבולטים בשנתון שלו ודיברו עליו כעל אחד שיגיע לקבוצה הבכירה. גיא לא באמת קיבל הזדמנות בקבוצה הראשונה, וזה שחקן שהיה מאוד איכותי בגיל צעיר. הייתי שם מגיל 12 עד 19 וזה בכלל לא פשוט. זה קשה מאוד, אתה לא מדמיין בכלל. הם משנים כל שנה את הסגל בכל שנתון. בשנתון שלי, 1988, רק ארבעה שחקנים נשארו עד גיל 19. הבולט ביותר היה סרג'יו בוסקטס, שהוא גם היחיד שעדיין בסגל הקבוצה הבכירה".
מהקבוצה של היום, רק עם בוסקטס שיחקת באותה הקבוצה?
"לא, בוסקטס ואני שיחקנו ביחד, לעתים עם שנתון אחד מעלינו, זה של מסי ופיקה. מסי ואני למעשה הגענו יחד. היינו ביחד בבית ספר. הוא היה בהתחלה מאוד ביישן ולא דיבר הרבה. גם מבחינת הכדורגל לקח לו קצת זמן, אבל מהר מאוד ראו כמה הוא כישרוני. באותו זמן מסי היה עוד אחד. אף אחד לא התייחס אליו כשחקן יוצא דופן. היו אז ג'ובאני דוס סנטוס, בויאן קרקיץ', ג'ורדי אלבה ופיקה. לא דיברו עליו אז כמו שהיום, הוא לא היה יוצא דופן. הוא היה רק מסי בגיל 12 - עוד שחקן מוכשר שהגיע לברצלונה".
לא דיברו עליו בגיל 12 כעל יוצא דופן?
"מההתחלה אמרו שיהיה שחקן טוב, אבל דיברו יותר על דוס סנטוס ובויאן. כשאתה מסיים גילאים צעירים, אתה לא יודע לאן זה יוביל אותך. כשסיימתי גיל נוער עברתי לקבוצה השלישית של ברצלונה יחד עם בוסקטס. לאחר מכן סגרו אותה והרבה שחקנים נאלצו ללכת. רק בוסקטס ושחקן נוסף הצטרפו לקבוצה השנייה של ברצלונה, והשאר עזבו. יש את השלב הזה של המעבר, שמי שלא צולח אותו צריך להתחיל להסתובב ולחפש את עצמו מחדש".
כשחובב כדורגל בישראל שומע עם מי שיחקת, הוא מצפה לראות סופרסטאר.
"זה לא עובד ככה. יש לי הרבה חברים שהיו מדהימים כצעירים, אבל דברים קורים. בויאן היה כישרון אדיר והתחיל לחפש את עצמו. לא שיחק ברומא, התקשה באייאקס. כשאתה בברצלונה הכול מצוין. אתה שולט בכדור, מכיר את השיטה והכול עובד. ברגע שאתה עובר, אתה משחק כדורגל אחר לגמרי. כדורגל שלעתים אף אחד לא מבין. אחרי ברצלונה זה תלוי בבחירה שלך. יש קבוצות שמתרכזות רק במשחק הגנה ולא מנסות להניע כדור, ואתה צריך לבנות מחדש את צורת המשחק שלך. לכן לדעתי הרבה יוצאי ברצלונה מחפשים את עצמם בחוץ. גם לי היה קשה בשנים הראשונות כי הייתי בקבוצות שלא ניסו להחזיק בכדור ולשחק כדורגל. אני בטוח שבקבוצות איכותיות יותר, כמו בעונה שעברה באפולון לימסול, אני אוכל להביא את עצמי יותר לידי ביטוי. גם בישראל יהיה לי הרבה יותר קל לשחק בקבוצות הגדולות ששולטות במשחק".
יש הרגשה ששחקנים כמוך וכמו גיא אסולין נכשלו אחרי ברצלונה גם בגלל הקטע המנטאלי, התסכול של הירידה מהחלום.
