ברך צלחה: כשקרלו אנצ'לוטי עזב את רומא למילאן

כמעט שלושה עשורים חלפו מאז, אבל אוהדי רומא עדיין מתקשים לעכל את המכירה של קרלו אנצ'לוטי למילאן. איך אפשר היה לוותר על הקפטן האהוב? המהלך, שנחשב לטעות הגדולה בעידן הנשיא דינו ויולה, התרחש בדקות הסיום של חלון ההעברות בקיץ 1987 ושבר את הלבבות ביציע אולימפיקו, אולם הבוס דווקא היה משוכנע שהצליח לעבוד על סילביו ברלוסקוני הטירון שפיזר כספים ללא הכרה. בדיעבד, רבים לא סלחו לו על כך עד יום מותו ב-1991, אך לזכותו של ויולה ייאמר שהוא גם זה שהביא את אנצ'לוטי לרומא מלכתחילה באחת העסקאות המבריקות בתולדות המועדון.

שמעתם פעם על נשיא שעושה בעצמו סקאוטינג בליגות הנמוכות? בקיץ 1979 הגיע ויולה, שהשתלט זה עתה על רומא, למשחק פלייאוף העלייה בליגה השלישית בין פארמה לטרייסטינה, כדי לחזות בביצועיו של קשר אלמוני למדי. לצידו ישבו המנהל הספורטיבי לוצ'אנו מוג'י והמאמן השבדי המצוין נילס לידהולם שהוחתם ממילאן (אתם מוזמנים לקרוא את סיפורו המופלא כאן). לידהולם, שרצה לחזק את מרכז המגרש בקבוצתו החדשה, התלבט אז בין אנצ'לוטי לגבריאלה בונג'ורני. בתום 90 הדקות, ההתלבטות תמה כי קשר פארמה הבקיע צמד שערים מרהיבים.

מבחינת אנצ'לוטי עצמו, העניין הרב שגילו בו היה מפתיע למדי. הוא גדל במשפחה של חקלאי פשוט שלימד אותו עבודה קשה מהי, ובמקביל לעיסוק בכדורגל כתחביב קיבל דיפלומה של חשמלאי מוסמך. בגיל 20 התברר לו שלא יצטרך לתקן מכונות כביסה. לא רק רומא, אלא גם אינטר היתה חזק מאוד בתמונה, ואפילו שיתפה את הכוכב הצעיר במשחקי אימון בחולצה השחורה-כחולה באותו קיץ, אבל כוחם של ויולה ומוג'י היה חזק מדי. לידהולם קיבל את מבוקשו, ואנצ'לוטי נכנס הישר להרכב החבורה השאפתנית.

כבר בעונתו הראשונה בטופ, 1979/80, זכה הקשר בגביע האיטלקי, ואפילו היה זה שהבקיע את הפנדל המכריע בדו קרב המוזר מול טורינו בתום תיקו מאופס בגמר. הוא לא היה ברשימת הבועטים הראשונית, אבל אחרי שרוב הכדורים הוחמצו נכנס כבועט השישי כדי לסיים את הפארסה. הזכייה שוחזרה כעבור שנה, והפעם הבקיע הקשר שער נאה נגד טורינו בגמר, כאשר במקביל נאבקה הקבוצה על האליפות עם יובנטוס עד המחזור האחרון. אנצ'לוטי זכה להכרה כאחד השחקנים הטובים בליגה, תוך שהוא מקבל זימון לנבחרת. המאמן אנצו ביארזוט ראה בו מועמד מרכזי לגביע העולם בספרד, אבל אז התרחש האסון הראשון.

זה קרה בתיקול שגרתי למדי עם קשר פיורנטינה פרנצ'סקו קאזגראנדה באוקטובר 1981. אנצ'לוטי שמע רעש מוזר, ובמהרה התברר כי נפצע ברצועות בברכו הימנית. ההחלמה התקדמה היטב, אבל בינואר נקרעו הרצועות לחלוטין באימון, וחלום המונדיאל נגוז – איטליה זכתה בו בלעדיו. "יש אנשים שסובלים הרבה יותר ממך, ואתה חייב להתגבר על המכשולים", אמר לו אז אביו. אז קרלו התגבר, ושב למגרשים חזק יותר מבעבר.

