פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מועדון סגור: על השליטה של הקבוצות הגדולות בליגת האלופות

        הקלות בה מדלגות הקבוצות הגדולות לשמינית הגמר לאורך השנים האחרונות היא הבעיה הגדולה ביותר של ליגת האלופות וחייבת להיפתר כדי לשמור על רמת העניין של האוהדים, אבל בינתיים יש להדגיש לא רק את הקאמבק של ארסנל, אלא בעיקר את ההצלחה המסחררת של גנט

        סרחיו ראמוס שחקן ריאל מדריד לפני זלאטן איברהימוביץ' שחקן פריס סן ז'רמן (רויטרס)
        חברות קבועות בשמינית הגמר. ריאל מדריד ופריס סן ז'רמן (צילום: רויטרס)

        שמתם לב שזו העונה הרביעית ברציפות בליגת האלופות בה הבטיחו ברצלונה, ריאל מדריד, באיירן מינכן, פריז סן ז'רמן ואתלטיקו מדריד את העפלתן לשמינית הגמר עוד לפני מחזור הנעילה? למעשה, אצל באיירן, ריאל ובארסה הרצף הזה ארוך יותר ומגיע כבר לשש שנים. מבחינת קבוצות הפאר של אירופה, שלב הבתים בצ'מפיונס ליג הפך כבר מזמן לתחרות לפרוטוקול. באופן טבעי, אלה גם הקבוצות שמחסלות את הדרמה בליגות המקומיות שלהן בעשור הנוכחי. צריך לקרות נס של ממש כדי שבאיירן לא תזכה באליפות גרמניה מחזורים רבים לפני סיום העונה, פ.ס.ז' לא תיקח בהליכה את הליגה הצרפתית, והשלישיה המובילה בספרד לא תסיים במקומות הראשונים בליגה שלהן.

        זה לא תמיד היה כך. הבונדסליגה היתה עד לא מכבר תחרותית ומרתקת, על אף שהיתרון המובנה הברור של באיירן ניכר מאז שנות ה-70'. בספרד ראינו בתחילת העשור הקודם את ולנסיה ולה קורוניה זוכות באליפויות, ומאז היו שתיהן במרחק נגיעה מפשיטת רגל והיעלמות. הליגה הצרפתית, למעט שליטה זמנית של ליון, היתה פתוחה לחלוטין עם אלופות שהתחלפו על בסיס שנתי. והנה לכם – החגיגה הזו נגמרה, וגם בליגת האלופות מעטות מאוד הקבוצות שנחשבות למועמדות אמיתיות לזכיה. אפילו ההעפלה של יובנטוס לגמר בעונה שעברה היוותה סנסציה.

        שחקני מנצ'סטר סיטי חוגגים עם ווילפריד בוני (רויטרס)
        הסתדרו מצוין בבית המוות. שחקני מנצ'סטר סיטי (צילום: רויטרס)

        בסופו של דבר, הדבר מתבטא בכך שהמתח במחזור האחרון ביומיים האחרונים התרכז למשחקים בודדים. הפעם אפילו מנצ'סטר סיטי ויובנטוס הסתדרו מצוין ב"בית המוות" לפני סיומו. זוכרים שב-2009 בורדו סיימה בפסגה, לפני באיירן ויובה, בבית המיתולוגי בו לא צברה מכבי חיפה נקודות או שערי זכות? זה היה רק לפני שבע שנים, אבל האם מישהו מעלה בדעתו שקבוצה בסדר גודל כזה היתה מקדימה את אלופת גרמניה כעת? חלוקת העושר הלא נכונה היא הבעיה הגדולה ביותר של הכדורגל האירופי בעשור הנוכחי, ונדרשים פתרונות יצירתיים כדי לפתור אותה. זו סוגיה קריטית ביותר.

        נכון לעכשיו, כל כוכב בסדר גודל משמעותי כמעט מחויב לחתום באחת הקבוצות הגדולות כדי לממש את הפוטנציאל, הן מבחינת קידום מקצועי והן מבחינת שכר. אפילו מועדונים כמו דורטמונד כבר לא "מספיק טובים" – הצהובים שחורים מאבדים על בסיס קבוע את מיטב השחקנים, והאחרון ברשימת השמועות הוא פייר-אמריק אומביאנג שחולם לעבור לספרד.

