חורקים שיניים: על השבוע בו צפו חלק מהבעיות של קליבלנד קאבלירס

עונת ה-NBA נפתחה ביום שלישי, לכן הגיוני לספור שבועות במהלך העונה משלישי עד שני, מה שמתאים למועד פרסום הבלוג. בהתאם לספירה הזו, עברו עד כה בדיוק חמישה שבועות בליגה. הנתון המעניין ביותר לגבי קליבלנד הוא שאת כל אחד מחמשת השבועות האלה היא סיימה במאזן חיובי. היו שבועות טובים יותר ופחות, היו כאלה בהם בלטה ההתקפה וכאלה בהם בלטה ההגנה, היו שבועות עמוסים במשחקים קשים ושבועות עם לו"ז קל במיוחד. רק גורם אחד חיבר בין כל השבועות האלה: החבורה של דיוויד בלאט מצאה דרך לנצח את רוב המשחקים שלה.

נקודת המוצא הזו חשובה דווקא בשבוע החלש ביותר של הקאבס עד כה, שבוע של חוסר ריכוז, חוסר דיוק וחוסר יציבות. לאחר ההפסד בטורונטו לברון ג'יימס שוב הגיב באופן מוגזם כשכינס מפגש שחקנים. ניכר שחשוב לו לשמור על חבריו לקבוצה מרוכזים וערניים, להימנע מנפילות מתח, אבל בתמונה הגדולה יותר אין לקליבלנד סיבה להילחץ משבוע פחות טוב. צריך להדגיש פעם נוספת שיש אולי קבוצה אחת שסובלת מפציעות יותר מקליבלנד כרגע – ניו אורלינס המקרטעת, ושבהתאם לתנאי הפתיחה לא היה בקבוצה מישהו שלא היה קונה פתיחה של 13:4 לפני חמישה שבועות.

הירידה ביכולת השבוע הייתה קשורה, בין היתר, לירידה יחסית ביכולת של לברון עצמו. הוא פתח את העונה בכושר מצוין, בוודאי בהשוואה לפתיחת העונה הקודמת וכשלוקחים בחשבון שבקושי שיחק והתאמן בתקופת ההכנה, לכן נפילת המתח הקלה הייתה טבעית. הוא כן השאיר לעצמו מספיק כוחות כדי להשתלט על הרבע האחרון מול ברוקלין. בשבוע פחות טוב של קינג ג'יימס בלט החיסרון של קיירי אירווינג שבחצי השני של העונה שעברה ידע לקחת על עצמו משחקים בתקופות כאלה. קווין לאב בגרסת השנה השנייה שלו בקאבס הוא שחקן התקפה נהדר, אבל לא כזה שמשתלט על משחקים בעצמו.

מעבר לכך קשה למצוא גורם מאחד בין שלושת המשחקים השבוע. כל אחד חשף בעיות אחרות שאולי טוב עבור בלאט שהן נחשפות, בעיות שעם הרכב מלא בכושר טוב אולי ניתן היה להתעלם מהן. לכן אתייחס הפעם לכל משחק לחוד.

הצטרפו לעמוד ה-NBA שלנו בפייסבוק

קובי בריאנט הודיע על הפרישה: כל הדיווחים והניתוחים

במשחק בקנדה הסגל של בלאט היה חסר במיוחד, פרט לקיירי ושאמפרט לא שיחקו גם טימופיי מוזגוב ומתיו דלבדובה, שניים מארבעת שחקני ההגנה הטובים ביותר בסגל נטול שני הפצועים. לכן לא מפתיע שהמשחק הזה התאפיין בהגנה חלשה במיוחד של הקאבס. מי שבלט במיוחד בחולשה ההגנתית שלו היה לאב. היו השנה ללאב משחקי הגנה די טובים ולעומתם משחקים חלשים מאוד, הוא מוכיח שהטענה שאין דבר כזה יום רע בהגנה לא נכונה. יש לו ימים רעים בהגנה, ימים בהם הוא איטי יותר, מאחר בעזרה ולא נאבק על מיקום בפוסט.

בפתיחת המשחק בטורונטו לואיס סקולה הלא נגמר לקח את לאב לקליניקה שלו בפוסט. לאחר מספר דקות לבלאט זה נמאס והוא העביר את טריסטן תומפסון אל סקולה ושלח את לאב לשמור על ביסמאק ביומבו הלא מאיים. זה עבד עד המחצית, ממנה טורונטו חזרה עם תוכנית חדשה ותקפה ללא הפסקה את לאב בפיק אנד רול. ביומבו הוא שחקן התקפי מוגבל מאוד, אבל הוא פיתח יכולת מתקבלת על הדעת לחסום ולהתגלגל לטבעת בתזמון טוב, מה שהספיק כדי לחשוף את האיטיות של לאב.

במאני טיים בלאט ניסה את ההרכב בו לאב משחק כסנטר לצד לברון ושלושה שחקני חוץ. ההרכב הזה עבד יפה במילווקי, למרות שגם שם זה נגמר בהפסד ההגנה בסך הכל הסתדרה. הפעם ההגנה קרסה, כאשר הפיק אנד רול בין קייל לאורי הנהדר לביומבו הסתיים בכמה דאנקים של האחרון. זו הייתה הגנת המאני טיים החלשה ביותר של קליבלנד העונה, הגנה שלא מתאימה לקבוצה ברמתה.

