השער שיוכיח לבניון כמה הוא טעה: ה-11 של השבת

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

בחגיגות הגול הוא לא הגזים בסנטימטר.

שלוש דקות אחרי שנכנס, בדקה ה-86, יוסי בניון גלגל כדור מהאוויר לרשת של מכבי נתניה. הוא הוריד חולצה, באמוק, רץ והצביע לעבר היציעים.

תירגעו - זה בסדר גמור. זו היתה חגיגת שער בדיוק לפי הספר. עזבו שמדובר במכבי נתניה הנוראית, ושהוא עובר תקופה נוראית, ושהוא בכלל לא התחמם ולא חשב שייכנס לשחק - אפילו בלי כל אלו, שחקן שכובש שער ניצחון בדקה ה-86 יכול לשחרר כמה אמוציות מהחזה. זה בסדר. דיס איז פוטבול. חגגתם פעם גול מצמק בשכונה? תפתחו כפתור.

בסיום המשחק התראיין וסיפר בניון ש'העיקר הניצחון, העיקר שלוש הנקודות'. אבל יש דבר חשוב יותר שיכול לצאת ליוסי מהמשחק הזה:

אולי עכשיו ילמד שכל מה שעשה בתקופה האחרונה היה טעות. אולי עכשיו יבין את מה שכנראה לא הבין גם אחרי אחת הקריירות הכי גדולות שהחלו בארץ הקודש: כבוד בכדורגל מקבלים דרך כדורגל, ומאבדים דרך כדורגל, ומרוויחים שוב דרך כדורגל. השאר - סמנטיקה. רק כדורגל. גליצ'ים, מחויביות, אגרסיביות, דריבלים, בישולים, וכן - גולים. ואם אפשר, קלאץ'. אין אוהד ששונא קלאץ'.

אולי עכשיו בניון יבין כמה טעה כשתבע, כשדרש, כשהעלה פוסטים באינסטגרם, שקרא לחלק מאוהדיו 'ליצנים חסרי כבוד'; טעה שבכלל התחיל עם הביף הזה, שלא נתן לאוהדים להיות אוהדים, ולסטטוסים בפייסבוק להיות סטטוסים בפייסבוק; טעה כששם את עצמו במרכז העניינים, לשווא, גם אחרי הפסדים וגם אחרי ניצחונות. טעה כשרץ בין היציעים במחצית, ושוב מיקד את תשומת לב הקהל בו. טעה כשהוא ממשיך להתייחס ל'קומץ' - הרי אם מדובר בקומץ, מדוע שאחד מגדול שחקני ישראל יתייחס אליו? ואם זה לא קומץ, למה להסתכסך עם חלק גדול ומהותי שכזה? הוא טעה כשכל כך התעסק בלקבל כבוד מהיציע במקום מהאיש שחשוב באמת להשיג את הכבוד שלו - המאמן שלו.

אתמול, במצב של 0:0 בדקה ה-80 וביכולת נוראית מול הקבוצה החלשה בליגה כרגע, בניון לא נראה אפילו בתוכניות של רוני לוי. גם קפטן מכבי חיפה הודה - ראיתי אחרים מתחממים ואני לא התחממתי, וכבר חשבתי שלא אכנס. בהחלטה של רגע, הרגשה, עקיצה - לוי אלתר והכניס את בניון בלי שהתחמם שנייה. מהרגע שבו לבש את החולצה ועד הרגע שפשט אותה באמוק, עברו בקושי 200 שניות.

מזה בניון צריך ללמוד הכי הרבה. לא רק שכבוד קונים כאן דרך כדורגל, אלא שממש קל להשיג אותו. ממש קל לכבוש בליגה הזו. ההגנות חולמניות, קבוצות התחתית שבריריות, רק תהיה בשקט ותחכה לבומבה. תודה לטואטחה, היא הגיעה. "אחרי מהלך אחד נגמר לי האוויר", הודה. אז הנה, גם אוויר לא צריך כדי להבקיע כאן. רק פוקוס, רצון והרבה ניסיון - תשאל את שלום תקווה, יוסי.

מחר לא צריך לצאת פוסט מוכיח באינסטגרם. מחר יכולה לעלות תמונת ניצחון שמחה, תודות לשני ילדיו שישבו ביציע ולא חצים לעבר המוחים. זכותם. תניח להם. תקנה אותם באמצעות עוד גולים כאלה, ולא בשום דרך אחרת.

אבל כשכן תבקיע, תחגוג ככה. זה בסדר. ומי שחושב אחרת - נתראה בשמחות.

ז'וזה מוריניו ניצח בסמי עופר. 0:4. הוא לרגע לא היה צריך לתרץ, ובכל זאת בחר לקטר על הדשא הנוראי בחיפה. לא שצריך את המיוחד כדי לראות את זה. רחבות אדמה וחול יוצרות משטח מחריד, מתעה, פוצע. באנגליה, מדינה שיכולה לחלום על השמש שלנו, המדשאות נראו אתמול כמו שמיכות פוך.

כרגע, הדשא של עכו טוב יותר.
הדשא של קרית חיים טוב יותר.
הדשא של סצנת הקרב של לב אמיץ - אחרי הסצנה! - טוב יותר (וכפי שאמרנו, דווקא בבריטניה הדשא נראה סוחב).

עוד בנובמבר 2013 גורמים המעורים בנושא הזהירו ב"ישראל היום". "לדעתי, במצב כזה יוכלו לשחק על המגרש רק פעם בשבועיים, ויהיה אסור להתאמן עליו", אמר אחד מהם.

טוב, זה לא בדיוק קורה.

