פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        החשבון עדיין פתוח: פאולו סוזה שוב מחכה ליובנטוס

        פאולו סוזה הובא ליובנטוס בחטא, הועזב בחטא, ולצד הזכיה באליפות ובליגת האלופות גם החמיר בה מאוד את הפציעה שקיצרה לו את הקריירה. את הנקמה כשחקן הגיש ב-1997, אבל עכשיו, בפיורנטינה, הוא רוצה לנקום גם כמאמן

        החשבון עדיין פתוח: פאולו סוזה שוב מחכה ליובנטוס

        שנתיים בלבד שיחק פאולו סוזה במדי יובנטוס, אבל בתקופה זו זכה כמעט בכל תואר אפשרי – אליפות איטליה, גביע איטלקי וגם ליגת האלופות. הוא הפך לאליל האוהדים, והיה אחד הסמלים הבולטים בתחילת העידן החדש של הגברת הזקנה. היה זה עידן לוצ'אנו מוג'י ומרצ'לו ליפי, ואי אפשר להבין את ההיסטוריה של יובה מבלי להפנים את עוצמת השינוי שהתרחש במועדון ב-1994, בו היה שמור לקשר הפורטוגלי תפקיד מרכזי, לא ממש בידיעתו. אולי בגלל זה העסק גם נגמר רע מאוד.

        שחקן יובנטוס פאולו סוזה (GettyImages)
        רק שנתיים ביובה, אבל שנתיים שזכורות היטב. סוזה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        תגידו מוג'י, והאסוציאציה הראשונה תהיה תמיד עם קלצ'ופולי, פרשת השחיתות הגדולה שריסקה את הכדורגל האיטלקי ב-2006 והובילה להורדתה של יובנטוס לליגה השניה. ואולם, מוג'י לא תמיד עבד עבור משפחת אניילי. אחרי שהביא לדלה אלפי את צמד הבלמים המפורסם קלאודיו ג'נטילה וגאטאנו שיראה, הסתכסך העסקן הכול יכול עם הנשיא ג'אמפיירו בוניפרטי ופנה למחוזות אחרים. הוא עבד בין היתר עם טורינו, לאציו ונאפולי, ובמהלך עונת 1993/94 שימש כיועצו הבכיר של נשיא רומא פרנקו סנסי. באותה תקופה, סימנו ג'אלורוסי את פאולו סוזה כחיזוק האולטימטיבי לקיץ, בעצת הסוכן דאריו קאנובי, והפקידו את הנושא בידיו של מוג'י. סנסי לא דמיין שהאיש עליו כה סמך יבגוד באמונו.

        רוברטו באטגה (משמאל) לצד לוצ'יאנו מוג'י, יובנטוס (AP)
        עסקה שנרקמה בחשאי ובצורה לא ממש אתית. לוצ'יאנו מוג'י וסגן נשיא יובנטוס רוברטו בטגה (צילום: AP)

        מוג'י בגד ברומא

        כפי שהעיד סוכנו הפורטוגלי של הקשר, ז'וזה וייגה, "רומא היתה הראשונה שיצרה קשר, ונכון לדצמבר 1993 העסק היה קרוב לסגירה. אלא שאז מוג'י החל למשוך זמן. הוא ביקש לחכות שבוע, ואז עוד שבוע, ועוד שבוע. המשא ומתן עם ספורטינג ליסבון נדחה כל הזמן, ובשלב מסוים פשוט נמאס לנו". במרץ 1994 קיבל קאנובי טלפון ממוג'י אשר ביקש ממנו להגיע לפגישה דחופה. כאשר הגיע, הוא הופתע לפגוש בחדר את ליפי, אז מאמן נאפולי, רוברטו בטגה שהתמנה זה עתה לסגן נשיא יובנטוס, ועסקן בשם אנטוניו ג'יראודו. "פאולו סוזה אכן יגיע לאיטליה, אבל אנחנו לא לוקחים אותו לרומא, אלא ליובנטוס. אנחנו צריכים שתסגור את הקצוות עם ספורטינג", קבע מוג'י. קאנובי ההמום סירב לשבור את המילה שנתן לסנסי, ונזרק הצידה. העסקה נחתמה בלעדיו, ובמאי הכריזה יובה על החתמתו של הכשרון בן ה-23 לשלוש שנים.

