אחרי שהחלק הראשון של מד הכוח התפרסם אתמול (שלישי) עם מקומות 17-32, הגענו היום למאני טיים ול-16 הקבוצות הטובות בליגה. האלופה וסגניתה כאן ושתיהן שמרו על המקומות שלהם מהעונה שעברה. מסכימים? מצוין. לא מסכימים? עוד יותר טוב. נשמח לתגובותיכם.
16) פיטסבורג (6)
הסטילרס ראו את ליביון בל נפצע וגומר את העונה, ראו את ביג בן נפצע, חוזר ושוב נפצע ואיכשהו, נשארו עם הראש מעל המים גם עם מייקל ויק וגם עם לנדרי ג'ונס מאחורי הסנטר. לפעמים ההגנה מתעלה, לפעמים ההתקפה (כמו מול אוקלנד), בעיקר תלוי מי כשיר, אבל בכל מקרה יש לסטילרס משהו שאין כמעט לאף קבוצה בליגה וזה ידע איך לנצח משחקים ב-NFL. זה אולי יספיק לווילד קארד.
15) בפאלו (21)
הבילס נמצאים כבר שנים בתהליך בנייה ועדיין חולמים על פלייאוף ראשון במילניום הזה. האם השנה זה סופסוף יצליח? לא ברור, אבל משהו לא רע מתעצב בצפון מערב מדינת ניו יורק. טיירוד טיילור הגיע משום מקום, זרק את אי ג'יי מנואל לספסל בשעה טובה והפציעה שלו בעיקר הזכירה כמה הוא יותר טוב ממחליפו. אם סמי ווטקינס וידי הזהב שלו יישארו בריאות אף הן, נקבל מהבילס יותר תצוגות שדומות למה שהיה מול מיאמי במחזור האחרון. סקסי רקסי ריאן יוכיח שאין לו מה להוכיח?
14) אוקלנד (30)
אי שם ממעמקי הדירוג בעונה שעברה צצו להם הריידרס, שבנו קבוצה צעירה ומרתקת. לא ברור כמה זמן אוקלנד עוד תהיה באוקלנד, אבל בינתיים כדאי לקהל להתענג מאחת הקבוצות הכיפיות בליגה, עם דרק קאר שמראה שהוא לא אח שלו ועם שני תופסים נהדרים בדמות אמארי קופר ומייקל קראבטרי. לאוקלנד יש עוד הרבה מה ללמוד ולאן לגדול ולהתפתח, אבל היא בהחלט נראית כמי שיכולה לקרוא תיגר על המערב הדועך בשנים הקרובות.
13) סנט לואיס (22)
ביל סימונס מתעקש להמר על הראמס כאלופים העונה. קשה להאמין שזה אכן יקרה, בעיקר כי הראמס עדיין צריכים לפתור כל מיני נפילות מתח לא ברורות כמו שהיו להם מול וושינגטון ופיטסבורג בתחילת העונה, אבל עם השחקן המלהיב בליגה כרגע, הרוקי טוד גרלי ועם הגנה קשוחה, שחוטפת רק 18.3 נקודות למשחק, סנט לואיס יכולה לנצח כל יריבה, כפי שגילו כבר סיאטל ואריזונה. קשה להמר על ריצת פלייאוף משמעותית עם ניק פולס, אבל עם המשחקים שנותרו, אל תופתעו מעונה של עשרה ניצחונות.
12) אינדיאנפוליס (7)
אינדיאנפוליס לא טובה. בטח לא טובה כמו שהייתה אמורה ויכולה להיות. העובדה שאחרי הפיטורים של קן וויזנהאנט מטנסי, היא זו שנשארה עם כנראה המאמן הכי חלש בליגה כרגע, בוודאי לא עוזרת ובכל זאת, לקולטס יש את הפוטנציאל להפוך את הדברים, כפי שראינו בחודש האחרון עם המחצית הראשונה מול הפאטס, הקאמבק נגד הסיינטס, ההפסד האכזרי בקרוליינה והניצחון הגדול על האקס פייטון ודנבר המושלמת עד לאותו רגע. אנדרו לאק ממש לא היה בריא בחצי הראשון של העונה, לא רק בכתף ואם הוא יחזור לעצמו, לקולטס, שנהנים מהבית הקליל שלהם, יש עדיין סיכוי טוב לעונה איכותית.
