פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "הוא מזכיר לי את גווארדיולה": הפודיום עם סיפורו של המאמן יוסי רז

        מאמן נבחרת ארה"ב נדלק עליו ודחף אותו לאמן. הוא למד אצל לואיס אנריקה. עושה היום סקאוטינג לקלינסמן. והכל התחיל מניסיון לחסוך כסף בדרך לטיול בדרום אמריקה. הפודיום מציג: סיפורו של יוסי רז, מאמן הכדורגל שהוביל מכללה כושלת מקליפורניה להישג חייה: פיינל פור

        "הוא מזכיר לי את גווארדיולה": הפודיום עם סיפורו של המאמן יוסי רז

        מכנסי הנייק השחורים והחדשים היו גדולים על אשל חרדון.

        הוא בן 24, יליד ראש העין, וכיום ג'וניור באוניברסיטת קאל פולי פומונה שבקליפורניה. זה היה אתמול, והשעון עוד לא הראה חמש בבוקר כשהקשר התייצב במתחם האוניברסיטה, בדרך לשדה תעופה בלוס אנג'לס, בדרך לטיסה לפלורידה. הוא היה עייף מאוד, והמכנס היה גדול עליו, אז הוא לבש מכנס אחר. גם שחור. גם של נייק. כמעט אותו דבר.

        השמש עוד לא עלתה ולמרות הצבע ולמרות הדמיון למכנס הנכון, מאמן הקבוצה יוסי רז קלט את הטריק.

        "תחליף מכנסיים", הורה לקשר שלו, והקשר שלו לא הבין איך לעזאזל המאמן הבחין בהבדל. "חמש בבוקר ואני מת מעייפות, והוא שם לב למכנסיים", חרדון אומר לוואלה! ספורט. "ברגע הראשון חשבתי שאני רוצה להרוג מישהו, אבל אחרי כמה דקות הבנתי - כל דבר קטן חשוב לו. כל פרט קטן. זו בדיוק הסיבה שהגענו לאן שהגענו - הפרטים הקטנים".

        "לאן שהגענו" זה הפיינל פור הארצי של דוויז'ן 2 בארצות הברית. כמעט 300 קבוצות התחילו את העונה עם פנטזיה, רק ארבע נותרו במרוץ. מחר בפלורידה, קבוצת הכדורגל של פומונה הצנועה תתמודד לראשונה בתולדותיה באירוע כזה. היריבה תהיה רוקהרסט מקנזס סיטי, שדורגה 5 במדינה בסוף העונה הסדירה. פומונה ברונקוס דורגה 17, ובכל זאת הגיעה עד הלום. בהתחשב בכך שלפני שלוש שנים היה מדובר במחלקת כדורגל הרוסה ומפורקת, בקליפורניה לא מפסיקים לחלום.

        אל הקשר אשל חרדון מצטרפים הבלם נדיר גנתוס והמגן רוביק זזיאן - כן, זו גם הקבוצה עם השמות הישראלים הכי מיוחדים בכדורגל - ועל כולם מנצח המאמן הישראלי היחיד ב-NCAA, יוסי רז. או כמו שקוראים לו שם, קואץ' יוסי.

        "הפודיום" שוב כאן, ומדליית הזהב הולכת לאוניברסיטה הכי ישראלית בארצות הברית.

        לפייסבוק של יוסיפון

        לכל הטורים של הפודיום

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
        יוסי רז (צילום: באדיבות פונומה ברונקוס)

        מדליית זהב: קואץ' יוסי ופונומה ברונקוס - המחמאות מגיעות עד גווארדיולה

        שלוש וחצי לפנות בוקר, ויוסי רז (36) כבר על ההייוויי הריק והפתוח. בין ביתו שבוואלי למתחם האוניברסיטה מפרידה נסיעה של שעה, ואם הקו רעוע, אפשר לדבר עם ישראל גם בלי דיבורית ("בשעות כאלה גם השוטרים רוצים לישון"). הוא עוד שיחק בנוער של נתניה וטוברוק, ואז בית"ר תל אביב וקצת שעריים. כשהיה בהפועל עפולה אחרי הצבא והבין ש"חוזה טוב בישראל זה כסף על הנייר, לא בהכרח כסף שאתה רואה", הוא החליט לעזוב הכול ולעוף לדרום אמריקה.

        תחנת ביניים: ארצות הברית.

