בווידאו: תקציר ה-0:1 של בית"ר ירושלים על הפועל רעננה במחזור הקודם
לאחר משחק הניצחון של בית"ר ירושלים על הפועל רעננה במושבה, התפתחה שיחה ליד חדרי ההלבשה בין אלי טביב, סלובודאן דראפיץ' ומוטי איוניר. איוניר אמר לדראפיץ' בנוכחות טביב: "אתה יודע שאם אתה מנצח את מכבי חיפה אתה הולך הביתה? זה טביב, הוא מפטר רק אחרי ניצחונות", וכל השלושה צחקו. הסיטואציה הזאת היא אולי הדבר הכי טוב שיכול היה להיות עבור דראפיץ' במצב הנוכחי, בו המעמד שלו יציב ופרידה ממנו לא עומדת על הפרק. אחרי שלא קיבל את זמן ההכנה הדרוש בקיץ ולמרות פתיחה די צולעת, נראה כי המאמן מצא בשני המשחקים האחרונים את הנוסחה שתוציא את בית"ר לדרך חדשה. אולי אפילו טובה יותר.
20:55, ערוץ 1: מכבי חיפה מארחת את בית"ר ירושלים, דראפיץ' מול רוני לוי
אפליקציית הספורט שתסדר אתכם בחיים
כשאלי טביב התקשר להציע לדראפיץ' את התפקיד, המאמן היה בכלל במסיבת יום הולדת ה-30 של בר רפאלי. אשתו אניטה מיודדת עם המשפחה ובאמצע האירוע הגיע הטלפון מהבוס של בית"ר. כמו כולם, גם דראפיץ' הופתע מהפנייה. ולמה זה מפתיע? כי למנות לבית"ר מאמן שמגיע מהליגה הלאומית זה מהלך כמעט חסר סיכוי. הוא לא מתחיל מאפס אלא ממינוס גדול מאוד. אלי כהן של סכנין, מנחם קורצקי, אפילו גיא לוי בתחילת דרכו, היו מאמני ליגת העל שמונו והקהל ממש לא התלהב מהם בשלב ראשון. להביא את דראפיץ' מהלאומית היה בבחינת קו אדום עבור האוהדים, שעוד במשחקי גביע הטוטו כבר קראו לו להתפטר. הדעה הרווחת הייתה כי טביב ממנה בובה ולא באמת מאמן עם עמוד שדרה שיבוא לעשות משהו אמיתי בבית"ר ירושלים.
ודראפיץ' הוא בדיוק להיפך. ההישגים לאורך זמן יקבעו מה האיכויות האמיתיות שלו כמאמן, אך לפחות את השלב הראשון והקשה ביותר הוא עבר בהצלחה, בעצם זה שהוא עדיין על הקוים במעמד יציב. הוא עבר תהליך לא פשוט בחמשת החודשים האלה - עשה טעויות, שיפר, למד ועדיין לומד תוך כדי תנועה את ההתמודדות כמאמן בית"ר ירושלים. התכונה הכי טובה של דראפיץ' היא שהוא מדבר בשפת הכדורגל "לא רואה ממטר" ועושה את כל מה שהוא מרגיש, ללא חשש למשרתו או מפני ההשלכות. הדם הסרבי עדיין מוביל אותו בתהליך שלו כמאמן ראשי בקבוצה גדולה, לראשונה בחייו.
כסאו של דראפיץ' היה מעורער לפני המשחקים נגד הפועל כפר סבא, בני סכנין וגם מכבי תל אביב. לא ברור אם אצל טביב, אבל לפחות בדעה הרווחת. הייתה תחושה כי המאמן נמצא על הקצה והפסד יביא למצב בו הקהל לא יאפשר לו להישאר על הקווים. ככה זה שמאמן מגיע לבית"ר במעמד שאינו גבוה. חוסר הצלחה, והכול עליו. השמיכה מאוד קצרה וסיכויי ההישרדות הם נמוכים מאוד. ולא שדראפיץ' לא היה מאוכזב מעצמו. לא פעם הוא נשמע אומר: "מה קורה כאן? זאת לא קבוצה שלי", והיה מתוסכל. אשתו אניטה סיפרה כי פעם קמה ב-04:30 בבוקר וראתה אותו בסלון עורך רשימות וצופה בדיסק של משחק בפעם הרביעית או החמישית באותו לילה. כשצחקו עליו בבית וגן כשהגיע עם עיניים אדומות בבוקר הוא ענה: "נמצא פתרונות גם אם נישאר ערים 24 שעות ונישן כאן בבית וגן".
