סוף פברואר הקרוב יהיה אחד מסימני הדרך החשובים של עירוני נס ציונה העונה. הקבוצה הכתומה, שמחזיקה בתקציב השני הכי נמוך בליגת העל, תנסה לשפר את מעמדה לפני הכניסה לסיבוב השלישי, אבל יותר חשוב מזה היא תצטרך לקוות כי השחקן החשוב ביותר במערך שלה לא יעזוב. דיימון סימפסון, שחזר הקיץ לקדנציה שנייה במועדון, יכול לצאת מחוזהו ב-1 למרץ אם יציג חוזה חתום בליגה הפיליפינית שנפתחת בזמן הזה. לא בטוח ששחקן הפנים ירצה לעזוב את הקבוצה בתקופה ההיא, אבל אם יבחר לעשות זאת, הוא ישאיר את הקבוצה בצרה רצינית.
אין ספק כי סימפסון, ביחד עם יובל נעימי, הם הלב של נס ציונה מתחילת השנה. טל דן, ששודרג העונה בצורה משמעותית בשכרו, עדיין מתקשה למצוא את היכולת שאפיינה אותו בשנתיים הראשונות של הקבוצה בליגת העל, והנטל של משחק הפנים, צבירת הנקודות והריבאונדים נופל ברובו על הפורוורד-סנטר בן ה-28, שרושם העונה מספרי שיא בקריירה שלו - 20.8 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים ו-2.4 חסימות, הנתונים הללו לא מפתיעים איש. ביום שחתם בנס ציונה היה ברור כי יחזור לשלוט בליגת העל. מה שלא ברור הוא איך שחקן במעמדו ממשיך להגיע לקבוצות הקטנות של ישראל, ולא עשה את פריצת הדרך למועדונים גדולים בהרבה.
סימפסון, יליד לוס אנג'לס, גדל בסן פרנסיסקו והיה חלק מהצמד שהוביל את אוניברסיטת סיינט מרי להצלחה לצד שחקנה של סן אנטוניו ספרס פטי מילס. במכללות היה סימפסון הצלחה גדולה, ואחרי עונה טובה בליגת הפיתוח והפיליפינים ניסה את מזלו ללא הצלחה בטורקיה. עונה טובה באוסטרליה הובילה אותו עד לסגל של יוסטון רוקטס בסוף עונת 2011/12 אך הוא לא זכה לשחק ובקיץ 2012 נחת בישראל וחתם במכבי אשדוד של עופר ברקוביץ'. סימפסון היה מהגורמים הבולטים בהישארות של הקבוצה בליגה, והמשיך בעקבות ברקוביץ' לנס ציונה, שם הפך המאמן למנכ"ל. ההצלחה במדים הכתומים הייתה גדולה ובעקבותיה היה מועמד למספר קבוצות באירופה, אך לבסוף הוא חתם באסטודיאנטס, שם רשם אשתקד 8.9 נקודות ו-4.6 ריבאונדים בפחות מ-20 דקות למשחק, כולל 11 נקוודות למשחק בניצחונות על ברצלונה וריאל מדריד.
ההצלחה שלו בישראל וברמה מסוימת גם בספרד לא מפתיעה רבים. "יש לו חוש לכדור בריבאונד, הוא לא גבוה אבל לוקח הרבה ריבאונדים, כאילו יש לו מגנט לכדור", אומר מאיר טפירו, ששיתף עמו פעולה בנס ציונה. "הוא לא אוסף את זה מעל הטבעת והוא לא אתלט מצוין. הוא מסיים טוב ליד הטבעת, יודע לקחת את העבירות, גם עם הפנים וגם עם גב לסל. לא משנה איפה תמסור לו, הוא יידע מה לעשות עם הכדור וללכת לסל. הוא בחור טוב ותמיד עם חיוך, לא משנה בוקר או ערב, כיף לעבוד עם אנשים כאלה, זה אחד הדברים הטובים שהוא מוסיף לקבוצה מחוברת. תמיד הוא יבוא עם חיוך, וידבר חיובי, זה דבר חיובי לקבוצה".
