פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא עשו אותו באצבע: מדור הפודיום על ג'ייסון פייר-פול

        כשג'ייסון פייר-פול איבד אצבע בגלל זיקוק, נראה היה שכול מה שבנה הולך לאיבוד. מדור הפודיום, חלק ב', מביא את סיפור הקאמבק המדהים שלו. בונוס: 10 שאלות שמעולם לא שאלו אותך עם המנהיג בליגת העל שזכה למחמאות מקובי בריאנט

        לא עשו אותו באצבע: מדור הפודיום על ג'ייסון פייר-פול

        לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        התחלנו אתמול עם הסיפור של שמשון כפר קאסם, קבוצה מליגה ג' שהוקמה כדי שאנשי העיר יעדיפו את הכדורגל על הפשע. ומעצמאות אנשי כפר קאסם נעבור ליום העצמאות של ארצות הברית. ב-4 ביולי חגגו האמריקאים 239 שנות קיום. באותו יום קרו שני דברים, ושניהם עלו על "הפודיום".

        לכל טורי הפודיום

        מדליית זהב: ג'ייסון פייר-פול כבר לא צריך עשר אצבעות

        ג?ייסון פייר פול, שחקן ניו יורק ג?איינטס (GettyImages)

        כשג'ייסון פייר-פול היה ילד טוב פלורידה, זיקוקים ביום העצמאות היו מותרות עבור המשפחה. כשגדל (1.96 מ', 125 ק"ג) והפך לאחד משחקני ההגנה הכי טובים בפוטבול, הקיצוני של ניו יורק ג'איינטס כבר יכול היה להרשות לעצמו. הוא עשה לעצמו מנהג בשנים האחרונות - בכל פגרה חגג את יום העצמאות עם ילדי השכונה ועם ארגזים על ארגזים של זיקוקים. הפעם כבר היה כסף לכך - החוזה האחרון של פול, שהסתיים בקיץ, היה שווה 20 מיליון דולר; על השולחן, כיאה לשחקן נהדר שכמוהו, חיכתה הצעה חדשה על סך כ-60 מיליון דולר.

        הבעיה הראשונה של פייר-פול היתה שהוא סירב לחתום על החוזה הגדול הזה.

        הבעיה השנייה של פייר-פול היתה שאחד הזיקוקים התפוצץ לו ביד.

        פייר-פול, 26, הובהל לבית החולים. השמועות התפוצצו יותר מהר מהיד שלו. לאחר כמה ימים של דיווחים סותרים, גורם בבית החולים בו אושפז השחקן הדליף ל-ESPN את הגליון הרפואי של השחקן. הדבר עורר סערה בארצות הברית סביב עניין החיסיון הרפואי, ואיומי תביעה נזרקו לאוויר. בגיליון נכתב, בין היתר, שאת האצבע היה צריך לקטוע עקב פגיעה בעצבים. פייר-פול איבד גם חלק מהאצבע האמצעית ומהאגודל, שגם רוסק. הוא ספג כוויות והיה צריך לעבור טיפולי עור.

        באותו יום עצמאות, אגב, הקורנרבק של טמפה ביי, סי.ג'יי. וילסון איבד שתי אצבעות - גם הוא בתאונת זיקוקים. הוא הודיע על פרישה בגיל 25. לעומתו, לפי הדיווחים, הפציעה של פייר-פול לא היוותה 'סכנה לקריירה'. אבל אז נכנס הקטע של הכסף.

        פייר-פול היה בעצם שחקן ללא חוזה באותה תקופה. אנשי הצוות הרפואי של הג'איינטס טסו לפלורידה ברגע שנודע מה שקרה לשחקן שלהם. אבל כשהם הגיעו לבית החולים בו שכב פייר-פול, נציגיו לא נתנו להם להיכנס לחדר. באתרים דווח שניו יורק משכה את ההצעה הרב-שנתית, וההצעה שעמדה על השולחן היתה ה"פרנצ'ייז טנדר" - הצעה לעונה אחת בשווי 14.8 מיליון דולר, שגם אם פייר-פול לא חותם עליה (והוא לא חתם), מקנה להם את האפשרות להשוות כל הצעה של קבוצה אחרת. לא ניכנס לשלל הסעיפים ותתי הסעיפים של חוקי הליגה, אבל מה שבעצם קרה מרגע הפציעה היה משחק מו"מ של מי ימצמץ ראשון.

