המחזור האחרון של עונת 2014/15 בבונדסליגה היה אחד המרתקים שזכורים בשנים האחרונות. שש קבוצות הגיעו אליו כשמקומן בליגה עדיין לא מובטח, כשארבע מתוכן התמודדו ראש בראש, זו מול זו. מי שהגיעה במצב הטוב ביותר אל המחזור הזו הייתה הרטה ברלין, שהייתה תלויה בעצמה והייתה יכולה להבטיח הישארות אפילו עם תיקו מול הופנהיים בחוץ. גם את זה הקבוצה מהבירה לא הייתה מסוגלת להשיג והיא הפסידה 2:1 וסגרה את העונה עם ארבעה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו בשבעת המחזורים האחרונים. למזלה, היא הפסידה בהפרש של שער אחד "בלבד" ולכן הצליחה לשרוד בליגה עם 35 נקודות בלבד, כמו של המבורג שהלכה למבחנים ואחת יותר מאשר לפרייבורג, שירדה אחר כבוד לבונדסליגה השנייה.
מאז אותו ערב לחוץ של הרטה בשלהי מאי, כשהייתה הקבוצה היחידה בליגה שלא ניצחה בחמשת המשחקים האחרונים של העונה, הרבה מאוד דברים השתנו אצל הכחולים-לבנים. ב-2015/16 ובניגוד לכל הציפיות והתחזיות, הפכה הרטה ברלין להפתעת העונה כשהיא במקום השלישי עם 29 נקודות, כשהיא מקדימה קבוצות כמו וולפסבורג, שאלקה, באייר לברקוזן ובורוסיה מנשנגלדבאך ומפגרת רק אחרי באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד. אז מה קרה העונה שגרם לקבוצה שהתנדנדה בין הליגה הראשונה לשנייה בשנים האחרונות - עלתה ליגה פעמיים בחמש השנים האחרונות - לשנות את דפוסיה?
עושה רושם שכדאי להתחיל קודם כל במאמן. פאל דרדאי ההונגרי בן ה-39 היה קשר ושיחק בהרטה ברלין לא פחות מ-14 שנה, בהן לא היה כוכב ענק, אבל שחקן הרכב קבוע, בטוח ויציב. ב-2011, ואחרי שכבר הורד לקבוצה השנייה של הרטה, החליט דרדאי לפרוש מכדורגל ועבר למחלקות הנוער של המועדון. בספטמבר 2014 הוזעק לאמן את נבחרת הונגריה, אבל סירב למינוי קבוע וביקש להתמנות לשלושה משחקים בלבד. דרדאי הגיע לנבחרת אחרי שפתחה את הקמפיין עם הפסד 2:1 בבית מול צפון אירלנד והשיג תיקו 1:1 בחוץ מול רומניה, ניצחון 0:1 מול איי פארו ו-0:1 ביתי מול פינלנד. בסך הכול שבע נקודות מתוך תשע שהחזירו את ההונגרים לתמונת העלייה, מטרה שבסופו של דבר הצליחו להגשים בלי דרדאי, שכל הזמן הזה המשיך לעבוד בנוער של הרטה ובפברואר 2015 קיבל את הקבוצה הבוגרת (גם באופן זמני) אחרי פיטוריו של יוס לוהוקאי.
בתחילה, טענו שהמנהל המקצועי של הרטה, מיכאל פריץ, מינה את דרדאי רק כדי להשתיק את הביקורות ולהתחבא מאחורי דמות פופולארית של שחקן עבר וסמל של המועדון. מהר מאוד התברר אחרת. דרדאי קיבל את הקבוצה אחרי רצף של תוצאות רעות, כמו התבוסה 5:0 בבית מול הופנהיים והפסדים לפאדרבורן והאנובר, כשהמשחק ששלח את לוהוקאי הביתה בסופו של דבר היה ההפסד 2:0 לוורדר ברמן במשחק הראשון אחרי החזרה מפגרת החורף. דרדאי קודם כל חיזק את משחק ההגנה הרע של הרטה, שספגה 15 שערים בששת המחזורים שקדמו למינויו. בסופו של דבר, ואחרי חצי עונה לא משכנעת במיוחד, "הגברת הזקנה" (זה לא רק הכינוי של יובנטוס) שרדה בליגה. בעונה הנוכחית הרטה ודרדאי נראים פשוט נהדר, ניצחו בחמישה משבעת המשחקים האחרונים שלהם - פרט להפסדים מול באיירן מינכן בחוץ ובורוסיה מנשנגלדבאך בבית - ורחוקים שש נקודות בלבד מהשוואת כמות הנקודות שהייתה להם אשתקד.
מי שמכיר את דרדאי היטב הוא כוכב העבר ההונגרי של בית"ר ירושלים ומי שסייע לו כשהיה בנבחרת, אישטוון שאלוי. בראיון עם וואלה ספורט הוא יוצא מגדרו כדי להחמיא למאמן הרטה: "דרדאי הוא גאון! עשיתי איתו את קורס המאמנים A וגם את הפרו, וכבר אז הבנתי איזה כישרון עצום הוא. הפילוסופיה שלו לגבי כדורגל פשוטה מאוד וניתנת להבנה בקלות. הוא מהמאמנים הנדירים שלא שכחו מה זה להיות שחקן. הוא לא עושה דברים מטופשים עם השחקנים, דברים שגם הוא שנא כשהיה שחקן. לא עושה מחנות אימונים לא נחוצים, שעות שינה מוקדמות וחוקים נוקשים מדי. בשבילו האווירה של הקבוצה חשובה מאוד, חייבת להיות רוח קבוצתית חזקה מאוד. הוא בוחר שחקנים אם אופי של ווינרים. אצלו כל אימון מאורגן כמו שעון שוויצרי, הוא אינטנסיבי ומדויק, אבל באוויר טובה. אחרי האימון יש הרבה כיף וצחוקים. יש לו תכנית משחק ברורה מאוד. כל משימה שהוא נותן לשחקנים שלו ברורה ופשוטה, לא מבלבל את השכל לשחקנים שלו יותר מדי, רק ממקד אותם בדברים החשובים באמת. הוא כריזמטי מאוד ואדם פתוח ולכן אנשים מוכן ללכת אחריו ולהקשיב לו".
אחרי כל ההצלחות והניצחונות, נשאל דרדאי האם לדעתו הרטה ברלין היא קבוצת צמרת וענה: "אנחנו קבוצה שעובדת קשה". כשהוא נשאל האם המטרה של הקבוצה היא להגיע לאירופה, ההונגרי חוזר ומדגיש שהחלום הגדול שלו הוא להגיע לגמר הגביע באצטדיון הביתי במאי. בינתיים הרטה ברלין כבר ברבע גמר הגביע ותשחק שם מול היידנהיים מהליגה השנייה, כך שהכול פתוח. אגב, בחוזה שלו כמאמן קבוע יש מענקים על הגעת לאירופה וזכייה בתואר. עד כדי כך האמין דרדאי בקבוצה שהייתה לו ביד כשחתם על החוזה במאי שעבר.
בקיץ הביא דרדאי שלושה שחקנים משמעותיים לקבוצה. מיטשל וייזר, הכישרון הגדול מפ.צ. קלן שנרכש בגיל צעיר על ידי באיירן מינכן אבל לא זכה לשחק שם כמעט, חתם לשלוש שנים; ודאד איבישביץ', שהתייבש על הספסל של שטוטגרט מסיבה לא ברורה, הגיע ו-ולדימיר דארידה הצ'כי המצוין חתם אחרי שירד ליגה עם פרייבורג. אלה שלושת השחקנים שדרדאי רצה ולכן הוא מקפיד להודות לפריץ בכל ריאיון שנערך איתו לאחרונה. שלושתם, יחד עם סלומון קאלו בן ה-30, גם מספקים את הסחורה ובגדול. לקאלו יש כבר שמונה שערי ליגה, איבישביץ' כבש שישה שערים בתשע הופעות, וייזר מציג יכולת מצוינת ודארידה הוא הלב של הקבוצה במרכז השדה ומאחורי החלוצים ואחד השחקנים שרצים הכי הרבה בליגה (205 קילומטר העונה) ונוגע הכי הרבה בכדור בקבוצה (1,148 פעמים מתחילת העונה).
מעבר לכל דבר אחר, קשה להתעלם מהפיל שנמצא בחדר, או יותר נכון בשער ברנדנבורג. בכל עיר בירה באירופה, קבוצות הכדורגל חזקות מאוד: ריאל ואתלטיקו מדריד בספרד, ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם, ווסטהאם ואחרות באנגליה, רומא ולאציו באיטליה, פריס סן ז'רמן בצרפת, פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטאש בטורקיה, צסק"א מוסקבה ואחרות ברוסיה, אייאקס בהולנד ואפילו אנדרלכט בבלגיה ובית"ר ירושלים בישראל. לכל אחת מן הקבוצות הללו יש מסורת מפוארת ועתירת אליפויות ותארים. בניגוד אליהן, להרטה ברלין יש רק שתי אליפויות וגם הן עוד לפני מלחמת העולם השנייה ובטח שלפני הקמת הבונדסליגה (1930 ו-1931). היא משחקת באצטדיון האולימפי הענק, שמכיל 74 אלף מקומות, ומביאה כמות קהל יפה של למעלה מ-40 אלף אוהדים למשחק, אבל זה עדיין לא זה. לעיר בירה מפותחת וגדולה כמו ברלין מגיעה קבוצת כדורגל ברמה הגבוהה ביותר.
לאורך השנים חלק מתושבי העיר הפכו לאוהדים של הקבוצות המצליחות, אם אלה היו באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד, בורוסיה מנשנגלדבאך, שאלקה או אחרות. כמו כן, רבים מתושבי העיר היום הם כאלה שהגיעו אליה מן הערים האחרות ואהדו את הקבוצות המקומיות מהאזור בו הגיעו. למרות זאת, להרטה יש בסיס אוהדים רחב ונאמן מאוד בבירה. "אני חושב שעיר גדולה כמו ברלין חייבת קבוצה גדולה", אמר סלומון קאלו בריאיון לוולט בעונה שעברה, "להרטה יש פוטנציאל עצום ואוהדים שתמיד הולכים איתה. זה הרשים אותי מאוד ולכן הגעתי לכאן. הרטה מתאימה מאוד לעיר, אבל חייבת לגדול כי זה מגיע לעיר הזו. חייבת להיות לעיר קבוצה שמגיעה לכל משחק כדי לנצח".
אפשר כמובן לתלות את חוסר ההצלחה לאורך השנים בחלוקת העיר על ידי חומה, עד שהופלה ב-9 בנובמבר 1989. אפשר גם לציין את העובדה שבגרמניה, אולי בניגוד למדינות אירופיות אחרות, יש ערים עם כמות אוכלוסייה כמעט זהה לזו של ברלין כמו מינכן או המבורג. עם זאת, אין ספק שלהרטה יש פוטנציאל להפוך, לפחות, לקבוצה שמגיעה לליגה האירופית בצורה עקבית ונמצאת באזור המקומות 5-7 מדי שנה ולא לכזו שיורדת מהליגה ועולה בחזרה כל כמה שנים.
נבחרי הסיבוב הראשון בבונדסליגה
איש הסיבוב - אנדרה שוברט
עד המחזור השישי האיש הזה אימן את הקבוצה השנייה של בורוסיה מנשנגלדבאך. אז הגיעה פתיחת עונה רעה מאוד של הקבוצה תחת לוסיאן פאברה, עם חמישה הפסדים בחמישה משחקים. שוברט מונה למאמן זמני ועשה רצף מדהים של שמונה ניצחונות בעשרה משחקים, כולל 1:3 על באיירן מינכן, מה שהעלה את הסייחים מהמקום האחרון עד למקום השלישי בטבלה. בנוסף, גלדבאך עשתה שתי תוצאות תיקו עם יובנטוס וניצחה 2:4 את סביליה בליגת האלופות והדיחה את שאלקה מהגביע. שוברט הוא מסוג הסיפורים שגורמים לך לתהות: רגע, האם הוא המאמן הטוב בעולם? הרי קשה להאמין שפפ גווארדיולה, ז'וזה מוריניו, לואיס אנריקה או מישהו אחר היו משיגים תוצאות טובות יותר באותה סיטואציה. מצד שני, ברור שהוא לא ואפילו לא קרוב לכך, אלא שילוב של הרבה מאוד גורמים שהובילו להצלחה המטאורית הזו וחלקם לא היו תלויים בו. אחרי הניצחון הענק על באיירן, הגיעו שלושה הפסדים ברציפות, באירופה, בליגה ובגביע ונראה שהקבוצה זקוקה לחופשת החורף אחרי חצי שנה מטורפת שעברה עליה.
שחקן הסיבוב - הנריך מחיטריאן
לפני שנתיים וחצי הוא הגיע לבורוסיה דורטמונד משחטאר דונייצק תמורת 27.5 מיליון יורו. בשתי העונות הראשונות, התרומה שלו באה לידי ביטוי בעיקר בבריחה מהכדור ומאחריות. היה נראה כאילו שהמעבר משחטאר דונייצק לבורוסיה דורטמונד על 82 אלף אוהדיה בכל משחק בית ועוד אלפים בכל משחק חוץ, היה קצת גדול עליו. אבל השנה, במה שנראה כמו אחד ההישגים הגדולים של תומאס טוכל בתפקיד, הנריך מחיטריאן הפך סוף סוף לשחקן שלו חיכו כל כך בדורטמונד. מנהל את המשחק, מנהיג, ובעיקר מביא הרבה שכל.
הארמני כבש שישה שערים בליגה ובישל עוד שבעה ובעיקר גרם להיעדרויות התכופות של מרקו רויס להיראות לא קריטיות כמו בעבר והפך ליקיר הקהל. עכשיו אוהדי דורטמונד, שנשפו ורשפו בכל איבוד כדור שלו בשנתיים הראשונות שלו בקבוצה, כבר מפנטזים על הארכת חוזהו עד 2020 ואפילו הוציאו האשטג "Miki2020" לכבוד כך. במירוץ הנוכחי הוא הצליח להקדים את חברו לקבוצה פייר אמריק אובמיאנג, ששכח מתי לאחרונה סיים משחק ללא שער, ואת רוברט לבנדובסקי וההיסטוריה עם החמישייה בתשע דקות מול וולפסבורג.
רכש השנה - חאבייר הרננדס/דוגלאס קוסטה
כאן ההחלטה הייתה קשה ביותר, לכן נבחרו שניים. חאבייר הרננדס נראה כמו סחורה בלי הרבה קופצים כשנחת על גדות הריין וחתם בבאייר לברקוזן בקיץ תמורת 11 מיליון יורו. אחרי שלא ממש שיחק בשנים האחרונות במנצ'סטר יונייטד וריאל מרדיד, קיבל פתאום צ'יצ'אריטו הרבה דקות משחק והוכיח שהוא חלוץ מצוין, למרות הכול. למקסיקני יש 10 שערי ליגה, חמישה בליגת האלופות ועוד שלושה בגביע והוא בכושר כיבוש אדיר בחודשים האחרונים. אם לא הוא, קשה לדמיין איפה לברקוזן הייתה היום.
דוגלאס קוסטה הגיע לבאיירן מינכן בקיץ משחטאר דונייצק תמורת 30 מיליון יורו. לכאורה, לא מדובר בסכום גבוה מדי, בטח לא כשריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד וסיטי, צ'לסי, פריס סן ז'רמן ואפילו ליברפול מוציאות סכומים גבוהים בהרבה. אבל באיירן מינכן לא נוטה לשלם בקלות סכומים גבוהים כל כך ולכן הורמו גבות רבות. בנוסף, אנשים רבים שאלו האם הברזילאי מתאים לרמה של באיירן מינכן. הסתבר שכן, ובגדול. דוגלאס קוסטה הוביל את באיירן מינכן, השכיח את החסרונות של אריאן רובן ופרנק ריברי במקרים רבים, כבש שני שערים ובישל עוד שבעה בסיבוב הראשון, וקיבל תפקיד משמעותי מאוד באימפריה של פפ גווארדיולה. רבים הופתעו ועדיין מופתעים מהמהירות בה השתלב בקבוצה.
אכזבת הסיבוב - באייר לברקוזן
מקבוצה עם חלק קדמי שכולל את הקאן צ'לאנוילו, אדמיר מחמדי, חאבייר הרננדס, קווין קאמפל, יוליאן ברנדט הצעיר, קארים בלארבי וכריסטוף קראמר אפשר וצריך לצפות להרבה יותר. הבעיה של רוג'ר שמידט והקבוצה שלו היא חוסר האיזון. בעוד בהתקפה יש לה איכות אדירה, ההגנה שלה מורכבת משחקנים צעירים ופזיזים מדי או לא משופשפים מספיק (יונתן טה בן ה-19, וונדל הברזילאי וג'וליו דואטי האיטלקי), או סבירים ובינוניים מדי (עומר טופרק, סבסטיאן בוניש, רוברטו הילברט ואנדרה רמאליו). הצדיק בסדום הוא לרוב קיריאקוס פפאדופולוס, אבל זה ממש לא מספיק, בטח לא לרמה של ליגת האלופות.
לכן, באייר לברקוזן כבר לא שם. מצד שני, אפשר וצריך לחכות לחזרתו של הרכש הנוצץ צ'ארלס אראנגיס, שלרוע מזלו לא הספיק לשחק בקבוצתו החדשה מאז שנפצע, ולהתבגרות של ההגנה. בנוסף, המאמן רוג'ר שמידט חייב לקוות שלארס בנדר, אולי האיכותי בשחקני הסגל שלו, יישאר. כך או אחרת, לברקוזן הייתה צריכה להיות עם הרבה יותר מ-24 נקודות מתוך 48 אפשריות ולא יכולה להרשות לעצמה לנשור מליגת האלופות כמו שהיא נשרה.
פריצת הסיבוב/שווים מעקב
יונוס מאלי בן ה-23 עשה את הפריצה המצופה שלו העונה ויש לו כבר שמונה שערים ובישול, כשהוא מוביל את מיינץ להופעות נהדרות.
לירוי סאנה, עוד אחד מהכישרונות הגדולים שצמחו בשאלקה, הפך לשחקן הרכב אצל הרויאל בלוז והוא עם ארבעה שערים וארבעה בישולים ומחוזר על ידי ליברפול ומנצ'סטר יונייטד.
מתיאס גינטר. אחרי עונת בכורה בינונית מאוד בבורוסיה דורטמונד, הצליח הבלם לזכות בהכרה ועשה עבודה נהדרת, דווקא כמגן ימני. הוא הרבה לתמוך בהתקפה, בישל חמישה שערים וכבש שניים, אבל עדיין חסרה לו אגרסיביות ועוצמה כדי להתמודד בהגנה ברמות הגבוהות ביותר.
הפתעת הסיבוב: המבורג נמצאת באמצע הטבלה ולא במקום ממנו יורדים ליגה או הולכים למבחני הישרדות.