בעבר נחשבה אליפות אוסטרליה לגרנד סלאם בו ההיתכנות להפתעות גדולות היא הגדולה ביותר, אבל המגמה הזאת מעט השתנתה בתקופה האחרונה. בחמש השנים האחרונות השחקן הטוב בעולם נובאק דג'וקוביץ' זכה בתואר ארבע פעמים, כשרק סטן ואוורינקה הפתיע ב-2014 עם תואר הגרנד סלאם הראשון שלו. בכלל, בעשרת הטורנירים האחרונים במלבורן זכו דג'וקוביץ' (חמש פעמים), רוג'ר פדרר (שלוש פעמים בעשר השנים האחרונות וארבע בסך הכול), נדאל (פעם אחת) ו-ואוורינקה. גם אצל הנשים לא נרשמו הפתעות מרעישות במיוחד, כשסרינה וויליאמס (ארבע פעמים), ויקטוריה אזרנקה (פעמיים), לי נה, מריה שראפובה וקים קלייסטרס (פעם אחת כל אחת) זכו בתשעת התארים האחרונים. בין אם אתם חובבי הפתעות או חובבי פייבוריטים, לקראת פתיחת הטורניר נזכרנו בהפתעה הגדולה ביותר שהייתה באליפות אוסטרליה אי פעם, עם האיש שהדהים את מלבורן. הערכה שלנו: השנה המדורג 212 בעולם לא יזכה בטורניר.
הטניסאי האוסטרלי האחרון שזכה באליפות אוסטרליה הפתוחה היה מארק אדמונדסון. זה לא פריט הטריוויה היחיד שרלוונטי לגבי אדמונדסון (בן 61 היום), שהפך בשנת 1976 למדורג הנמוך ביותר אי פעם שזוכה בתואר גרנד סלאם ממעמקי המקום ה-212 בעולם. באותה תקופה שיחקו באוסטרליה עדיין על דשא והטורניר נחשב לגרנד סלאם הכי פחות יוקרתי, מפני שהתחיל יום אחרי חג המולד וחילק פרסים כספיים נמוכים מאוד ביחס לטורנירים האחרים. בגלל כל אלה, נוצר מצב שמרבית המשתתפים בטורניר היו אוסטרלים ולרבע הגמר הגיעו שמונה אוסטרלים. חשוב לציין שבאותם הימים אוסטרליה הייתה מעצמת טניס אדירה עם כמה מכוכבי הטניס הגדולים והמפורסמים בעולם, ועדיין הסנסציה של אדמונדסון הייתה אדירה.
אדמונדסון הגיע לטורניר של אותה שנה אחרי שזכה באליפות טזמניה הפתוחה, ובתום תקופה בה עבד קשה מאוד על מנת שיוכל לחלום על נסיעות ברחבי העולם כטניסאי. אדמונדסון נאלץ להתפרנס מניקיון חלונות ומסדרונות בבית חולים על מנת לחסוך כסף לטובת החלום. "אחותי הייתה אחות בבית החולים באותה התקופה ותמיד חיפשו שם מנקי חלונות", אמר אדמונדסון ל"ניו יורק טיימס" ב-2011, "הייתי עושה פוליש לרצפה ומנקה חלונות ולשמחתי כבר אחרי יומיים התקשרו אליי מאיגוד הטניס האוסטרלי ואמרו לי שאין להם מספיק שחקנים בשביל אליפות טזמניה הפתוחה. הם אמרו שישלמו לי על הטיסות ועל האירוח, אז קפצתי על האפשרות". בראיון ל"אינדיפנדנט" הבריטי סיפר אדמונדסון על תקופת העבודה כמנקה: "החלטתי להישאר באוסטרליה ולהתאמן ובמקביל למצוא עבודה כדי לחסוך משהו כמו 500 דולר כדי שאוכל לנסוע לשחק קצת באירופה".
אל אליפות אוסטרליה של אותה שנה הוא נכנס רק לאחר שמספר טניסאים פרשו, אך למרות זאת הוא נראה נהדר והצליח להסתגל היטב למשטח הדשא עם משחק עוצמתי והגשות נהדרות. אדמונדסון עשה את הדרך לחצי הגמר כשהוא שולח הביתה ארבעה שחקנים מהטופ 50 העולמי ושני פינאליסטים משנים עברו, פיל דנט ודיק קרילי. לחצי הגמר הוא הגיע כשנראה היה שאין לו שום סיכוי. אדמונדסון פגש שם לא אחר מאשר קן רוזוול האגדי. רוזוול אמנם היה כבר בן 41, אך עדיין דורג במקום השני בעולם וזכה בעברו בשמונה תארי גרנד סלאם, הראשון עוד לפני שאדמונדסון - אז בן 21 - נולד בכלל. הישג השיא של האחרון בטורניר גרנד סלאם לפני כן היה סיבוב שני בווימבלדון.