אותו גורם הוסיף אז: "מעבר לעובדה שלדשא אין מספיק אור, הוא פשוט לא מודבק כמו שצריך למשטח שמתחתיו, וזו תוצאה של דברים לא סטנדרטיים שנעשו בשכבות שמתחתיו, כמו אי הוספת אדמת כבול לחול - מה שגורם לכך שהדשא לא מצליח להיתפס חזק. אם לא יחכו לקיץ כדי לבצע שזרוע של דשא קיץ מחודש, הדשא הנוכחי פשוט לא יחזיק מעמד, ואחרי כל גליץ' של שחקן נראה חתיכה גדולה נקרעת ממנו".

מודה - לא בדקתי מה עשו או לא עשו מאז, אבל נראה שהגורם חזה את הפיאסקו, אחד לאחד.

(אגב, גם הדשא בטרנר לא משביע רצון כלל).

בית"ר ירושלים הוכיחה אמש את מה שמכבי פתח תקוה כבר הספיקה להוכיח העונה - לנצח כשמצפים ממך לנצח זה לא קל. שתי הקבוצות האלה אכן נחמדות פלוס פלוס, אבל בליגת העל של 2015/16 ועד שיוכח אחרת - יש רק שתי מועמדות לאליפות.

"חשוב לי לומר בשם השחקנים שמפריעות לנו קריאות הבוז והקללות לדני פרדה" (עומר אצילי)

צחי גיגי. אצילי ירה, גיגי התעופף. מההצלות שאפשר לראות בחמישה הילוכים חוזרים ובכל מהירות שיש. נהדר.

‏א. איזה גול של ראדי - נראה שהקשר היחיד של מכבי שיודע לאיים על השער משחק בכלל בבאר שבע (אלא אם שלומי אזולאי יתחיל לשחק יותר).

‏ב. הציוץ האחרון של שיר צדק: 26 בנובמבר, "עולה לעזרת ההתקפה". אמת בפרסום.

‏ג. איזי שרצקי הודה שקרית שמונה מתקשה להסתדר בלי "שלד" השחקנים. כנראה שגם המאמן חסר.

‏ד. אי אפשר שראובן עטר יצליח קצת? המכאובים הספורטיביים שלו נהיים קשים לצפייה. מה שצריך, נעשה. רק תנצח ותחייך, רובן. תחנונים.

‏ה. מהראן לאלה כבש צמד נהדר, ושלמה וייס מפרסם הבוקר שיואב כץ יציע לו הארכת חוזה. אם יש מגיע, זה לו. מהחלוצים החדים והיציבים בליגה.

‏ו. האם לאור הניצחון בקרית שמונה, אבו יונס יתראיין מחר בגאזטה דלה דוחא וישבח את מאמן העשור שלו, אלי כהן?

איזה מועדון נהדר זה בני יהודה.

אמש פורסם שבן צעירי קיבל הודעה מאבוקסיס ואסייג - אתה מחוץ לסגל מול מכבי תל אביב. "זו הוראה מלמעלה", לפי מקורביו של השחקן. עוד התברר כי לירוי צעירי, אחיו של בן, תבע את המועדון בסך של כ-50 אלף שקל. את ההקשר יעשה מי שצריך לעשות, ואת החקירות יחקור מי שצריך לחקור - אבל אם הדבר אכן נכון, אם בן צעירי לא ישחק בגלל דבר שקשור באחיו - הרי שזו עוד שכונתיות של הקבוצה מהשכונה. מעניין האם במנהלת, בהתאחדות או מעבר יתייחסו לנושא.

אם. כמובן שאם הדבר נכון.

בני יהודה הוציאה אמש הודעה רשמית בזו הלשון:

"שמו של מועדון הכדורגל בני יהודה תל אביב הולך לפניו כמי שתומך בשחקני הבית שלו ועושה הכול על מנת לקדם את הקריירה המקצועית שלהם. כך היה גם בהתנהלותו כל העת מול לירוי ובן צעירי. לדאבוננו, יחסו של המועדון, שכלל גם מחוות שהיו לפנים משורת הדין, נענה ביחס לא הוגן שהיה בו כדי לפגוע בשמו הטוב של המועדון. מפאת רצונו של המועדון שלא לפגוע בצנעת הפרט לא נחשוף פרטים נוספים או סכומים".

הכחשה לא היתה. בעצם, לא היה שם כלום. באותה מידה יכולים היו דוברי המועדון להוציא את ההודעה הרשמית הבאה:

"דלגחיק8י238גמון'קמ $^#$78 2712 סמיילי של קרנף בגמהמחלגמם'קןגמסמ/ךדף גיא שרעבי רכח3מכ3 איק האו פאן יאו 8/U".

אז בן צעירי לא ישחק הערב מול מכבי תל אביב. יפה, בני יהודה. מקצועי ברזל. ואם זה לא נכון, מחכים להכחשה. רק שיהיה ברור.

עם כל הכבוד לדבריו של יורגן קלופ, ולציוצים המרגשים של אוהדי ליברפול, אלון יפת קיבל החלטה אמיצה וטובה. נכון, אולי לא בכל פעם ששוער מחזיק בכדור יותר מחמש שניות יפת שורק, אבל הפעם מיניולה אחז בו 22 שניות. גם השריקה לפנדל נראתה בסדר גמור. למזלו של יפת וצוותו, רק חוות הדעת של המבקרים חשובה, והיא לבטח תהיה הפוכה משל האנשים שליברפול יקרה ללבם ומעוורת את שיקול דעתם.

צחי גיגי
אוראל דגני
עומר דנינו
שיר צדק
בן צעירי (דווקא, בני יהודה, דווקא!)
ניקולה דרינצ'יץ'
מהראן ראדי
ז'ארוז'יניו
אנתוני ווקאמה
מהראן לאלה
עידן שמש

orenjos@walla.co.il