        וכך החלה תקופה חדשה לגמרי אצל הגברת הזקנה. מוג'י משך בחוטים, ג'יראודו התמנה ליו"ר, וביחד עם בטגה הם יצרו את "השילוש הקדוש" שבנה אימפריה בכל האמצעים שעמדו לרשותם. ליפי מונה למאמן, ויחד אתו הגיע מנאפולי הבלם צ'ירו פרארה, אשר גם הוא היה בשלב מסוים בדרך לרומא ושינה כיוון. צריך לזכור כי יובנטוס היתה אז במשבר לא פשוט. היא לא ראתה אליפות במשך שמונה שנים מאז 1986 – נצח במונחים של מועדון פאר בסדר גודל כזה. לצד סוזה הוחתמו בקישור גם דידייה דשאן הצרפתי ממארסיי ואלסיו טקינארדי הצעיר מאטאלנטה, והקבוצה שינתה לגמרי את פניה בניסיון לזכות בסקודטו הנכסף.

        שחקן יובנטוס צ'ירו פרארה מול שחקן פארמה ג'אנפרנקו זולה (GettyImages)
        גם הוא היה בדרך לרומא ושינה כיוון. צ'ירו פרארה (משמאל) בעימות עם ג'אנפרנקו זולה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        מנטליות של ווינר

        הפתיחה של הפורטוגלי דווקא היתה מתסכלת. הוא נפצע כבר במחצית הראשונה במשחק הבכורה מול בארי ונכנס לפעולה באופן סדיר רק באמצע אוקטובר. ואולם, כאשר נכנס לכושר למדו באיטליה להעריך את כישוריו המיוחדים. "אני מחלץ כדורים ומיד מנסה להתחיל התקפות, מחפש את הכיוון הנכון ביותר, תמיד משתדל להיות פנוי למסירה ולתמוך בהתקפות. הפציעה הגבילה אותי בהתחלה, אבל עכשיו אני יכול לתת 100 אחוזים מהיכולת. הגעתי לאיטליה כדי לזכות בתארים עם יובנטוס, ואנחנו בדרך הנכונה", אמר הקשר באחד הראיונות הראשונים בארץ המגף.

        האוהדים התאהבו בו באמת כאשר ראו את הרצון העז לנצח במשחק הדרמטי והמרתק מול פיורנטינה בדצמבר 1994. הסגולים הובילו 0:2 בהפסקה והיו בדרך להישג מפואר במגרשה של היריבה המרה, ואז בא ג'אנלוקה ויאלי שצימק בדקה ה-73 והשלים צמד בדקה ה-76 כדי להשוות. בעוד כל השחקנים צוהלים ומתחבקים, הגיח פאולו סוזה וביקש להפסיק את החגיגה. הוא דרש לחדש את המשחק מהר ככל הניתן כדי להבקיע את השלישי. והוא אכן הגיע – אלסנדרו דל פיירו הצעיר כבש את אחד השערים היפים והמפורסמים בחייו בדקה ה-87, והעניק לגברת הזקנה את כל הנקודות. החלוצים היו הגיבורים הגדולים, אבל הרוח היתה רוח סוזה.

        השער המקרי והגורלי מול פארמה

        גם השער הבודד של הפורטוגלי הגיע בעיתוי מושלם מבחינת יובה. היה זה במשחק העונה האולטימטיבי בפארמה בינואר. החבורה של המאמן נביו סקאלה הציגה אז את הכדורגל היפה באיטליה, וגם הובילה את הטבלה בהפרש נקודה מיובנטוס. ניצחון ביתי היה הופך את פאוסטינו אספרייה וג'אנפרנקו זולה לפייבוריטים ברורים לזכות באליפות, והוא אכן היה קרוב כאשר דינו באג'ו – האיש שנמכר מיובה לפארמה בקיץ 1994 כדי לפנות מקום לסוזה ודשאן – העלה את המארחת ליתרון בדקה ה-57.

