כבר היה גרוע יותר: העונות החלשות של הפועל ירושלים באירופה

ירושלים ידעה בשנים הללו בעיקר אכזבות באירופה, ולמעשה עלתה שלב רק פעם אחת מאז עונת 2007/8. הפעם עם סגל מאוד מרשים שכלל את ג'ייקוב פולן, קרייג סמית', ג'וש דאנקן, מאיר טפירו, רביב לימונד, דן גרונפלד ואלישי כדיר, זה היה חייב להראות אחרת. ההגרלה לא הייתה הכי קלה, אבל האדומים ידעו שיהיו חייבים לנצח את פרינאיי הליטאית במחזור הפתיחה כדי להגיע טוב יותר להמשך, אז הם ידעו. הליטאים של וירג'יניוס ששקוס שלטו במשחק ויצאו עם ניצחון ב-13 הפרש.

שבוע לאחר מכן הגיע ננו גינזבורג עם נימבורק למלחה וחבורת הצ'כים החזקה שלו פירקה את ירושלים עם ניצחון 69:86. הקבוצה של דרוקר עוד עשתה קולות של חזרה לחיים עם ניצחון 67:81 על בודיבלניק קייב בבית, אך שבוע לאחר מכן הפסידו באוקראינה וידעו שרק ניצחונות בהפרשים גדולים על פרינאיי בבית ונימבורק בחוץ יעלו אותם לשלב הבא. אז ירושלים ניצחה פעמיים, ואת הליטאים גם בהפרש הרצוי, אך למרות משחק מצוין בצ'כיה היו חסרות להם 9 נקודות כדי לעלות שלב.

אחרי עונת בכורה מאכזבת, קיווה עודד קטש להוביל את האדומים רחוק יותר באירופה ובליגה, בעונה שהסתיימה עם פיטורים מוקדמים. ההגרלה של האדומים לא הייתה קלה, כשבין המתחרות על העלייה היו בי סי דונייצק וגראבלין. ירושלים פתחה עם הפסד סביר באוקראינה, והמשיכה לניצחון משכנע על ציבונה זאגרב החלשה 73:89. משחק המפתח היה נגד הצרפתים בבית. די ג'יי סטרוברי הוביל קאמבק של ירושלים במחצית השנייה שסגרה פער של 12 הפרש ל-4 בלבד ברבע השלישי, אך התפרקות בדקות האחרונות והצגה של אנדרו אלביסי ורודי ג'ומבי הובילו את גראבלין לניצחון ענק 75:91 במלחה.

ירושלים קיוותה לתקן בצרפת, אך פיגרה ב-15 הפרש ברבע הראשון בדרך לתבוסה ב-23 הפרש, והסיכוי התנקז למשחק הביתי נגד דונייצק, בו ניצחון במעל 9 נקודות היה שומר על סיכוי טוב לעלייה. ירושלים הייתה בתמונה לאורך רוב המשחק, אבל האקס ראמל קרי עם 19 נקודות העניש ונתן לאוקראינים ניצחון 68:74 שחיסל את העונה האירופית כבר אחרי חמישה משחקים.

עם התואר המחייב של מחזיקת היול"ב קאפ, ירושלים הגיעה לעונת 2004/5 בידיעה שלשחזר את ההישג יהיה קשה מאוד. השיטה אז הורכבה מ-7 בתים של 6 קבוצות מהן מעפילות שתי הראשונות ושתי הקבוצות הטובות ביותר מהמקום השלישי. גם ההגרלה לא האירה פנים לקבוצה של שרון דרוקר - ולנסיה החזקה, וארזה המנוסה, שאלון מצרפת ושתי קבוצות מפורטוגל, אוברנסה וקוולוז. הזרים שהובילו את הקבוצה לזכייה - וויל סולומון, קלי מקארתי וטונג'י אוואג'ובי, עזבו את מלחה, ואת מקומם תפסו ליאון טרימינגהאם, ריקי פולדינג, וויליאם אייברי וקימאני פרינד הגדול, ועם הסגל הזה הייתה אמורה ירושלים לעלות שלב.

