אין כמו בבית: המפגש המרגש של חסוס נבאס עם האקסית מסביליה

בווידאו: ההצלחה המסחררת של ג'יימי ורדי

לחזור הביתה. אין כדורגלן בעולם שמבין את משמעות המילים האלו טוב יותר מחסוס נבאס. כי הרי מאז ילדותו סבל הקשר מחרדה קשה כאשר התרחק מביתו. הבעיה הייתה כה חמורה שאפילו הנסיעה מעיירת הולדתו לסביליה, בסך הכול 30 קילומטרים, גרמה לא פעם להתמוטטות עצבים כאשר התקבל לאקדמיה של הקבוצה אותה אהד מגיל אפס.

הפוביה הפריעה מאוד להתפתחות הקריירה של נבאס. פעם הוזעקו אביו ואחיו כדי לקחת אותו באופן מיידי ממחנה האימונים של הקבוצה שהתקיים בהואלבה, שעה נסיעה מהבית. הנסיעה לאימוני הנבחרת הצעירה במורסיה הסתיימה בבריחה הביתה, ובמשך ארבע שנים סירב הכוכב לקבל זימונים מהנבחרת הבוגרת, פשוט כי לא היה מסוגל נפשית להתמודד עם הסיוט. הוא הלך לטיפולים פסיכולוגיים בנסיון להתגבר על המצוקה, ועם הזמן השיג שליטה מסוימת על המחלה, אבל לעזוב את סביליה לקבוצה אחרת? רק המחשבה על כך הכניסה אותו לדכאון.

הכשרון של הקיצוני המהיר היה ברור לכולם מאז ערך את הבכורה בסביליה יומיים אחרי יום הולדתו ה-18. הכדרור היה עוצר נשימה, והנחישות לקחת את המשחק על עצמו הלהיבה את הקהל, גם אם הביצוע הטכני לא תמיד היה מדויק. אלא שכל החיזורים של הקבוצות הגדולות נענו בסירוב. בקיץ 2006 רצה ז'וזה מוריניו לראות את נבאס בצ'לסי, והכחולים כבר סיכמו עקרונית את העסקה עם סביליה, אך השחקן עצמו הטיל וטו על המהלך. הוא בקושי התמודד עם משחקי החוץ בליגה הספרדית, אז איך אפשר לעבור ללונדון הקרה?

בסופו של דבר, התגבר נבאס על הפחדים וערך באיחור גדול את הופעת הבכורה במדים האדומים של ספרד ב-2009. הנסיעה למונדיאל בדרום אפריקה היוותה פרס ענק על עקשנותו בהתמודדות עם עצמו, והוא אף תרם רבות לזכייה במדליות הזהב. בגמר מול הולנד, היה זה נבאס שנכנס כמחליף במחצית השנייה, שינה את המומנטום, הוסיף מהירות באגף, והיה אחד המצטיינים על המגרש. הוא היה זה שהוציא לפועל את המתפרצת הקטלנית בסיומה כבש אנדרס אינייסטה את שער הניצחון בדקה ה-116.

הביצוע הזה לבדו יכול היה לשבות את ליבו של ארסן ונגר, אבל מנג'ר ארסנל עקב בכל מקרה אחרי השחקן במשך תקופה ארוכה, וראה אותו מספק 45 בישולים תוך שלוש עונות בסביליה, איתה זכה נבאס פעמיים בליגה האירופית ב-2009 וב-2010. התותחנים הגישו הצעה מכובדת מאוד לסביליה בקיץ 2010, אך גם הפעם סירב הספרדי אפילו לדון בה. נדמה היה כי הוא יישאר במועדון נעוריו לנצח, תוך שהוא נהנה מהאהבה האינסופית וחסרת הפשרות של הקהל האדום-לבן, עד שמנואל פלגריני שכנע אותו אחרת.

אז בקיץ 2013 עשה נבאס את המעשה הגדול. הוא חצה את התעלה צפונה וחתם במנצ'סטר סיטי. "לא זכינו עם סביליה לאחרונה, ואני מרגיש שזה הזמן הנכון להתקדם, כי יש שאיפות שעדיין לא הגשמתי", הוא הסביר. העובדה כי אלברו נגרדו, חברו הטוב מסביליה, עבר יחד איתו לשורות התכולים בהחלט הקלה את הקליטה. נבאס היה אמור להוסיף מימד חדש לטקטיקה של סיטי שלא הצטיינה במשחק האגפים בעידן רוברטו מנצ'יני. עם זאת, לא כולם התלהבו מהרכש, כי לצד היתרונות הברורים יש לנבאס גם חסרונות בולטים מאוד.

לשם התחלה, הוא הגיע לפרמיירליג אחרי עונה בה לא מצא את הרשת אפילו פעם אחת בליגה הספרדית, עם אחוז ניצול ההזדמנויות נמוך להחריד. זה לא מפתיע, כי נבאס מעולם לא היה סקורר, וגם אחוזי הדיוק שלו בהגבהות מעולם לא היו מהמשובחים. במובן מסוים, הוא עשה את הקריירה בזכות כמות הנסיונות במקום האיכות. מעבר לכך, רגלו השמאלית נועדה לריצה בלבד. נבאס אינו שחקן רב גוני, הוא מוגבל לאגף הימני, ולשחקני ההגנה קל יחסית ללמוד את הסגנון שלו – גם אם קשה להתמודד איתו.

