פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        השלישייה הגדולה בהיסטוריה: שנת 2015 המופלאה של שלישיית MSN

        המספרים היסטריים, המאזנים היסטוריים. 2015 תיזכר לעד כשנה של מסי, סוארס וניימאר, שכבשו בצוותא 137 שערים והפגינו אחדות נדירה. אבל האם זה השיא שלה, או אולי רק הספתח?

        השלישייה הגדולה בהיסטוריה: שנת 2015 המופלאה של שלישיית MSN

        הנה מסתיימת לה שנת 2015, ואין דרך אחרת לסכם אותה מאשר להתפנק על הביצועים של שלישיית ההתקפה המופלאה של ברצלונה. אקורד הסיום היה אתמול ב-0:4 על בטיס , וגם אם יש לחגיגה הזו טעם חמצמץ בגלל החלטת שיפוט שערורייתית במחצית הראשונה, זה לא מוריד דבר מהיופי הטהור של השערים שהובקעו בדרך חוקית. האחרון, שכלל מסירה כפולה בין לואיס סוארס וניימאר עם בישול גאוני של הברזילאי בעקב, היה הדובדבן האולטימטיבי. קצת חבל שליאו מסי לא נטל חלק במהלך שסגר את השנה מבחינת
        בארסה, כי הגיע לו להיות שותף. אבל זה לא באמת משנה.

        ב-2015 היינו עדים להיסטוריה. היא התחילה כאשר שלושת החלוצים האדירים הפגינו אחדות ויצאו לצילום משותף אחרי שכל אחד מהם הבקיע בניצחון 1:3 על אתלטיקו מדריד ב-11 בינואר, על מנת להשכיח את המשבר שפקד את הקבוצה שבוע קודם לכן. הם ידעו היטב שהתמונה הזו תתפרסם בכל העיתונים ובכל אתרי האינטרנט. מאז ועד היום, הם עשו את העבודה באופן קרוב לשלמות, זכו בחמישה תארים, והבקיעו 137 מתוך 180 השערים של ברצלונה.

        48 שערים ו-23 בישולים היו למסי. סוארס תרם 48 שערים ו-22 בישולים. ניימאר "הסתפק" ב-41 שערים ו-16 בישולים. אלה נתונים כמעט דמיוניים. רק אלפרדו די סטפאנו ופרץ פושקאש התקרבו לכך בתקופת הזוהר שלהם בריאל מדריד, אבל הם נכנסו לספרי התהילה כצמד. פאקו חנטו הנפלא, שדהר באגף השמאלי ובישל אינספור שערים (למרבה הצער, הסטטיסטיקה המדויקת לא קיימת עבור שנים אלה), מעולם לא חצה את רף 18 הכיבושים בכל המסגרות.

        שחקני ברצלונה, ליאונל מסי, ניימאר, לואיס סוארס (GettyImages)
        כבשו 137 מתוך 180 השערים של ברצלונה. MSN (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        באופן כללי, כאשר מתבוננים בשלישיות המפורסמות בתולדות הכדורגל העולמי, הן כוללות בדרך כלל צמד חלוצים וקשר, או צמד קשרים וחלוץ. כמו בובי צ'רלטון ששיחק מאחורי ג'ורג' בסט ודניס לאו במנצ'סטר יונייטד. כמו פלה וטוסטאו ששיחקו בעיקר במרכז המגרש במונדיאל 1970 והזינו את ז'אירזיניו. קל וחומר כאשר מדברים על השלישיה ההולנדית המיתולוגית של מילאן, בה תופקד פרנק רייקארד כקשר רחבה לרחבה – ובכל מקרה מרקו ואן באסטן ורוד חוליט לא העזו לחלום על המאזנים של שלישיית MSN.

        בעידן הנוכחי אפשר להיזכר בעונת הבכורה של פפ גווארדיולה, אז שיתפו פעולה מסי, סמואל אטו ותיירי הנרי, אבל הם כבשו "רק" 100 שערים בצוותא. לא נשכח, כמובן, את 118 השערים שכבשו כריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה וגונסאלו היגוואין בעונת 2011/12, אבל הפורטוגלי חתום על יותר ממחצית מהם.

        גם אם נניח את המספרים היבשים בצד, הרי שהדבר החשוב ביותר הוא הרוח הקבוצתית. זה עניין של תחושה, ואפילו עניין של טעם, אך נדמה כי לא חזינו עד כה בהרמוניה כזו בין כוכבי על בקבוצת פאר. מתקבל הרושם כי אין מחלוקות בין מסי, סוארס וניימאר. הם מכבדים זה את זה, מפרגנים זה לזה, ומעולם לא אמרו מילה רעה זה על זה. במשך כל 2015 לא ראינו אפילו מבט כועס של אחד מהם כלפי חברו. הכל נעשה עם חיוך, עם נכונות תמידית למסור. אם אחד מחברי השלישיה מוצא את הרשת, שני האחרים תמיד יברכו אותו. ההנאה הטהורה שלהם משיתוף הפעולה בולטת יותר מכל. לא רק סוארס מרגיש בר מזל לשחק עם מסי. גם מסי מרגיש בר מזל לשחק עם סוארס. הכול הדדי.

        לכן הייתה זו השנה הגדולה ביותר של שלישיה כלשהי בתולדות הכדורגל – הן מבחינה סטטיסטית, הן מבחינת התארים, הן מבחינת איכות הביצועים, ובעיקר מבחינת המסר. לא רק אוהדי ברצלונה נהנו מהם. כל חובב כדורגל לא יכול להישאר אדיש אל מול הפלא הזה.

        ניימאר, ליאונל מסי (במרכז), לואיס סוארס שחקני ברצלונה עם גביע האלופות (רויטרס)
        יש עוד הרבה למה לצפות מהשלישיה הזו (רויטרס)

        כך גם יזכרו את 2015. בעוד מספר עשורים, כאשר כל יתר הדברים יישכחו, השנה הזו תישאר מזוהה רק עם מסי, ניימאר וסוארס. הם יהיו סוג של מיתוס, כמו די סטפאנו ופושקאש. אוהדים מבוגרים יהיו גאים לספר שראו אותם במו עיניהם. אחרים יקנאו בהם, כמו בני הדור הצעיר בימינו שמקנאים באלה שראו את דייגו מראדונה כובש את שני השערים המפורסמים שלו מול אנגליה בשידור ישיר.

        וכאן גם מתחיל המבחן החדש של הכוכבים המדהימים האלה. השאלה הגדולה היא אם השלישיה הזו מסוגלת לשרוד בכושר הזה ובמנטליות הזו גם בשנים הבאות. האם 2015 היא השיא האולטימטיבי, או אולי היא רק הספתח? בשנה הבאה נקבל את התשובה לכך, וזו אחת הסוגיות המרתקות ביותר על הפרק.

        בינתיים, אין טעם לכתוב מאמרים ארוכים מדי בנושא. הכול כבר נאמר. נותר רק לקום, להצדיע ולהגיד תודה.