"זה נכון שיש אכזבה והתסכול מלווה אותך, אבל אתה חייב להתמודד עם הסיטואציה ולהילחם על מקומך. זה יותר טמון בהתאקלמות המקצועית. לדעתי גם גיא עבר את זה ועוד רבים. אני לא חושב 'איפה בוסקטס עכשיו ואיפה אני' ובוכה על זה. אני לא מתחרט על כלום. למרות שהייתי שחקן משמעותי בכל הקבוצות הצעירות, ברגע שהחלטתי להמשיך הלאה אני מאמין בזה ולא מתחרט. היו לי שנים קשות וקבוצות שהדברים לא התנהלו בצורה מקצועית וכמעט לא שילמו, וזה מתסכל. אני לא נותן לזה לשבור אותי. אני מנסה לבנות קריירה ואני עכשיו בכפר סבא עם ציפיות להתקדם".
אתה בקשר עם הספרדים שמשחקים כאן?
"אני בקשר עם ואליינטה, מונרוי ובעיקר קרוב לקרלוס גרסיה, אבל אנחנו לא מדברים על הדברים המקצועיים והבעיות שלו במכבי. הוא בחור עם אישיות חזקה ועובדה שחזר לשחק. הוא שחקן מצוין ברמה הגבוהה ביותר בישראל וצריכים לתת לו קרדיט. אני מעריך שבעתיד ימשיכו להגיע ספרדים לישראל. העניינים בספרד משתפרים גם מבחינה כלכלית, אבל צריך לראות מה יהיה".
ומברצלונה אתה עדיין בקשר עם מישהו?
"בעיקר ג'ובאני וג'ונתן דוס סנטוס, ועוד כמה שחקנים ששיחקו איתי. כשברצלונה הגיעה לשחק בניקוסיה נפגשנו במלון ודיברנו, אבל לא מעבר לזה. אני לא בקשר עם הקבוצה הנוכחית פרט לכמה אנשים במועדון כי עברו הרבה שנים, אבל תמיד אהיה מחובר למועדון. אגב, ג'ובאני דוס סנטוס היה השחקן הטוב ביותר לאורך השנתונים והוא שחקן ענק, אבל הוא לא היה מוכן בגיל 19 כמו שציפו וויתרו עליו מהר מדי. אין לי ספק שהוא היה יכול להצליח מאוד".
בוסקטס תמיד היה כל כך אמוציונאלי?
"תמיד, זה חלק ממנו. הוא בכלל שיחק חלוץ מספר 9 , סטרייקר. החולצה שיש לי בתמונה זאת החולצה של בוסקטס כאשר שיחקנו אחד נגד השני בבוגרים, אחרי שעברתי לספורטינג. אולי זאת גם הסיבה שהוא היחיד שהגיע עד לשם, שתמיד הוא היה כזה. אחד שנלחם ומשתגע על כל מה שמגיע לו".
לופס מבקש להסביר: "קחו לדוגמה את ססק פברגאס. הוא אמר פעם שכולם חושבים שזה קל לשחק בברצלונה, אבל זה מאוד קשה כי צריך ללמוד הכול כדי להית חלק מהמבנה. בברצלונה מלמדים אותך את כל היסודות האלה של המועדון. בגלל זה שחקנים שחזרו כמו פיקה, פברגאס וג'ורדי אלבה שלמדו את זה, משתלבים הרבה יותר טוב. איך להניע כדור, איך לנוע - אלה לא דברים פשוטים ברמה שברצלונה עושה את זה, ולא משנה כמה אתה מוכשר".
לפני קצת יותר מ-20 שנה, כשהיית בן 7, ברצלונה של יוהאן קרויף הגיעה לבאר שבע וניצחה 0:7.
"באמת? וואו... לא ידעתי, טוב לדעת. זה קורה בכדורגל, במיוחד נגד קבוצה עם כישרון כמו ברצלונה. אולי בשנה הבאה ברצלונה תבוא לפגוש את באר שבע בארץ וכולנו נלך לראות את המשחק".
שאלה היפותטית לגמרי: אם מסי היה מצטרף אליכם להפועל כפר סבא, אתם זוכים באליפות?