מאז נחת באנגליה, הוויכוח לגביו לא פסק. מצד אחד, 24 בישולים בשנתיים הראשונות זה לא רע בכלל. מצד שני, שבעה שערים בלבד בשנתיים אלו מהווים נתון עלוב גם עבור קיצוני. היו לו משחקים גדולים, כמו למשל ההופעה בניצחון 1:4 על מנצ'סטר יונייטד בדרבי לפני שנתיים, במהלכו סיפק בישול פנטסטי לסמיר נאסרי, או תרומתו ל-0:6 על טוטנהאם עם צמד וריצות בלתי פוסקות לאורך הקו. לא פעם הוא הצדיק את המילים של מאמן ספרד ויסנטה דל בוסקה שקבע: "הוא מביא המון התלהבות למגרש. הוא מסוג השחקנים הנדירים שמשנים לגמרי את הדרך בה הקבוצה משחקת". מאידך, במשחקים לא מעטים ההתלהבות הזו ממש לא באה לידי ביטוי, ונבאס לא הורגש. הוא מעולם לא הפך לשחקן בטוח בהרכב, וגם לא יכול היה לעשות זאת. בעצם, רוב האוהדים סבורים כי המאמן הצ'יליאני דווקא נותן אשראי גדול מדי לספרדי. ג'יימס מילנר, שעזב הקיץ לליברפול, נחשב לאופציה מועדפת מבחינתם בזכות תרומתו ההגנתית והגיוון בפעולותיו.

כוכבים כמו נבאס, אשר כל משחקם מבוסס על מהירות וזריזות, נוטים לאבד את כושרם בגיל מוקדם יחסית כאשר כושרם הגופני יורד, אלא אם הם עוברים הסבה מקצועית כמו מיכאל קרון-דלי הדני מסביליה, אותו פגש הספרדי בעימות ישיר. נבאס, שיחגוג החודש את יום הולדתו ה-30, יודע זאת היטב, וסיכוייו להשתלב בעמדה אחרת קלושים עד לא קיימים. לכן זו עלולה להיות העונה האחרונה שלו בטופ, אולי ההזדמנות האחרונה לזכות בליגת האלופות.

בהרכב האידיאלי של סיטי לא היה לו מקום גם לפני הגעתו של קווין דה בראונה, קל וחומר אחרי שהבלגי השתלב באופן כה מושלם מיד לאחר המעבר המתוקשר מוולפסבורג. עם דויד סילבה וראחים סטרלינג בחוליה הקדמית, נבאס אמור להיות שחקן ספסל שנועד להתיש את המגנים העייפים בדקות הסיום. את מגבלותיו אפשר היה לראות באופן אופטימלי במשחק מול בורנמות', כאשר סירב לבעוט בשמאל אפילו מול שער ריק, החליף רגליים ופספס את ההזדמנת במהלך שהפך בחלוף רגעים לשלושער של סטרלינג. אלא שבינתיים סילבה פצוע, ונבאס מקבל שוב את האשראי.

במשחקים מול סביליה, פלגריני היה נותן לו לשחק בכל מקרה. הצ'יליאני סיפסל אתמול את דה בראונה "משיקולים טקטיים ופיזיים" כהגדרתו, ונבאס עלה לדשא לקול תשואות אדירות של הקהל הביתי. כבר לפני שבועיים, במשחק מול האנדלוסים במנצ'סטר, התרגש נבאס לשחק מול האקסית האהובה בניצחון 1:2. אתמול ההתרגשות שברה את כל השיאים.. ביציעים הרעיפו עליו אהבה גם אחרי שהוא בישל את השער של ווילפריד בוני שקבע 1:3 וקטע באכזריות את מה שהסתמן כקאמבק של המארחת. "אני סומך על חסוס", אמר פלגריני לפני המשחק. נבאס הצדיק את האמון הזה עם אחד המשחקים הטובים ביותר שלו בשנתיים האחרונות. זה פשוט לא יכול היה להיות אחרת.

בתום שריקת הסיום הודה נבאס לאוהדיו במשך דקות ארוכות, והצהיר: "האהבה הזו הדדית. הרגשתי מוזר מאוד לשחק כאן נגד סביליה". לכולם ברור שזו לא החזרה האחרונה שלו. סביר להניח שלא ישחק עוד נגד סביליה במדי סיטי, אבל הוא ישוב הביתה בעתיד הקרוב, ילבש שוב את החולצה הלבנה וירגיש הכי מאושר בעולם. יותר מאושר מאתמול. כי סביליה היא המקום הטבעי היחיד עבורו. כבר בקיץ האחרון נפוצו בספרד דיווחים על האפשרות הזו, אבל סגן נשיא סביליה אמר אז: "נשמח אם חסוס יחזור, אבל לא ניהלנו משא ומתן כי אנחנו לא חושבים שהוא מוכן לעזוב את סיטי".

כבר בקיץ הבא הוא עשוי לחשוב אחרת, אבל בינתיים שמח הספרדי לחגוג עלייה לשמינית הגמר, וזה לא דבר של מה בכך עבור הקבוצה שהתקשתה באופן מסורתי בשלב הבתים. הפעם, לא ההגרלה הקשה ולא ההפסד הדרמטי ליובנטוס במחזור הפתיחה הפריעו לפלגריני להשלים את העובדה במהירות בזק. חלומו של נבאס לזכות בצ'מפיונס ליג ממשיך בזכות הניצחונות על הקבוצה שהוא אוהב יותר מכל, לפני האיחוד המיוחל.