מאמן נבחרת ישראל לשעבר, לואיס פרננדז, התראיין לאתר האינטרנט הצרפתי-יהודי Actualite Juive לרגל היציאה של האוטוביוגרפיה, וכהרגלו סיפק כמה דברים מעניינים. הצרפתי בן ה-56 אימן את בית"ר ירושלים בשנים 2005-2006 ובהמשך עמד על הקווים של נבחרת ישראל במוקדמות יורו 2012. לפני כשנה הוא מונה למאמן נבחרת גינאה.
פרננדז אמר: "אימון נבחרת ישראל? בסך הכול זו הייתה חוויה מעניינת, אבל לא קיבלתי מספיק זמן בשביל להשלים את העבודה שלי. הייתי רוצה שזה יסתיים בצורה שונה, עזבתי מאוכזב וממורמר. תקשורת הספורט הייתה מאוד קשה".
המאמן הוסיף: "תסתכלו על המחליף שלי, אלי גוטמן. הוא היה יותר זמן ממני בתפקיד ומה הוא השיג? הוא נכשל להעפיל למונדיאל 2014 וליורו 2016. בהתאחדות רצו להחליף אותי במאמן ישראלי בכל מחיר. קיבלו את גוטמן כמו המשיח, כינוי אותו 'מוריניו', 'ואן חאל', 'גווארדיולה'. אבל נבחרת ישראל הלכה אחורה בשנים האחרונות".
פרננדז הוסיף: "אני לא פוסל חזרה לישראל או לשום מקום אחר. זה תלוי בנסיבות. אני אוהב את מכבי נתניה. את האווירה בעיר, בה יש קהילה צרפתית גדולה, את האצטדיון החדש..."
המאמן נשאל על אלירן עטר ואיתי שכטר, שכיכבו בליגה הישראלית, אבל נחלו כישלונות בליגה הצרפתית: "יש להם כישרון, אבל הם לא מספיק חזקים מבחינה מנטלית, בשונה מטל בן חיים (הבלם), דודו אוואט ויוסי בניון. שלושת האחרונים הרשימו אותי בשיה המקצוענית שלהם, בכבוד ובחוסן המנטלי".
הצרפתי סיכם: "יש דברים טובים בכדורגל הישראלי. אצטדיונים חדשים, לחלק מהקבוצות יש מתקני אימונים מצוינים. ערן זהבי ששיחק אצלי, כובש כמעט בכל שבוע. הוא שחקן כשרוני ונראה שהוא פורח בישראל, אבל זה לא משהו שאפשר להגיד על התקופה שלו בפאלרמו".