        לעשות כסף. מובינג, וכל השטויות האלה. בזמנו הפנוי שיחק כדורגל בפארקים. כל פעם אמרו לו שהוא טוב מדי בשביל הרמה הזו, עד שהציעו לו - לך למכללות. אז הוא רצה להיות דורון שפר. שיפר את האנגלית, עשה מבחנים, התקבל ליוניברסיטי אוף נורת'רידג' שבקליפורניה. שיחק ארבע שנים, עשה תואר, הכיר את האנשים הנכונים. דרום אמריקה ירדה מהפרק.

        הוא פגש, באמצעות קובי גורן, איש כדורגל ישראלי-אמריקאי, את סטיב סמפסון - שבין היתר אימן את נבחרת ארצות הברית במונדיאל 1998, אימן את נבחרת קוסטה ריקה וזכה עם לוס אנג'לס גלקסי בדאבל ב-2005 (שסידר גם הצעה מדניאל יאמר של מכבי נתניה).

        סמפסון, שהתלהב מרז כשחקן, אמר לו עוד במהלך הקריירה הפעילה: "אתה מאוד מוכשר, אבל תהיה מוכשר יותר כמאמן". רז הקשיב, ועשה את כל הקורסים הרלוונטיים. הוא עבד באקדמיה של סמפסון, הפך לעוזר מאמן בנורת'רידג' ובהמשך לעוזר מאמן בכיר. גם שם מילא את הסגל בישראלים - אז אלו היו שגיא לב ארי, ירדן אזולאי ויובל ברק. הקבוצה הגיעה בשיאה לאליפות הקונפרנס, ואחרי שמונה עונות קואץ' רז הרגיש מספיק בשל להוביל קבוצה לבד.

        הוא מצא אתגר בקבוצה הקטנה של פומונה, שלפני שלוש עונות סיימה עוד עונה עלובה של שלושה ניצחונות ו-11 הפסדים. מעל ל-150 מאמנים התמודדו על הג'וב; רז זכה בו. "כשהגעתי לכאן לא היתה תרבות עבודה, לא מוסר ולא אכפתיות למקצוע, ולא קבוצה שרוצה לנצח", הוא אומר. "אז החלפנו הכול. החלפנו חצי סגל, את כל צוות האימון, והתחלנו לעבוד".

        "חכה רגע בבקשה", הוא מבקש בנימוס אחרי שהוא כבר הגיע ליעד. "באו לראיין אותי לרדיו".

        יוסי רז, מאמן אוניברסיטת קאל פונומה (צילום מסך , באדיבות האוניברסיטה)
        אלופי הקונפרנס, שוב. רז (מימין) ושחקני פונומה (צילום: באדיבות האוניברסיטה)

        מאז שעזב את הארץ, לא חזר אלא לחופשות קצרות. הוא אמריקאי לגמרי, לא רגיל לכתוב בעברית, נשוי לשירי, פלוס 2. מתחתיו עובדים ארבעה מאמנים, אנליסט וידאו, שתי מזכירות ו-30 שחקנים. "מבחינת תפקיד, אני לא כמו ג'ורדי קרויף של מכבי", מבהיר, "אני כמו אוסקר גרסיה".

        אגב אוסקר גרסיה, גם יוסי רז הפך את העסק במקום אליו הגיע. מעונה של שלושה ניצחונות הברונקוס עברו למאזן של 7-7-4, ובעונה השנייה של רז הגיעו ל-17-1-2 ולאליפות הקונפרנס, והעונה הם עם 16 ניצחונות ועוד אליפות קונפרנס - ויותר חשוב, הצלחה בפלייאוף, מקום בו לא היו מאז 1998. אחרי ארבעה ניצחונות בשלב הנוקאאוט, כולל 2:3 דרמטי ברבע הגמר מול קולורדו, הם רחוקים שני משחקים מהטופ.

        שער הזהב של מאצ'דו, שהעלה את הברונקוס לפיינל פור

        "בנורת'רידג' נתנו לי לעבוד, להתפתח, והייתי מזליקי", הוא אומר. "התחברתי לאנשים הנכונים והם חיברו אותי לאנשים הנכונים". אנשים נכונים זה גורן, וסמפסון, וגם ג'ורדי ויניאלס - כיום מאמן ברצלונה B. הוא כבר סידר לקואץ' יוסי ארבע השתלמויות פרטיות בברצלונה. באחת מהן, רז שהה 21 יום במחיצת לואיס אנריקה - אז עוד מאמן ברצלונהB בעצמו. "הסתובבתי אז עם ברטרה, סרג'י רוברטו, טיאגו", הוא נזכר. "הייתי בחדרי ההלבשה, בכל האימונים, ליד לויס אנריקה. ואני רק מסתכל ולומד".