אוהדי בית"ר מצפים למאמנים בעלי שם ומעמד. קשה להם לקבל מאמן שבא כעוד אחד, הם דורשים לראות מאמן בכיר ובעל רקורד של הצלחה ברמות הגבוהות, כראוי למועדון גדול. רוני לוי התראיין בסוף השבוע ל"ידיעות ירושלים", נשאל על הנושא והסביר: "אפשר לראות את זה משני הצדדים, לפעמים מסתכלים עלינו המאמנים הבכירים בדרך מסוימת בגלל שיש לנו רזומה אז כאילו יש לנו הנחה מהקהל, אבל זה מגיע בחבילה אחת עם ציפיות גבוהות לפעמים. צריך להיות איזון בשני המקרים. אם קשטן ששמו הולך לפניו יגיע מחר לקבוצה מסוימת אז ביום אחד הוא ישנה את הקבוצה? אצל סלובו יכול להיות שיש פחות סבלנות, אבל גם הציפיות לא חסרות פרופורציה. מי שעובד במועדון, מהר מאוד המעסיקים יודעים אם יש לו או אין לו את זה. בכדורגל וגם בחיים זה לא רק מבחן התוצאה. זאת ההתנהלות היומיומית, רמת ההשקעה, רמת האימון ורמת ההבנה, וסלובו הוא ברמה הגבוהה ביותר".
דראפיץ' לא הצליח להבין את מה שעבר על הקבוצה אחרי אירועי שרלרואה. הוא ניסה דרך כדורגל, שינוי שיטה, הכנסת שחקנים חדשים להרכב גם אם לא עשו הכנה. ניסה כל שינוי אפשרי כדי להוציא את הקבוצה מהמשבר, אך לא הצליח. מתישהו דראפיץ' הבין כי יש לו לא מעט בעיות, אך העיקרית שבהן טמונה בצמד הזרים קלאודמיר ופאבלו דה לוקאס. מעבר לכך, הוא הבין כי טעה כשהסכים בקיץ לעזיבה של יותר מדי שחקנים שהיו דומיננטיים בחדר ההלבשה, ולכן נלחם על דן איינבנידר. העיכוב בהגעתו של איינבינדר לא נתן למאמן שקט והוא דרש אותו שבוע אחר שבוע, במשך יותר מחודש.
אבל הסיפור האמיתי טמון בזרים. חסוס רואדה הגיע ללא הכנה ומהר מאוד קרע את השריר, ניקיטה רוקאביציה רק נחת ומשני הזרים המובילים בקישור דראפיץ' הבין כי אינו מקבל כלום. לפני חודש הגיעו למועדון ידיעות כי קלאודמיר מבלה עד שעות מאוחרות ואף נצפה "מתנדנד" בדרכו הביתה לפני אימוני בוקר. בבית"ר עימתו את השחקן עם העדויות והבהירו גם לסוכניו כי חייב לבוא שינוי בדרך ההתנהלות וגם ביכולת, אחרת הוא לא יישאר כאן. השחקן טען כי הוא שותה מדי פעם, אך מעולם לא עשה זאת בשני הלילות שלפני משחק. בבית"ר מעריכים מאוד את הברזילאי וראו בבירור שהוא הגיע אחרת לעונה הזאת. השחקן ציפה לשדרוג בשכרו בקיץ והתאכזב מאוד שלא כך קרה. מעבר לכך, לאחר אירועי שרלרואה והודעת העזיבה של טביב, פנה אליו גורם במועדון ואמר לו לחפש קבוצה. השחקן איבד באיזשהו מקום את החדווה ורק לאחר השיחות עם ראשי המועדון והצוות המקצועי החל להתעורר ולהגיע מפוקס יותר לאימונים ולמשחקים.