הוא סיפק עונה מזהירה כאשר רומא זכתה ב-1983 באליפות השניה בתולדותיה, והראשונה מזה 41 שנה. היתה זו קבוצה אדירה. לצידו של אנצ'לוטי שיחקו בקישור פלקאו הברזילאי, הרברט פרוהאסקה האוסטרי והאליל המקומי אגוסטינו די ברטולומאי. פייטרו ויירקובוד הנהיג את ההגנה, ברונו קונטי שרף את האגף, ורוברטו פרוצו קרע את הרשתות. העתיד נראה מזהיר, אבל האסון שוב ארב לכוכב מעבר לפינה. בדצמבר הוא שוב קרע את הרצועות, הפעם בברכו השמאלית, בהתנגשות עם מגן יובנטוס המפורסם אנטוניו קבריני. גם הפעם תקופת ההחלמה היתה ארוכה, ואנצ'לוטי החמיץ בין היתר את שלבי ההכרעה בגביע האלופות, בו הפסידה רומא לליברפול בגמר באולימפיקו.

לרופאים היו ספקות לגבי יכולתו של הקשר לשחזר את היכולת מלפני הפציעות. הוא עשה זאת בגדול, נהנה מאמון מלא מצד המאמן סוון גוראן אריקסון שהחליף את לידהולם ב-1984, מונה לקפטן והיה האליל האולטימטיבי של האוהדים, אבל הספקות בכל זאת לא פסקו. לכן, כאשר מילאן נכנסה לתמונה בקיץ 1987, הניח ויולה שיש לו הזדמנות לעשות קופה על סחורה פגומה. ימיו של הכוכב הגדול שלו בצמרת הכדורגל היו לכאורה ספורים, אז למה לא לעשות צחוק מברלוסקוני? מנגד, אריגו סאקי חסר הניסיון שמונה למאמן מילאן בצעד יומרני ומרתק, היה זה שדרש בתוקף להחתים את אנצ'לוטי. "הוא יהיה המנצח בתזמורת שלי", הוא אמר לנשיאו.

המשא ומתן היה ארוך ומייגע, ובסיומו קיבלו כל הצדדים את מבוקשם. כולם חוץ מאוהדי רומא שהתקשו להתמודד עם רוע הגזירה. כדי להוסיף חטא על פשע, סימנה רומא דווקא את ליונלו מנפרדוניה כמחליפו של אנצ'לוטי. מנפרדוניה לא רק היה בשלהי הקריירה, מבוגר בשלוש שנים מהקפטן שנמכר, אלא חמור הרבה יותר מכך – היה בוגר לאציו, ששיחק במשך שנים ארוכות במדי היריבה העירונית המושבעת וביצע תנועות מגונות לעבר אוהדי ג'אלורוסי. אמנם הוא לא הגיע הישר מהנשרים אלא אחרי שנתיים של "צינון" ביובנטוס, אך זה לא שינה דבר מבחינת היציעים. האולטראס אפילו הקימו תנועה מיוחדת נגד מנפרדוניה, והבלגן היה גדול. ובינתיים, חווה אנצ'לוטי את הימים היפים ביותר בחייו ככדורגלן.

סאקי ייעד לרכש החדש את תפקיד המנהיג בקישור. פרנק רייקארד הצטרף למילאן רק בחלוף שנה, בעונת הבכורה בסן סירו החזיק אנצ'לוטי את מרכז המגרש כמעט לבדו. הוא מעולם לא היה מהיר, קל וחומר אחרי כל הניתוחים שגרמו לו להתבדח: "יש לי רק ברגים בברכיים". זה לא הפריע לו להיות סופר-סטאר אדיר בזכות ראיית המשחק המשובחת. במובנים רבים, הוא היה עוזרו של סאקי על המגרש. יחד עם רוד חוליט ומרקו ואן באסטן בחוד, ופרנקו בארזי ופאולו מדליני בעורף, הם הצעידו את רוסונרי לאליפות ראשונה מאז 1979.