        העונה של יובנטוס היתה בסכנה ברורה ומיידית, והתשובה באה כעבור ארבע דקות, גם אם היתה מקרית לחלוטין. סוזה הגביה כדור פשוט לעברו של פבריציו רבאנלי שנאבק ברחבה עם פרננדו קואוטו, הבלם הפורטוגלי של פארמה. לפתע, יצא השוער ג'ובאני גאלי בנסיון להרחיק את הכדור. גאלי, שעמד בין הקורות של איטליה במונדיאל 86' והיה מצוין בפיורנטינה, מילאן ונאפולי, כבר היה בשלהי הקריירה, והוזעק במחצית הראשונה כמחליף כאשר השוער הראשון לוקה בוצ'י נפצע. זו היתה הטעות החמורה האחרונה בקריירה שלו – הוא פספס לחלוטין את הכדור שהתגלגל לרשת מבלי לפגוע באיש, וכך נרשם השער לזכותו של סוזה.

        פארמה נכנס להלם, ויובה ניצלה זאת עד תום. רבאנלי השלים את המפך, וגם השלים את ה-1:3 בפנדל אחרי שלואיג'י אפולוני הכשיל את ויאלי. במקום פיגור ארבע נקודות, עלתה יובנטוס לפסגה ונותרה שם עד הסיום, על אף הפסד בדרבי לטורינו בו הורחק סוזה. תשע שנות בצורת הגיעו לסיומן. ליפי, מוג'י והחבורה חגגו אליפות, ורק הפסד בגמר גביע אופ"א לפארמה קילקל מעט את התענוג. גם שם, אגב, כבש דינו באג'ו פעמיים מול האקסית.

        השער של סוזה

        פצוע בברך? תשחק בכל מקרה

        מבחינת הפורטוגלי, הזכיה היתה מתוקה אך גם כואבת. הוא סיים את העונה עם פגיעה בברכו, עבר בקיץ 1995 ניתוח, והרופאים המליצו לו לנוח באופן מוחלט עד סוף אוקטובר. ביובנטוס חשבו אחרת, וליפי שכנע את סוזה לחזור לפעילות כבר בתחילת העונה. היתה זו טעות אכזרית מאוד. על מנת להתגבר על כאבים, שיחק סוזה תמיד עם זריקות, והרס את ברכו ללא תקנה. הפרס, אם אפשר לקרוא לו כך, הגיע בדמות זכיה בליגת האלופות, והקשר המחונן כבש את אחד השערים החשובים בדרך להנפת הגביע – השער "האמתי" היחיד שלו במדי הזברה.

        היה זה בחצי הגמר מול נאנט הנהדרת. יובה ניצחה 0:2 בדלה אלפי במשחק הראשון, ובגומלין היתה התוצאה 1:1 במחצית. בדקה ה-50, בעוד הצרפתים לוחצים בתקווה לבצע קאמבק מהסרטים, גנב סוזה כדור במחצית המגרש שלו, דהר למתפרצת והבקיע את השער שהסיר לחלוטין את הספקות. נאנט ניצחה בסוף 2:3, אך זה לא שינה דבר. בגמר גברו חניכיו של ליפי על איאקס בפנדלים, באולימפיקו של רומא, והביאו למועדון את הזכייה השנייה – והאחרונה עד כה – בגביע האלופות. סוזה, שהוחלף בדקה ה-57 במשחק הגדול בגלל הכאבים הבלתי נסבלים, היה אחד הגורמים הבכירים לזכייה, אך מבחינת יובה הקריירה שלו היתה גמורה. הוא עשה את שלו והיה צריך ללכת.