הסיבוב הראשון עבר בצורה סבירה - הפסד חוץ בולנסיה, תבוסה לא נעימה בוארזה לצד שלושה ניצחונות ביתיים שמו את ירושלים בתמונה, בידיעה שבסיבוב השני היא צריכה להשיג ארבעה ניצחונות כדי לעלות בוודאות. במחזור השישי ניצח איגור ראקוצ'ביץ' הגדול, אז במדי ולנסיה, את ירושלים בזריקות עונשין מעוררות מחלוקת וסיבך את התמונה. שבוע לאחר מכן יצאה ירושלים לקוולוז, עד אז עם ניצחון אחד וחמישה הפסדים. האדומים הושפלו והובסו 100:81, כשהם מאבדים סיכוי ריאלי להעפיל. ירושלים נשארה בתמונה והצילה את הכבוד עם ניצחון קל בפורטוגל, ניצחון ענק על וארזה, שכבר הבטיחה את המקום השני, ובמחזור האחרון גברה על שאלון בחוץ בקרב על המקום השלישי, אלא שהוא לא הספיק כדי לעלות, והאלופה המכהנת הודחה בעיקר בשל אותו הפסד מביך בפורטוגל.

אחרי שבעונה שקדמה לכך הוביל בראד גרינברג את ירושלים לרבע גמר היורוקאפ, ועם סגל נהדר שכלל את דונטה סמית', ליאור אליהו, יותם הלפרין, דרווין קיצ'ן וברייסי רייט, ירושלים של דני פרנקו כיוונה רחוק בכל המפעלים. האדומים קיבלו הגרלה לא פשוטה, כשבאנביט וריטאס וילנה נראו משימה כמעט בלתי אפשרית, אך פרטיזן בלגרד שבתהליך קריסה כלכלי, פלוישט הרומנית וקרסני אוקטיבר נראו כמו משוכות שקבוצה בעלת יומרות צריכה לעבור, במיוחד עם הרכש המצוין שלה.

ההפסד הצמוד במשחק הראשון לבאנביט התקבל בהבנה, אלא שהנפילה החלה שבוע לאחר מכן במשחק הבכורה בארנה. הקבוצה של פרנקו שמטה יתרון 9 בתחילת הרבע האחרון והפסידה לוולגוגראד 79:78. שבוע לאחר מכן גברו האדומים בקושי על פרטיזן בלגרד בבית, ויצאו למשחק מפתח נגד פלוישט בחוץ, אותו היו חייבים לנצח. ירושלים נראתה לא טוב והפסידה 83:74.

מי שחשב שהחזרה לארנה תשאיר אותם בחיים התבדה עם שני הפסדים לריטאס וילנה ובאנביט, ובמחזור השביעי המשיכה העונה המסויטת עם הפסד ברוסיה לוולגוגראד, ממש בדקות הסיום. השחקנים של פרנקו השאירו לעצמם סיכוי לעלות, בזכות שיטת היורוקאפ, אחרי ניצחון על פרטיזן בלגרד בחוץ, אך במחזור התשיעי היו צריכים לגבור על הרומנים ביותר מ-9 הפרש, הצליחו לגרור את המשחק לשתי הארכות לפני שהפסידו 112:110, וסיימו את העונה האירופית עם 20 אחוזי הצלחה בלבד.

את עונת הבכורה שלו בירושלים היה צריך גיא גודס להתחיל במשימה אולי הקשה ביותר שיכל לחלום עליה - משחקי מוקדמות לכניסה ליורוקאפ מול קאזאן, אחת הקבוצות החזקות בממפעל. ירושלים אמנם הציגה סגל מצוין, אבל למשחק הראשון בקאזאן הופיעה ללא אדם הלסקה ורוג'ר פאוול ג'וניור, הפסידה ב-22 הפרש, ולמרות ניצחון בגומלין ב-3 נקודות הפרש ירדה לראשונה בתולדותיה ליורוצ'אלנג'.

הנחיתה של ירושלים ביורוצ'אלנג' הייתה רחוקה מלהיות רכה. האדומים זכו לבית עם אולדנבורג היחסית טובה, אמסטרדם של אריק שיבק ולאריסה היוונית. כבר במשחק הראשון במלחה הגיעו ההולנדים והדהימו עם תצוגה של אוויס וואייט, שבהמשך הקריירה הגיע לקדנציה קצרה באשקלון. זה נגמר עם ניצחון הולנדי 81:83. האדומים המשיכו לניצחון די נוח על לאריסה, אך במחזור השלישי רשמו הפסד ביתי שני במפעל, כשאולדנבורג עם ריקי פולדינג שולטת ומנצחת 81:88.

בהולנד ירושלים נראתה רע, פיגרה ב-11 ברבע השלישי, אך עומאר סניד הוביל קאמבק וטימי באוורס נתן לקבוצה ניצחון מקו העונשין בנקודה אחת בלבד, מה שנתן להולנדים יתרון במאבק הפנימי. לאריסה בחרה שלא להגיע לישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ובמחזור האחרון ירושלים הייתה צריכה ניצחון בגרמניה כדי לעלות, אך הפסידה 79:70 ולא הצליחה לעלות שלב במפעל השלישי בחשיבותו ביבשת.