"לא, אני לא חושב. לא מאמין ששחקן אחד לא יכול לשנות את הכול. מה שקובע זה 11 שחקנים ובעיקר אלה שסביב מסי בברצלונה. אפשר להיות טובים יותר, אבל לא לזכות באליפות. כדורגל זה לא משחק של שחקן אחד. הוא היה מוסיף המון, אבל לאליפות צריך יותר משחקן אחד, לא משנה כמה הוא טוב".
מי לדעתך השחקן הישראלי הטוב ביותר?
"ערן זהבי. הוא שחקן מצוין, הוא מבקיע ומשפיע על המשחק. הוא לא הכי טכני, לא הכי מהיר ולא בולט יותר מדי בשום דבר, אבל טוב בכל. בכדורגל זה לא משנה אם אתה טכני אבל מנגד לא עושה מספיק תנועה, לא מספיק אגרסיבי או עושה הגנה. אתה חייב לתת לקבוצה את כל כולך וזה מה שעושה את זהבי טוב מאחרים. יש בישראל שחקנים כישרוניים וטכניים יותר שנותנים רק עשרה משחקים בעונה, וזה ההבדל. תוסיף את המספרים מדהימים ותבין למה הוא הטוב מכולם".
אגב, מי הכישרון הגדול ביותר שראית בברצלונה שלא הגיע לקבוצה הבכירה?
"הכישרון הכי גדול? ללא ספק ויקטור ואסקס. הוא שיחק אולי משחק אחד בקבוצה הבוגרת. הוא היה בשנים האחרונות בקלאב ברוז' והיום במקסיקו, אבל הוא פספוס גדול של ברצלונה. הוא היה צריך להגיע רחוק".
ביום ראשון אתם פוגשים את הפועל באר שבע ולאחר מכן את מכבי תל אביב. אתם נאבקים על מקומכם בליגה ומנגד יכולים גם להכריע את מאבק האליפות.
"אנחנו מתעסקים בעצמנו ולא במאבק האליפות. אני יכול לומר שלמכבי תל אביב יש שחקנים טובים יותר, אבל באר שבע טובה יותר כקבוצה. אני יכול לעזור השבוע לקרלוס גרסיה, אבל לא בשבוע הבא. בקפריסין הקדמנו בעונה שעברה בחמש נקודות את אפואל ניקוסיה, ולא זכינו. היתרון של באר שבע חשוב, אבל יש עוד שני מפגשים והפלייאוף קשה. הכול יכול להשתנות".
אתם חוששים לרדת ליגה?
"ברור לנו שצפויים שני משחקים קשים נגד מכבי תל אביב ובאר שבע, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להתרכז בלקחת נקודות ולא לחשוב יותר מדי רחוק. אני בכלל לא חושש שנרד. גם אם נפסיד את שני המשחקים, אני משוכנע שנישאר בליגה. הוכחנו שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה. ניצחנו את בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, קרית שמונה, אנחנו מאמינים בעצמנו וממש לא חוששים".
בינואר דיברו על אפשרות שתעזוב, שיש לך הצעות מהארץ ומחו"ל. מה קרה?
"הייתה סיטואציה שקבוצות מישראל ומחו"ל פנו לסוכן שלי שלומי בן עזרא והייתה אופציה שאתקדם, אך דיברתי עם המועדון והחלטנו שהפיתרון הטוב ביותר הוא להישאר. היו כמה הצעות שבדקתי, אבל בכפר סבא רצו שאמשיך ומכאן הכול היסטוריה. היו אפשרויות, אבל לא רציתי לעזוב. באתי לישראל בפעם השנייה כי טוב לי כאן ואני רוצה להישאר כאן בשנים הבאות".
אגב, כאשר הגיע שלב הצילומים, לופס היה רגוע. כשדיברנו איתו על קריירה עתידית בדוגמנות, הוא הפתיע: "אולי. עשיתי בעבר עבודות דוגמנות עבור שעונים, בגדים ועוד כמה מוצרים, בספרד ובקפריסין. אם יהיה מישהו שירצה שאמשיך עם זה כאן, אני אשמח".
רוברטו, לתשומת לבך...