יכול להיות שהדקות האחרונות בקנדה ירתיעו את בלאט משימוש נוסף בהרכב הזה, אופציה טובה יותר היא שהוא יאמן את ההרכב הזה טוב יותר בהגנה, חוסר התיאום שלו מול הפיק נ' רול של הראפטורס בלט מאוד. בשלושת השבועות הקרובים יהיו לקליבלנד יחסית מעט משחקים, זו תהיה הזדמנות להתאמן על כמה נקודות שזקוקות לשיפור וזו עשויה להיות החשובה ביותר במחשבה על הפלייאוף.

לאב הגיע למשחק בשארלוט הרבה יותר מפוקס בהגנה, אבל אחרי מה שקרה בטורונטו אולי זה לא מפתיע שבלאט העדיף לוותר עליו בכל הרבע האחרון, רבע בו קליבלנד ביצעה מהפך וניצחה משחק נטו בזכות ההגנה. ההורנטס משחקים דקות ארוכות בהרכב נמוך ובלאט העדיף להתאים את עצמו אליהם במקום לנסות לנצל את המיס מאץ'. חמישייה של דלי, ג'יי אר סמית', ריצ'רד ג'פרסון, לברון וטריסטן חיסלה לחלוטין את משחק ההתקפה של שארלוט.

חמישיית המאני טיים חסרה לא רק את לאב, אלא גם את מו וויליאמס שכל משחק שעובר מעלה יותר סימני שאלה בקשר ליכולת שלו לקבל דקות משמעותיות כשהסגל יהיה מלא. וויליאמס הוא השומר החלש ביותר בסגל של בלאט ויש פוינט גארדים שהוא פשוט לא מסוגל להתמודד איתם, קמבה ווקר הוא אחד כזה. בלי מו ולאב, חמישיית המאני טיים הייתה חמישייה די מוגבלת התקפית, אבל היא הוציאה מעצמה את המקסימום עם כמה נקודות של דלי וג'יי אר ברבע האחרון. בסך הכל זה היה ניצחון חוץ יפה על קבוצה טובה, מאומנת נהדר וממושמעת שנמצאת בכושר טוב (מקום שישי במזרח, הגיעה לאחר ארבעה ניצחונות רצופים), משחק בו הסקור הנמוך נבע יותר מהגנות טובות מאשר מהתקפות רעות, אבל הוא הדגיש שבסגל של בלאט יש כרגע חלוקה לשחקני התקפה ושחקני הגנה ולא מספיק שחקנים שעושים גם וגם.

אוסף של החטאות ליי-אפים, החטאות של שלשות פנויות, מסירות רשלניות והתקפות שלא הולכות לשום מקום הסתיים איכשהו בניצחון. במשחק הזה מו וויליאמס הזכיר את החשיבות שלו כשקלע כמה סלים בדקות ששום דבר אחר לא הלך ולאב השאיר את הקאבס במשחק כשהיה היחיד שפגע מבחוץ. הבשורה הכי טובה הייתה היכולת של לברון במאני טיים שהגיעה לשיא בסל הניצחון ואולי מרמזת על כך שהוא בדרך חזרה לדומיננטיות של השבועות שלפני כן. בלאט בחוכמה שלח את לברון לתקוף את ברוק לופז האיטי בפיק נ' רול, כולל במהלך האחרון בו יותר מדי פעמים לברון נוטה להסתמך על בידוד. הפעם הוא ביצע פיק נ' רול עם טריסטן וקלע מעל לופז.

ברוקלין היא מהקבוצות החלשות בליגה, אבל היא דווקא אוהבת לשחק מול הגדולות והייתה הכי קרובה לנצח את גולדן סטייט השנה. היא חשפה שתי בעיות של קליבלנד. הראשונה היא הקושי של הקאבס לשמור על סנטרים עם משחק פוסט. ג'אליל אוקאפור ואל ג'פרסון כבר הראו את הקושי של הקאבס, ברוק לופז לקח את זה צעד קדימה ועשה פחות או יותר מה שהוא רוצה בצבע. טימופיי מוזגוב לא מצליח להיכנס לקצב השנה והגנת הפוסט שלו מסורבלת, טריסטן פשוט לא גדול מספיק כדי להפריע לשחקן כמו לופז.

הבעיה ההתקפית שברוקלין חשפה היא שמול חילופים אוטומטיים, שברוקלין מסוגלת לבצע בזכות שלושה שחקנים במימדים די דומים בעמדות 2-4, קליבלנד נוטה יותר מדי להפסיק להניע כדור ולחפש מיס מאץ'. זו בעיקר תכונה של לברון, שברגע שמחליפים עליו שומר עוצר הכל ומחפש מיס מאץ' אצלו או במקום אחר, גם במחיר תקיעת ההתקפה. לברוקלין יש מספיק שחקנים שמסוגלים לשמור טוב באחד על אחד, אך מול הנעת כדור טובה היא נוטה לבצע טעויות. יותר מדי פעמים קליבלנד ויתרה על תוכנית ההתקפה המקורית שלה מהר מדי.

כאמור, זה דווקא עשוי להיות יתרון שהבעיות של קליבלנד נחשפות כרגע, בעיקר כשהקבוצה ממשיכה לנצח ולשמור על מאזן טוב מאוד. אלה הדברים הקטנים שאפשר להמשיך לבחון, לנסות לשפר ולהיות מודעים אליהם לקראת השלב בו למשחקים תהיה חשיבות. זו תהיה העבודה השוטפת של בלאט והצוות שלו במהלך העונה. בשנה שעברה הם ידעו לנצל את הקשיים במהלך העונה כדי להגיע מוכנים לפלייאוף, השנה יש פחות קשיים ויותר הזדמנויות לתקן אותם.