סקרמנטו וגולדן סטייט כבר התקפלו מהאורקל ארינה, ודייויד ת'ורפ המתין בסבלנות לצלצול הגואל. עומרי כספי סיים את סבב הטלפונים הראשוני שלו, נרגע, חזר לקרקע ורק אז חייג למספר הקבוע בפלורידה. מהעבר השני נשמעו נזיפות בלתי צפויות. "בטח תופתע לשמוע שבמקום לברך על המשחק הטוב בקריירה שלו, התחלתי לצעוק עליו", מספר ת'ורפ. "אחרי משחקים כאלה, התפקיד שלי הוא להחזיר אותו לפרופורציות. לגרום לו לעבוד עוד יותר קשה. ב-NBA אין זמן לחגיגות. ולמען האמת, לעומרי לא היה משחק מושלם. הייתי מאושר בשבילו, אבל הרגשתי חובה להעיר לו על כמה דברים. לשמחתי, הוא אפילו לא היה זקוק לזה. יש כאלה שהיו יוצאים להכיר בחורות ולשתות אחרי משחק כזה, אבל עומרי הלך לזרוק במשך חצי שעה עד שהאורות באולם כבו. זה מה שהופך אותו למיוחד".
בתור האיש שהציל לו את קריירת ה-NBA, לת'ורפ יש רישיון לומר לכספי כל שעל לבו, גם כשמדובר בביקורת. הוא בן 50, בן למשפחה יהודית מלוס אנג'לס, ומאז שהחל לעבוד באופן פרטני עם כספי ב-2009, מתקן האימונים שלו בטמפה הפך מוקד עלייה לרגל עבור כדורסלנים ישראלים. בהמלצתו של כספי גם גל מקל החל לטפח קשרים מקצועיים וחבריים עם גורו האימונים, שבמקביל לכובעו כמאמן אישי מוכר ומוערך ב-NBA, משמש גם פרשן ברשת ESPN. בקיץ האחרון אפילו רפי מנקו ונמרוד טישמן שכרו את שירותיו והגיעו לפלורידה בניסיון לעשות קפיצת מדרגה כמו קודמיהם. "הפכתי לשם די מוכר בישראל, וזה מסב לאמא שלי גאווה יותר מכל דבר אחר שאני עושה", הוא צוחק.
כספי מזכיר את השם שלך כמעט בכל ראיון. איך נוצר הקשר הראשוני ביניכם, ואיך הוא התפתח לאורך השנים?
"הגעתי בשליחות ESPN לליגת הקיץ בווגאס ב-2009, ואנשים מסקרמנטו הציעו לי לעבוד איתו על הקליעה, כי הוא מאוד התקשה. רצו שאהפוך אותו מחודר לקלע. בקיץ ההוא עבדנו אך ורק על הקליעה, על הבנת המשחק. הוא התחיל את עונת הרוקי מצוין, אבל בדצמבר קראו לי שוב לסקרמנטו כי הוא לא הצליח למצוא זריקות פנויות. נוצר בינינו קשר הדוק, אבל הסוכן שלו שנא אותי וכעס על עומרי בגלל זה. ככה זה, סוכנים לא אוהבים שמשתלטים על השחקנים שלהם. לא רציתי לגרום לבעיות, אז איחלתי לו בהצלחה ולא דיברנו יותר. הפעם הבאה שדיברתי איתו שוב הייתה אחרי שנה, כשעומרי שידך ביני לבין גל מקל. רצינו לעבוד ביחד, אבל הסוכן מנע את זה. רק בשנתיים האחרונות חזרנו סוף סוף לעבוד יחד, ואני מאושר מהדרך שעשינו. עכשיו כל קבוצה בליגה צריכה את עומרי כספי במידה מסוימת. זה לא בהכרח שכל אחת יכולה או רוצה להחתים אותו, אבל כל אחת זקוקה לשחקן כמוהו".
הוא מצליח לתפקד העונה בעמדה מספר 4, מה שלא ממש עבד בעונות קודמות. מה המפתח לשינוי?
