פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חזרה בשאלה: הקאמבק של קיירי אירווינג בא לקאבס בעיתוי לא טוב

        הניסיון לשלב את אירווינג במשחק אינטנסיבי כמו שחזור הגמר התנקמה בקליבלנד ובבלאט, ועלול לדרוש היערכות מיוחדת גם בהמשך העונה. אסף רביץ על סימני השאלה הרבים עם חזרתו של הגארד, ועל התקווה הגדולה של הקאבס במצ' אפ מול גולדן סטייט

        חזרה בשאלה: הקאמבק של קיירי אירווינג בא לקאבס בעיתוי לא טוב

        בווידאו: לברון ג'יימס מדבר אחרי ההפסד לגולדן סטייט

        חזרה מפציעה ארוכה היא תהליך. אורך התהליך תלוי בכמה גורמים וקשור גם לסוג הפציעה. כשמדובר בשחקן דומיננטי, בדרך כלל לוקח לו לפחות חודש להתחיל להזכיר את עצמו. עבור הקבוצה שלו, מדובר בתקופה מורכבת בה צריך לתת לו לחזור בהדרגה ולהסיר חלודה במהלך משחקים, גם אם זה אומר שיהיו ימים שהוא יותר יפריע מאשר יועיל. כאשר אחד מכוכבי קבוצה מצליחה חוזר מפציעה במהלך העונה המורכבות רבה יותר, כי למען החזרה שלו צריך לפרק רוטציות שכבר עבדו ולבנות חדשות שמתבססות על ההנחה שהוא יחזור לעצמו.

        קליבלנד לקחה את הזמן עם החזרה של קיירי אירווינג, בין היתר כי היא מסתדרת גם בלעדיו. קיירי חזר השבוע לשחק לאחר ניתוח ברך שעבר בקיץ, פציעה מהסוג שחשוב במיוחד לא להאיץ את החזרה ממנה. גם אימן שאמפרט חזר לאחרונה לשחק (ואפילו הספיק להיפצע שוב), אצלו הסרת החלודה זריזה יותר כי הפציעה הייתה קלה יותר וביד. החזרה של קיירי היא הסיפור המרכזי של השבוע מבחינת הקאבס, ובטווח הארוך חשובה הרבה יותר ממפגש הכריסמס מול גולדן סטייט. בהרבה מקרים בשנים האחרונות שחקן בכיר שניסה לחזור באמצע העונה לא הצליח, לפעמים הוא לא נכנס לכושר כל העונה, פעמים אחרות הוא ניסה לחזור מהר מדי ונפצע שוב (כמו קווין דוראנט בשנה שעברה).

        קיירי אירווינג שחקן קליבלנד קאבלירס (AP)
        עדיין יש חלודה. אירווינג (צילום: AP)

        האנשים האמונים על כך בקליבלנד יצטרכו להיות מאוד זהירים. דיוויד בלאט יהיה צריך להיות מאוד סבלני ולצאת מהנחה שייקח לו זמן להבין איך צריכה להיראות הרוטציה במצב החדש. המצב של בלאט מסובך במיוחד כי רוטציית הגארדים שלו עמוסה כל כך, עם החזרה של קיירי ושאמפרט חמישה מתשעת השחקנים הבכירים בסגל שלו הם גארדים. מה הוא יעשה, למשל, עם מתיו דלבדובה שהיה עד כה השחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה? האם דלי יקבל דקות רבות גם בעמדת השוטינג גארד? האם בלאט ירבה להשתמש בהרכבים נמוכים מאוד עם שלושה גארדים כי זו תהיה הדרך שלו לתת דקות לכל השחקנים הבכירים שלו?

        בהקשר הזה, המשחק בגולדן סטייט, כנראה משחק העונה הרגילה המעניין ביותר השנה, הגיע בתזמון לא מוצלח. לאחר ההחלטה המצוינת לא להחזיר אותו ישר למפגש מול OKC וראסל ווסטברוק, שני משחקי החזרה של קיירי עמדו בסימן ניסיון לאפשר לו להסיר כמה שיותר חלודה לקראת גולדן סטייט. בדקות בהן הוא שיחק מול פילדלפיה והניקס, כל הקבוצה התמקדה בו ונתנה לו את הבמה. במחצית השנייה מול פילי היו כמה דקות בהן הוא נראה כמו עצמו, אך בשאר הזמן נראה כמו שחקן שחוזר מפציעה ארוכה. משחק באינטנסיביות של פלייאוף, בו הציפיות ממנו יהיו לעשות את ההבדל ביחס לגמר משנה שעברה, זה לא מה שהרופא רשם לו לסיום השבוע הראשון של העונה שלו. זה היה מוקדם מדי, וקיירי עוד רחוק מהשלב בו הוא יוכל להשפיע לטובה על משחקים כאלה.

