פרק חדש של רמזור: השנה עמוסת השינויים והתהפוכות של גילי ורמוט

בווידאו: שער הבכורה של גילי ורמוט במדי מכבי חיפה

ג'ורדי קרויף לא האמין שזה קורה לו. חצי שנה אחרי שסגר עבור מכבי תל אביב את העסקה שהרעידה את הכדורגל הישראלי ובישר כי קפטן הפועל תל אביב, גילי ורמוט, עובר ללבוש צהוב, לקשר נמאס.

רגע לפני סגירת חלון ההעברות בספטמבר, החליט ורמוט לעשות מהלך. הוא יזם שיחה עם קרויף ובמהלכיה ביקש להשתחרר מהקבוצה. הסיבות היו מגוונות, אך הדגש היה על כך שלא נקלט במועדון כמו שחשב. במקביל, ורמוט גם העביר לראשונה מסרים להפועל תל אביב, דרך שותפו לעסקים שהוא אוהד מושבע של האדומים, כי הוא היה מעוניין לחזור. שוב רעידת אדמה?

כמעט. הקשר שוחח בטלפון עם הבעלים אמיר כבירי, כשהמטרה מצד ורמוט הייתה להסביר לבוס החדש של הפועל תל אביב את סיבות המעבר לצהובים. מעין סוג של סולחה. אולם, כבירי שהעריך את הכנות של הקשר, ידע מה תהיינה ההשלכות של השבת ורמוט לאדום והיה רחוק מלהחזיר לו תשובה חיובית. השמועות הגיעו גם לאוזניהם של המנהלים הצהובים, ואצל האלופה החליטו להטיל וטו על עזיבתו של ורמוט. סוף סיפור? ממש לא.

טלטלה לא פשוטה עברה על הקריירה של גילי ורמוט בשנה האחרונה. שני מעברים לשני המועדונים הגדולים בארץ, השאירו את חובבי הכדורגל עם לא מעט סימני שאלה לגבי אופיו ויכולותיו המקצועיות. את מה שקרה לקשר בעונה האחרונה אפשר לדמות לצומת מרומזר: אחרי שעצר באדום והשתהה בצהוב, האם יצליח ורמוט להתניע מחדש את הקריירה בירוק?

מאז סגירת חלון העברות והודעה המפורסמת של האדומים לפיה "גילי ורמוט לא חתם בהפועל תל אביב ולא יחתום. נקודה, סוף פסוק", ישנן לא מעט שמועות באשר לגורם שהניע את הנהלת הפועל לצאת בצורה כה חד משמעית. אם תשאלו את אוהדי הפועל השרופים והמקורבים להנהלה, הם מוכנים להישבע כי כל תהליך ההשפלה שעבר הקשר בחלון העברות האחרון מצד האדומים, כולל הפגישה המדוברת בין אביו של הקשר לבין כבירי עצמו, הייתה מתוכננת. מעין סוג של נקמה על המעבר של ורמוט לצהוב. אבל כדי להבין איך הדברים התגלגלו לשמועות כאלה אכזריות, צריך לחזור אחורה, לרגעים האחרונים של ורמוט באדום.

את העונה שעברה פתחה הפועל תל אביב כשהבעלים דאז, חיים רמון, הצהיר בפומבי על עונה שתכלול קיצוץ מאסיבי בתקציב. לשם הוצאת התכנית לפועל, גייסו האדומים את איל ברקוביץ כמנג'ר והוא החל להחתים שחקנים בעלויות נמוכות מאוד ביחס למה שהתרגלו במועדון בשנים האחרונות. למרות ההצהרות על התמודדות בצמרת, הפועל הייתה בין הקבוצות הגרועות בליגה. הבעיות הכספיות והיכולות הגרועה במגרש הביאו את ורמוט לא פעם לחשוב על עתידו במועדון. לא רק האיום התמידי שלקבוצה לא יהיה דרך לשלם משכורות ריחף מעל ראשו של השחקן, אלא גם העובדה שהפועל לא תוכל מקצועית להתמודד בצמרת בשנים הבאות. התסכול הלך וגבר אצל השחקן, וכל הגורמים במועדון הרגישו שהוא מיואש מהמצב ולא רחוק היום שיעזוב.