11) ניו יורק ג'איינטס (23)
ב-2007, הענקים עשו 10 ניצחונות, עלו לפלייאוף ממקום חמישי וגברו על הפטריוטס בסופרבול. ב-2011, הם עשו 9 ניצחונות שהספיקו לזכייה בבית, עלו ממקום רביעי ושוב, ניצחו את הפטריוטס בסופרבול. ההיסטוריה תחזור על עצמה פעם שלישית? ניו יורק מגמגמת, אבל היריבות לבית המזרח לא מנצלות זאת והג'איינטס שומרים על מאזן מספיק טוב בשביל להיכנס לפלייאוף. ההגנה קיבלה בוסט עם חזרתן של תשעה האצבעות של ג'ייסון פייר פול והשבוע מול אותה ניו אינגלנד, נראה עד כמה ניו יורק באמת יכולה להיאבק ביריבות החזקות, מה שהיא לא כל כך עשתה טוב עד כה.
10) אטלנטה (28)
הפאלקונס פתחו עם 0:5, אבל במבט לאחור, לא ניצחו יותר מדי משחקים קשים בסדר הזו וגם כשניצחו, עשו זאת בקושי רב. מאז, יש להם שלושה הפסדים בארבעה משחקים ולא בטוח שהם יצליחו להיכנס לפלייאוף. אז למה בכל זאת טופ 10? בגלל דן קווין על הקווים ומאט ריאן מאחורי הסנטר, שניים שיכולים לייצר לא מעט עבור אטלנטה, שגם תיהנה מכמה משחקים די נוחים על הנייר עד לסיום העונה. הקבוצה מג'ורג'יה עלתה מהתחתית, שם בילתה בשנתיים האחרונות ולא כדאי לפסול אותה מהר מדי.
9) סיאטל (9)
סגנית האלופה נמצאת באותו מקום בו הייתה במד הכוח בעונה שעברה. גם אז היא פתחה בצליעה ואיש לא היה בטוח אם תגיע לפלייאוף, רק כדי לראות אותה דוהרת לריצת ניצחונות שנעצרה יארד אחד מאליפות שנייה ברציפות. סיאטל לא משחקת טוב כרגע, בעיקר בהתקפה וקשה להציב אותה כפייבוריטית מול כל אחת מהקבוצות המדורגות מעליה. מצד שני, עם ההגנה ומשחק הריצה שלה, קשה להציב אותה גם כאנדרדוג. אז מה יהיה? כנראה שבחודש הקרוב נגלה לאן הקבוצה הזו הולכת.
8) ניו יורק ג'טס (26)
עם רקס ריאן, הסילונים בילו את העונות החולפות הרחק ממרוץ הפלייאוף. בלעדיו, ועם טוד בואלס המצוין, הם כבר עם חמישה ניצחונות (ותודה לכל מי שסייע להשאיר את ג'ינו סמית' מחוץ למגרש). ריאן פיצפטריק, כמו שהוכיח אשתקד ביוסטון, שווה כמה ניצחונות בעונה והג'טס בהחלט יכולים להגיע לעשרה כאלה, שעשויים להספיק לווילד קארד. מה בכל זאת חסר? בגרות ויכולת להביט בעיניים של היריבות הכי טובות בליגה. עוד פחות מחודש יש להם דרבי.
7) מינסוטה (24)
שיקום מי שהאמין שהווייקינגס יובילו אחרי חצי עונה את ה-NFC צפון. נכון, חלק מהניצחונות לא היו מרשימים. ונכון, חלק היו על יריבות די רעות. ובכל זאת, בליגה הזו קודם כל חשוב לנצח ואחר כך לגלות איך ולמה ואת זה, הווייקינגס עושים מצוין עד כה. מייק זימר מקבל העונה את הקבוצה עליה חלם בעונה שעברה, עם הגנה בלתי מתפשרת (שנייה בליגה עם 17.5 נקודות ספיגה למשחק בלבד) ובעיקר, עם אדריאן פיטרסון, בעונת "FU" שמזכירה לליגה מה היא הפסידה בעונת ההשעייה שלו אשתקד. עוד פוש קטן ומינסוטה תהיה בפלייאוף.
6) גרין ביי (8)
שבוע וחצי רעים של ארון רוג'רס, שמוביל התקפת מסירה המדורגת רק 26 בליגה ביארדים (באמת, ארון רוג'רס), עלו לפאקרס בשני הפסדים רצופים. למזלה של גרין ביי, יש עוד הרבה זמן לתקן וארבעת המשחקים הקרובים, כולם מול יריבות לבית הצפון, בהחלט יכולים להסתיים בניצחון. לרוע מזלה, יש בקבוצה בעיות שלא בטוח שהיא יכולה לתקן, בעיקר המחסור בתופס על אחרי הפציעה של ג'ורדי נלסון (רנדל קוב וג'יימס ג'ונס סותמים חורים, אבל לא הרבה יותר מזה) ובעיקר, חוסר היכולת לעצור את הריצה. רוג'רס הזכיר לנו מה הוא יודע כאשר כמעט הוביל קאמבק גדול במחצית השנייה בקרוליינה וגרין ביי, למרות הצרות, עדיין בצמרת של הליגה מבחינת רמה כללית.