"התאמה לסגנון המשחק. דיברתי השבוע עם קווין מקהייל והוא אמר לי שאחת החרטות הכי גדולות שלו מהתקופה ביוסטון זה היחס שהוא נתן לכספי. עומרי היה יכול להיות התאמה מושלמת לכדורסל שהרוקטס ניסו לשחק, אבל בשלב מסוים הם החליטו שאת עמדה 4 יאיישו שחקני פנים אמיתיים. חבל, הם פספסו. בסופו של דבר זה גם עניין של אמון. למאמנים ב-NBA הרבה יותר קל לתת הזדמנות לשחקנים מוכרים שבאים מהקולג'. עומרי אמנם נבחר בסיבוב הראשון בדראפט, אבל שחקנים כמוהו נשכחים בקלות. לפני שנתיים הוא כבר היה גמור, אף אחד לא רצה לתת לו צ'אנס. היה לו מזל שמייק מאלון פוטר וג'ורג' קארל הגיע, כי הסגנון של קארל מתאים לו. כשג'ורג' חתם בסקרמנטו זרקתי לו טיפ, אמרתי שעומרי יהיה ההתאמה המושלמת עבורו. הוא נתן לו צ'אנס וקיבל בדיוק את מה שרצה. המפתח הוא המהירות שהקינגס משחקים בה. עומרי שחקן סופר מהיר, יש לו יד מצוינת מהשלוש. אלה שני האלמנטים הכי חשובים בסגנון של הקינגס היום".
נראה שגם כספי מבין שמצא את המקום שלו. הוא חתם בקיץ על חוזה צנוע יחסית, 6 מיליון דולר לשתי עונות. בתקופה שבה שחקנים עם רזומה פחות טוב ממנו מרוויחים הרבה יותר והעתיד שלהם מובטח ליותר שנים, באיזשהו מקום זו התפשרות.
"אני חושב שסקרמנטו טעתה בגדול בסיפור הזה. היא הייתה צריכה להציע לו יותר כסף או להחתים אותו לתקופה ארוכה יותר, אבל החליטה לנצל את העובדה שכספי רצה להישאר בכל מצב. לא הייתה לו ברירה אלא לחתום על מה שהציעו לו. הוא היה מאוכזב מזה, אבל אני לא נותן לו לחשוב על הדברים האלה. אם הוא היה חושב על החוזה הנמוך שלו, הוא לא היה משחק כמו שהוא משחק עכשיו. הוא מרוויח יפה, וירוויח הרבה יותר כשיסיים את החוזה שלו ב-2017. כל הקבוצות ב-NBA ירצו אותו. מי לא רוצה שחקן בגובה שלו ששומר וקולע באחוזים כאלה משלוש? בחוזה הבא הוא יהיה שווה להערכתי עשרה מיליון דולר לעונה".
מקצועית, במה הוא הכי השתפר מאז שהצטרף ל-NBA?
"הוא הבין במה הוא יכול להיות טוב, זה הדבר המרכזי. אם הייתי אומר לך שאתה השחקן הכי מהיר על המגרש ולא היית מבין מה לעשות עם המתנה הזו, זה לא היה שווה כלום. זה לקח זמן, אבל הוא הבין שהוא סופר מהיר ולמד איך להשתמש בתכונה הזו לטובתו. היום הוא מבין לאן לרוץ, איך לרוץ. גם יכולת המסירה שלו מאוד אנדרייטד. הוא אמר לי שהייתי המאמן הראשון שבכלל ראה שיש לו ראיית משחק. סקרמנטו מאוד אוהבת את התכונה הזאת. אחת הסיבות שרונדו מוביל את הליגה באסיסטים היא בגלל שעומרי מוציא מסירות מצוינות אחרי שהוא לוקח ריבאונד".
יש כאן גם אלמנט מנטלי. בקיץ האחרון בנבחרת היה אפשר לראות איך הוא התבגר והתבשל גם מחוץ למגרש. אתה שותף לתחושה הזו?