        פייר-פול, לפי הדיווחים, לא רצה שהג'איינטס יטפלו בו. הוא לא אהב את איך שטיפלו בו בפציעה בגב ממנה סבל ב-2013. הוא גם לא רצה שהם יראו את חומרת המקרה, לפני שהוא עצמו יידע במה מדובר. הוא החליט לחזור לעניינים לבד, ואז להילחם על החוזה שלו. הוא סיפר שכבר בבית החולים עלה וירד 15 קומות ביום, כדי לשמור על כושר. כשיצא מבית החולים, החל לעבוד עם מאמנים אישיים על יכולות הפוטבול שלו, דפק נוכחות במכון כושר ב-07:30 כל בוקר, ובמקביל הדוקטורים הפרטיים עבדו על היד.

        עם הג'איינטס, זולת הודעות קצרות פה ושם, הוא לא דיבר. בסוף יולי אחד מבעלי הקבוצה ג'ון מארה אמר בעצבים: "אני אפילו לא יודע כמה אצבעות יש לו". פייר-פול לא תקשר ולא נתן לאנשי ניו יורק לבדוק את היד שלו, אבל דאג לעדכן את העולם בקצב ההחלמה שלו ובדעתו על נחיצות האצבע. "אני לא יכול לחשוב על הפעם האחרונה שהאצבע שלי עזרה לי להפיל קוורטרבק", צייץ.

        היה ברור לכל שזה עכשיו עניין של ניירת ועובר ושב. הליגה החלה בספטמבר, וגם כשפייר-פול הסכים להגיע לראשונה למתקן הקבוצה, הוא סירב לחתום על חוזה צנום יותר. הג'איינטס פחדו להפסיד כסף, אבל מצד שני הפסידו במגרש. ההגנה שלהם דורגה לפני אחרונה או אחרונה כמעט בכל קטגוריה חשובה, ועם התקפה אקספלוסיבית בראשות איליי מאנינג ואודל בקהאם ג'וניור, פייר-פול - ולא חשוב מספר האצבעות - יכול היה להיות ההבדל בין כישלון לבין פלייאוף.

        וכששני הצדדים כנראה לא היו יכולים יותר האחד בלי השני, נמצא המכנה המשותף. ב-27 באוקטובר, כמעט ארבעה חודשים לאחר הפציעה וכעשרה חודשים לאחר משחק הפוטבול האחרון שלו, פייר-פול חתם על חוזה צנוע לעונה אחת - תמורת 8.7 מיליון דולר ובונוסים. בקבוצה הוכנו לו כפפות מיוחדות ובדיחות על מיקי מאוס כבר החלו לצאת. אבל כבר באימון הראשון עם הג'איינטס, ביום רביעי שעבר, פייר-פול הראה שהוא לא צריך גוף שלם כדי להיות שחקן שלם. עם כפפה מעולם הבישול, לא נראה לרגע שהוא היה מחוץ למשחק לזמן כה רב.

        "היתה לו חוויה טראומתית", אמר המאמן טום קופלין, "אבל הוא עשה עבודת הכנה נהדרת על עצמו. מנטלית, הוא בקצב גבוה. הגישה שלו יוצאת מן הכלל. הוא רוצה כבר לשחק, באמת". בניו יורק סימנו יעד של שבועיים-שלושה, אבל פייר-פול היה נחוש. ביום ראשון האחרון, כמה ימים אחרי שהחל להתאמן עם הקבוצה, הוא כבר שיחק, בחוץ מול טמפה ביי, באיצטדיון בו שיחק בקולג', במדינה בה גדל ובה התפוצצה לו היד.

        בטקסט של דן גרציאנו מ-ESPN נכתב על ההתרגשות שלפני הקאמבק; שכבר בחימום פייר-פול אמר לחברים שלא ידע אם אי פעם יוכל לשחק שוב. הוא ביקש מהם להעריך את המקום בו הם נמצאים. ביציעי האיצטדיון צפה בהתרחשויות ג'וסיאה, בנו של פייר-פול, שנולד לפני 10 חודשים. המשחק החל. שילוב הדרגתי? הצחקתם. פייר-פול שותף ב-73% מהמהלכים, מספר שנחשב דמיוני לפני שעלה על המגרש. "הוא חיה", החמיא החבר לקבוצה, אודל בקהאם ג'וניור.

        הסבר מקצועי של ההגנה החדשה-ישנה של הג'איינטס, עם פייר-פול

        פייר-פול הראה קצת חלודה, ולא קל בטח לשחק את הספורט הזה עם כפפת טוסטרים כזו, ובטח עם שבע אצבעות תקינות. אבל ברבע הרביעי הוא החל להרגיש טוב, לחזור לעצמו, להטריד את הקוורטרבק היריב. והג'איינטס ניצחו, 18:32.

        "הוא נתן לנו בוסט ענק", אמר החבר לקבוצה קולן ג'נקינס. "הנוכחות שלו עזרה לנו". הקושי היחיד שלו היה בסיום, כשהיה צריך להתלבש. חבר לקבוצה עזר לו עם הכפתורים בחולצה. חבר אחר עזר עם העניבה. אבל בסוף הוא נראה טיפ-טופ. הוא כבר לא מתבייש בפציעה. מראה את היד לכל דורש וגם למי שלא.