בנוגע לפאבלו דה לוקאס, זה כבר סיפור אחר. השחקן מאוד מוערך, אך בקטע המקצועי בינו לבין קלאודמיר יש הרבה אגו. השניים למעשה משחקים על אותה משבצת - השחקן שמקבל את הכדור מההגנה ומנהל את המשחק. ואף אחד לא מוכן לוותר לשני. לאחר המשחק נגד באר שבע, הצוות המקצועי הבין כי לפחות בשלב הזה אין לשניים את היכולת לשחק יחד והחליט ללכת עם פריירה שעושה הרבה יותר עבודה בצד ההגנתי. דה לוקאס שיחק מחצית נגד באר שבע וסיים עם שלוש פעולות לחימה בלבד - אחת הסיבות המשמעותיות להוצאתו מההרכב.
כולם ראו את המהפכה שנעשתה בהרכב נגד מכבי תל אביב. המשחק המביש נגד באר שבע הביא לשינוי - החלטה שמעתה ישחקו רק שחקנים שעובדים על המגרש ויוצרים קבוצה מאוזנת. כולם אמרו למאמן אחרי המשחק להיכנס בשחקנים, אך הוא לא דיבר יותר מדי ופשוט ביצע מהפכה בהרכב. במשחק נגד באר שבע רצו דובב גבאי וניקיטה רוקאביציה יחד 17 קילומטר (ממוצע של 8.5 ק"מ כל אחד) ולכן הוחלט כי הקבוצה תמשיך ותשחק בשלב זה עם חלוץ אחד ושחקן נוסף בכנף (לידור כהן) שיעשה כמה שיותר עבודה באגפים ויסייע להגנה.
בנוסף לשינויים הללו נכנסו להרכב ניסו קפילוטו ודוד קלטינס, ומהמהפך הזה נוצר שינוי מיידי. אם נגד הפועל באר שבע רצה בית"ר 94 ק"מ, בשני המשחקים האחרונים היא רצה 102 ו-104. זה לא רק השינויים כמו המסר לשחקנים, שמעכשיו אך ורק מי שירוץ ויביא תוצאות ומדדים ראויים על המגרש ישחק בהרכב. מעבר לכך, דראפיץ' טעה כשניסה באיזשהו מקום לעמוד ב"סטנדרטים" של בית"ר והתעקש מהקיץ על לחץ גבוה וכדורגל מאוד התקפי. אחת התובנות שקיבל היא שבכדי שזה יקרה הוא חייב ללכת צעד אחורה ואף אמר לשחקנים כי "קודם כל נהיה קבוצה שקשה לשחק נגדה". כדוגמה הוא הביא את אתלטיקו מדריד וההתנפלות של שני שחקנים על כל כדור.
לאחר המשחק בדוחא שוחח דראפיץ' עם מספר עיתונאים והסביר כי אחת הבעיות היא חומצת החלב של הקבוצה שצריכה להגיע למדדים הנכונים בחלק השני של המשחק. הוא הודה כי טעה כשעשה אימונים ארוכים והביא את השחקנים עייפים למשחק. הוא שינה את אורך האימונים וקיצר אותם. התמקד בתרגולים ספציפיים בכדי לקבל את השחקנים רעננים יותר על הדשא. נגד הפועל באר שבע זה לא עזר, אך הוא המשיך עם השינוי בקצב האימונים ורק ערך מהפכה בהרכב. דראפיץ' אוהב נתונים ומדע, אך אחד הדברים שהוא למד בבית"ר, במיוחד נגד באר שבע, זה שעם כל הכבוד לנתונים ומספרים, ההתמודדות עם הלחץ והסיטואציות לעתים חשובה הרבה יותר.
