פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        המסע המופלא של נילס: סיפורו של המאמן האגדי נילס לידהולם

        פקיד מס ההכנסה התגלה כגאון כדורגל, שדרג את מילאן למועדון פאר, כמעט ניצח את די סטפאנו והפך למאמן מהפכן שזיהה כוכבי-על רבים, מג'אני ריברה עד פאולו מאלדיני. מדור "היה היה" סוקר את פועלו של הקוסם השבדי, שהחמיץ זכיה בגביע האלופות בגלל שלא הקשיב למכשף

        מאמן הכדורגל נילס לידהולם (AP , Carlo Fumagalli)
        טביעת עין מטורפת. נילס לידהולם (צילום: AP)

        "באיזה אגף אתה מעדיף לשחק?", שאל נילס לידהולם. "מימין", ענה הנער בן ה-16 וחצי שיהיה לימים אחד המגנים השמאליים הטובים בהיסטוריה. ביום שלישי האחרון ציינו באיטליה 30 שנה להופעת הבכורה של פאולו מאלדיני במדי מילאן. ב-20 בינואר 1985 הוא נשלח לכר הדשא באצטדיון פריולי, בתיקו 1:1 מול אודינזה, על ידי המאמן השבדי הוותיק, כמגן ימני. היה זה משחקו היחיד באותה עונה, אך ב-1985/86 כבר תפס מאלדיני מקום קבוע בהרכב רוסונרי. בכך הפך לשם האחרון ברשימה ארוכה ומפוארת של כוכבי על שזוהו וקודמו על ידי לידהולם.

        מגן מילאן פאולו מאלדיני (GettyImages , Ben Radford)
        עלה לבוגרים למשחק אחד - והשאר היסטוריה. פאולו מאלדיני (צילום: AP)

        ריברה, בטגה ואנטוניוני

        את הסטאר הראשון שלו תרם לידהולם למילאן עוד כאשר היה שחקן. ב-1960 נרתעה ההנהלה להחתים את ג'אני ריברה בן ה-17 כי מבנה גופו היה דקיק וצנום מדי לטעמם של אנשי המקצוע. השבדי אמר לסגן הנשיא: "אולי הוא שוקל רק 40 קילו, אבל 35 מתוכם בראש", ושכנע אותו לשנות את דעתו. ריברה פרח בסן סירו באופן מידי והנהיג את הקבוצה במשך שני עשורים.

        ב-1969, כאשר אימן את וארזה והעלה אותה לליגה הבכירה, קיבל לידהולם לידיו בהשאלה מיובנטוס את רוברטו בטגה בן ה-18. "יש לו שילוב מופלא של כוח פיזי עם יכולת טכנית, משחק ראש ובעיטה בשתי הרגליים", אמר השבדי על חניכו הצעיר, זרק אותו למים העמוקים, וכך קיבלה הגברת הזקנה חזרה חלוץ ענק שכבש במדיה 177 שערים.

        ב-1972, בעודו מאמן את פיורנטינה, השקיע השבדי רבות על מנת להביא למועדון מפירנצה את ג'אנקארלו אנטוניוני בן ה-18. לאחר שהצליח, הוא בנה את המשחק סביב הקשר הצעיר, וכך קיבלו הסגולים את גדול השחקנים שלהם בכל הזמנים.

        שחקן מילאן ג'אני ריברה ב-1969 (GettyImages , Carlo Fumagalli)
        "אולי הוא שוקל 40 קילו, אבל 35 מתוכם בראש". ג'אני ריברה (צילום: AP)

        קונטי, בארזי ואנצ'לוטי

        ב-1973 עבר לידהולם לרומא, ועינו צדה מיד את הקשר המהיר ברונו קונטי, נער בן 18 שצמח באקדמיה של המועדון. בזכות המאמן, הוא שדרג במהירות את יכולתו, ובקדנציה השניה של לידהולם באולימפיקו, בין 1979 ל-1984, היה קונטי הכוכב הגדול של ג'אלורוסי, וגם שחקן מפתח בזכיה של איטליה במונדיאל 82'. בתחילת הקדנציה הזו דרש לידהולם לרכוש בכל מחיר את קרלו אנצ'לוטי, צעיר בן 19 ששיחק בפארמה בליגה השלישית – והפך אותו לקשר אחורי אדיר. רומא זכתה באליפות ב-1983, ודהרה לגמר גביעה אלופות כעבור שנה.