        מה לקחת משם?

        "את הרוב", הוא צוחק. "את כל מה שאפשר לקחת".

        ההשוואות הספרדיות לא נפסקות שם. "הוא אחד המאמנים הכי מוכנים שראיתי", סטיב סמפסון מספר לוואלה! ספורט. "ההשקעה שלו בהכנת הקבוצה שלו עצומה, אבל לא פחות מכך ניתוח היריבה. זיהיתי את יוסי מוקדם, הייתי המנטור שלו, ידעתי שיהיה מאמן מדהים. ההישג של פומונה ענק, אבל אני לרגע לא מופתע שיוסי אימן את הקבוצה שלו לשלב הזה. הוא אחד המאמנים הצעירים הכי מבטיחים במדינה".

        הוא לא מוכר, אפילו בישראל. לפי סט התכונות שלו והסגנון, את מי הוא מזכיר? למי אפשר להשוות אותו?

        "הוא מזכיר לי את גווארדיולה".

        זה דבר מאוד נחרץ להגיד.

        "ואני לא מפחד להגיד את זה. יוסי משחק כדורגל אטרקטיבי, פרקטי ואפקטיבי. הקבוצות של גווארדיולה תמיד שולטות בכדור, תמיד מפעילות לחץ על הכדור, ואנשים לא תמיד שמים לב לזה - אבל המשמעת ההגנתית בקבוצות של גווארדיולה היא עצומה. כשקבוצה של גווארדיולה מאבדת את הכדור יש לה כמה שניות להשיג אותו בחזרה, וזה בדיוק מה שיוסי מלמד את השחקנים שלו. הוא היה שם בהשתלמויות, משחק את אותה שיטה, את אותו 4-3-3. ברור שאין לו את הכישרונות שיש באירופה, אבל הגישה שלו למשחק דומה מאוד. שליטה עצומה בפרטים. זו הדרך הכי פשוטה עבורי להסביר לך על יוסי".

        אז איפה נראה אותו בעוד כמה שנים?

        "הוא מועמד גדול לדוויז'ן 1 עכשיו, ואני מאמין שבסופו של דבר הוא יאמן קבוצה מקצוענית - כאן או באירופה. לדעתי, בהתאחדות הישראלית צריכים לשקול את השם שלו עבור אחת הנבחרות הצעירות. הוא עד כדי כך טוב".

        קבוצת הכדורגל של אוניברסיטת קאל פונומה והמאמן יוסי רז (יח"צ , באדיבות האוניברסיטה)
        נבחרת הכדורגל של פונומה (צילום: באדיבות האוניברסיטה)

        רז לא ממהר. בגיל 36, ואחרי 11 שנות אימון בתפקידים שונים, הוא לוקח את הזמן. היציבות חשובה לו יותר מהכל. "הכיוון הוא להתקדם באמריקה כרגע", הוא אומר. "אתה מסתכל לטווח הרחוק, ומעמד המאמן בישראל לא יציב, ולי יש משפחה. באמריקה לא זורקים מאמן על שנה לא טובה. מבינים שזה ספורט ושדברים יכולים לקרות. אישתי מצליחה ויש לה קריירה משלה, לא אמהר לשום מקום".

        "בקולג' קל מאוד לאמן כדורגל", הוא אומר. "העיתונות המקומית אוהדת, ובגלל שהתוצאות שלנו טובות לא יצא לי לעמוד מול תקשורת נושכת. בעתיד בטח אצטרך להתמודד עם זה. ליגת העל בישראל זו קפיצה גבוהה מדי, אם להיות ריאלי. זה לא שאני יכול לקחת את בית"ר ירושלים או מכבי נתניה ולהצעיד אותן לאליפות בישראל, כי בישראל זה לא רק כדורגל. מבחינת אימון, אני יכול להיות בליגת העל, אבל מבחינת הדברים שמחוץ לכדורגל, יש לי עוד הרבה מה ללמוד. אני צריך להסתכל במראה ולהיות שלם עם האתגר. ברק בכר, למשל, צעיר ומצליח, אבל צריך לזכור שהוא היה עוזר במשך כמה שנים טובות בקרית שמונה, גם בנוער, למד מרן בן שמעון. היה לו גשר".

