מדורים ובלוגים

מי הבא בתור? השבוע הקשה של הפועל ירושלים והפתרון של מכבי תל אביב

הפועל ירושלים הפכה לזחוחה ויהירה מדי, מכבי תל אביב צריכה לחשב מסלול מחדש בנוגע לקו האחורי. שי האוזמן מנתח את ערב היורוקאפ, מחכה שאורי אלון שוב יסתום לכולם את הפה, ותוהה האם רוצ'סטי צריך ללכת בעקבות פארמר

14/01/2016
אדריאן הרבשטיין

לאורך העונה שמענו לא מעט הסברים שמנסים להצדיק את הבעיות ההגנתיות בהפועל ירושלים. אחד המרכזיים שבהם התייחס לקשיים המובנים בכל הנוגע לעמדה מספר 5. הסנטרים של אלופת המדינה, כך הרצו לנו לא פעם, מתקשים להסתדר בכל מיני מצבים הגנתיים, ובמיוחד בטיפול מול הפיק אנד רול של היריבות. כי אתם יודעים, נו, פישר די מוגבל בפתרונות ההגנתיים, ודאנקן, אתם יודעים, לא מזיז את הרגליים. חלקנו שמע את ההסברים המלומדים, והנהנו בהסכמה.

ואז הגיע המשחק הביתי מול גראן קנריה, כשהקבוצה של פרנקו נטולת פישר ונטולת דאנקן. אין ספק, כאשר מתמודדים מול קבוצת ריבאונד טובה כמו זו מהאיים הקנאריים, שחסרון הגודל ישפיע בנתוני הריבאונד. נכון? אז זהו – שלא. ירושלים ניצחה 36:37 ברובריקה הסטטיסטית הזאת בכלל, ו-6:13 בריבאונד ההתקפה בפרט.

ומה לגבי הטיפול בפיק אנד רול של היריבה? במקום הרגליים הבעייתיות של הסנטרים באדום אנחנו מקבלים את הקפיציות והניידות של טוני גפני ודונטה סמית' (אוקיי, וגם את ליאור אליהו), אז שם לא אמורה להיות בעיה. בטח כשהקו האחורי של הספרדים הוא למעשה הקו המשני, בהיעדרו של הפליימייקר והשחקן הבולט והמוביל, קווין פאנגוס. ודווקא כאן נענשה ירושלים פעם אחר פעם. לא נכון יהיה להסתכל רק על אחוזי השלשות של גראן קנאריה, כי כל פיק אנד רול ספרדי ייצר מצב זריקה קל. כל חסימה לשחקן עם כדור נראתה כמו בעיטה לשער בלי שוער. וגם האחוז הגבוה לשלוש נקודות של האורחים מהווה סימפטום לאותה הבעיה. הקבוצה של אאיטו הגדול דורגה במקום ה-24 ביורוקאפ בקליעה מחוץ לקשת לפני אימון הקליעות הקל בארנה היפה. אבל מול המתחזים ההגנתיים של פרנקו, הכול הרבה יותר פשוט ונעים.

עוד באותו נושא

גורמים בהפועל ירושלים מעריכים: רק אליפות תשאיר את פרנקו בתפקידו

לכתבה המלאה
מול המתחזים ההגנתיים של פרנקו, הכל הרבה יותר פשוט ונעים. הלפרין וגפני מפסידים לגראן קנאריה(צילום: ברני ארדוב)

ניתן היה לצפות, אולי, שירושלים תמצא את הדרך להעניש בצד השני. הרי אם לגויים יש את הסנטר אלן אומיץ', על 217 הסנטימטרים שלו, שנאלץ לשמור פורוורד נייד כמו ליאור אליהו, למשל, אז אפשר לנצל את המיס-מץ' הזה ולהעניש במצבי התקפה שונים, לא? אז זהו. שלא. כי שתי הקבוצות שהתמודדו אמש זו מול זו שיחקו בקצבים ובמהירויות שונים לגמרי. כמו ההבדל בין 33 ל-45 סל"ד בפטיפונים ישנים. ואומיץ' הענק שלט בכל מצ'-אפ על הפרקט, הגנתית והתקפית.

