בווידאו: שלל דאנקים של קילגנון
כדי להכין את עצמו למה שתיקרא "תחרות ההטבעות הטובה אי פעם", זאק לאבין שוטט ברשת במשך שבועות כדי למצוא השראה. לא עבר זמן רב עד שאחד החיפושים הווירטואליים העלה בחכה את דאנק "האבידות והמציאות", ההטבעה המפורסמת ביותר של סנסציית היוטיוב ג'ורדן קילגנון. משם זה נמשך לצפייה ממושכת בפלא הקנדי הזה, אמן וממציא דאנקים למחייתו, שנותן מוזה, מסתבר, גם לכוכבי NBA.
קילגנון הוא כבר מזמן לא רק קוריוז ליודעי ח"ן. הסרטונים הוויראליים שלו אפילו מפיקים פרנסה יפה, אבל גם מיליוני צפיות ביוטיוב ו-260 אלף עוקבים באינסטגרם מספיקים כדי לקבל הכרה חלקית בלבד בצינורות המקובלים. הכדורסל הממוסד עדיין לא יודע איך לעכל גידול פרא כמו קילגנון, שבעולם מתוקן היה מקבל צ'אנס להתחרות ראש בראש מול מי שנחשבים למטביעים הטובים ב-NBA.
קילגנון דווקא כן הובא לטורונטו. יממה אחרי שארון גורדון ואותו זאק לאבין שברו את האינטרנט, קיבל אמן ההטבעות 20 שניות של חסד במהלך פסק זמן. ברשת TNT יצאו להפסקת פרסומות, אבל כשחזרו הבינו את הטעות והקרינו בלופים את קילגנון מבצע את העקרב, עוד אחד מהדאנקים המפורסמים שלו, כשהוא לבוש בג'ינס שמעלה את דרגת הקושי.
עכשיו גם שאקיל אוניל מריץ אותו לתחרות ההטבעות הבאה.
הוא בן 23, 1.85 מטר בלבד, ואם תשאלו אותו איך כל זה קרה, הוא ישיב לכם במילה אחת: גורל. את הדאנקים הוא חי ונושם מלידה. כמי שנקרא על שמו של מייקל ג'ורדן, לא באמת הייתה לו ברירה אחרת. כבר בגיל שלוש צולם כשהוא מטביע לסל מיניאטורי במגרש החנייה בבית הוריו באונטריו, ומה שנראה תחילה כתחביב התברר ברבות השנים כאובססיה. אפילו הכדורסל עצמו הפך משני לעומת ההטבעות, שנחשבו עבורו לדבר האמיתי. הוא שיחק בקבוצת הכדורסל של התיכון בו למד ואפילו נחשב לכישרון לא רע בכלל, עד שבגיל 16, קצת אחרי שהטביע לראשונה בסל תקני, פרש כדי להקדיש את כל הזמן הפנוי לטובת ריחופים מסוגננים.
לרוב, הטבעה נתפסת כפעולה שלא דורשת מאמץ מיוחד, כזו שבאה מתוקף גובה מתאים או קפיצים בלתי שגרתיים ברגליים. ובכן, לא במקרה של קילגנון, שבמשך חמש שנים, מגיל 16 עד 21, היה מתאמן כמעט מדי יום על הטבעות במשך שלוש עד ארבע שעות. בלילה, לפני השינה, היה מפעיל את החוש היצירתי ומריץ בראשו דאנקים שטרם נוסו ולמחרת הולך לממש אותם במגרש השכונתי. פעם אחת הוא אפילו הקיץ משנתו בשעת לילה מאוחרת עם רעיון חדש, קם ממיטתו והתאמן עד ארבע וחצי לפנות בוקר על ההטבעה הספציפית שהופיעה בחלום.
ספק ספורטאי ספק אמן? הצחקתם אותו. "בשלב מסוים הרגליים שלי כל כך כאבו שהייתי מנסה לקום מהמיטה בבוקר ופשוט קורס", סיפר בראיון לרשת 'יאהו". "הייתי צריך להיעזר בקירות כדי ללכת למטבח. אנשים שאלו אותי, 'למה לעזאזל אתה עושה את זה?'. בראש שלי עניתי להם 'אתם לא מבינים, אני הולך להיות הכי טוב בעולם בזה'".
ג'ורדן קילגנון מציג: "אבידות ומציאות"
משוגע ותלוש מהמציאות ככל שזה נשמע, קילגנון החליט ללכת על החלום בכל הכוח, אבל דחה כל הצעה לעשות זאת במסגרת שגרתית של קבוצת כדורסל. מכללת סיינט מרי, בה למד, הציע לו להצטרף למבחנים, אך הוא סירב בגיל 21, חצי שנה בלבד לפני שסיים תואר ראשון בעיצוב תעשייתי, החליט לנטוש את הלימודים כדי להשקיע את כל מרצו בסרטונים ויראליים.
