פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פטיש מהחלל החיצון: סיפור ה-0:6 של פרנקפורט על באיירן בכיכוב ברנד ניקל

        לפני 40 שנה הביסה פרנקפורט את באיירן מינכן 0:6, בתצוגת תכלית שכללה קרן אדירה מהרגל החיצונית של ברנד "דוקטור האמר" ניקל היישר לרשת של ספ מאייר הגדול. רגע לפני ההתמודדות ביניהן, זה הזמן להכיר את אחד השחקנים המהנים שידעה הבונדסליגה

        ברנד ניקל שחקן איינטרכט פרנקפורט (GettyImages)
        הבקיע מכל ארבע נקודות הקרן באצטדיון בפרנקפורט. ברנד ניקל (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        להבקיע הישר מנקודת הקרן זו משימה לא פשוטה. לעשות זאת נגד שוער אלופת עולם, אלופת אירופה ומחזיקת גביע האלופות זו משימה כמעט בלתי אפשרית. לעשות זאת עם החלק החיצון של כף הרגל בכדור מסובב לפינה הקרובה זה כבר מדע בדיוני של ממש. אלא שזה קרה באמת. את רגע הקסם הזה כל אוהד איינטרכט פרנקפורט נוצר בליבו, אפילו אלה שטרם נולדו ב-22 בנובמבר 1975. עוד מעט ימלאו 40 שנה לשער המיתולוגי של ברנד ניקל, שחתם את הניצחון המפואר ביותר בתולדות פרנקפורט, 0:6 על באיירן מינכן. היה זה שער של אמן נדיר, בתצוגת כדורגל היסטורית, חלק בלתי נפרד מספרי הזהב של הכדורגל הגרמני.

        מעטים מחוץ לגרמניה מכירים את שמו של ניקל, וחבל שכך. היה זה קשר התקפי נהדר – יצירתי ופיזי כאחד, ובעל בעיטה אדירה ברגלו השמאלית. שוער הנבחרת המפורסם האנס טילקובסקי, שעמד בשער פרנקפורט בסוף שנות ה-60', נדהם מעוצמת הכדורים שהטיס ניקל, והדביק לו מיד את הכינוי "דוקטור האמר". ד"ר פטיש בשבילכם.

        ואולם, ניקל ידע לא רק לשלוח טילים לחיבורים, אלא ניחן גם ביכולת מסירה פנומנלית לטווחים ארוכים, שני בגאונותו רק לגונטר נצר באותה תקופה. הוא היה אשף הכדורים הנייחים, התמקצע בבעיטות חופשיות, והתמקצע עוד יותר בקרנות. תאמינו או לא, אבל ניקל הבקיע מכל ארבע נקודות הקרן באצטדיונה הביתי של פרנקפורט, ואלדשטדיון. לא ידוע על שחקן נוסף שעשה זאת בכל תולדות הכדורגל, וקשה להאמין שהיה כזה. אחרי הכול, בועטים שמעזים לנסות לכבוש מקרן עושים זאת עם בתנועה הטבעית – נוח לסובב קרן משמאל עם רגל שמאל. מי בכלל יחשוב לסובב קרן פנימה עם החיצון? גם ז'וניניו וריבלינו לא ניסו את זה.

        שישי, 21:30, ספורט1: איינטרכט פרנקפורט - באיירן מינכן

        שוער באיירן מינכן ספ מאייר (GettyImages)
        היה שמח לשכוח את אותו יום אומלל בפרנקפורט. ספ מאייר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        המספרת שמנעה את עסקת חייו

        את דיוק הבעיטות שלו תרגל ניקל בילדותו באסם גדול בחווה, והיה מאושר כאשר דודו אירגן לו מבחנים בפרנקפורט. הוא נסע לטורניר נוער בהולנד לצד חלוץ בן גילו, ברנד הולצנביין, והשניים היו מיודדים מאז. מאמן הקבוצה הצעירה התרשם מאוד מיכולתו של ניקל והודיע לו שהוא מתכוון לצרפו, אבל איינטרכט פיטרה אותו בעיתוי אומלל, וכך כמעט איבדה את הכוכב. ניקל בן ה-17 ישב בביתו והמתין לשיחת הטלפון שלא הגיעה. לבסוף, בחלוף שלושה שבועות, הוא אזר אומץ להתקשר למועדון בעצמו. "איזה מזל!" אמרו לו מצדו השני של הקו, "רצינו ליצור אתך קשר, אבל מספר הטלפון שלך היה רשום רק אצל המאמן שפוטר, ולא ידענו מה לעשות. בוא, אנחנו מחכים לך". אז ניקל בא – ונשאר במשך 16 שנים מופלאות.