5) אריזונה (2)
לקרדינלס הייתה איזו תקופה בה הם נעצרו והפסידו פעמיים בשלושה משחקים, אבל הם עדיין בשליטה במערב ונראים מצוין בכל אספקט של המשחק. קרסון פאלמר (רק שיהיה בריא), כריס ג'ונסון המתקאמבק, לארי פיצג'רלד, ההגנה החזקה שבקושי מרשה נקודות וברוס אריאנס, שמוכיח עוד עונה כמה הוא מאמן גדול ומנצח על החגיגה. שני המשחקים הקרובים, בסיאטל ומול הבנגאלס, יראו האם לאריזונה יש את מה שצריך בשביל לרוץ קדימה גם בפלייאוף ואולי אפילו לחלום על הופעת סופרבול.
4) דנבר (3)
העונה המושלמת של פייטון התנפצה בפעם השנייה תוך שלוש שנים דווקא באינדיאנפוליס, אבל הברונקוס עדיין נראים כמו קבוצה שיכולה לאיים על התואר. כל מה שמאנינג, בשלב זה של הקריירה שלו צריך לעשות, זה לא לחרב משחקים. ההגנה האדירה כבר תנצח עבורו כאשר הכסף יהיה על השולחן. לברונקוס מחכה בסוף החודש משחק ביתי מול ניו אינגלנד וכבר עכשיו ברור להם שאם הם רוצים את יתרון הביתיות בפלייאוף, זה המפתח. הניצחון הגדול על הפאקרס בשבוע שעבר היה דוגמה טובה לחשיבות הזו.
3) קרוליינה (19)
לראשונה אי פעם, שלוש קבוצות פתחו עונה עם 0:8. אז למה הפנת'רס במקום השלישי מתוכן? כמה סיבות. קודם כל, ה-NFC קצת יותר חלש מה-AFC העונה. דבר שני, קאם ניוטון אולי יודע לנצח משחקים, אבל הסטטיסטיקות שלו מזכירות דווקא את אלה של קולין קפרניק ואם הם יישארו כך, הניצחונות עלולים להתחיל לחמוק. לפנת'רס יש סיכוי די סביר לרשום עונה מושלמת ומדהימה, בעיקר בעזרת התקפת הריצה האימתנית שלהם, עם ניוטון וג'ונתן סטיוארט, אבל החיסרון של קלווין בנג'מין הפצוע עלול להתברר כמשמעותי כאשר הם ייפגשו הגנות חזקות.
2) סינסינטי (12)
עוד קבוצה שנראית די מושלמת ובשלה משני צדי הכדור. הבנגאלס השתלטו לחלוטין על בית הצפון ונראים גדולים על היריבות שלהם, בבית או בחוץ. אנדי דלטון פיתח "וובוס" ומכריע משחקים צמודים, אי ג'יי גרין מושלם כהרגלו, ההגנה לא נותנת לקוורטרבקים או לרצים היריבים לנשום וגם סינסי באמצע הדרך לעונה מושלמת. אז מה עוד חסר? להראות לנו שהם מסוגלים על אמת, בפלייאוף, שם החבורה הזו כושלת שנה אחרי שנה. חודשיים לפני משחק הפלייאוף הראשון של סינסינטי העונה, אי אפשר לנחש האם הוא גם יהיה האחרון, אבל אם הקבוצה הזו תביא את היכולת מהעונה הסדירה, היא בהחלט שווה אליפות.
1) ניו אינגלנד (1)
בעונה שעברה, החודש הראשון של הפטריוטס היה גרוע והסתיים עם 41:14 בקנזס סיטי. החודש השני היה מדהים ובמד הכוח של אמצע העונה הם היו בפסגה. השנה, גם החודש הראשון וגם השני נהדרים וכרגע ניו אינגלנד משייטת לעוד ועוד ניצחונות. הפציעה של דיון לואיס עלולה לפגוע בה, אבל גם בהיעדרו, לא ברור איך עוצרים את אדלמן וגרונק ובעיקר, את טום בריידי הזועם, שגורם להגנות ה-NFL להצטער על הרגע בו רוג'ר גודל החליט להיכנס איתו למאבק. הדרך לעונה מושלמת שנייה בהיסטוריה עוד רחוקה וכוללת משחקי חוץ מול שני המאנינגים בחודש הקרוב, אבל בכל מקרה, המזרח כבר בידיים של הפאטס ואם יתרון הביתיות גם הוא יהיה שלהם והדרך לסופרבול שוב תעבור בפוקסבורו, ניו אינגלנד נראית כמו הקבוצה שהאחרות יצטרכו לעצור בדרך לטבעת שנייה ברציפות.