דודו אוואט: "אמרתי לגיא שהוא חייב לשחק, גם אם זה בליגה למקומות עבודה"

ז'וניניו מקליד/ה…

תודו שהייתם שמחים לראות את זה על צג הוואטסאפ שלכם. דן רומן רואה.

ככה זה כשלתוכנית UEFA MIP— Executive Master for International Players, יש קבוצת וואטסאפ (וגם אפליקציה, אגב). ורומן - עוזר מאמן קבוצת הנוער של מכבי תל אביב - חבר גם בזו וגם בזו. זהו קורס ראשוני שהרכיבו באופ"א, שמטרתו להכשיר כדורגלני עבר לתחום הניהול המקצועי וניהול קבוצות בכלל. אם תרצו, בין מרטין לג'ורדי.

הפודיום: כל הטורים

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

הכול התחיל כשעלון של הפרויקט התגלגל לקרית שלום. שם העבירו אותו לדן רומן, 33, אכן האדם המתאים לחוויות מסוג זה. "בהתחלה זה פחות עניין אותי", שחקן העבר מספר, "כי אני רוצה להיות מאמן ואני אהיה מאמן". אבל אז הסתכל לעומק, והתלהב. הוא החליט להגיש מועמדות. זה היה סיפור. היו כמה חובות. אנגלית ברמה נאותה (מספרים שהדבר הזה הפיל כמה מועמדים מאוד רציניים), הופעות בינלאומיות ("למזלי היו לי ארבע", מספר רומן), חיבור בן שני עמודים שמסביר 'למה התוכנית הזו מתאימה לי', המלצה מהמעסיק, תעודות (יש לו בשפע - תעודת מדריך, אוטוטו תעודת מאמן, תואר ראשון, אוטוטו תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע) וגם קורות חיים.

בקורות החיים כתב ששירת שלוש שנים בצבא ההגנה לישראל, כמנקה בתי שימוש. למטה, בכישורים מיוחדים, לצד עריכת וידאו ברמה גבוהה הוסיף שהוא "פנומנל טואלט קלינר". מנקה אסלות פנומנלי.

אפשר להוריד את המים - הבחור התקבל. כשהגיע למפגש הראשון אמרו לו החבר'ה הגדולים במבטא צרפתי כבד: "אנחנו אוהבים את חוש ההומור שלך". נובמבר, שמונה בבוקר במפקדת אופ"א בשוויץ, רומן מתייצב. "ופתאום אני קולט את החברים שלי לכיתה". כריסטיאן קראמבו, אריק אבידל, ראי, ז'וניניו, נונו גומש. "24 התקבלו", הוא אומר, "ויותר מ-15 זיהיתי בפנים". בין המרצים: ראש ההתאחדות הצרפתית, מנכ"ל דנונה העולמית, מייק דנליבי ובעתיד אמור להגיע גם זידאן (רומן: "אולי עכשיו, עם הג'וב החדש, הוא יהיה קצת עסוק").

כבר בנאומי הפתיחה הוא הבין כמה בר מזל הוא. "הבהירו לנו כמה חשוב ששחקני עבר ינהלו קריירה שנייה טובה. הכול שם טיפ טופ, רציני, נראה כמו נאס"א. הראיונות מצולמים, כאילו אנחנו הביטלס. בסוף המפגש הראשון שיחקנו קטרגל. דאבל פס עם ראי".

התוכנית מורכבת משבעה מפגשים בני חמישה ימים כל אחד, עד 2017. בסוף החודש הוא בפריז, במרץ בלונדון, במאי במינכן, באוקטובר באמסטרדם. "עשיתי קורסים בארץ, והפער - אנדרסטייטמנט שאין גדול ממנו", הוא אומר. "שיחקתי בהולנד שנה אחת, ובשנה הזו למדתי על כדורגל דברים שלא למדתי ב-20 שנה בארץ. וזה לא ששיחקתי באייאקס". פרויקט הגמר ייערך במקביל לגמר ליגת האלופות של 2017, ולפני זה רומן יצטרך לעבור שלושה חודשי התמחות במועדון אירופי.

אליה וקוץ בה, והקוץ הוא כלכלי. הקורס עולה 27 אלף יורו, בלי טיסות ושהות, ורומן מודה: "אני עדיין מנסה להבין איך אני מממן את זה. צריך למצוא דרך".

באופ"א לא רק מתוקתקים, אלא גם יודעים לייצר הווי חברתי. במפגש הראשון כל הסטודנטים קיבלו סטיפה של מדבקות 'סופרגול'-סטייל של עצמם, וחוברת ריקה. הם היו צריכים להחליף ביניהם סחורה ולמלא את החוברת. וכך רומן החליף רומן תמורת האבידל של אבידל.