        אין טעם להציע לשנות את השיטה הקיימת של ליגת האלופות – היא דווקא נהדרת, ועבדה היטב עד לא מזמן גם מבחינת המתח. הבעיה המבנית לא תיעלם בכל שיטה שהיא, והיא כלל לא קשורה גם לשיתופן של אלופות מליגות נחותות יחסית, כמו מכבי תל אביב, מאלמו או דינאמו זאגרב. המועדונים הגדולים שהשתלטו על המשחק יהיו פייבוריטים ברורים בכל שיטה ובכל תנאי. רק שבירת המועדון הסגור הזה תאפשר לכדורגל לשגשג בטווח הארוך ולא לאבד אוהדים. איך עושים זאת? זו שאלת מיליארד היורו, אך כל עוד היא לא תיפתר נראה תמיד את אותן הדמויות המוכרות בשלבי הפלייאוף הסופיים, והדיון יתרכז ללא סוף במסי מול רונאלדו.

        פר מרטסאקר שחקן ארסנל (ימין) חוגג עם אוליבייה ז'ירו (AP)
        הקאמבק שלה רק מדגיש את מאזן הכוחות בכדורגל האירופי. אוליבייה ז'ירו מארסנל (צילום: רויטרס)

        הקאמבק המתוקשר – ארסנל

        אחרי שזילזלה ביריבותיה בשני המחזורים הראשונים והפסידה לדינאמו זאגרב ולאולימפיאקוס, מעטים נתנו לארסנל סיכוי – לא בגלל שהיא לא מסוגלת להביס את היריבות בסיבוב השני, אלא בעיקר בשל המפגשים שהיו צפויים לה נגד באיירן. הסנסציה הגדולה התרחשה מול פפ גווארדיולה באיצטדיון האמירויות, וזה רק מדגיש את מאזן הכוחות בכדורגל האירופי בימים אלה, כי הרי לפני מספר שנים היו התותחנים נחשבים לפייבוריטים נגד הבווארים במשחק ביתי. אחרי ההישג הגדול ההוא, ההמשך דווקא היה צפוי, והחגיגה על חשבון אולימפיאקוס כמעט טריוויאלית, למרות מכת הפציעות המשמעותית.

        אגב, הגיבור הגדול בפיראוס אתמול לא היה אוליבייה ז'ירו שהבקיע שלושער, אלא ג'ואל קמפבל שבישל באמנות את השער השני והקריטי. הכוכב הקוסטה-ריקני הוא הנהנה העיקרי מהחיסורים הרבים בסגל של ארסן ונגר, וזוכה סוף כל סוף לאשראי אצל ארסן ונגר. הוא הצטרף לארסנל ב-2011, אך נאלץ לנדוד בהשאלות רבות, ולשיאו הגיע לפני שנתיים דווקא במדי אולימפיאקוס, איתה העפיל לשמינית גמר ליגת האלופות וגם הבקיע מול מנצ'סטר יונייטד. אתמול הוא מנע מהאקסית את שחזור ההישג, ויימצא לו מקום ראוי בתוכניות של המנג'ר הצרפתי גם כשרוב שחקני הסגל יהיו בריאים. אם לא – הוא פשוט חייב לעזוב לקבוצה בה ישחק על בסיס שבועי.

        דניאל מיליצ'ביץ' שחקן גנט חוגג (רויטרס)
        אליפות היסטורית והעפלה סנסציונית לשמינית גמר האלופות. דניאל מיליצ'ביץ' מגנט חוגג (צילום: רויטרס)

        הקאמבק הלא מתוקשר – גנט

        למעשה, ההישג של גנט, שזכתה השנה באליפות בלגיה לראשונה בתולדותיה, גדול הרבה יותר בהשוואה לארסנל. היא צברה נקודה אחת בלבד בשלושה המשחקים הראשונים, על אף שהציגה כדורגל טוב בכולם, ואיש לא נתן לה סיכוי קלוש. מאז יצא המאמן היין ואנהאזברוק לרצף שלושה ניצחונות רצופים, בו היה חלק חשוב מאוד לקשר הישראלי קני סייף, אשר אחראי לפנדל שהביא ניצחון 0:1 על ולנסיה במחזור הרביעי.