        את הבכורה, באופן סמלי, הוא ערך ב-1968 נגד באיירן, אותה תמיד אהב לאמלל. בעצם, ניקל היה קרוב לעבור לאימפריה בהתהוות ממינכן ב-1971, כאשר איינטרכט הסתבכה בקרבות תחתית והיתה בסכנת ירידה. הסיכום עם אודו לאטק, מאמן באיירן היה ברור – אם פרנקפורט תנשור לליגה השניה, הקשר המחונן יחתום בבאיירן. במחזור הלפני האחרון, התארחה קבוצתו אצל אופנבאך בקרב קריטי על ארבע נקודות, וניקל חרץ את גורלו במספרת מרהיבה. השער הכביר הזה סלל את דרכה של פרנקפורט לניצחון 0:2 ולהישארות, וכך חיסל למעשה ניקל בעצמו את האפשרות לשתף פעולה עם גרד מולר ופרנץ בקנבאואר, ואולי לזכות בתהילה גדולה יותר.

        ברנד ניקל שחקן איינטרכט פרנקפורט (GettyImages)
        יכול היה לשחק עם מולר ובקנבאואר, המספרת השאירה אותו בפרנקפורט. ניקל (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        באולימפיאדה לצד היצפלד

        האם הוא הצטער על כך? ניקל מעולם לא טען שהרגיש פספוס. אוהדי הכדורגל ברחבי העולם הם שפספסו אותו, כי מקבוצה כמו פרנקפורט היה קשה הרבה יותר להתברג בנבחרת שנשלטה באותם ימים על ידי כוכבי באיירן ובורוסיה מנשנגלדבאך. ניקל כיכב בנבחרת החובבים, השתתף איתה באולימפיאדה ב-1972 לצידם של אולי הנס והחלוץ הצעיר אוטמר היצפלד, וכבש בה שישה שערים כולל רביעייה לרשת ארצות הברית. יופ דרוואל אימן את שתי הנבחרות, אבל במדים של מערב גרמניה הבכירה קיים ניקל משחק אחד בלבד בחייו.

        רק שני שחקני פרנקפורט שיחקו בה באופן קבוע, וגם זכו במונדיאל 74' – הולצנביין ויורגן גראבובסקי. בנבחרת הם היו זוג, בפרנקפורט הם היו חלק ממשולש הקסם. יחד עם ניקל, הם הלהיבו את הקהל בכדורגל אטרקטיבי וסוחף. חוסר היציבות והנטייה לאבד נקודות מול יריבות נחותות מנעו מאיינטרכט להוות גורם משמעותי בצמרת הבונדסליגה, אבל את התארים היא ליקטה בכל זאת. ב-1974 הוביל אותה המאמן הסופר-התקפי דיטריך וייזה לזכיה בגביע הגרמניה, בגמר שנערך באוגוסט אחרי המונדיאל, וההישג שוחזר כעבור שנה. עונת 75/76 הסתיימה בידיים ריקות, אך דווקא היא היתה מבחינות רבות המהנה מכולן.

        יורגן גרבובסקי עם פאול ברייטנר לאחר זכיית מערב גרמניה בגביע העולם 1974 (GettyImages)
        ניקל לא זכה לעדנה בנבחרת, חבר אחר כן - יורגן גראבובסקי (מימין) לצד פאול ברייטנר ברגע הזכייה בגביע העולם ב-1974 (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        חמישייה במחצית הראשונה

        היא היתה כיפית בעיקר בגלל השישייה המדהימה ההיא נגד באיירן. כיום, בחלוף ארבעה עשורים, מקובל לחשוב שהחבורה ממינכן היתה בלתי ניתנת לעצירה כאשר זכתה בגביע האלופות במשך שלוש שנים רצופות בין 1974 ל-1976. בפועל, המציאות היתה שונה בתכלית. בעונת 1974/75 חוו הבווארים משבר עמוק מאוד וסיימו במקום העשירי עם הפרש שערים שלילי. גם בשלהי 1975 נמשכה התקופה הרעה, בין היתר בשל היעדרותם של מולר והנס הפצועים. כאשר התארחה באיירן בפרנקפורט במחזור ה-15, היה במאזנה ניצחון חוץ אחד בלבד, והחבורה של וייזה הרגישה פייבוריטית, במיוחד אחרי שניצחה את אתלטיקו מדריד פעמיים בגביע המחזיקות. ובכל זאת, איש לא האמין שזה יסתיים ב-0:6, שלא לדבר על 0:5 במחצית.

