ברייטון בשורותיה משחקים תומר חמד ובירם כיאל, תתארח היום (ראשון, 15:15, ספורט2) אצל ברנלי למשחק במסגרת המחזור ה-17 בצ'מפיונשיפ ותעלה לפסגה אם תנצח. בסוף השבוע פורסם ב"אובזרבר" המכובד ראיון משותף עם שני שחקניהם הישראלים של הסיגלז.
השניים נשאלו בעיקר של הדברים שסובבים את הכדורגל וחמד סיפר: "לשנינו יש תינוקות באותו גיל, ככה שזה נחמד לחלוק את החיים כאן. אם אנחנו יכולים, אנחנו תמיד ביחד. ספרד? האנשים שם מאוד חמימים, אבל באלמריה למשל, לא היה בית כנסת ולא היו יהודים. במאיורקה היה בית כנסת קטן, אבל בעונה שעברה היה לי קצת מוזר. עכשיו אני במקום עם קהילה יהודית גדולה ואני מרגיש יותר בנוח".
חמד הוסיף על החוויות שלו מספרד, שם הוא שיחק בשנים 2011-2015: "אתה לא מבין איפה נמצא עד שאתה רואה את הכוכבים הגדולים מולך. כבשתי את השער הראשון שלי בספרד נגד ריאל מדריד. היה 0:1 עד הדקה ה-75, אבל כמו תמיד הם עשו מהפך וניצחו. זה היה הרגע הכי גדול שלי בספרד, רגע גדול למשפחה שלי. אחד מהחברים שלי היה באצטדיון ובכה מאושר. היום אני הכובש הישראלי המצטיין בליגה הספרדית, כך שאני יכול להגיד שעשיתי משהו".
בירם כיאל נשאל בעצמו על הדת וסיפר שהוא קורא בקוראן בחדר ההלבשה לפני משחקים: "אנשים תמיד מכבדים את זה ואני מכבד אנשים מכל דת אחרת. לא קרה לי שום דבר מוזר בהקשר הזה. הקריאה בקוראן היא דבר שעשיתי הרבה עוד כילד".
הקשר הוסיף: "מגיל 12 ביליתי את רוב שעות היום מחוץ לבית. בכל יום הייתי שמונה שעות בדרכים. לקחת מונית מהכפר, לנסוע ברכבת לחיפה, לקחת עוד מונית למגרש האימונים. במשך שש שנים עשיתי את זה כמעט בכל יום. אתה צריך מנטליות חזקה. אחי למשל, היה כדורגלן כשרוני, אבל הוא לא רצה להעביר ימים שלמים בנסיעות ואחרי חודש החליט שזה לא בשבילו. היום הוא רופא".
כיאל סיפר: "אחרי השנה הראשונה שלי במכבי חיפה, החליטו לשכן אותנו באקדמיה. אחרי שלושה חודשים החלטתי שאני לא יכול יותר ושאני חייב את המשפחה שלי לידי. רמזו לי שאם זה המצב, יכול להיות שלא אוכל להיות במכבי חיפה ולא הייתה לי בעיה עם זה כי כל מה שרציתי זה להיות עם המשפחה שלי. אבל כשהגעתי לגיל 16 או 17 וחתמתי על חוזה ראשון, החלטתי לעבור לגור בחיפה. כבר אז התחלתי להכין את עצמי למעבר לאירופה".