        השער מול נאנט - 10 שניות בתוך הקליפ

        העונש למי שלא חותם אצל הסוכן הנכון

        לא רק הברכיים ההרוסות היו הסיבה לכך, אלא גם חוקי בוסמן שנכנסו לתוקף בשלהי 1995. ויאלי, אשר חוזהו ביובנטוס הסתיים, עזב בהעברה חופשית לצ'לסי בקיץ 1996. סוזה האמין שהוא ראוי ליחס דומה כדי לבחור את המשך דרכו ב-1997, אבל מוג'י סבר אחרת. בעוד הפורטוגלי משחק במדי נבחרתו באליפות אירופה, הוא הציב אותו ברשימת ההעברות וסגר עסקה עם דורטמונד תמורת 10 מיליארד לירטות. השחקן עצמו ניצב בפני עובדה מוגמרת, גם אם יכול היה, כמובן, לסרב ולמרוד בהנהלת המועדון.

        המניע השלישי, ציני הרבה יותר, נעוצה בכך שסוזה סירב להיות מיוצג על ידי בנו של המנכ"ל, אלסנדרו מוג'י, ובחר את ג'ובאני בראנקיני כסוכנו. היה זה חטא בלתי נסלח מבחינתו של מוג'י האב, וכולם הבינו כי התעקשותו של סוזה להישאר בטורינו לא תהיה טובה מבחינתו. "סחטו אותי עד הטיפה האחרונה, ואז זרקו אותי. אני מרגיש נבגד. ביובנטוס אין יחס אנושי, הם מבינים רק בעסקים. לו הייתי נשאר בסוכנות של מוג'י, סביר להניח שהיו מתייחסים אלי אחרת", אמר אז הפורטוגלי. על כך השיב דון לוצ'אנו: "האמירות האלה רק מדגישות שצדקנו כאשר מכרנו אותו". הוא הביא אותו בחטא והעזיב אותו בחטא.

        שחקן יובנטוס פאולו סוזה (GettyImages , Clive Brunskill)
        המעגל נסגר, בא כמו שהלך: בחטא. סוזה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        המצטיין בגמר ליגת האלופות מול יובה

        כאשר הגיע לגרמניה, היו רופאים שקבעו כי הקריירה שלו הסתיימה למעשה, ואחרים טענו שיוכל להמשיך לשחק, אך לא ברמה אותה הציג קודם לכן. סוזה גאה בכך שהוכיח את טעותם. "האמנתי בעצמי, ושיחקתי טוב יותר מאי פעם", הוא אמר בדיעבד על עונת 1996/97. היה זה סמלי ומיוחד מאוד שהוא זכה בליגת האלופות בפעם השניה ברציפות דווקא על חשבון יובנטוס. דורטמונד מחצה את הגברת הזקנה 1:3 באצטדיוןן האולימפי במינכן, והכוכב הפורטוגלי שהשלים הפעם 90 דקות נבחרת לשחקן המצטיין. היתה זו נקמה מתוקה ביותר עבורו על מוג'י וחבריו.

        אם כך, אין לסוזה סנטימנטים כלפי יובנטוס. הוא זוכר לטובה את השנתיים בחולצת הפסים שחור-לבן, את האווירה בחדר ההלבשה, את התארים ואת אהבת האוהדים, אך בשום אופן לא את המועדון עצמו. לכן שמח כל כך לחזור לאיטליה ולשחק באינטר, היריבה המושבעת של יובה, ובילה תקופה קצרה גם בפארמה. אבל זה כבר היה בשלהי הקריירה שהסתיימה מוקדם מאוד, בגיל 31, כאשר ברכיו כבר לא יכלו להמשיך – זכר להחלטה האומללה של ליפי והצוות המקצועי שלו.

        לכן דיבר סוזה מהלב כאשר ביקש מאוהדי פיורנטינה לשכוח את עברו "האפל" ביובה כאשר האולטראס הסגולים מחו על מינויו בקיץ. הוא ממש לא רוצה להיות מזוהה עם המועדון שקיצר את דרכו כשחקן. הנקמה ב-1997 היתה רק ההתחלה מבחינתו. כעת הוא רוצה לנצח את יובה גם כמאמן, והביקור ביובנטוס סטדיום החדש ביום ראשון בערב יהיה מכונן מבחינתו.

        פאולו סוזה מאמן פיורנטינה (GettyImages , Gabriele Maltinti)
        ביקור מכונן. סוזה לאחר ניצחון פיורנטינה ביום ראשון האחרון (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)