בווידאו: השידור הליטאי לנס ז'לגיריס
"הכדור עף באוויר. ניסיתי להגיע אליו בקצה האצבעות, ולא הצלחתי. הוא עבר ממש מעל היד שלי. הסתובבתי לאחור וראיתי את דריק שארפ עולה לשלשה. פתאום הכול היה שקט. כל כך כעסתי. היו 100 תרחישים אפשריים, וב-99 מהם היינו מנצחים ועולים לפיינל פור. ודווקא התרחיש הבודד, הבלתי אפשרי, קרה. היינו חבורה של שחקנים מנוסים, עברנו הכול, בעצם כמעט הכול, ועשינו טעויות כל כך מטופשות".
נס ז'לגיריס ב-2004 זכור בעיקר בגלל החטאות העונשין של גידריוס גוסטאס והכניסה המוקדמת של טאנוקה בירד. גם איינארס בגאצקיס היה שם; הוא האיש שניסה ליירט את מסירת הקוורטרבק של גור שלף. מספר 16 בירוק עמד לפני שארפ, קפץ ופספס במילימטרים בודדים את הכדור. וזה קרה דווקא בערב שהיה אמור להקנות לו תהילת עולם: בגיל 36 קיבל הלטבי את הצ'אנס הראשון שלו ביורוליג, ואת שיא הקריירה שלו במפעל - 20 נקודות - קבע באותו משחק ביד אליהו.
"עד היום, כשאני יושב עם חברים ותיקים, אנחנו נזכרים בלילה הזה. זה ההפסד הכי קשה ואכזרי שהיה לי בקריירה כשחקן. זה באמת היה אחד המשחקים המרשימים בהיסטוריה של הכדורסל האירופי, וחבל שהיינו בצד הלא נכון. קרו שם דברים שאי אפשר להסביר. החטאות עונשין הן חלק מהמשחק, אין לי בעיה עם זה, אבל לא הבנתי איך נתנו להם בכלל להגיע למצב של זריקה לשלוש".
"לא חשבתי שאיתקל במכבי ביורוקאפ. זו טרגדיה בשבילה"
הערב (רביעי, 19:00, שידור ישיר בוואלה! ספורט) בגאצקיס יפגוש שוב את היריבה הישראלית, הפעם כמאמן ניז'ני נובגורוד. הוא מופתע שהמשחק הזה בכלל מתקיים. "מכבי ביורוקאפ זה לא משהו שחשבתי שאיתקל בו", הוא מודה בראיון מרוסיה הקפואה. "זה לא רק שהיא חברה של קבע בטופ 16 של היורוליג, היא תמיד נלחמת על הפלייאוף ועל הפיינל פור, וזה באמת מוזר לראות אותה בסיטואציה הזו. אני מבין שזו ממש טרגדיה בשביל האנשים במועדון. יש רק דבר אחד שהם יכולים להתנחם בו - זכייה ביורוקאפ. יש להם שחקנים מספיק מנוסים כדי ללכת עד הסוף, אבל אני יכול להבטיח לך שלא יהיה להם קל".
בגאצקיס כבר בן 48, שערותיו הלבינו, והוא מכהן גם כמאמן נבחרת לטביה. ואם יש אחד שיכול לתת תעודת הכשר למהלך שביצעה מכבי השבוע - עם החתמתו של גל מקל והצבתו לצד טיילור רוצ'סטי - הרי שהוא האיש. הוא מכיר את הקו האחורי החדש של הצהובים יותר טוב מכל אחד אחר, כולל אנשי הקבוצה עצמם, מאחר שכבר אימן את השניים אשתקד בניז'ני. הרכז הישראלי הצטרף לקבוצה הרוסית בפברואר 2015, והגיע עמה לחצי גמר הפלייאוף בליגת ה-VTB (שבו הודחה על ידי צסק"א מוסקבה). היו לו חמש הופעות לצד רוצ'סטי בטופ 16 של היורוליג, והשחורים-לבנים הפסידו בארבע מהן. מקל העמיד בהן ממוצעים של 13 נקודות ו-4.2 אסיסטים, ולשותפו היו 16 נקודות ו-4 אסיסטים בערב.
"לגל הייתה בעיה כשהוא הגיע אלינו באמצע העונה שעברה", מסביר המאמן הלטבי. "אחרי שנתיים בארה"ב, לקח לו זמן להסתגל מחדש לכדורסל האירופי, אבל הוא בחור חכם ומחונך, כיף לאמן אותו. השילוב בינו לבין רוצ'סטי עבד היטב, ונהניתי איתם מאוד. זה בעצם תפקידו של המאמן: לדאוג שכל שחקן ימצא את התפקיד שלו, כדי שנוביל יחד את הספינה באותו כיוון. אולי זה יפתיע אותך, אבל לדעתי, ג'ורדן פארמר לא היה הבעיה של מכבי. אני לא חושב שהוא ורוצ'סטי לא יכלו לשחק בצוותא. ראיתי את מכבי במשחקי ההכנה, והיא הייתה מאוד מרשימה עם שניהם. זה השתנה, הקבוצה לא מצאה שפה משותפת, אבל אני ממש לא חושב ששם היה הבסיס לחוסר ההצלחה שלה".