בפולניות מרשימה שאלתי "נו, ומה תעשה עם זה?". רומן השיב: "היתרון בקורס הזה זו לא רק התעודה עצמה. זה מה שאתה מקבל, מה שאתה רואה, מי שאתה פוגש. בינואר אנחנו נפגשים עם היו"ר של פריז סן ז'רמן, למשל. אתה רואה וחווה ופוגש את האנשים שמנהלים את הטופ של הכדורגל. פגשנו למשל את המנכ"ל של הלסינקי. איש מדהים עם רעיונות מבריקים. ועכשיו יש לי את כרטיס הביקור שלו. אתה מקבל כלים. כל הזמן אומרים לנו שאנחנו חלוצים".

ראיתם מה זה? בכל זאת סיימנו עם פאנץ'-כדורגל.

נו, כמה זמן ז'וניניו מקליד/ה…?

דודו אוואט הביא את גיא אסולין למאיורקה, עוד בקיץ הקודם, כשהיה ג'נרל מנג'ר פלוס פלוס. בקיץ האחרון, ואוואט כבר לא חלק מהמועדון ואסולין לא מצליח לקבל דקות משחק, השחקן פנה לשוער העבר וביקש עזרה במציאת בית שיוכל גם לשחק בו. אוואט המליץ על חזרה לישראל. על השולחן עמדו שתי הצעות, מבית"ר ירושלים ומהפועל תל אביב. אסולין לא הסכים לשוב בשום אופן. לא הסכים לשמוע על ישראל. הנה הוא חזר, וכתבות על כך שהקריירה של אסולין לא התרוממה אנחנו קוראים כבר מ-2010. אז הפעם נזמן עד אופי, אוואט. הבחור שראה אותו משחק, שהביא אותו כמנהל מקצועי, שייצג אותו בקיץ.

"לגיא יש כישרון מאוד מיוחד, שקשה למצוא, רמה טכנית גבוהה מאוד", אוואט פותח, "אבל בשנים האחרונות הוא קיבל החלטות לא נכונות. הוא חיפש להיות שייך לקבוצות גדולות, ולא לקבוצות בהן יוכל לשחק. חשבתי שהוא צריך לחזור לישראל, לתת עונה אחת טובה, להוכיח לעצמו - ולא לאחרים - להראות איפה הכישרון הזה, לשחק 30-35 משחקים בעונה. להוכיח שהוא שחקן לגיטימי, זה שכולם זוכרים מברצלונה. הוא התעקש. ניסיתי להסביר לו שהזמן עובר והוא לא אותו גיא הילד בן ה-19, 20, 21. עכשיו הוא כבר אוטוטו בן 25, וגם העונה הזו עברה. מה שאמרתי לו אז הוא מיישם עכשיו. שמחתי לקרוא שהוא חזר. הפעם הוא כן קיבל את ההחלטה הנכונה. לדעתי מאוחר, כי הוא יכול היה להרוויח גם את חצי העונה הזו ולהיות כבר היום שחקן מוביל. להגיע באמצע העונה לאחר מה שהוא עבר, להיכנס לכושר במצב הנוכחי של הפועל - זה לא יהיה קל. אבל אפשרי. בהפועל נראה אם זה יהיה גיא שכולם רוצים לראות".

בקיץ שעבר אתה החתמת אותו. זה אומר שעדיין האמנת שהוא כן יכול לשנות את הקריירה.

"כן, בהחלט. החתמתי אותו כי האמנתי ביכולות שלו. אני ראיתי אותו עוד בברצלונה, ב-2003. קיבלתי ביקורות על זה - יכולתי להחתים את מי שאני רוצה, והלכתי עליו".

כל הזמן מדברים על אסולין של ברצלונה. אולי עכשיו, 2016, אפשר להודות שההייפ מוגזם?

"לא מוגזם, כי בתקופה ההיא הוא היה מעל כל השחקנים האחרים. הוא היה טוב יותר מטיאגו, ראפיניה, בארטרה. הוא קיבל את חולצה מספר 10 בברצלונה, הגיע לבוגרת. בגיל 13-14 הוא קיבל חוזים נכבדים מאוד, חוזים שלא מביישים כיום שחקנים בליגה הראשונה בספרד".

אז אולי זה מה שמכביד עליו - להיות גיא מברצלונה.

"הצעתי לו להתנתק מכל מה שהיה בעבר. בסך הכול הוא לא עשה שום דבר בכדורגל. תמיד הבטחה, תמיד כישרון, תמיד זה שהיה בברצלונה, סיטי, יותר טוב מטיאגו. אם אתה כל הזמן חושב על העבר, אתה לעולם לא תתקדם. אמרתי לו שהוא חייב לשחק כדורגל, גם אם זה בליגה למקומות עבודה. אתה צריך להיות שחקן מוביל. הוא אולי רואה את החזרה לישראל כירידה. אני רואה את זה כהזדמנות. יש לו מקום ראוי וחם, להוכיח. אני, בתור ספורטאי, אם הייתי מקבל החלטות כמו שלו לא הייתי ישן בלילה - אם אני בספרד או באנגליה ולא משחק. וזו לא עונה אחת. הוא עדיין יכול להציל את הקריירה, כי עד עכשיו היא פספוס אחד גדול. ברגע שיתנתק מגיא של ברצלונה, זה ישתנה. לא משנה אם זו חולצה של ריאל, ברצלונה או הפועל תל אביב. הוא צריך להיות על מגרש כדורגל, ללבוש חולצת כדורגל ולהרגיש כמו שחקן כדורגל. אם בהפועל הוא יראה את גיא אסולין שכולם רוצים לראות, החזרה לאירופה תהיה מהירה. כרגע, כל קבוצה שהוא יישב מולה במו"מ תשאל 'מה הוא עשה?'".