מתחילת הקיץ ההוא ועד ינואר אשתקד, ג'ורדי קרויף, לא הפסיק לנסות לשכנע את הקשר לעבור לצהוב. וכשניתן האור הירוק מצדו של רמון, קרויף, הסתער על המציאה והעביר את ורמוט לאלופה. הפצע הגדול שהותיר ורמוט אצל האדומים היה גדול. כל כך גדול שהביא למהפכה בהנהלת הפועל תל אביב.
חצי שנה אחרי, בהפועל לא האמינו כי ורמוט רוצה לחזור הביתה. בהתחלה אמרו במועדון: "לא ייאמן איך החוצפן הזה רוצה לחזור עכשיו? לא טוב לו אז הוא חושב שהכול יכול להיסלח ברגע". אלא שוורמוט לא התייאש כל כך מהר והסביר לאנשי הפועל כי הוא עשה טעות. הוא הבהיר כי מהרגע שהגיע למכבי, הוא הרגיש לא שייך. אולם, כידוע, הדברים לא צלחו והקשר נשאר במכבי.

עוד כמה חודשים עברו והמצב המקצועי של הפועל תל אביב בעת פתיחת חלון העברות, היה מהגרועים שידעה אי פעם. יחד עם המינוי של אלי גוטמן, השמועות על חזרת הקשר כבר החלו לצוץ מכל עבר. ככל שהזמן חלף, הפועל המשיכה להתרסק מקצועית והלחץ במועדון שבר שיאים. ההפסד לבני סכנין בבכורה של גוטמן בליגה וההדחה מהגביע בידי כפר סבא, כבר אותתו לכולם כי אין כנראה ברירה אלא להחזיר את ורמוט.

המאמן האדום אמנם לא לחץ על ההנהלה בשום שלב להחתים את ורמוט, אך במהלך השבוע האחרון של החלון ואחרי ההפסד לבאר שבע, גוטמן שוחח מספר רב של פעמים עם הקשר ונתן לו להבין כי הוא רוצה מאוד לראותו מצטרף. יומיים לפי סגירת חלון ההעברות, נעשו שיחות נוספות בין ורמוט לבין גוטמן והמנכ"ל ניר ענבר. בעוד הקשר טען כי הפועל תל אביב היא היוזמת, בקבוצה אמרו כי ורמוט הוא זה שלחץ מאוד לחזור. "הנחישות שלו היא זו שהביאה לפגישה המדוברת בין אביו לבין כבירי".

ישנן אינספור גרסאות בנוגע למה שקרה באותה פגישה. האמת, בכל אופן, היא די פשוטה. "ורמוט לחץ כדי לחזור וגם אלי רצה אותו", סיפר גורם במועדון. "הדברים אף פעם לא הבשילו למשא ומתן אמיתי. במהלך כל השיחות שנעשו, הסכומים שגילי רצה והעובדה שמכבי לא הייתה משחררת אותו אלינו בחינם, מנעו מאיתנו לעשות מהלך רציני בעניין. שמענו את הצד של ורמוט, כן דובר על סכומים, אבל הם לא היו רלוונטיים. גוטמן רצה הרבה יותר את נמניה ניקוליץ'. ברגע שהוא קיבל אותו, כל פרשת ורמוט הסתיימה".

אחרי עזיבת ורמוט למכבי חיפה, במכבי תל אביב מיהרו להוציא שלל התבטאויות כנגד השחקן. הציטוטים שפורסמו עסקו בעיקר בעובדה שהרכש מהיריבה העירונית לא ממש השתלב במועדון - לא מקצועית ולא חברתית - ושבסך הכול אצל האלופה מרוצים מהפרידה. אלא שגם פה, כמו במקרה הפועל תל אביב, הדברים הרבה יותר מורכבים. כשוורמוט חצה את הכביש, הבאזז במכבי סביב הגעתו היה מטורף. אפילו שחקנים כמו ערן זהבי ואחרים לא האמינו למראה עיניהם כשחזו לראשונה בקשר לובש צהוב.

למרות כל החגיגות סביבו, ורמוט התקשה להתרגל לצהוב. המעבר הותיר אצלו מועקה מתחילת הדרך, אך בשבועות הראשונים אצל האלופה הוא עשה הכול כדי להסתיר זאת. לאחר מכן הגיעה הפציעה בקרסול שהשביתה אותו עד תום העונה, וההשתלבות נתנה אותות ראשונים של גמגום. כשההכנות לעונה החדשה ולליגת האלופות החלו, לאט לאט הדברים התבהרו. במכבי של זהבי, ורמוט אפילו לא היה אקורד שלישי. המעמד המקצועי שלו הלך ודעך, ויחד אתו גם מצב הרוח. "חלק מהסיבות שגילי כן רצה לעבור למכבי, היו בגלל שחשב שהוא יכול לתרום מקצועיות", אמר מקורב לשחקן. "הוא לא הרגיש שלם עם זה, אבל הוא רצה להיות חתום על הישגים נוספים בקריירה שלו. כשהבין שהוא לא כל כך בתכניות של המאמנים, מהר מאוד קיבל את ההחלטה לעזוב".