        בין לבין, הגיע לידהולם ב-1977 לקדנציה השנייה במילאן, איתה החל את הקריירה על הקווים באמצע שנות ה-60' לפני שמחלת הצהבת אילצה אותו להתפטר. הוא ירש סגל בינוני מאוד, ללא ציפיות כלל, והצעיד אותו לאליפות כנגד כל הסיכויים ב-1979. את ההגנה הוא ביסס סביב נער חדש שגילה באקדמיה, העונה לשם פרנקו בארזי. הבלם בן ה-18 היה שותף בכיר לזכיה בסקודטו ויצא לקריירה אדירה של שני עשורים במדים האדומים שחורים.

        שחקן מילאן פרנקו בארזי (GettyImages , Luca Bruno)
        הבחור הצעיר יצא לקריירה אדירה בת שני עשורים. בארזי מניף את גביע אירופה ב-1989 (צילום: AP)

        מזל שפלקאו היה מאזניים

        אי אפשר להגזים בתרומתו של לידהולם. כאשר מדברים על המאמנים של בארזי ומלדיני, חושבים על אריגו סאקי ופאביו קאפלו, כאשר בפועל היה זה השבדי שטיפח אותם בצעדיהם הראשונים. יתרה מזו, לידהולם גם חולל מהפכה של ממש בכדורגל האיטלקי כאשר יישם לראשונה ברומא של שנות ה-70' את שיטת השמירה האזורית. הוא ייבא אותה הישר משבדיה, שם נהג בצעירותו לשחק בחורף, בקור של מינוס 20 מעלות, בנדי – מעין הוקי קרח עם 11 שחקני שדה וכדור קטן על משטח בגודל מגרש כדורגל. בבנדי נהגו מאז ומתמיד לשמור אזורית, ולידהולם ספג הרבה לעג כאשר ניסה להחדיר את הגישה לאיטליה. אלא שרומא טיפסה בהדרכתו מהתחתית הישר למקום השלישי כבר בעונתו הראשונה, ולפתע התחלף הזלזול בהערכה עצומה.

        היו שקראו לו קוסם, כמו להלניו הררה. במקרה של לידהולם, לכינוי הזה היתה יותר ממשמעות אחת, כי באופן מוזר עבור אדם כה אינטליגנטי, האמין השבדי באסטרולוגיה. הכוכבים הדריכו אותו לא פעם בקבלת ההחלטות. למשל, לידהולם היה משוכנע שבני מזל מאזניים כמוהו הם הכדורגלנים הטובים ביותר. כהוכחה לטענה הוא ציין בין היתר את פלה, דידי, וחברו לנבחרת שבדיה, גונאר נורדאל. היה זה השיקול המרכזי בהחתמתו של פלקאו, קשר ברזילאי אלמוני יחסית ללא הופעות במונדיאל, ברומא ב-1980. "הוא יהיה שחקן על", הבטיח השבדי וצדק בענק. פלקאו הפך לאחד הקשרים הטובים בעולם, הביא לרומא אליפות וכיכב בסלסאו של טלה סנטאנה בגביע העולם ב-1982.

        מאמן הכדורגל נילס לידהולם עם סילביו ברלוסקוני (AP , Carlo Fumagalli)
        לאיפה ברלוסקוני היה מגיע בלעדיו? לידהולם עם נשיא מילאן סילביו ברלוסקוני ב-1986 (צילום: AP)

        נבואת המכשף שהתגשמה

        זה לא הסתכם בכוכבים. גם מכשף פרטי היה ללידהולם – הוא הכיר את מריו מאג'י, "בעל סגולות על טבעיות" לכאורה, כאשר השבדי סבל מאולקוס. הרפואה המקובלת היתה חסרת אונים, בעוד מאג'י פתר את הבעיה כביכול, ומאז נהג לידהולם לדרוש משחקניו להתייצב אצל המכשף באופן קבוע. מאג'י סיפר שידע לחזות גם את תוצאות המשחקים, ובשלב מסוים ביקש ממנו לידהולם להפסיק לעשות את זה. "אני לא רוצה להירדם על הספסל מרוב שעמום", טען המאמן.

        כל זה אמנם ביזארי באופן קיצוני, אבל השניים היו מתואמים מאוד בגרסאות על שהתרחש לפני גמר גביע האלופות בין רומא לליברפול, שנערך באולימפיקו הביתי של ג'אלורוסי. מאג'י חזה שהמשחק יסתיים בתיקו ויוכרע בפנדלים, והזהיר את לידהולם שלא לתת לשני הבועטים המצוינים שלו, קונטי והחלוץ פרנצ'סקו גרציאני, להשתתף בדו קרב. המאמן לא שמע לעצה, ואתם יכולים לנחש את התוצאה. קונטי וגרציאני החטיאו, ליברפול חגגה את הזכיה, ומאג'י כה כעס על חברו, שלא דיבר איתו במשך חודשיים תמימים לאחר מכן.