        גם מבחינת בלאט המשחק הזה היה מוקדם מדי בכל הקשור לקיירי. הוא רק מתחיל לגבש את רוטציית הגארדים החדשה ולהבין את השילובים הנכונים בתוכה. במובן הזה, יכול להיות שהיה עדיף לו שקיירי לא ישחק במשחק הזה והדקות שלו היו מתחלקות בין דלבדובה, מו וויליאמס וריצ'רד ג'פרסון שלא שיחק כלל. אבל נוכחות הסגל המלא כן אפשרה לו לבצע ניסוי וטעייה של כל מיני רעיונות ספציפיים לגולדן סטייט. הוא יכול היה ללמוד הרבה גם על הקבוצה שלו וגם על המועמדת הבכירה לפגוש אותה שוב בגמר.

        מאמן קליבלנד קאבלירס דיוויד בלאט (AP)
        צריך לגבש את הרוטציה מחדש. בלאט (צילום: AP)

        זה היה מסוג המשחקים שקורים כששתי קבוצות שמכירות מצוין אחת את השנייה נפגשות באמצע העונה, כשמידת הליטוש ההתקפי לא ברמה של הפלייאוף. שתיהן לא היו בשיא כוחן, גולדן סטייט שיחקה ללא האריסון בארנס ועם סטף קרי לא בכשירות מלאה, וקליבלנד נקלעה גם ליום כזה בו שום דבר לא נכנס לאף אחד חוץ מג'יי אר סמית' מאף טווח. החטאות העונשין של לברון ג'יימס והחטאות הליי-אפים של טימופיי מוזגוב (דווקא לאחר שבועיים טובים בשני הצדדים) בלטו, אך הסיפור המרכזי היה אחוזי הקליעה משלוש. בעוד שההגנה של גולדן סטייט עשתה עבודה יוצאת דופן בצבע וברבע האחרון הייתה מצוינת באופן כללי, בחלקים מוקדמים של המשחק ההגנה של הווריירס על קו השלוש דווקא לא הייתה בשיאה. קווין לאב, קיירי, דלי ושאמפרט, ארבעה קלעי שלשות סבירים עד מצוינים, סיימו את המשחק עם 0 מ-17 משותפים מחוץ לקשת, כשיותר ממחצית מהזריקות שלהם היו חופשיות. בלאט יקנה כמות כזאת של שלשות פנויות בכל משחק מול גולדן סטייט.

        בלאט ביצע כמה ניסיונות במהלך המשחק ובחן כמה אפשרויות שלא עמדו לרשותו בגמר, בעיקר כאלה הקשורות לקווין לאב ולסט הכישורים הייחודי שלו. בחמישייה הראשונה לאב נאלץ לשמור על דריימונד גרין, וברבע הראשון הוא כבר קיבל שיעור על כך שאסור לתת לדריימונד מטר לעלות לשלשה. גרין שיפר את אחוזי השלשות שלו השנה ל-38.7, זה כבר אחוז שאי אפשר להמר עליו. ההתמודדות של בלאט עם הפיק נ' רול בין קרי לגרין הייתה שלאב נשאר קרוב לשומר של קרי ויצר דאבל טים, אבל לא כזה שלוחץ אלא כזה שמנסה להוציא לקרי את הכדור מהיד ומיד לחזור לעמדות או להשתלב ברוטציה שההגנה מבצעת. זה עבד חלקית: לאב בדרך כלל לא הספיק לחזור ודריימונד השיג כמה נקודות בשעיטה לטבעת, אבל בתמונה הגדולה קליבלנד תוכל לחיות עם השעיטות האלה שלו שפעמים רבות מסתיימות בפלואוטר קשה. אם וכאשר זה יהיה רלוונטי בלאט יוכל להדק את הרוטציה ההגנתית במצבים האלה כדי לאפשר לאחד משחקני הכנף לעזור בצבע בזמן שלאב מחליף אותו.