        על התנהלות הכדורגל הישראלי יש לו ביקורת, אבל את השחקן הישראלי הוא אוהב וחוטף. בנורת'רידג' הקיף את עצמו במגן יובל ברק (נבחן לאחרונה בבני יהודה ומכבי נתניה), ירדן אזולאי (הבן של חנן) ושגיא לב ארי (מספרים שבימים אלה הוא מנסה להתקמבק במדי ניו יורק רד בול). גם בפומונה יש לו שלושה ישראלים, ובעתיד הקרוב יצטרפו עוד שניים לפחות. "בשחקן הישראלי יש הרבה חוצפה", רז אומר. "אנחנו עם לוחם, מטבענו מרגישים שצריכים לשרוד, גם בדרך למכולת. יש בשחקן הישראלי ערמומיות, טכניקה. כשאתה מוציא את השחקן הישראלי מהמערכת הישראלית, יש הרבה שיכולים להצליח, וניר ביטון הוא דוגמה טובה מאוד".

        סטיב סמפסון, מאמן אמריקאי (GettyImages)
        הראשון לזהות. סמפסון (צילום: רויטרס)

        אותם ישראלים שהתאמנו אצל רז מחמיאים עד הגג. "הוא עזב את הארץ אחרי צבא ובקושי עם תעודת בגרות, ובתוך 15 שנה הוא כבר מאמן מוערך באמריקה עם תואר שני", מפרגן המגן יובל ברק. "מדברים עליו כאחד המאמנים הצעירים הכי מבטיחים באמריקה. הוא מאמן שממש משפר שחקנים - דבר נדיר במחוזותינו".

        אגב נדיר, הנה נדיר גנתוס, בן 20, הבלם של פומונה. "מהרגע שהגעתי לפה הבנתי עד כמה הוא שם לב לפרטים הקטנים, לא מוותר על כלום". המגן זזיאן מוסיף: "הוא משוגע, לטוב ולרע. יש לו רצון להצליח שלא ראיתי אצל אף אחד אחר".

        "מעמד המאמן כאן מאוד חשוב", אומר רז. "יש המון ריספקט. זה קצת כמו בסרטים, אבל לא בדיוק. המשרד תמיד פתוח, השחקנים מגיעים לראות איתי צ'מפיונס ליג בין שיעור לשיעור".

        גם הוא עושה דברים בין לבין. למשל, סקאוטינג עבור נבחרת ארצות הברית של יורגן קלינסמן. בסופי שבוע, כשיש זמן, הוא מתבונן ומעביר רשמים אודות הדור הבא - ילדים בני 12, 14, 16 ממערב המדינה. בעוד כעשור, נראה חלק מהם ברמות הכי גבוהות שיש.

        ואיפה נראה את קואץ' יוסי רז?

        איגור קולשוב, שחקן אוניברסיטת רייס (אתר רשמי , פייסבוק אריק וויליאמס)
        קולשוב (צילום: אריק וויליאמס)

        מדליית כסף: גם בכדורסל המכללות יש נחת

        ואם בישראלים שנותנים עבודה בקולג'ים עסקינן, איגור קולשוב נמצא בתקופה נהדרת במכללת רייז (דוויז'ן 1).

        שלושת משחקיו האחרונים:

        28 נקודות, 8 ריבאונדים, 4 מ-5 ל-3.
        18 נקודות, 8 ריבאונדים, 3 מ-6 ל-3.
        15 נקודות, 3 מ-5 ל-3.

        העונה הזו הוא מעמיד ממוצעים של 18.7 נקודות, ו-46 אחוז מעבר לקשת. קבוצת הכדורסל של המכללה הפרטית הממוקמת ביוסטון, נמצאת כרגע במאזן 5-2, אבל עבור קולשוב (1.96 מ') מדובר בהשתקמות סטטיסטית אחרי שנים לא קלות. אחרי שנתיים בפרויקט האקדמיה עבר בגיל 16 לתיכון סגמונט, בפלורידה, ומשם לקולג' של אריזונה סטייט. העונה לא היתה קלה, והגארד-פורוורד עבר מכללה ובכך היה בעונת צינון. העונה הוא מפשיר.

        "זו היתה השנה הכי קשה", הוא מספר מטקסס. והוא דווקא רגיל להתמודדות עם קשיים. לישראל הגיע מרוסיה בגיל 7, ותשע שנים לאחר מכן עזב לפלורידה, לבד. המשפחה נשארה בראשון לציון. אחרי התיכון לא הרגיש בשל לליגת העל (מי בישראל כן?), והגיע למכללות. עכשיו הוא מרגיש טוב יותר מאשר באריזונה סטייט. "הגעתי למקום שרוצה אותי, למכללה שסומכת עליי. לא הרגשתי ככה באריזונה", הוא אומר.