העובדות מדברות בעד עצמן. כאמור, כבר בסוף הקיץ הצהיר ורמוט בפני אנשי מכבי תל אביב שהוא מעוניין לעזוב. קרויף לא היה מוכן לתת יד לדבר ושוחח עם ורמוט מספר פעמים. אחרי שהחלון נסגר, המנהל המקצועי של מכבי הבטיח לקשר כי הוא יהיה פקטור הרבה יותר משמעותי, ולתקופה קצרה ורמוט התרצה. בסוף קמפיין האלופות ובשבועות האחרונים של סלבישה יוקאנוביץ' בקבוצה, התסכול של ורמוט גבר. הוא הגיע לאימונים ללא מצב רוח והיה נראה כי גמלה בלבו ההחלטה כי לא ימשיך בקבוצה. הגעתו של פטר בוס טרפה את הקלפים, רק לרגע קט. ורמוט האמין כי בוס, בניגוד למאמנו הקודם, יעניק לו הזדמנות לשדרג את מעמדו בזכות ההיכרות ביניהם מהליגה ההולנדית. זה לא קרה.

שבועיים אחרי הגעתו של בוס מהולנד, לוורמוט נמאס סופית. הקשר התחיל להפעיל מכבש לחצים על הנהלת מכבי תל אביב כדי שתיתן לו לעזוב. קרויף, לעומתו, היה רחוק מלהתייאש. הוא יזם שיחות עם ורמוט ושלח לו הודעות כדי שיישאר. זה נמשך עד שבמכבי התייאשו הן מהניסיונות של קרויף לרצות את השחקן והן מהתלונות של ורמוט. כך הגיע הפרק הקצר בצהוב לסיום בקול ענות חלושה. ורמוט שוב החליף צבע.

ההתלבטות לגבי אם צירופו של ורמוט למכבי חיפה לא החלה בחלון ההעברות הנוכחי. לקראת חודש ינואר אשתקד, אלכסנדר סטנוייביץ' רצה מאוד את גילי ורמוט. הוא פנה ליעקב שחר ואמר לו שזה השחקן בוא הוא מעוניין במקום רובן ראיוס. כלומר, במכבי חיפה כבר התקבלה החלטה להיפרד מהקשר הספרדי, וסטנוייביץ' רצה לראות את קפטן הפועל תל אביב מגיע במקומו. הרצון נותר גם לאחר שסטנוייביץ' פוטר ומרקו בלבול התמנה למאמן. אלא שאז החלו ויכוחים במועדון הירוק. ההתלבטות לגביו נבעה מכך שהוא כבר לא ילד והיה חשש שהוא כבר מעבר לשיא, אבל הסיפור נגע בעיקר בכסף. לא כולם במועדון הירוק חשבו שהוא שווה 350 אלף יורו, כמו שהוא מבקש. ובנוסף, ורמוט ביקש חוזה לשלוש שנים ובחיפה לא היו מוכנים להחתים אותו ליותר משנתיים.

ורמוט עצמו טוען עד היום כי מכבי חיפה הייתה מבחינתו האופציה הראשונה באותה תקופה. ביום האחרון עוד עשו כל הצדדים מהלך אחרון להעביר את הקשר לירוק ולא לצהוב, אך הניסיונות פסקו ברגע שהירוקים הבינו כי הדברים סגורים בין קרויף לבין רמון.

האופציה של ורמוט שוב עלתה כשבחיפה הבינו כי השחקן מעוניין לעזוב את האלופה. בתיווכו של סוכן השחקנים רונן קצב, סוכמה תחילה עסקת השאלה. מכיוון שהקשר לא היה מעוניין להיות מושאל מהאלופה, הוא ניסה למצות את האפשרות לחזור להפועל תל אביב. כשהבין שהאופציה הזו לא קיימת, הסכים לקצץ משמעותית מהחוזה כדי לעבור למכבי חיפה.

"אולי על פניו זה נראה שגילי עשה הכול כדי לחזור להפועל", הוסיף אותו מקורב לשחקן, "אבל חיפה תמיד הייתה בסיפור. היום, אחרי שעשה כבר את המעבר, הוא יודע שזו הבחירה הכי טובה בשבילו מכל הבחינות. שם הוא היה צריך להיות כבר בעונה שעברה. עכשיו הוא מרגיש שהוא צריך לתת לחיפה את מה שמצפים ממנו, והוא מקווה להחזיר את הקריירה שלו ואת המועדון למקום בו הם רגילים להיות.