        נהוג לחשוב שקבוצות בסדר גודל זה מתקשות להתמודד במאבקים בשתי חזיתות, במיוחד כאשר הן חסרות נסיון, אך גם בליגה הבלגית עושה גנט חיים משוגעים, ומובילה את הטבלה לצד ברוז', עם הפסד בודד ב-18 משחקים. הוא עושה זאת עם תקציב נמוך יחסית אפילו במולדתה, וההכנה המופלאה של ואנהאזברוק ראויה להערכה עצומה.

        למה הוא לא מקבל אותה, ואף אחד באירופה עדיין לא מנסה לבטא את השם הקשה שלו? כי גנט שובצה לבית לא סקסי מספיק לכאורה. הניצחון של רובין קאזאן בקאמפ נואו ב-2009 נכנס לפנתיאון, אבל הניצחונות הנהדרים של גנט על ולנסיה, ליון וזניט עוברים מתחת לרדאד. גם זו תוצאה של חוסר איזון מוחלט ומחפיר בסיקור תקשורתי – אם אתה לא משחק מול מועדון פאר, אתה לא באמת קיים. מאידך, לו היתה מוגרלת גנט בהגרלה בבית של ריאל וסן ז'רמן, לא היה לה סיכוי לעשות כלום. בכל מקרה, ההצלחה המסחררת של סייף תאפשר לרמי גרשון, שהחמיץ את שלב הבתים בגלל פציעה בעיתוי אומלל, לטעום את ליגת האלופות בשמינית הגמר.

        אלסנדרו פלורנצי שחקן רומא (שמאל) מול יבגני יבלונסקי שחקן באטה בוריסוב (AP)
        עלתה לשמינית הגמר למרות קמפיין בתים רע מאוד. אלסנדרו פלורנצי מרומא (צילום: רויטרס)

        השיאים השליליים של רומא

        המאבק מאחורי ברצלונה בבית 5 דווקא היה מרתק במיוחד, בין היתר בזכות באטה בוריסוב שסירבה בתוקף להיות בשר תותחים, ובסופו של דבר קבעה רומא שני שיאים מיוחדים. סגנית אלופת איטליה שיחזרה את "ההישג" של זניט מלפני שנתיים והעפילה לשמינית הגמר עם שש נקודות בלבד, ובנוסף היא היתה הראשונה שעשתה זאת למרות שספגה 16 פעמים. 13 שערי חובה במשחקי החוץ מהווים את אחד המאזנים הגרועים ביותר בתולדות המפעל – השיא שייך לבשיקטש שהוציאה 15 כדורים מהרשת בשלושה משחקי חוץ בעונת 2000/01. האם כך רצתה רומא להיכנס להיסטוריה? לא בטוח, אבל המשימה הושלמה מבחינתה, והיא אפילו שמרה על רשת נקיה מול באטה באולימפיקו בתיקו המאופס אתמול. גם זה משהו.

        השערים היפים – וייריניה ופלורנצי

        לא כדאי להעליב את רומא סתם כך, וזה המקום להזכיר את השער המדהים של אלסנדרו פלורנצי לרשת ברצלונה במחזור הפתיחה באולימפיקו. היה זה השער האישי היפה ביותר בשלב הבתים, ובדיעבד הוא זה שסידר לג'אלורוסי את הכרטיס ל-16 האחרונות. השער הקבוצתי היפה ביותר הובקע על ידי וולפסבורג מול מנצ'סטר יונייטד אתמול. היה זה מבצע משולב של כדורגל עוצר נשימה, בסיומו בישל יוליאן דראקסלר בחוסר אנוכיות לוייריניה. רק על הביצוע המושלם הזה מגיע לזאבים לעלות לשמינית הגמר, ומשמח מאוד לבחור את השערים היפים ביותר בשלב הבתים שלא נכבשו על ידי חברות המועדון הסגור בצמרת. ליגת האלופות זקוקה להצלחה גדולה הרבה יותר מקבוצות כמו וולפסבורג ורומא כדי להמשיך לעניין את ציבור האוהדים לאורך זמן.