פתיחת העונה המצוינת של קליבלנד הביאה היום (רביעי) את אתר Cleveland.com לערוך כתבה שכותרתה "טרנספורמציית ה-NBA של דיוויד בלאט, ומדוע הפך למאמן טוב יותר העונה".
בין היתר, נכתב בטקסט: "בעונה שעברה, כשנשאל כל כך הרבה פעמים על הניסיון שלו כמאמן רוקי, הוא היה מתעצבן ומגלגל עיניים, ומשיב בחוסר רצון. מעל הכל, המאמן בן ה-56 היה רחוק מלהיות רוקי. הוא אימן למשך 22 שנה ובנה רזומה יוצא מהכלל מעבר לים, אבל כאן, בלאט היה הפרצוף החדש שלעולם לא היה על הקווים ב-NBA. התחושה ברחבי הליגה היתה שבלאט מרגיש כאילו מגיע לו משהו, כאילו מגיע לו כבוד מכולם.
"למדתי מעיתונאי רוסי שבאירופה, מעריצים את המאמנים יותר מהשחקנים. ב-NBA זה בדיוק הפוך. העיתונאי לא הבין מדוע התקשורת האמריקאית כל כך קשה עם בלאט. היתה לו תקופת התאקלמות בהרבה מובנים, ומאז הוא הבין חלק מהדברים. הוא הודה בפני הקרובים לו שלא התמודד עם השאלות על היותו רוקי כמו שצריך. זה היה בעונה שעברה. העונה, דברים השתנו באופן דרסטי".
אז מה השתנה? ובכן, לפי כריס היינס: "קודם כל, בלאט כבר לא מאמן רוקי. שנית, הוא התמודד עם התקשורת בצורה יוצאת מהכלל. בדיוק בגלל זה הוא כל כך מצליח במקצוע הזה: היכולת שלו לעשות התאמות, ולהתאקלם. זו תכונה שקסמה להרבה מנהלים ומאמנים ששקלו להביא אותו ל-NBA. מה שאכפת לקאבס זה החיבור שלו עם הקבוצה, שעושה רושם שהוא הדוק מאי פעם. לברון יצא מגדרו כדי להחמיא לבלאט על העבודה שהוא עושה, הם עובדים כרגע כמו שסופרטסאר ומאמן אמורים לעבוד.
"באוגוסט, לבלאט היתה שיחה מהנה עם כמה אנשי תקשורת באירוע גולף של המועדון. הוא שאל את כולם איך המשפחות שלהם ואיך עובר עליהם הקיץ. איש תקשורת אחד הסביר כיצד המשפחה שלו נתקלה במצב לא נעים על רכבת הרים, ושאל אם בלאט ישקול לעלות על אחת. "לא, אני לא צריך, העבודה שלי היא רכבת הרים", השיב. כולם פרצו בצחוק. זה מצחיק, כי זה נכון. אלה החיים של מאמן NBA שיש לו את לברון ג'יימס. אתה לעולם לא מקבל קרדיט שמגיע לך אם אתה מנצח, ומקבל את כל הביקורות אם אתה מפסיד. אבל אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, בלאט ימצא דרך להרוויח את הכבוד שאנשים היססו לתת לו. הוא לוקח את זה משחק-משחק כרגע, מסיבת עיתונאים אחרי מסיבת עיתונאים, ועושה עבודה מצוינת. איזה הבדל עשתה שנה אחת. בלאט יהיה בסדר".