        קווין לאב קליבלנד קאבלירס מול גולדן סטייט ווריירס (רויטרס)
        התקווה של הקאבס לקראת מצ’ אפ עתידי מול האלופה. לאב (צילום: רויטרס)

        בדקות האחרונות בלאט השתמש בהרכב בו לאב משחק כסנטר ולברון כפאוור פורוורד, מהר מאוד לוק וולטון עבר בתגובה להרכב הנמוך עם דריימונד בסנטר. בסך הכל, ההרכב הזה של קליבלנד עבד טוב בהגנה, אבל שני הליי-אפים של קרי נבעו מכך שלא היה לבלאט אף שחקן עם נוכחות בצבע. נדמה שבשני המקרים קרי זיהה שההגנה של הקאבס מתארגנת לתרגיל ומצא את הנתיב לטבעת כשאף אחד לא מרגיש שזה התפקיד שלו לעצור אותו. בהתקפה, הריווח עזר ללברון להגיע כמה פעמים לטבעת, אבל יום הקליעה הרע של השחקנים סביבו הוביל לכך שפרט לג'יי אר הם לא כל כך ניסו לפתוח לקינג ג'יימס זוויות מסירה.

        ברבע האחרון, ובעיקר בדקות של ההרכבים הנמוכים בשני הצדדים, גולדן סטייט הרבתה להשתמש בחילופים אוטומטיים, גם כאלה שהשאירו את קרי על לאב. אם יש נקודה שבלאט יכול לסמן במארקר כמשהו שכדאי לעבוד עליו לקראת גמר פוטנציאלי מול הווריירס, הנקודה היא זו: למצוא דרכים להכניס ללאב כדורים בפוסט. אחת הסיבות החשובות ביותר לכך שההרכב הנמוך של גולדן סטייט עובד היא שהוא עושה עבודה מדהימה במניעת הכנסת כדורים פנימה. גם אחרי חילוף השחקן שנשאר עם שחקן הפנים שומר לפניו, יש לחץ חזק על המוסר ושאר הקבוצה מגויסת למנוע זוויות מסירה. ברשימת הדברים שהקבוצה הנהדרת הזאת עושה יותר טוב מכל קבוצה אחרת בליגה, זו כנראה התכונה הכי פחות מוערכת.

        לאב הוא שחקן פוסט איכותי, הוא יודע גם להגיע למצבי זריקה וגם למסור החוצה כשצריך. הבעיה שלו בתחום הזה היא היכולת לתפוס עמדה טובה, בעיקר מול שחקנים נמוכים וחלשים ממנו. במשחק הלילה השחקנים של קליבלנד חיפשו אותו בפוסט הרבה פעמים ובדרך כלל לא הצליחו להכניס לו כדור בעמדה טובה. בלאט יזדקק לרעיונות מתוחכמים יותר מהפתרונות הקבועים להכנסת כדור לפוסט: יצירת משולש ועלייה של שחקן הפנים הנוסף לאותיות. גולדן סטייט מתנפלת על שתי האופציות האלה ומקשה עליהן. לפעמים דברים קטנים מהסוג הזה מכריעים סדרות גדולות, יכולת עקבית להכניס ללאב כדורים בפוסט עשויה להיות מה שיזיז את המטוטלת של ההרכבים הנמוכים לכיוון קליבלנד.

        שחקן קליבלנד קאבלירס לברון ג'יימס (רויטרס)
        גולדן סטייט הגיבה מהר מדי. לברון (צילום: רויטרס)

        המשחק בגולדן סטייט היה גם הראשון בסט של ארבעה משחקים בחמישה ימים, כולם משחקי חוץ במערב, אך שלוש היריבות הבאות לא מאריות הליגה. זה הסט היחיד מהסוג הזה של קליבלנד השנה, וזו תהיה הזדמנות להשתמש בעומק של הסגל המלא. זו תהיה הפתעה גדולה מבחינתי אם קיירי ושאמפרט ישחקו בבק-טו-בק ולא תהיה הפתעה גדולה אם בלאט והצוות שלו יחלקו מנוחות לרוב שחקני הסגל לפחות באחד מהמשחקים האלה, כולל לברון. אחרי שחזור הגמר, וכשבמזרח אין אף קבוצה שמצליחה לשמור על עקביות, הקאבס יכולים לחזור למטרת העל של העונה הרגילה: להגיע בריאים לפלייאוף.