"מסכים לחלוטין. היום עומרי הרבה יותר יציב. יש לו תוכנית, והוא דבק. לא חשוב מה הנסיבות, פעם הייתי צועק עליו בכל פעם שהיה מעיר לשופטים, הייתי צריך לפקס אותו להתרכז בדברים הנכונים. היום זה שונה לגמרי. הוא מתמודד טוב יותר עם נפילות ומבין טוב יותר מה לעשות כדי לא להיקלע למערבולות רגשיות. במשחק הבא, למשל, הוא יכול לקלוע 5 נקודות ועדיין להיות פקטור סופר חשוב. הוא לא מאבד את הראש גם כשיש לו יום רע בהתקפה. הוא החליט שהוא רוצה לעשות את הדברים נכון".
אתה מלווה את כספי מקרוב מאז שהוא ב-NBA. היו רגעים שהרגשת שהוא נשבר, שהוא מפסיק להאמין שהוא מתאים לרמות האלה?
"לפני שנתיים, אחרי אליפות אירופה, הוא התקשר עם גרון חנוק מדמעות וביקש שנעבוד יחד. הייתה לו תקופה איומה אחרי האליפות ההיא. הוא אמר שהוא מרגיש שאפילו בישראל שונאים אותו. הוא היה אבוד. הוא לא ראה מה מיוחד בו, הוא הפסיק להאמין בעצמו. הוא חשב שיחזור למכבי תל אביב וישחק שם עד סוף הקריירה. הוא לא מצא את הקליעה שלו ולא הבין למה לא הולך לו. הייתי צריך לגרום לו לחזור להאמין בעצמו. ביטחון זה דבר מאוד נזיל, אפילו לבחור חיובי כמו עומרי כספי".
בוא נדבר קצת על גל מקל, שגם אותו אתה מכיר מצוין. מה צריך לקרות כדי שהקריירה שלו תתרומם מחדש?
"גל הוא כמו בן בשבילי. לאחרונה הוא סבל מהרבה חוסר מזל. אהבו אותו בדאלאס, אבל נתנו לו ללכת בגלל שהייתה הזדמנות להחתים את ג'יי ג'יי בראה, שהרבה יותר מתאים לסגנון המשחק של ריק קרלייל. לפני כמה שנים גם עומרי היה באותה סיטואציה. אף אחד לא הכיר אותו. לא חשבו שהוא יהיה שחקן NBA. אני באמת חושב שגל עוד יכול לחזור ל-NBA, כל מה שהוא צריך זה מישהו שיבחין בכישרון שלו כמו שאני הבחנתי. אולי אפילו דאלאס תמצא לו שוב מקום. לא מגיע לו לעבור את מה שהוא עובר בתקופה האחרונה. מה שקרה לו בכוכב האדום זו בדיחה, זו טרגדיה. הם איבדו את הראש. במקום לתת לו זמן להראות את היכולות שלו ביורוליג ולהתרשם ממה שהראה בליגה האדריאטית, הם זרקו אותו. אני לא מבין את זה. אני מאמן 30 שנה, עברו תחתיי כמה כוכבי NBA, ומעולם לא ראיתי שחקן שעובד קשה כמו גל. הוא מקצוען. זה גם מה שיחזיר אותו למסלול בקרוב מאוד".
לא הגיע הזמן שישחק שישלים עונה מלאה באותה קבוצה? לא הגיע הזמן שיחזור לישראל?
"הגיע הזמן, אבל עם כל הכבוד, אני חושב שמכבי תל אביב לא הייתה ישרה איתו. הם הסתכלו על שחקנים אחרים בזמן שניהלו איתו משא ומתן. היה צריך להציע לו יותר כסף, כי לפעמים החוזה הוא בשביל התחושה הטובה. ב-NBA זורקים סכומים עצומים על שחקנים שלא בהכרח שווים את זה, רק כדי לתת להם את התחושה שהם מוערכים. עם מכבי תל אביב זה לא קרה. לא כל שחקן צריך לקבל חוזה מקסימום, אבל גם לא צריך לנסות להוריד מהערך של השחקן. אם למכבי היה את מקל, הם היו עכשיו בטופ 16. הם פישלו בגדול איתו".
איפה הוא צריך לשחק לדעתך?