את הגישה השונה של דראפיץ' אפשר לראות גם בנושא הצעירים, במקביל אולי לחוסר הניסיון שלו בהתמודדות עם לחץ ברמות הללו. עוד בגביע הטוטו הוא החליט שהוא רץ עם דוד קלטינס כבלם ועם אבישי כהן בכנף. רבים אמרו לו שזו בית"ר ירושלים והם יתקשו לעמוד בלחץ. במחזור הראשון קלטינס כבר יצא מההרכב ואבישי כהן פתח נגד הפועל תל אביב, אך נעלם בהמשך. לגבי קלטינס, דראפיץ' טען עוד בקיץ כי "כמו שהוא עובד, ההרכב צריך להיות דוד ועוד עשרה", אבל רק אחרי המשחק נגד באר שבע הוא קיבל את ההחלטה לזרוק אותו למערכה נגד מכבי תל אביב בבלומפילד. גם כהן לאט לאט מתחיל לחזור ולקבל דקות. דראפיץ' למד כי בלחץ הזה, שחקנים צעירים צריכים את הזמן לעבור את התהליך בקצב שלהם.
ולא רק זה. דראפיץ' מבין לאט לאט שהחצנת האופי הסרבי זה משהו שאולי החבר סלבישה יוקאנוביץ' יכול להרשות לעצמו, אך לא בטוח שגם הוא. לאחר המשחק נגד מכבי תל אביב, ביקשו מדראפיץ' לדעת מה הוא שאל את יוקאנוביץ' בשיחת החולין שלהם ליד חדר ההלבשה. מאמן בית"ר השיב: "שאלתי איך הוא מסביר לשחקנים שהם מחוץ לסגל, והוא ענה שהוא לא מסביר כלום. הם מקבלים שכר ותנאים כדי להתמודד ולהיאבק על המקום שלהם, לא על מקום בהרכב". דראפיץ' לא באותו מעמד. חשוב לו לשמור את כל השחקנים קרובים, לא לתת להם ללכת לאיבוד ולתקשר עם כמה שיותר מהם, כדי לא לאבד את חדר ההלבשה.
נקודה עמה חייב דראפיץ' להתמודד קשורה לאופיו החם. לעתים כשהוא עצבני או מרגיש משהו על הלב, הוא מיד פותח את זה בפני השחקנים ואנשי המועדון. לפעמים זה טוב, אבל בלא מעט מקרים עדיף היה שיוותר. כפי שאפשר לראות במקרה יוקאנוביץ', לעתים עדיף לשמור על שתיקה. מספר פעמים הוא אמר באסיפות, עוד בשבועות הראשונים, כי "יש פה שחקנים שמסתובבים בסתלבט כאילו לקחו ארבע-חמש אליפויות במקום לאכול את הדשא באימון". ואלה דברים שאם חוזרים עליהם יותר מפעם אחת, כבר לא באמת משפיעים.
המאמן גם הבין שהדברים יוצאים מהר לתקשורת ומתמקד בשיחות אישיות. הוא לא מת על הכדורגלן החדש - זה שצריך לדעת לגשת אליו ולגעת בו כדי שייתן הכל ויעבוד כמו שצריך. הוא לומד את זה תוך כדי תנועה, מגביר את רמת השיחות שלו ושל עוזרו שי ברדה עם השחקנים, מנסה ללמוד ולהבין "תוך כדי תנועה", כמו שהוא אוהב לומר.
הערב הוא פוגש את חברו הטוב רוני לוי. ניצחון מבסס את דראפיץ' במקום השלישי וגם רף הציפיות של האוהדים יהיה מאוד ברור. במקביל, ניצחון כזה קובר עמוק עמוק מתחת לקו האדום את רוני ומכבי חיפה. משהו שדראפיץ' עשוי להרגיש איתו מאוד לא נעים. בכל מקרה, פתיחת העונה של שתי הקבוצות הובילה למצב מעט מוזר בו דראפיץ ובית"ר מגיעים פייבוריטים לאצטדיון החדש בחיפה. דראפיץ' יצטרך להמשיך לעשות את הדברים נכון, כדי שקצב ההתקדמות יימשך והמחמאות לא יפסיקו לזרום. כמו ששני ניצחונות הפכו את הקערה והובילו לשינוי היחס, כך הפסד או שניים עלולים לנדנד את הכסא מחדש.