כשהופיע לפתע בבית הוריו, גילה שהצעד הזה עלול לעלות לו בנתק עם המשפחה. אמו איימה לזרוק אותו מהבית והחרימה ממנו את המכונית והלפטופ שרכשה עבורו, בניסיון נואש להחזירו לקולג'. "הייתי שבורה", סיפרה לא מזמן. "השקענו בחינוך שלו המון כסף וכעסנו מאוד שלא סיים את השנה האחרונה. הציונים שלו היו טובים, חיי החברה היו מעולים, מה היה חסר שלו? בזמנו חשבתי שהוא עושה את הטעות הגדולה בחייו".
זה לקח זמן, אבל גם אמו של קילגנון השתכנעה לבסוף, כשבנה החל לקבל הזמנות לאירועים מכל העולם והחל להרוויח כסף טוב פר התעופפות. החלק היותר מפתיע הוא שבדרך להפוך לאושיית יוטיוב מוכרת קילגנון, שלא נחשב לאתלט יוצא דופן, חשף גם גילוי מדעי: אלה לא הגנים שיגרמו לך לקפוץ גבוה יותר, אלה גם לא אימונים מיוחדים לחיזוק השרירים והרגליים אלה שעות נוספות במגרש. קילגנון לא עבד על כושר, לא הרים משקולות ובטח שלא קיבל הכוונה מאף אחד.
כל מה שהוא היה זקוק לו זה סל, כדור והמון, המון כוח רצון. "כל מה שעשיתי היה להטביע במשך שלוש-ארבע שעות כמעט מדי יום, אף פעם לא עשיתי שום דבר חוץ מזה", סיפר למגזין Just Fly. "צרחתי מרוב כאבים והמשכתי לעשות את זה במשך שעות. הטבעתי במינוס 35 מעלות, הטבעתי בשלג, הטבעתי אחרי ששלושה ימים בקושי ישנתי. אמרתי לעצמי שאם אני לא סחוט לחלוטין אחרי אימון, אם הרגליים שלי סוחבות את עצמן בקלות, כנראה שמשהו לא בסדר. ולאט לאט הניתור שלי השתפר. אין לי הסבר לזה. אולי קפיצה זה גם עניין של אימון".
צפו בדאנק "העקרב"
אז הנה אלמנט נוסף שהופך את קילגנון לספורטאי מהשורה הראשונה: עמידה בלחצים. במסגרת מסעותיו בעולם, קילגנון מחוייב לבצע את הדאנקים המפורסמים שלו, "אבידות ומציאות" ו"העקרב", על אף שדרגת הקושי שלהם כה גבוהה עד שלעתים דרושה שעה תמימה עד שהם מבוצעים בהצלחה. במשחק האולסטאר בטורונטו הוא הדהים את הקהל כבר בניסיון הראשון, והפך רשמית גם לדמות מוכרת בקנדה.
לשם השוואה, במהלך סופ"ש האולסטאר מספר הציוצים עליו בקנדה עלה על מספר הציוצים על אנדרו וויגינס, מהמצטיינים במשחק הכוכבים העולים. בערוץ הטלוויזיה הקנדי TSN כבר הדביקו לקילגנון את הכינוי "אייר קנדה", שהיה שמור עד כה לוינס קרטר, מהמטביעים הגדולים בתולדות המשחק. ההתקרבות של קילגנון לקונצנזוס אפשרה לו גם לממש את מה שחלם לעשות במשך שנים ולא העז לשדרג את ההטבעה המפורסמת של מייקל ג'ורדן, שעל שמו הוא נקרא, מקו העונשין. "אני די בטוח שהיום אפשר להגיד בוודאות שאני מטביע טוב יותר ממנו", ציין בביטחון.
ועכשיו כולם קוראים להשתתפות שלו בתחרות ההטבעות הבאה. שאקיל אוניל החל להריץ את שמו עוד לפני האולסטאר, ג'יילן רוז הצטרף אליו לאחרונה וכנראה שגם זאק לאבין, הזוכה בשנתיים האחרונות, לא יתנגד לאתגר. ברשתות החברתיות אף קראו להחתימו בקבוצת NBA , ולו בשביל שהחימום יהפוך לאטרקציה משל עצמה. זה לא רעיון כל כך מופרך, בהתחשב בעובדה ששחקנים שרכבו על הטיקט של מטביענים כמו ג'יימס ווייט או ג'ראלד גרין קיבלו הזדמנויות שונות בליגה.
אבל התוכניות של קילגנון אחרות לגמרי. "טוב לי במקום שאני נמצא בו. אני לא מחפש הכרה ולא אכפת לי שחושבים שאני ספורטאי בכאילו, כי אני יודע בדיוק מה עברתי כדי להגיע למקום שאני נמצא בו היום", אמר לאחרונה. "אפילו אם יקרה משהו ממש מופרך וקבוצת כדורסל מקצוענית תציע לי חוזה, לעולם לא אסכים. עברתי דרך מיוחדת מדי מכדי שעכשיו אנסה לסטות ממנה".