"אני מאמין ביכולת שלו להפוך לשחקן NBA, אבל חושב שבשלב זה עדיף לו להישאר באירופה. הוא צריך לשחק 30 דקות ולהוביל קבוצה לזכייה ביורוליג, זה עדיף מאשר להיות שחקן ספסל ב-NBA. הוא יהיה מנהיג נהדר עבור קבוצת יורוליג, הוא הראה בנבחרת ישראל מה הוא שווה. אני מדבר איתו כל שבוע ואני יודע שהוא חושב על החוזה הבא שלו באירופה. אם הקבוצה הנכונה תציע לו הצעה טובה בלי אופציית יציאה ל-NBA בקיץ, הוא ייקח את זה. הוא לא נעול על ה-NBA".
יודוניס האסלם, קווין מרטין, קורי ברואר. אלה חלק מהשחקנים שעבדו איתך והפכו לשחקני NBA טובים יותר ממה שחשבו שיהיו. בתור מאמן אישי, מה התכונה הכי חשובה היום לשחקן NBA?
"אתה חייב להיות ממושמע ולאהוב לעבוד קשה. שחקנים כמו ראסל ווסטברוק, דווין וייד, קובי בריאנט - האתלטים הכי גדולים שיש לא היו מגיעים לכלום בלי לקרוע את התחת. לעומרי כספי יש הרבה תכונות טבעיות טובות, אבל הוא השקיע מאמץ אדיר כדי להגיע לאן שהגיע. עומרי, למשל, החליט הקיץ שהוא לא אוכל יותר לחם. אפילו את החומוס שלו הוא אוכל בלי פיתה. חוץ מפעם אחת שהוא וגל מקל אכלו משולש פיצה כשהיו אצלי בפלורידה, אני לא זוכר אותו אוכל לא בריא. זה התנאי הראשון. אם בוחנים את זה מנקודת מבט מקצועית נטו, רוב האנשים היו אומרים שהיכולת החשובה ביותר כיום היא קליעה או אתלטיות, אבל אני הייתי אומר הבנת משחק. לדעת איפה צריך להיות, היכן צריך לעמוד, להבין את התרגילים, לעשות מהלכים חכמים. רק אחר כך באה הקליעה. ברור שזה תלוי בעמדה שאתה משחק, אבל היום קליעה היא המצרך הכי חשוב שיש".
הכדורסל ב-NBA משתנה משנה לשנה. טרנדים באים והולכים. איך הכדורסל בליגה ייראה בעוד חמש שנים מהיום?
"יהיו עוד יותר שלשות. אני לא חושב שלטרנד הזה יש תאריך תפוגה. בשלב כלשהו ההגנות ילמדו איך לשמור טוב יותר על קו השלוש, ואז כולם יצטרכו ללמוד לקלוע גם בפלואוטרים ומחצי מרחק, אבל עקרונית אני חושב שבעוד חמש שנים כולם יצטרכו לדעת לקלוע. 20 מתוך 30 הסנטרים המובילים בליגה יוכלו לקלוע מבחוץ באחוזים סבירים ומעלה. במובן הזה, קארל אנתוני טאונס הוא העתיד. יש לו את שתי התכונות הכי חשובות והכי מנוגדות אצל סנטרים מצד אחד הוא חוסם ומגן נהדר סביב הטבעת, ומצד שני הוא קולע שלשות. בעוד כמה שנים כולם ישאפו להיות כמוהו".
מה דעתך על גולדן סטייט? זו באמת קבוצה היסטורית?
"אני חושב שיש לגולדן סטייט בעיה - תוציא את סטף קרי, וזו אפילו לא קבוצת פלייאוף. המספרים אומרים שבכל דקה שקרי לא על המגרש, גולדן סטייט מפסידה בפער די גדול. זה אומר שהם תלויים בו יותר מדי. בעיני זו קבוצה של שחקן אחד יותר מאשר לברון בקליבלנד והארדן ביוסטון. יותר מאשר שזו קבוצה היסטורית, מדובר בארגון שמנוהל נהדר. הם יודעים להפחית עומסים, הם יודעים ללחוץ על המקומות הנכונים. יש להם יכולת לפתח שחקנים צעירים. זה מה שהופך אותם לקבוצה מיוחדת. לא כישרון טבעי, ניהול נכון".