        השלישיה הגדולה מכולן

        כך חמק מלידהולם הגביע האירופי הנכסף, 26 שנה אחרי שהיה קרוב מאוד לזכות בו כשחקן. הפספוס על הדשא היה גדול יותר, כי לידהולם אמנם היה מאמן נפלא, אך היה גדול הרבה יותר ככדורגלן. הוא נולד ב-1922, השנים הטובות בחייו נהרסו בגלל מלחמת העולם השניה, ואפילו כאשר החל לשחק בליגה השבדית הבכירה בגיל 23, במדי נורשפינג, הוא עשה זאת כתחביב, בהיותו פקיד מס הכנסה במשרה מלאה, וגם סטודנט להנדסה. רק ב-1948, אחרי ששבדיה זכתה במדליות הזהב באולימפיאדה בלונדון, הכול השתנה מבחינתו.

        נורדאל, החלוץ המרכזי החסון המכונה ביזון, היה מלך השערים במשחקים האולימפיים, ומילאן החתימה אותו אחרי מאבק קשה עם יובנטוס. אחרי שהתחיל להפציץ בליגה האיטלקית בקצב של שער למשחק, פנתה אליו ההנהלה וביקשה להמליץ על שחקני חיזוק ממולדתו. נורדאל הצביע מיד על לידהולם ועל גונאר גרן, וכך נוצרה השלישיה השבדית שכונתה Gre-No-Li, אחת הטובות ביותר שידע הכדורגל אי פעם, אולי יותר חשובה מהשלישיה ההולנדית של סוף שנות ה-80'. יחד איתם הגיע מנורשפינג גם המאמן ההונגרי לאיוש צ'ייזלר, ומילאן הפכה לקבוצה מרהיבה.

        נילס לידהולם (במרכז) עם גונאר נורדהאל, גונאר גרן, מילאן 1948 (AP , Carlo Fumagalli)
        אחת השלישיות החשובות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי. לידהולם (במרכז) עם נורדאל וגרן (צילום: AP)

        תשואות על מסירה גרועה

        הם היו מבוגרים יחסית, ולידהולם, הצעיר שבחבורה, כבר חגג 27 כאשר נחת בארץ המגף ב-1949, אבל זה לא הפריע לאיש. השבדים הצעידו את האדומים-שחורים ב-1951 לאליפות ראשונה מזה 44 שנה, ויש להם חלק עצום בהפיכתה של מילאן למועדון פאר. ייתכן מאוד שבלעדיהם זה פשוט לא היה קורה.

        מבין השלושה, היתה תרומתו של לידהולם הגדולה ביותר. גרן עזב לפיורנטינה ב-1953, נורדאל נדד לרומא ב-1956, ורק לידהולם נשאר בסן סירו עד לסיום הקריירה. 12 שנה הוא בילה בקבוצה כשחקן. הן התחילו כאשר שיחק כקיצוני שמאלי וכבש 18 שערים בעונתו הראשונה. בהמשך הוסט לידהולם לעמדת הפליימייקר, אותה אהב יותר מכל. הוא כונה הברון, גם בגלל סגנון המשחק, וגם בזכות נישואיו לדוכסית איטלקיה.

        חבל מאוד שאין צילומים טובים מספיק של המשחקים בתקופה ההיא, כי העדויות מספרות על ניהול משחק ברמה אלוהית, ויעיד על כך רגע הזוי במיוחד – את התשואות הגדולות בקריירה סחט לידהולם כאשר טעה במסירה. האוהדים, שהתרגלו שהשבדי לא מאבד את הכדור אף פעם, נדהמו לראות טעות מצדו. באופן ספונטני, הם קמו על רגליהם והריעו לו במשך כחמש דקות. היתה זו הוקרת תודה על כל עשרות המשחקים בהם לא שגה כלל.

        די סטפאנו נשאר עם החולצה

        בניגוד לרובם המוחלט של השחקנים בשנות ה-50', הקדיש לידהולם תשומת לב מיוחדת לשמירה על כושר. הוא התאמן הרבה יותר מאחרים, רץ לטווחים קצרים וארוכים, קפץ לגובה ואפילו הטיל כידון. זה אפשר לו להאריך את הקריירה, לזכות ב-3 אליפויות איטליה נוספות ב-1955, 1957 ו-1959, וגם להשתתף בשני גמרים בלתי נשכחים ב-1958.