        עכשיו גם הבאזז חוזר. כפרשמן הוא דורג כאחד המבטיחים במכללות, והשנה ההיא הזיקה להייפ. "זה פגע מי מאוד, באירופה ובארצות הברית", הוא אומר, "ידעתי שזה יקרה. מצד שני, זו היתה שנה מצוינת להשתפר וללמוד את המשחק וזה עוזר לי מאוד העונה".

        ומה הלאה? "אין שום דבר רשמי", הוא אומר כשאני שואל אם הפועל ירושלים או מכבי תל אביב החלו להציק. "הליגה הישראלית מעניינת אותי והכול פתוח. אני תמיד עוקב. מצד שני, כשאתה פה אתה מבין איך זה צריך להיות ולהתנהל, וזה קצת מבאס לחזור". אל הנבחרות הישראליות, לעומת זאת, הוא תמיד שמח לחזור.

        אגב, אוניברסיטת רייס הוציאה בעברה שני שחקני NBA - מייק האריס ומוריס אלמונד. קולשוב? הוא לא חולם NBA בקול רם, אבל לא פוסל שום פנטזיה.

        שחקני מכבי תל אביב מברכים את שלומי אזולאי (משמאל) על שער הבכורה (ברני ארדוב)
        שלומי אזולאי (צילום: ברני ארדוב)

        מדליית ארד: בסגל הנוכחי של מכבי תל אביב, שלומי אזולאי הוא באנקר

        הגול היה פשוט מדי, וההגנה של בני יהודה היא לא דבר שאפשר לבסס עליו תזה מקצועית - אבל לא מדובר בשום דבר שלא חשבתי עוד לפני המשחק ביום ראשון: שלומי אזולאי צריך להיות באנקר מספר 2 בהרכב של מכבי תל אביב. יודעים מה - באנקר מספר 3, בהנחה שאת ראיקוביץ' חובה להשביח. יש ליוקאנוביץ' סגל עמוס ויעיל, אבל הצרה של מכבי תל אביב, והיא צרה מתמשכת, שביחס לתקציב הנוצץ ולארסנל הלא נגמר - אין אצלה שחקנים מסוכנים מדי, אין שחקנים שכל יהבם הוא העומק. כאלה שאתה לא יכול להסיר מהם את העיניים או את תשומת הלב.

        ערן זהבי כזה. אבל גם שלומי אזולאי. מיטרוביץ' יודע להגביה נהדר, מיכה מוסר בחסד. הראשון לא בועט יותר מדי, השני לא בועט כלל. שלומי אזולאי עושה גם וגם; מדבר את שני השפות. הכול אצלו לעומק, וגם כשזה לא נגמר עם גול ושני בישולים (מקום שני בקבוצה עם 2 הופעות בהרכב), זה תמיד מרגיש פרקטי.

        יכול מאוד להיות שאם יוקאנוביץ' לא היה מתחיל לשתף את אזולאי בתקופה האחרונה הוא היה מאבד אותו לגמרי; סביר להניח שבינואר היינו מוצאים אותו בעוד התחשלות, בבני יהודה, נתניה ושאר ירקות. הרי אזולאי בחור רגיש - רגעים טובים וטובים פחות משפיעים עליו מאוד. אבל הדבר הכי ראוי להערכה בכל התקופה הזו היא שלא שמעתם אותו. אם קיטר, וכנראה קיטר, הוא עשה את זה בשקט. לא קראתם שהסוכן עצבני, לא שמעתם על מקורבים ממורמרים, ואתרי האינטרנט והעיתונים לא הפגיזו כותרות על איומי עזיבה.

        יכול להיות שיוקאנוביץ' שוב יתהפך, ושוב הספסל או הכיסא ביציע ירגישו את שלומי אזולאי יותר מדי מקרוב. אבל האופי שלו והפרקטיקה גורמים לו להפוך למצרך שטיפשי לוותר עליו, שטיפשי לספסל. בטח בליגה. מה שלא יקרה, זו ההרגשה: בשנה וחצי האחרונות, משחק כדורגל ישראלי שמכיל את שלומי אזולאי הוא הרבה יותר מעניין ממשחקים שלא מכילים אותו.

        orenjos@walla.co.il