הטוב
שנגמר.
הרע
הקמפיין של מכבי תל אביב
אפשר להמשיך לדבר על שכר לימוד, טבילת אש ועוד מונחים מהז'אנר שרק מעידים על ההתבטלות וחוסר התחרותיות שליוו את מכבי תל אביב בשלושת החודשים שלה בליגת האלופות. הכול טוב ויפה. אבל כשבמקביל אסטנה עושה ארבע תוצאות תיקו בהופעה ההיסטורית של קבוצה כלשהי מקזחסטן בצ'מפיונס (ובלי להזכיר את צמד המילים: שכר לימוד), אין ברירה אלא להישיר מבט לעבר השורה התחתונה ולהודות: מכבי תל אביב לא הצליחה להוציא כלום מהקמפיין הזה. לא נקודות, לא גרף התקדמות, לא הנאה, לא וייב חדש. לא בטוח שגם מישהו מהשחקנים יצליח לנצל את החשיפה בבמה המרכזית של הכדורגל האירופי כדי להתקדם. אפילו הפנדל הקטן של ערן זהבי לא באמת משנה. בסופו של דבר, מדובר בהופעה חלשה שכללה שישה הפסדים - חמישה מהם בהפרש של יותר משער אחד - בבית בו השגת נקודה לא הייתה צריכה להיות משימה בלתי אפשרית. עדיף לשחק בליגה האירופית.
המכוער
משחק ללא קהל
כמה חבל/מכעיס/מביש שאצטדיון של יותר מ-70 אלף מקומות נותר שומם באחד הערבים החשובים ביותר של הקבוצה הביתית. ולא ממש משנה מי הקבוצה ובאיזה משחק מדובר. דינמו קייב ראויה לעונש? אחלה. תקנסו, תמנעו השתתפות בעונה הבאה, תטילו סנקציות אחרות. רק אל תהרסו את המשחק. מפגש מכריע בשלב הבתים של ליגת האלופות, כזה שמשודר למאות מדינות ברחבי העולם, לא יכול להתנהל כמו משחק הכנה נידח במחנה אימונים באוסטריה. עם כל הכבוד ל-150 האוהדים שהגיעו מישראל והורשו להיכנס לאולימפסקי - האירוע לו הם היו שותפים הערב לא באמת קשור לליגת האלופות. והפרחים לאופ"א.