        "אני אותו ג'ייסון פייר-פול", אמר בסוף השבוע. "היכולות שלי לא השתנו. אני אפילו טוב יותר. ביום שחזרתי, כבר ניצחתי. כשהייתי בבית החולים, ראיתי ילד שמת. אני בר מזל שאני בחיים. אני מסתכל על היד שלי כל יום ואומר 'תודה, אלוהים'".

        פודיום הפציעות הכי הזויות בתולדות ניו יורק ג'איינטס:

        3. ג'ייסון פייר פול - נפגע בכף ידו בעקבות תאונת זיקוקים, 2015
        2. פלאקסיקו בורס - ירה לעצמו ברגל, בטעות, במועדון לילה, 2008
        1. צ'ייס בלקבורן - קרע את עור התוף בגלל שעיתונאי נתקל בו בזמן שהוא ניקה את האוזן עם מקל אוזניים, 2007

        מדליית כסף: "10 שאלות שאף פעם לא שאלו אותי", עם גרגורי ורגאס

        גרגורי ורגאס, שחקן מכבי חיפה, במסע המשחקים בארצות הברית (GettyImages)

        גם זה קרה ב-4 ביולי. "אנחנו נרגשים מאוד להביא את גרגורי ורגאס למכבי חיפה, הוא ווינר מלידה", אמר הבעלים, ג'ף רוזן, בשבת של יום העצמאות האמריקאי. וורגאס אכן ווינר. הוא הוכיח את זה כשקלט ריבאונד סמוך באזר מול קנדה בחצי גמר אליפות אמריקה בקיץ האחרון, קלע את הזריקה הראשונה והחטיא בכוונה את השנייה. כך השיג ורגאס לוונצואלה שלו את הכרטיס לאולימפיאדת ריו. בירוק של רוזן הספיק לקלוע סל ניצחון במשחק האימון הראשון, ובליגת העל הסטטיסטיקה שלו נהדרת - 18.4 נקודות, 5.4 ריבאונד ו-7.2 אסיסטים לערב. אז הגיע הזמן להכיר את הכוכב החדש של חיפה. "10 שאלות שאף פעם לא שאלו אותי", עם גרגורי ורגאס.

        1. מה הדבר הראשון שעבר לך בראש כשקלעת את הנקודה שהביאה את ונצואלה לאולימפיאדה?

        "שהזריקה הזו שמה חותמת על האולימפיאדה, הבנתי שהגשמתי חלום עבורי, עבורנו ועבור מיליוני בני ארצי שתמכו בנו. זה היה לילה בלתי נשכח. בכינו הרבה, נפגשנו עם המשפחות לארוחת ערב גדולה ביחד. מעל הכול - פשוט לא האמנו שכל זה קרה לנו".

        2. מה המקום שאתה הכי אוהב בוונצואלה?

        "יש שני מקומות שאני הכי אוהב - האחד הוא פוראטו לה קרוס. זו העיירה שגרתי בה, אני אוהב את החוף והאנשים שם מאוד חמים. האמת, היא מזכירה מאוד את חיפה - עיר חוף שקטה. נולדתי באוקומרה דל טוי, שם גרתי הרבה שנים. זה כפר קטן ושם גרים ההורים שלי והחברים שלי".

        3. היית עם מכבי חיפה בארצות הברית, שיחקתם מול קבוצות NBA. לייקרס, ממפיס. ספר על חוויה שלא תשכח?

        "כמובן, לשחק נגד הלייקרס ושחקן על כמו קובי בריאנט זה היה חלום שהפך למציאות. זו חוויה עצומה, שנתנה המון מוטיבציה. זה היה בלתי ייאמן. סטייפלס סנטר - זה היה מדהים. במשחק עצמו, היה מעניין לראות כמה מאמץ קובי משקיע וכמה הוא מכבד כל יריבה ונותן 100 אחוז מעצמו. מעל הכול, התרגשתי כשהוא אמר לי שאני שחקן מצוין ושהוא אוהב את סגנון המשחק שלי. הוא בירך אותי על ההצלחה שהיתה עם הנבחרת, על העלייה לאולימפיאדה. בלתי נשכח עבורי".

        גרגורי ורגאס מכבי חיפה מול טיילור באטל הפועל תל אביב (יוסי ציפקיס)
        בין קובי בריאנט לקרית גת. גרגורי ורגאס (צילום: יוסי ציפקיס)

        4. דיברנו על הסטייפלס סנטר. על אליפות אפריקה והכרטיס לאולימפיאדה. ומה אתה אומר על האולם בקרית גת?