        תחילה העפילה מילאן לגמר גביע האלופות מול ריאל מדריד הגדולה של אלפרדו די סטפאנו וריימון קופה. במשחק שנערך באיצטדיון הייזל בבריסל, היו האיטלקים קרובים לנצח – הם הובילו 1:2 בדקה ה-79, ולידהולם סיפק הופעה כבירה. אלא שאז השוו הספרדים, בעוד השבדי ספג בעיטה חזקה ברגלו בתיקול פראי של חוסאיטו, וסבל מכאבים עזים במשך כל ההארכה. פאקו חנטו הבקיע לבסוף, קבע 2:3, וריאל שמרה על התואר. די סטפאנו רצה להחליף חולצות עם הברון אחרי שריקת הסיום, אבל קפטן מילאן סירב.

        כוכב מילאן נילס לידהולם (AP , Carlo Fumagalli)
        סירב להחליף חולצות עם די סטפאנו. לידהולם בפעולה (צילום: AP)

        שער יתרון בגמר המונדיאל

        מיד לאחר מכן, נסע לידהולם למולדתו, ושב לשתף פעולה עם גרן במדי הנבחרת שאירחה את המונדיאל. היה זה ההישג הגדול ביותר של הצהובים-כחולים אי פעם. הם סיימו במקום הראשון בשלב הבתים, גברו על ברית המועצות של לב יאשין 0:2 ברבע הגמר, פירקו את מערב גרמניה 1:3 בחצי הגמר, ולידהולם חלם להניף את גביע העולם כקפטן ב-29 ביוני בסטוקהולם. הוא אפילו העלה את השבדים ליתרון מוקדם מאוד מול ברזיל, אבל פלה, גרינצ'ה, דידי, ואווה ומריו זגאלו חשבו אחרת. הם ניצחו 2:5, ולידהולם נותר שוב רק עם המחמאות.

        בשנתיים האחרונות במילאן שיחק השבדי לא פעם בעמדת הבלם האחורי כדי להאריך את הקריירה, ועשה גם את זה על הצד הטוב ביותר. הוא יכול היה להמשיך לשחק גם אחרי גיל 39, אבל התחיל קורס מאמנים, והמועדון סירב לאפשר לו להיעדר מאימונים לצורך כך. אז הוא תלה את הנעליים ב-1961, שנתיים לפני שמילאן זכתה סוף סוף בגביע האלופות. טוב, הוא שותף לינצחון 2:3 על בנפיקה בכל זאת, כעוזר מאמן על הספסל. מיד לאחר מכן, הוא כבר אימן את מילאן באופן עצמאי, בדרך להעניק לעולם את אנטוניוני וקונטי.

        "הכדורגל זקוק ליותר לידהולמים"

        לקראת שנת 2000, ערך העיתון השבדי אפטונבלאדט משאל לקביעת שחקן המילניום במדינה, ולידהולם זכה בפער ניכר. כאשר הלך לעולמו ב-2007, בגיל 85, אבל כבד שרר בשבדיה ובאיטליה, וכל הסופדים שזכו להכיר אישית את הברון הזכירו לא רק את גדולתו כשחקן וכמאמן, אלא גם את נועם הליכותיו, צניעותו וחוש הומור מיוחד שאפשר לו למצוא את הדרך לליבם של אנשים. "הוא היה מורה נפלא עבורי, ואני לא יכול לחשוב על מאמן טוב יותר כדי להתחיל את הקריירה. אזכור תמיד את החיוך שלו ואת גישתו לחיים. אין לי ספק שעולם הכדורגל היה הרבה יותר טוב לו היו בו יותר לידהולמים", אמר אז אנצ'לוטי.

        והנה, לפני חודש, זעם זלאטן איברהימוביץ' כאשר הגיע "רק" במקום השני בדירוג הספורטאים השבדים הגדולים בכל הזמנים, אחרי הטניסאי ביורן בורג. "עם כל הכבוד לאחרים, אני במקום הראשון, השני, השלישי, הרביעי והחמישי", אמר החלוץ. זלאטן הוא ההיפך המוחלט מלידהולם באופיו, ומישהו צריך לספר לו שהוא לא מגיע אפילו לקרסוליו של הברון. אבל האם איברהימוביץ' בכלל יודע עליו משהו? במובנים רבים, הכדורגל היה הרבה יותר טוב לו היו בו פחות זלאטנים.

        נשיא ההתאחדות השבדית לנארט יוהאנסון בהלווייתו של נילס לידהולם (AP , Massimo Pinca)
        כל שבדיה סגדה לו. לנארט יוהאנסון, נשיא ההתאחדות השבדית, בהלווייתו של לידהולם ב-2007 (צילום: AP)