פתאום, ביום אחד, אדמונדסון התייצב במגרש המרכזי. "הייתי רגיל לשחק במגרש 27 מול איזה בחור והכלב שלו"., סיפר למרות זאת, אדמונדסון הדהים את כולם עם 1:6, 6:2, 2:6, 4:6 והרעיד את האצטדיון. את הדרך חזרה הביתה באותו ערב ממתחם התחרות - אז עדיין במועדון הטניס של קויונג - עשה אדמונדסון עם בת זוגו ויקי ברכבת החשמלית. השניים לא מצאו מקום ישיבה ואז ניגשו אליהם אוהדי טניס שחזרו בעצמם מהטורניר וזרקו לאדמונדסון: "עשית עבודה טובה עם הניצחון מול קן, אבל לא יהיה לך יותר מדי סיכוי מול ניוקי (ג'ון ניוקומב, ר.פ.) בגמר, אה?".
ואכן, אל הגמר הגיע אדמונדסון כשהוא אפילו לא אנדרדוג, אלא ממש חסר סיכוי. ניוקומב זכה בשבעה תארי גרנד סלאם עד אותו זמן והיה האלוף המכהן באליפות אוסטרליה, כשבנוסף הוא היה רק בן 31 באותו זמן ולא קשישא כמו רוזוול. המפגש הראשון בין השניים היה ביום משחקי רבע הגמר כשניוקומב שאל את אדמונדסון אם הוא רוצה להתאמן איתו לקראת המשחקים. "צפיתי בו בטלוויזיה מאות פעמים, אבל מעולם לא פגשתי אותו פנים אל פנים", סיפר אדמונדסון, "זו הייתה הפעם הראשונה שבה שוחחתי איתו. בהתחלה חשבתי לעצמי: 'זה נהדר, ג'ון ניוקומב הגדול מבקש ממישהו צעיר כמוני להתאמן איתו'. אחר כך חשבתי שאולי הוא עשה את זה כדי ללמוד קצת את המשחק שלי למקרה שניפגש, כיוון שלא הכיר אותי לפני כן"
כדי להבין את ההבדלים במעמד של השניים, אפשר לחזור אחורה בזמן, שלושה חודשים לפני המשחק ביניהם. בעוד אדמונדסון מקרצף רצפות וחלונות בבית החולים, ניוקומב, כוכב טניס ענק באותם ימים, הוזמן לבלות בבית משפחת בוש אצל ג'ורג' HW בוש, שהיה אז ראש ה-CIA. ניוקומב התחבר לבנו של האחרון, ג'ורג' W בוש שהיה אז בן 30. השניים יצאו לבלות בסוף השבוע עם אשתו של ניוקומב, אנג'י, אחותו הצעירה של בוש וקצין התקשורת של האב, פיטר רוסל. בדרך חזרה מהפאב נתפס ונעצר בוש בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
לניוקומב לקחו כמעט 40 שנה לדבר על אותו ערב ובאוקטובר 2014 אמר: "הלכנו לבר ובאותם הימים ג'ורג' היה נער מסיבות. שמתי לב שהוא בוחן אותי והתחלנו משחק שתייה. התחלתי להגביר את הקצב והוא שמר על הקצב שלי. כעבור ארבע כוסות הרמתי את הכוס בעזרת השיניים שלי ושתיתי מהבירה. צעקתי לו: 'בוא נראה מאיזה חומר אתה עשוי' ואז הוא גם עשה את זה". משם הם המשיכו במשחקי הבירה, יצאו לרכב ולמרות שאשתו של ניוקומב ביקשה לנהוג, בוש סירב ונהג בעצמו. שוטר בשם קלווין עצר אותם, בדק את בוש והחל לכתוב לו דו"ח. בוש יצא מהרכב ואמר לו שהוא הבן של, והשוטר אמר: "אלוהים, נתתי דו"ח לבן של ראש ה-CIA, אני בצרה". למרות זאת, הוא נתן לו את הדו"ח. "אני וג'ורג' התלוצצנו על העניין בינינו במשך שנים והייתי אומר לו: 'קלווין יחזור לרדוף אותך", אמר ניוקומב. ואכן קלווין חזר לרדוף את בוש, כשבנובמבר 2000 עניין המעצר נחשף על ידי כתב אמריקאי בזמן שבוש התמודד על נשיאות ארצות הברית.