מקל חזר עכשיו למכבי אחרי סיבוב לא מוצלח בכוכב האדום בלגרד. הוא טעה, לדעתך, כשלא מימש את האופציה שלו להישאר בקיץ בניז'ני?
"אני לא יכול להגיד שהוא טעה. אני יודע שהייתה לו הזדמנות להגיע למכבי כבר בקיץ ולא לגמרי מבין למה הוא לא ניצל אותה כבר אז. מכבי זה מועדון מיוחד, יש לו שם נהדר בכל אירופה, ובוודאי שכל שחקן ישראלי שואף לשחק בו".
"אין לנו הרבה אוהדים, אבל אנחנו קבוצה ביתית חזקה"
1.2 מיליון תושבים מתגוררים בניז'ני נובגורוד, אבל למשחקיה של קבוצת הכדורסל המקומית מגיעים פחות מ-2,000 אוהדים בממוצע. מי שכן בא, יכול היה לראות אותה מנצחת בתחילת העונה את צסק"א וחימקי מוסקבה, אלא שמאז לא מעט דברים השתנו. שלשום חזרו בגאצקיס ושחקניו מצ'כיה, אחרי שהפסידו 76:70 לנימבורק של המאמן הישראלי ננו גינזבורג.
"אנחנו בבעיה, בגלל שאיבדנו את אריק מיינור ואת מקסים גריגורייב, שהיו שחקנים מאוד משמעותיים אצלנו, ולא יכולנו להביא שחקנים חדשים במקומם", מסביר בגאצקיס. "קשה לנו לשחק כדורסל קלאסי, אנחנו צריכים להיות יצירתיים ולהתאים את עצמנו ליריבות. לפעמים זה מצליח ולפעמים פחות, וחסרה לנו יציבות".
מועדון הכדורסל ניז'ני נובגורוד נוסד בשנת 2000, אבל את דרכו לצמרת החל כעבור שמונה שנים - כשנרכש על ידי האלוף האולימפי לשעבר בקרב 5 המודרני, האתלט הרוסי דמיטרי סבטקובסקי. ב-2010 העפילה הקבוצה לליגה הראשונה ברוסיה, ב-2014 הגיעה לגמר ה-VTB ולחצי גמר היורוקאפ, ובעונה שעברה הייתה אחת הקבוצות הסימפטיות ביורוליג והגיעה לטופ 16.
מכבי תל אביב, הפועל ירושלים ומכבי ראשון לציון יקיימו העונה לפחות 14 מפגשים עם שש קבוצות רוסיות ביורוליג, ביורוקאפ וביורופקאפ. מה גורם לבעלי הון במדינה להשקיע בכדורסל? הרי האלופה ידועה מראש כבר 13 שנים ברציפות, ולא מגיע הרבה קהל למגרשים.
"אין לנו הרבה אוהדים", מודה בגאצקיס, "אבל אנחנו קבוצה ביתית חזקה, כי הסוד שלנו הוא בלחימה. מהיום הראשון שלו בתפקיד, נשיא המועדון הבהיר שהדבר החשוב לו לראות שחקנים שנלחמים על כל כדור, שלעולם לא מוותרים, וכך הצלחנו להתגבר על קבוצות עדיפות.
"לגבי התחרותיות, אני לא יכול לדבר בשם מועדונים אחרים, אבל אני כן מזהה הרבה תשוקה ואהבה למשחק, ולכן אנשים רוצים להיות חלק ממנו. כל הקבוצות הרוסיות מכוונות הכי גבוה שאפשר בכל טורניר שהן משתתפות בו, וזו גם הסיבה שאתה רואה אותן בכל המפעלים האירופאים".
אבל ליורוליג יהיה לכם קשה מאוד להגיע, החל מהעונה הבאה.
"נכון. אותי, כמאמן ניז'ני, זה חייב לתסכל. אנחנו הוכחנו בעונה שעברה שאנחנו בדרך הנכונה ושאנחנו מסוגלים להתחרות ברמות הגבוהות ביותר, ואם לא נזכה ביורוקאפ, לא נקבל עוד צ'אנס כזה. אבל כאוהד, וכחובב כדורסל שמסתכל מהצד, אני חייב להודות שאוהב את השיטה החדשה. בכל שבוע יהיו מפגשים ראש בראש בין המועדונים הגדולים באירופה. זה יהיה מרתק".
בעוד כחודש, במחזור הנעילה של היורוקאפ, ישוב בגאצקיס לתל אביב. הוא כבר התארח אצל מכבי שמונה חודשים בלבד אחרי הנס ההוא, וניצח עם ז'לגיריס 102:104 בתום הארכה (איך לא). "זה לא היה משחק מיוחד בשבילנו, ולא הגענו עם אובר מוטיבציה", משחזר הלטבי, שקלע אז שבע נקודות. "אני אוהב את יד אליהו. האולם תמיד מלא, האוהדים משוגעים, האווירה נהדרת. כשאכנס להיכל בחודש הבא, אני רק אצטרך לוודא ששארפ כבר לא שם".