אם היית חלק ממקבלי ההחלטות בהפועל, למה היית מצפה?

"הייתי מחתים אותו בציפייה שייתן פירות בטווח הארוך. לא לצפות שגיא יבוא כמושיע. זה יכול לקרות, אבל לא הייתי מחכה רק לזה. הייתי בונה על העונה הבאה. הייתי מכניס אותו היום למתכונת של מחנה אימונים מזורז ואישי. לשחקן לוקח בין שלושה שבועות לחודש עד שיגיע לחודש משחק. מבחינה פיזית, הוא שחקן שנכנס לכושר די מהר".

לא יודעים מי יאמן אותו במשחק הראשון שלו, אבל איפה היית מציב אותו?

"הוא יכול לשחק בקו ימין או שמאל, אבל בצד שמאל הוא יבוא יותר לידי ביטוי".

ראית אותו בזמן שכן שיחק, היית קרוב אליו. באיזו יכולת הוא מגיע כיום, באיזו מנטליות?

"כל שחקן כדורגל וכל אדם בחיים מגיע לשלב שהוא מנסה לנתח מה לא בסדר, כדי שיוכל להתקדם הלאה. אני חושב שגיא עדיין לא השלים עם המצב, לא הבין שבשביל לשחק כדורגל לא מספיק רק להיות טאלנט. צריך אלמנטים אחרים. עבודה קשה, עבודת הגנה. במאיורקה, כשהגיע, הוא לא עשה את זה. בשלב השני כן התחיל לעשות. החזרה לארץ, אני חושב, תעשה לו טוב אם ינסה לשפר את הצד ההגנתי שלו ולהבין שהוא יכול לקחת על עצמו, לסחוב קבוצת כדורגל. גיא הוא שחקן שהקהל אוהב לראות. אתם תראו את זה כבר במשחקים הראשונים שלו בישראל. יש לו נגיעה מיוחדת, כוח מתפרץ. אבל כרגע זה בדמיון של כולם כי אף אחד כמעט לא ראה. כמי שראה אותו, יש לו איכויות בלתי רגילות".

"הקשר הכי חזק שלי לספורט הוא שאבא שלי זה סלבה ברזילאי", מספר הבן של סלבה ברזילאי. והקשר לאמנות? "מגיל צעיר גדלתי בבית של תרבות", הוא אומר. "אריק איינשטיין תמיד היה בא לקיבוץ (ברור חיל), עלי מוהר נתן לי את השם שלי - מילי - זו הברקה שלו. תרבות היתה סביבנו, אמנות, ספרות. ואבא שלי, כמובן, הוא ענק תרבות בפני עצמו".

מילי ברזילאי, בן 29, בוגר תואר ראשון בבצלאל והיום עושה תואר שני ב"סקול אוף ארט אינסטטוט" בשיקגו - בית הספר הבכיר בארצות הברית לאמנות. הוא שם על מלגה מלאה, אחרי ששלח תיק עבודות וכל מני עיטורים - כמו למשל עובדת זכייתו בפרס פרסר לצייר צעיר ב-2013.

"בעבודות שלי אני לוקח דימויים של התקשורת ומעניק להם איזשהו גוף", הוא מסביר. ואז אנחנו מגיעים לעניין שלשמו התכנסנו - סדרת ציורי דיו על נייר אודות כוכבי הכדורגל של העולם.

"הסדרה הזו הגיעה מקבינט הפיפ"א שלנו בפלייסטיישן", הוא אומר. "כל החבר'ה יושבים ומשחקים, ותמיד חשבנו את מי היינו רוצים סביבנו, ובאיזו צורה. למשל, ציור אחד מראה את יא יא טורה וגאטוסו בזירת היאבקות. ככה דמיינו אותם, הולכים מכות. יש את קולינה מוציא להורג את כריסטיאנו, בכיסא חשמלי".

זה חולני.

"ראית את קולינה? מי שרע, שיהיה רע. מי שבכיין, שיהיה בכיין. בציור אחר יש את מראדונה, רונאלדיניו ורונאלדו משחקים איתנו פיפ"א. ויש את שני השפים שתמיד היינו רוצים במטבח שלנו - זידאן ופירלו. כל הפרויקט הזה הוא פאן לגמרי. רצינות מטומטמת שיצאה מהיכל הפלייסטיישן שלנו, 'סטאד דה דבא'".

חשבת ליצור סדרה על כדורגל ישראלי?

"הכדורגל הישראלי יותר מקביל למלחמה, ואנחנו, הברזילאים, מעדיפים ריקוד על מלחמה".

orenjos@walla.co.il

orenjos@walla.co.il