שלושה חודשים אחרי כל זה הגיע ניוקומב לגמר כפייבוריט ב-100 אחוז מול מי שכבר זכה לכינוי "השרת" על שום עבודתו בבית החולים. השניים עלו למגרש במזג אוויר לוהט. המשחק התחיל כשבחוץ 42 מעלות. ניוקומב זכה במערכה הראשונה בשובר שוויון, השנייה הלכה לאדמונדסון המפתיע עם 3:6 ואז החלה סופה שרבית עם חול ואבק שעפו לכל עבר. השופט נאלץ להודיע על הפסקת המשחק, שחודש לאחר מכן כשהרוח נרגעה מעט, אך עדיין הייתה דומיננטית. המערכה השלישית שוב הגיעה לשובר שוויון, ניוקומב הוביל שם כבר 4:6, אבל החטיא וולי קל והפסיד את המערכה אחרי שגיאה כפולה. אדמונדסון המשיך וניצח 7:6, 3:6, 6:7, 1:6.
"עד אז הייתי רגיל לשחק בפני שני כלבים, חתול ואולי שופט", סיפר אדמונדסון על אותו יום קסום בחייו, "לשחק בפני אלפי אנשים במגרש המרכזי היה משהו חדש בשבילי, אז ניסיתי לחסום את זה. רק התרכזתי במה שחשבתי שיכול לעבוד בשבילי, וזה עבד". אדמונדסון היה כל כך נרגש ומנותק בטקס הסיום על המגרש, שהגביע נפל מידיו. גם נאום ניצחון מוכן לא היה לטניסאי המשופם כי הוא פשוט לא האמין שינצח, ואף הודה בכך. לימים סיפר: "אני בטוח שניוק חשב לעצמו: 'איך הפסדתי לבחור הזה?', אבל שיחקתי חזק וקשוח מאוד. למדתי לנצח באותה תקופה ובנוסף הכרתי את ניוק מצוין כי ראיתי אותו מאות פעמים בטלוויזיה, הוא לא ידע מי אני בכלל".
בעקבות הזכייה הסנסציונית, טיפס אדמונדסון מהמאייה השלישית בעולם אל המקום ה-56. הוא המשיך להסתובב בטורנירים, זכה בחמישה תארי גרנד סלאם בזוגות (ארבעה מהם באוסטרליה) והיה חלק מהזכייה של אוסטרליה בגביע דייויס ב-1983. ההישג הכי גדול שלו בטורניר גרנד סלאם, חוץ מהזכייה באוסטרליה, היה כשהגיע לחצי הגמר בווימבלדון 1982, שם הפסיד לג'ימי קונורס בשלוש מערכות. הוא זכה בחמישה תארי יחידים, דורג בשיאו במקום ה-15 בעולם ושלישי בזוגות. את משחק היחידים האחרון שלו שיחק באליפות אוסטרליה 1987, 15 שנה אחרי שהתחיל לשחק. כך או אחרת, הוא ממש לא ירש את מקומם של רוזוול, ניוקומב ורוד לייבר ככוכב טניס ענק מאוסטרליה. כפועל יוצא מזה, אדמונדסון הרוויח בקריירה שלו 1,179,962 דולר, פחות מחצי מהסכום שירוויח מי שיזכה באליפות אוסטרליה 2016 על הטורניר הזה בלבד (2,547,000). בשנת 2007 זכה אדמונדסון לכבוד גדול כשנכנס להיכל התהילה של הטניס האוסטרלי ונבנה פסל בדמותו במלבורן פארק.
"המטרה שלי בתחילת הקריירה הייתה לשחק טוב מספיק כדי שהטניס יוכל לאפשר לי לנסוע ברחבי העולם כמה שנים", הודה אדמונדסון בראיון ל"אינדיפנדנט", "הייתי אחד מהטניסאים הבודדים שהלכו לראות אתרי תיירות. תמיד חשבתי: 'אולי לא אזכה לחזור לכאן פעם נוספת'. חשבתי שזו הייתה פריבילגיה נהדרת לשחק את המשחק בצורה מקצוענית. חשבתי גם שיהיה נחמד אם אוכל לסיים את הקריירה שלי כדי שיהיה לי מספיק כסף לבנות בית עם מגרש טניס, בריכה ונוף יפה".