נדב זילברשטיין, מאמנו בשתי הקדנציות בנס ציונה, רואה קו עלייה ביכולת של שחקנו: "הוא בא לעונה הזאת מאוד רעב ומאוד מחויב. עובד מאוד קשה, אני חושב שאפילו הרבה יותר ביחס לקדנציה הקודמת שלו. בא ראשון והולך אחרון, בחדר כוח כל הזמן, וגם במהלך האימונים. לא יודע מה הייתה הסיטואציה בספרד, אבל נראה שהשנה שם עשתה לו טוב, אם זה שהוא היה שחקן רוטציה והיה חשוב לו להיות שחקן דומיננטי, ואם זה העבודה שם שהכניסה לו פן ליום יום שלו בתור שחקן. הוא נראה מאוד מרשים עד עכשיו".
בקיץ הזה היה אמור סימפסון לעשות את קפיצת המדרגה, אך בפועל נחת דווקא שוב בנס ציונה, "אני חושב שברמת היכולות אין ספק שהוא שווה קבוצת יורוקאפ, לפחות", אומר זילברשטיין, "הוא מאוד מוכשר ויכול לעשות הרבה דברים על המגרש בשני הצדדים, החיים של שחקן מורכבים מסיטואציות ותזמון, ואתה לוקח הצעה שמשתלמת לך, ומסרב להצעות שנראות לא טובות, ובדיעבד זו טעות. לא יודע בדיוק. אני לא מכיר את כל התמונה לגבי האופציות שהיו לו על השולחן, ומה הוא הסכים לקחת, ומה לא. יש הרבה שחקנים שלא היו פרוסקפטים גדולים והגיעו לקבוצות גדולות ולהיפך".
טפירו לא מבין למה הרבה קבוצות פשוט פוסחות במפתיע על חברו: "אם אני מנתח את זה באופן קר, קבוצה גדולה יותר כמו ירושלים הייתה סגורה עם זרים, והם מכוונים לגובה יותר גבוה, הוא 2.01, והוא משחק סנטר, הם מכוונים יותר גבוה אולי, אבל אני חושב שפספסו אותו. קבוצות מפספסות אותו. אם נוציא את מכבי וירושלים מהמשוואה, הקבוצות האחרות שיכולות לשלם כסף טוב, מפספסות אותו".
שמו של סימפסון עלה בהקשר של הפועל ירושלים בקיץ שעבר, אך האדומים לא מיהרו לקבל החלטה ובסופו של דבר החתימו על העמדה שלו את ג'וזף ג'ונס, "הוא היה יכול לעזור להם הרבה יותר ממה שג'ונס עשה", קובע מאמן בליגת העל, "דיימון סימפסון הוא קודם כל חיה אקטיבית. נכון שהוא לא השחקן הכי אגרסיבי ופיזי בעולם, אבל הוא שחקן חכם שעושה הרבה דברים על המגרש. אין ספק שלצד דונטה סמית' שחקן מהסוג שלו היה נכון לירושלים בעונה שעברה, ואולי אפילו גם העונה".
לא מעט קבוצות פחדו לגעת בסימפסון מהחשש כי ההצלחה שלו היא רק בישראל, ולא ברמות הגבוהות, טענה שנשמעת מעט מצחיקה למאמנו. "המספרים מדברים בעד עצמם. מההיכרות שלי עם האישיות שלו, והבן אדם שהוא, זה בן אדם שיכול להסתדר בכל מקום", פירט זילברשטיין. "הוא בן אדם יוצא דופן, מאוד חיובי ונוח לסביבה, קל לאמן אותו. חבר מצוין לקבוצה, אז בכל קבוצה שהוא שיחק וישחק, הוא טוב לקבוצה. השאלה היא מה מחפשים. יש הרבה מאוד קבוצות יורוקאפ שתמיד התעניינו לגביו ומעבר לזה, תמיד יש התעניינות לגביו, תמיד שואלים עליו. בקיץ שעבר הוא קיבל החלטה שהוא הולך לליגה גדולה ובאיזשהו שלב באסטודיאנטס הייתה בעיה במוסר התשלומים, ניסינו להחזיר אותו, והוא אמר שגם אם הוא צריך לשחק שם בחינם הוא נשאר. זה המקום שהוא רצה להיות בו ולהתקדם, הוא כן רוצה להתקדם ולעשות את קפיצת המדרגה. מה קורה בדרך? זאת שאלה מצוינת".