האמת היא שזה היה שבוע רע מאוד להפועל ירושלים. החל ממשחקי הגביע בהם צפתה מהצד, המשך בהחתמה של גל מקל במכבי תל אביב וכלה בתבוסה הביתית אמש, שהקטינה עד מאוד את סיכוייה לשרוד עוד שלב ולהעפיל לשמינית הגמר. ויכול להיות שקיים מכנה משותף מסוים שמחבר את השבוע הרע של ירושלים, והוא נוגע להתנהלותה הפסיבית. מרגע שסימנה האלופה את המפעל האירופאי כמטרה, ניתן היה לצפות שהיא תעשה את כל מה שנדרש כדי להעפיל. החלטה שלא להחתים את יינסי גייטס ליגיטימית והגיונית, אך היא הותירה את הקו הקדמי שלה כשהוא נטול יכולת להתמודד ברמה הזאת. ההחלטה שלא להתמודד על שירותיו הטובים של הפליימייקר הישראלי המוביל (שזה מקל, למי שחשב אחרת) גם היא ניתנת להסברים מסנגרים. לא רוצים להרוס את הכימיה, רוצים להמשיך ולקדם את בר טימור וכן הלאה. אבל אלא אם ידעה מראש שאין לה סיכוי להחתים את מקל, ולכן לא נכנסה למשחק, היא שגתה כאן שגיאה מרה. כי אורי אלון יכול להתראיין מכאן ועד הודעה חדשה ולומר, בנונשלנטיות ובבטחון, שהישראלים הטובים ביותר נמצאים אצלו – אבל זה פשוט לא נכון.

למכבי תל אביב יש את שלושת הגארדים הישראלים הטובים ביותר (מקל, אוחיון ורוצ'סטי), וזה עוד לפני שדיברנו על לנדסברג ויבזורי. ולמרות היתרון האדום בקו הקדמי, ספק אם יש מישהו שחושב, בדומה לבוס של ירושלים, שלירושלים כיום יתרון איכותי בכל הנוגע לרוסטר הישראלי (עם כוכבית אחת משמעותית, שנוגעת לשחקנים שמתאימים לחוק הצעירים).

אורי אלון הוכיח עד כה שפעמים רבות הוא יודע על מה הוא מדבר ושצריך לקחת את דבריו ברצינות תהומית. יכול כמובן להיות שהמולטי מיליונר הצעיר ישלוף בקרוב עוד שפן מהכובע ויסתום לכולנו את הפה, אבל נכון לעכשיו, יש סיבות לחשוב שההנהגה האדומה הפכה זחוחה ויהירה מדי.

עוד באותו נושא

ז'אן טבק: "ניצחון מאוד חשוב ששם אותנו בעמדה טובה"

לכתבה המלאה
דרוש מנהיג. טיילור רוצ'סטי(צילום: קובי אליהו)

ובעוד האדומים סובלים משבוע די מחורבן, אצל הצהובים היה סנופי דיסקו של שבוע. הם הצליחו לגנוב משחק של גביע בחיפה, הצליחו לשרוד דרדלע של משחק בניז'ני ששווה מקום בשלב הבא ביורוקאפ – ולאחר מו"מ מזורז בן כשנתיים, השלימו את עסקת מקל. המהלך שהוביל וניווט לבדו פדרמן סניור הוא מהלך מצוין בעיני. מקצועית, ניהולית, ציבורית ושיווקית – זו החתמה יוצאת מן הכלל. גם בטווח הקצר, בטח שבכל הנוגע לטווח הארוך ובטח ובטח כשמכבי מסמנת לעצמה כמטרה לחזור ולשלוט בשלולית המקומית.
אגב, זה אומר שמכבי נשארת בליגת העל ולא פורשת?

אם נביט בקו האחורי החדש של מכבי, נגלה שיש בו 3 רכזים/ מובילי כדור טובים מאוד. שבעיני, יכולים להרכיב גם קווים אחוריים בהם 2 מהשלושה משחקים יחדיו. אבל יש בעיה מרכזית אחת. עד שלא יוכח אחרת, אף אחד מהשלושה לא מסוגל להנהיג קו אחורי של קבוצת פיינל פור ביורוליג. אחד מהם יכול להיות בחמישיה, ללא ספק. אבל לצידו של שחקן שחקו.

מעניין אם במכבי תל אביב מבינים שבין יתר המשמעויות בהמשך להחתמתו של מקל, הם נדרשים לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להקצאת התקציבים לסגל בכלל, וגם לקו האחורי בפרט. ובין היתר, לשאול את עצמם טוב טוב אם הם רוצים את שלושת הגארדים הללו, בצוותא, לקראת העונה הבאה, או שמא אפשר לוותר על אחד מהם לטובת גארד מהלבל הגבוה של היבשת.

כי יכול מאוד להיות שהאחד עליו צריכים לוותר הוא דווקא טיילור רוצ'סטי.

עוד באותו נושא

טרבור אמבקווה: "כיף לחזור לחום של תל אביב עם ניצחון דרמטי"

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully