בווידאו: תקציר ניצחונה של הפועל ירושלים על בני הרצליה
מאמן הסיבוב: שרון דרוקר (מכבי ראשון לציון)
מכבי ראשון לציון אמנם צריכה עוד להשלים משחק אחד בסיבוב הראשון, אבל בכל מקרה תסיים באחד משני המקומות הראשונים. אם נסתכל על מה שעשתה עד כה בעונה הנוכחית, בגביע ווינר, ביורופקאפ ובליגת העל, עומדת הקבוצה על מאזן נהדר של 5:13, כשמחוץ לביתה היא מפסידה פעמיים בלבד בתשעה משחקים. אין ספק שהכתומים שיחקו את הכדורסל הקבוצתי, היפה וכנראה גם הטוב ביותר בליגה בסיבוב הראשון, המשך ישיר של סוף העונה שעברה, כשעל החבורה הזאת מנצח שרון דרוקר. נראה כי המאמן, שמאז ההצלחות שלו באירופה חווה כמה עונות לא טובות בכדורסל הישראלי, מצא לעצמו בית של ממש, ועם החיבור הזה ימשיך באותו הכיוון, הסיכוי כי הכתומים יסיימו את העונה הנוכחית במקום גבוה יותר מאשתקד, ואולי מי יודע, עם תואר היסטורי, ריאלי מאוד.
שחקן הסיבוב: דריל מונרו (מכבי ראשון לציון)
סטטיסטיקה: 17 נקודות, 8.5 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-2.9 חטיפות ב-33.5 דקות
על פניו ההחתמה של דריל מונרו במכבי ראשון לציון בקיץ לא גרמה ליותר מדי אנשים להתרגש. שחקן שהצליח בקבוצות תחתית בליגה ראשונה בצרפת וספרד, וכיכב בליגה השנייה באיטליה ובליגה ההולנדית הלא מרשימה לא מבטיח הצלחה מיידית. אלא שהתחרות שהייתה בקיץ על מונרו בין ראשון לציון, שזכתה בו לבסוף, להפועל תל אביב, הייתה תחילת הסיפור. מונרו הוא מהגבוהים החכמים, החזקים והמגוונים שנחתו בישראל בשנים האחרונות. הוא נבחר ארבע פעמים לשחקן המחזור בליגה, פעם נוספת לשחקן החודש, וניפק בכל משחק משהו נוסף מהרפרטואר העשיר שלו. תצוגות שיא של 27 נקודות ו-11 ריבאונדים בניצחון החוץ על הפועל תל אביב, 25 ו-14 ריבאונדים בניצחון בנס ציונה ומעל הכל 29 נקודות, 10 ריבאונדים, 6 חטיפות ו-6 אסיסטים על הפועל ירושלים הבטיחו את בחירתו.
הישראלי של הסיבוב: ליאור אליהו (הפועל ירושלים)
סטטיסטיקה: 12.1 נקודות, 5.6 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים ב-24.8 דקות
שני שחקנים הוכיחו בסיבוב הראשון שבלעדיהם הקבוצה שלהם פשוט לא מתפקדת. הראשון היה רביב לימונד שהפועל תל אביב שיחקה פשוט הרבה פחות טוב בלעדיו, החליפה שחקנים ומאמן בגלל היכולת, ורק עם חזרתו נראתה טוב יותר. השני, שנעדר לתקופה קצרה יותר, הוא ליאור אליהו. המאזן של הפועל ירושלים בליגה ובאירופה עם אליהו עומד על 11 ניצחונות ו-2 הפסדים בלבד. בלעדיו? 5 הפסדים ו-2 ניצחונות. אליהו, אחד הגורמים המרכזיים לאליפות של הפועל ירושלים, הוא השחקן היחיד אצל האדומים ששמר על יכולת כמעט זהה בליגה ובאירופה העונה, והיה הבאנקר של דני פרנקו בכל פעם שרק שיחק. הוא היה יעיל מאוד כהרגלו, וזרק כמעט זריקה כל 2 דקות, כשרק היכולת מקו העונשין עם 41 אחוזים, קצת הורסת את החגיגה. נראה שהיכולת הטובה באמת של אליהו בליגה עוד לפנינו העונה.
חמישיית הסיבוב:
ניב ברקוביץ' (עירוני נהריה)
סטטיסטיקה: 7.8 נקודות, 6.5 אסיסטים ו-2.1 חטיפות ב-30.1 דקות.
ללא ספק, עירוני נהריה הייתה הפתעת הסיבוב הראשון בליגה. הקבוצה של אריק אלפסי סומנה כמועמדת בולטת לירידה, אבל פגיעה בארבעה זרים טובים ויכולת נהדרת של ניב ברקוביץ' הובילו אותה לחלק העליון של הטבלה בתום הסיבוב הראשון. אחרי שנתיים של ייבוש על הספסל בהפועל אילת כבר היה אפשר לשכוח איזה מנהל משחק מצוין הוא ברקוביץ', ועם תחילת העונה הזאת הוא הוסיף ליכולת הזאת גם יכולת התקפית משופרת עם ארבעה משחקים בספרות כפולות, אחרי שבעה בכל השנתיים באילת. השיפור הגדול של ניב הגיע מחוץ לקשת שם הוא עומד על 8 מ-20 העונה, אחרי 9 מ-39 בשנתיים שלו בדרום.
דיאנטה גארט (מכבי אשדוד)
סטטיסטיקה: 19.7 נקודות, 5.2 אסיסטים ו-2.5 ריבאונדים ב-34.5 דקות
אחרי כמה שנים בתחתית ליגת העל, מכבי אשדוד חוזרת העונה לעמדת זינוק על הפלייאוף, והרבה בזכות השחקנים הזרים שלה. את אייזיאה סוואן וצ'ארלס תומאס למדנו כבר להכיר, ואליהם הצטרף אחד הסקוררים המשובחים שנחתו פה - דיאנטה גארט. בסיבוב הראשון הספיק השחקן שכבר טעם עונה מלאה ב-NBA לצלוף פעמיים מעל 30 נקודות, להוביל את אשדוד לניצחון חוץ ענק ביד אליהו עם 34 נקודות, ולגרום להגנות לשבור את הראש פעם אחרי פעם. צביקה שרף, שהיה ידוע בשליטה קפדנית בקבוצות שלו, נתן לו ולסוואן את המושכות של הקבוצה, והם מובילים בינתיים את הקבוצה מעיר הנמל להצלחה.
ג'יימס סינגלטון (בני הרצליה)
סטטיסטיקה: 15.6 נקודות ו-8.1 ריבאונדים ב-32 דקות.
העובדה ששחקן עם רזומה יפה ב-NBA נוחת באולם היובל הפכה לריטואל קבוע בשנים האחרונות, כמו הריטואל של הכישלון של בני הרצליה והאכזבה מאותו כוכב. אחרי כל כך הרבה מקרים כאלו, ג'יימס סינגלטון הצליח לשבור את המנחוס, והפך ב-11 מחזורים לבאנקר של מיקי גורקה בקבוצה שביצעה את המהפך הכי מרשים בסיבוב הזה. בני הרצליה הייתה כבר בדרך למטה, אלא שאז לקח האמריקאי מנהיגות, ועם הרבה קור רוח הוביל חבורה של זרים פחות מנוסים, וישראלים יותר מנוסים, לאזורים שבשרון לא היו בהם לאחרונה. הקליעה האלגנטית מחצי מרחק והשליטה בריבאונד ההגנה יעזרו להרצליה גם בהמשך העונה להראות כפי שנראו עד כה.
ליאור אליהו (הפועל ירושלים)
ראה השחקן הישראלי של הסיבוב
דריל מונרו (מכבי ראשון לציון)
ראה שחקן הסיבוב
השחקן השישי: בר טימור (הפועל ירושלים)
סטטיסטיקה: 11.7 נקודות ו-3.1 אסיסטים ב-26.5 דקות.
פתיחת העונה שעברה הייתה לא טובה עבור בר טימור. הוא השתלב לאט בהפועל ירושלים ואז נפצע, אלא שלאחר מכן הגיע הגארד החיפאי בגדול והיה לו חלק משמעותי בזכייה ההיסטורית באליפות. השנה השתנה מעט מעמדו של טימור, ברייסי רייט וטייוין מקי עזבו, מאט ג'נינג ואי ג'יי רולנד הצטרפו, וטימור מצא עצמו בעמדת הגארד השלישי ברוטציה והשחקן השישי הקבוע של ירושלים. טימור של פתיחת העונה, מלבד שני המשחקים שסיימו את הסיבוב, היה פשוט נהדר - קבע שיא קריירה בנקודות, הוביל את ירושלים למאזן מצוין בליגה, אך באירופה עדיין לא עשה את קפיצת המדרגה. כשיעשה את זה, הוא כבר יוכל להתחרות עם ליאור אליהו על תואר הישראלי של הסיבוב.
שחקן ההגנה: יוגב אוחיון (מכבי תל אביב)
סטטיסטיקה: 8.6 נקודות, 4.6 אסיסטים ו-2 חטיפות ב-24.8 דקות
מכבי תל אביב היא אחת מקבוצות ההגנה הטובות העונה בליגת העל, לעומת הביצועים המזעזעים של הצהובים בהגנה באירופה, שם מדובר באחת הקבוצות הגרועות ביורוליג. הנתון הזה הוא ממש לא מובן מאליו כשמדברים על שני חורים ודאיים שיש לצהובים בעמדות הגארד העונים לשם טיילור רוצ'סטי וג'ורדן פרמאר, כשגם סילבן לנדסברג לא נודע במשחק ההגנה שלו. אז אם למטרייה האווירית של בריאן רנדל ולאחד על אחד ההגנתי של דווין סמית' כבר התרגלנו, העונה יוגב אוחיון צריך לעבוד קשה יותר בהגנה, והוא עושה זאת עם 2.3 חטיפות למשחק ולחץ טוב על הכדור. העובדה שמכבי לא סופגת יותר מדי במתפרצות כשאוחיון על המגרש נובעת גם מיחד אסיסטים איבודים טוב מאוד שיש לו.
התגלית: תמיר בלאט (הפועל תל אביב)
סטטיסטיקה: 4 נקודות ו-1.6 אסיסטים ב-11 דקות
הגארד של הפועל תל אביב עונה לקריטריון לאחר שבעונה שעברה שיחק 55 דקות בכל העונה, כשהוא מחלק את זמנו גם עם הליגה הלאומית. העונה נכנס בלאט לרוטציה של האדומים כגארד הרביעי אחרי רביב לימונד, גיל אמיתי וטיילור באטל, אלא שהפציעה של לימונד, והיכולת החלשה של אמיתי הפכה את בלאט לזמן רב למחליף הראשי של באטל. בנו של מאמן קליבלנד, שעד היום לא שמענו את קולו בזכות העובדה שבהפועל תל אביב ובמשפחתו עוטפים אותו בצמר גפן, הפך לרכז מחליף לגיטימי, עם מספר משחקים ראויים ביותר, ובונה את עצמו לקראת המשימה שמחכה לו בקיץ הבא - הובלת נבחרת העתודה באליפות אירופה דרג א'.
השחקן המשתפר: אור סולומון (מכבי אשדוד)
סטטיסטיקה: 6.5 נקודות ו-9.2 ריבאונדים ב-24.9 דקות
כבר בגיל 18 סומן אור סולומון כאחד משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי, אלא שככל שעבר הזמן תפס את מקומו בראשון לציון שון דאוסון, וסולומון נדד לנס ציונה, שם קיבל אשתקד 12.5 דקות ולא הרשים. הקיץ חזר לזרועותיו של צביקה שרף, שהאמין בו בראשון לציון, והפך בין רגע לישראלי המשמעותי ביותר במכבי אשדוד, לריבאונדר הישראלי הטוב בליגה, ולאחד הטובים בקטגוריה הזאת בשנים האחרונות, ובמשחקים האחרונים גם לשחקן התקפי לא רע. אם סולומון ימשיך בקו ההתקדמות הזה, הוא עשוי למלא את ההבטחה שהייתה טמונה בו.