הערב (שבת) יעלה סימפסון עם נס ציונה לסגור חשבון עם מכבי תל אביב שהביסה את נס ציונה בגביע ווינר ב-30 הפרש. בשבוע האחרון הוא היה נראה חדור מוטיבציה מתמיד, גם אולי כדי להחזיר את הכבוד האבוד של קבוצתו, וגם להראות לקבוצה שהעדיפה לקחת סנטר אחר מליגת העל שטרם הוכיח את עצמו ברמות הגבוהות ולא חשבה עליו. "המשחק הקודם הוא משחק שונה כי היינו חסרים, מכבי באו אחרת, ואנחנו באנו אחרת", אומר זילברשטיין, "לא הייתי משליך מהמשחק הקודם על המשחק הקרוב. כל שחקן שבא לשחק נגד מכבי והפועל ירושלים יש לו דרייב גדול להוכיח את עצמו. מההיכרות שלי עם דיימון בסיטואציות הקודמות אלה משחקים שהוא מכין את עצמו אליהם אחרת, הוא בא לשבוע הזה וזה אתגר גדול מאוד בשבילו".
לפני שבועיים כתבנו כאן על הקאמבק המרשים של יניב סולומון באליצור יבנה, קאמבק שממשיך לצבור תאוצה בליגה הלאומית. בנקודת הזמן הזאת שווה לבדוק מה קורה לאחיו הגדול, אור, שחזר העונה לזרועותיו של צביקה שרף במכבי אשדוד. בעונה שעברה עשה סולומון הגדול את הדרך מהבית במכבי ראשון לציון לזרועותיו של נדב זילברשטיין, המאמן שהדריך אותו בנוער, בנס ציונה, אך השידוך הוביל לירידה במספר הדקות ולירידה משמעותית בתפוקה. סולומון בחר ללכת לשרף, שתחתיו פרח בחצי עונה בראשון לציון, וידע שיקבל יותר דקות.
אחרי חמישה משחקים, רושם סולומון 22.8 דקות למשחק, גם בזכות הפציעה של יהוא אורלנד, אבל לפחות בכל הנוגע לנקודות הוא לא מצליח לתרגם את זה - 3.8 בלבד למשחק. אלא שהנתון המדהים לגבי הפורוורד שכבר היה חלק מהסגל הרחב של נבחרת ישראל לפני שלוש שנים, לא קשור בכלל נקודות, אלא לריבאונדים. ממוצע הקרשים של סולומון מפתיחת העונה עומד על 9.2 למשחק, כשרק ריצ'ארד הוואל מנהריה ודיימון סימפסון מקדימים אותו. מאז שנת 2000, הישראלי היחיד שהשיג ממוצע גבוה יותר לאורך עונה שלמה, היה אייזיק רוזפלט, עם 9.3 ריבאונדים למשחק לפני ארבע שנים. בגזרת הלא מתאזרחים נמצאת עונת 2002/3 של עידו קוז'יקרו הצעיר, שליקט 9.1 ריבאונדים למשחק, כיחידה שמתקרבת.
באשדוד יודעים ואומרים שגם אם סולומון לא ימצא את הקצב ההתקפי והיכולת לצבור נקודות בתקופה הקרובה, אך ימשיך עם המאמץ הנהדר, כשהוא לוקח 2.2 ריבאונדים בהתקפה למשחק, דקות המשחק שלו מובטחות, וההצלחה שלו ושל הקבוצה תימשך. אנחנו מבטיחים להמשיך לעקוב, אולי בדרך לעונה היסטורית.