ב-1989 הסקודטו דווקא הלך לאינטר, אבל מילאן התרכזה בזירה אחרת וחגגה זכיה בגביע האלופות. הדרך לשם עברה בקרב מול ריאל מדריד בחצי הגמר, והספרדים הבטיחו לאיטלקים שיעור שלא ישכחו עוד זמן רב. בפועל, התוצאה היתה הפוכה. אחרי 1:1 בברנבאו במשחק הראשון, שלח אנצ'לוטי טיל אדיר לרשתו של פאקו בויו בגומלין. "זה היה השער החשוב בקריירה שלי", הוא אמר בדיעבד. השער המרהיב נתן את האות לפתיחת החגיגות, כל השלישיה ההולנדית מצאה את הרשת, ורוברטו דונאדוני השלים 0:5 כביר – זו אחת התוצאות המופלאות ביותר בתולדות המפעל עד היום. בגמר פירקה מילאן 0:4 את סטיאווה בוקרשט, ואנצ'לוטי היה אחד המצטיינים בגמר – פיצוי הולם על היעדרותו מהמשחק הגדול חמש שנים קודם לכן.

גם ב-1990 הניפה מילאן את גביע האלופות, וגם הפעם היתה תרומתו של אנצ'לוטי כבירה. בסיום העונה, הוא אפילו נכלל בסגל איטליה למונדיאל הביתי, גם אם ראה את רובו מהספסל. זו היתה תשובה הולמת לאלה שמיהרו להספיד אותו ברומא, וההשקעה שלו לא ידעה גבול בכל רגע נתון. "קרלו נתן את כולו במשחקי אימון כאילו מדובר בגביע האלופות", אמר סאקי. האוהדים ידעו להעריך אותו, והרעיפו על קרלטו אהבה בדיוק כמו אוהדי רומא. בכלל, קשר לחשוב על שחקן נערץ יותר – גם בחדר ההלבשה היה אנצ'לוטי תמיד מנהיג, ולא היה מעורב באף תקרית בעייתית.

בעונת 1991/92, אחרי שסאקי עזב את מילאן ועבר לאמן את הנבחרת, הרגיש אנצ'לוטי שהוא השיג את הכול, והברכיים עלולות לקרוס. פאביו קאפלו "עזר" לו מאוד לקבל את ההחלטה לסיים את הקריירה. המאמן החדש לא אהב במיוחד את הקשר הוותיק, ספסל אותו מיד, וניסה להמעיט את השפעתו החברתית עד כמה שניתן. לכן היו החודשים האחרונים של אנצ'לוטי כשחקן נעימים קצת פחות, אך הוא בכל זאת סיים בסטייל. מילאן זכתה באליפות – היה זה תואר האליפות השלישי בחייו – ובמשחק הביתי האחרון מול ורונה נכנס הכוכב הפורש כמחליף באמצע המחצית השנייה. ביציע האולטראס תלו לכבודו את השלט עם כיתוב "אנצ'לוטי, לב של טייגר", והקשר הבקיע צמד שערים תוך דקה. היו אלה השערים הבודדים שלו בעונתו האחרונה.

במילאן לא שכחו אף פעם את אנצ'לוטי, ולכן כה שמחו לקבל אותו בתחילת העשור הקודם בחזרה כמאמן. אוהדי רומא, שמתגעגעים אליו אפילו יותר, עדיין מקווים לראות אותו על הספסל באולימפיקו. "אשמח לאמן את ג'אלורוסי", אמר לא מכבר אנצ'לוטי והעלה את רף הציפיות, אבל החלום הזה יצטרך לחכות. אחרי שליקט תארים באיטליה, אנגליה, צרפת וספרד, חתם אחד המאמנים השקטים והאהודים באירופה בבאיירן מינכן כמחליפו של פפ גווארדיולה בעונה הבאה. יום אחד הוא יחזור לאולימפיקו, אבל בינתיים המפגש בין רומא למילאן בשבת יתקיים בלעדיו. בשני הצדדים הוא חסר מאוד, ויש שיגידו כי הן רומא והן מילאן זקוקות יותר דווקא לאנצ'לוטי השחקן, ולא לאנצ'לוטי המאמן.