        "תמיד צריך לדעת להחליף דף ולהתמקד במה שמגיע הלאה. המטרה העיקרית הבאה הייתה המשחק מול קרית גת והיינו צריכים לדעת להשתמש בכל מה שלמדנו במסע בארצות הברית כדי להשיג תוצאות טובות גם שם".

        (חיפה ניצחה שם 81:86, בדיוק כמו בגמר אליפות אמריקה. ורגאס קלע 25 נקודות ומסר 8 אסיסטים).

        5. איך נוצר הקשר הראשוני עם ג'ף רוזן, ומה בדיוק 'קנה' אותך וגרם לך לבוא לישראל?

        "ג'ף רוזן עקב אחריי במשך שנה שלמה, בליגה בוונצואלה וגם בנבחרת. הוא מכיר טוב מאוד את הסוכן שלי, הם בקשרים טובים, וככה יצא שקיבלתי את ההזדמנות להיות חלק מהמשפחה הזו".

        6. דונטה סמית', דויד קוביאן, גרגורי ורגאס. אולי לג'ף רוזן יש פטיש לוונצואליאנים?

        "יש בוונצואלה המון כישרון", הוא מגן על המולדת. "זה לא מקרי שבחיפה היו שלושה שחקני נבחרת. השחקנים שלנו מתאימים לכל ליגה בעולם".

        ג'ף רוזן בעלים מכבי חיפה (קובי אליהו)
        "הוא עקב אחריי במשך שנה שלמה". ג'ף רוזן (צילום: קובי אליהו)

        7. אתה לא מדבר יותר מדי אנגלית. איך זה מסתדר ביום-יום בישראל, ואיך בקבוצה - רמי הדר הרי מגדיר אותך כמנהיג של מכבי חיפה.

        "קשה לי להסתדר, אבל תודות לחברים ולמועדון, עוזרים לי להתרגל. תמיד הייתי אדם שלומד מהר. אני מסתדר. אנשים בחיפה מדברים איתי באנגלית איטית מאוד ועוזרים לי להבין. לגבי העברית, אני פשוט שואל את החברים לקבוצה כל מני שאלות לגבי מילים חשובות. זה לא פשוט, אבל אני יכול להגיד 'שלום', לספור דברים ולומר 'בוקר טוב', 'לילה טוב', ודברים כאלה. המאמן רמי נותן לי ביטחון בנושא הזה ואני תמיד מנסה להנהיג, למלא את התפקיד שהמאמן מייעד לי. והיי, אנגלית-הכדורסל שלי די טובה", הוא צוחק.

        8. בתחזיות לא דיברו עליכם יותר מדי, לא נתנו לכם סיכוי להגיע גבוה מדי. מה אתה אומר על זה?

        "העונה, מכבי חיפה נבנתה כדי להשיג דברים גדולים. אנחנו יודעים שאף אחד לא מהמר עלינו, אבל כולנו מאוחדים ועובדים 100 אחוז מהזמן, יום אחרי יום. עם התמיכה של האוהדים הפנאטיים שלנו נשיג את המטרות. זה אתגר לשחק פה, הליגה קשה מאוד אבל זה יעזור לי לצמוח כמקצוען. אני רוצה לזכות כאן באליפות".

        9. זו פעם ראשונה שאתה נתקל במאמן ישראלי. מה אתה חושב על רמי הדר?

        "קואץ' רמי ראוי להערצה ולכבוד. הוא נותן לנו ליהנות על המגרש ותמיד מנסה להוציא את המיטב. נוח לעבוד איתו. אני אוהב את הפילוסופיה שלו למשחק ואת הדרך בה הוא מנהל את הקבוצה. הוא אדם מאוד רגוע ורציני עם פרצוף קפוא, אבל מאחורי הקלעים הוא מצחיק מאוד", והוא צוחק בעצמו. "הדבר הכי מגניב אצלו הוא שהוא תמיד אומר דברים מצחיקים בפרצוף רציני, ולפעמים אתה נבהל מזה, לא יודע אם הוא צוחק או לא. אני גאה לשחק עבורו".

        10. איזה תחביב שלך לא הרבה אנשים מכירים?

        "אני חובב גסטרונומיה. אני אוהב לנסות מאכלים שונים. היו לי הרבה התנסויות מצחיקות במקסיקו, בשנים הראשונות שלי שם וגם בישראל כבר טעמתי הרבה דברים, אבל שמות אני לא זוכר. רק זוכר שהיה טעים. אני אוהב מאוד לבשל, במיוחד אוכל איטלקי. לא שוכח כמובן את האוכל הביתי, אני מת על האוכל שלנו. אני לא שף, אבל מבשל לא מעט".

        orenjos@walla.co.il