        זה התחיל בדקה ה-7 כאשר רודיגר ונצל נגח פנימה כדור קרן שהגביה ניקל (שימו לב אליו בסרטון עם מספר 11 על גבו). ניקל הרשית בעצמו בדקה ה-17 בכדור אדיר שהותיר את ספ מאייר חסר אונים. הקפטן גראבובסקי, לדעת רבים גדול שחקני פרנקפורט בכל הזמנים, שעבר הסבה מקיצוני לפליימייקר וניווט את המשחק באופן מעורר התפעלות, סיפק את אחד המשחקים הטובים שלו, והגיע לשיא בדקה ה-28 בכדור מסובב מדהים מזווית בלתי אפשרית לפינה הרחוקה. בדקה ה-40 היה תורו של הולצנביין הנפלא לרשום את שמו על הלוח, בבעיטה חדה בסיבוב אחרי שקיבל כדור רך מגראבובסקי. על סף השריקה למחצית החליט גם הבלם וילי נויברגר להצטרף לחגיגה, דהר קדימה, החליף מסירות עם ניקל והכניע את מאייר. 55 אלף הצופים באצטדיון יצאו מדעתם מרוב אושר.

        מאייר סופג מכל הכיוונים

        כאשר ירדה באיירן המושפלת לחדרי ההלבשה, ניגש גראבובסקי למאייר ועקץ אותו בחברות. "תגיד, נגעת בכלל בכדור, או רק הוצאת אותו מהרשת?" הוא שאל את עמיתו לנבחרת. לשוער המתוסכל לא היה כוח לענות, הוא היה מעדיף שהמחצית השנייה לא תתקיים כלל. האדומים התפרקו לחתיכות אחרי ההפסקה, ופרנקפורט יכולה היתה להגיע בקלות למספר שערים דו ספרתי. למזלו של בקנבאואר שלא תפקד, איינטרכט החמיצה בלי סוף, ורק כדור אחד נכנס פנימה – אבל איזה כדור! הקרן של ניקל בדקה ה-60 היתה פשוט עוצרת נשימה, גם אם למאייר יש חלק גדול מאוד בספיגה.

        באיירן הובסה כמעט בכל שנה

        התבוסה הזו נותרה עד היום הגבוהה ביותר של באיירן במשחק חוץ בבונדסליגה, אך לא היחידה. גם אופנבאך הביסה את הבווארים 0:6 ב-1975, בעוד פורטונה דיסלדורף חגגה עליהם עם 1:7 ב-1978. ואם זה לא מספיק, הרי ששאלקה פירקה את באיירן 0:7 באצטדיון האולימפי במינכן ב-1977. הנתונים האלה לבדם צריכים להספיק כדי שתבינו כי לא היתה לבאיירן שליטה בשנות ה-70', והמצב כלל לא דומה למה שקורה עכשיו. כדי להדגיש זאת אף יותר, חשוב לציין כי צ'ארלי קורבל, הבלם האגדי של פרנקפורט, שיאן ההופעות בבונדסליגה בכל הזמנים עם 602 משחקים, התגאה בכך שלא הפסיד בבית לבאיירן במשך 17 שנה ברציפות. באיירן לא ניצחה בפרנקפורט מ-1971 עד 1988, ובדרך כלל חזרה מנוצחת עם הזנב בין הרגליים.

        אז ניקל, הולצנביין, גראבובסקי וקורבל אהבו להכות בבאיירן – רק חבל שהם לא תרגמו את המשחק המהפנט ההוא לאליפות. פרנקפורט היתה קבוצה התקפית אדירה ב-1975/76, הביסה קבוצת חובבים מסכנה בשם הטרסהיים 0:30 במפגש ידידות, וסיימה את הבונדסליגה עם מאזן הכיבושים הטוב בליגה, 79 שערים ב-34 משחקים. למרות זאת, היו לה 11 הפסדים לצד 13 ניצחונות, והיא סיימה את העונה במקום התשיעי בלבד, ארבע נקודות מתחת לבאיירן במקום השלישי.

        ברנד הולצנביין שחקן איינטרכט פרנקפורט (GettyImages)
        היכה בבאיירן שנה אחר שנה. ברנד הולצנביין (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        מי יעז להביך את נוייר?

        את הפיצוי היא קיבלה בזירות אחרות. ב-1980, אחרי צירופו של החלוץ הקוריאני צ'ה בום-קון, הניפה איינטרכט את גביע אופ"א אחרי ניצחון על מנשנגלדבאך בגמר הכפול הדרמטי, ובחלוף שנה זכה ניקל בגביע הגרמני השלישי בקריירה שלו. את דרכו בקבוצה סיים הקשר ב-1983, כאשר עבר לעונת פרידה ביאנג בויז השווייצרית, והותיר אחריו אינספור זיכרונות. ניקל הוא הקשר הפורה ביותר בתולדות הבונדסליגה, עם 141 כיבושים ב-426 משחקים. בנוסף, לזכותו 21 כיבושים ב-54 משחקי גביע ו-12 שערים ב-42 הופעות במפעלים האירופיים. עבור אוהדי פרנקפורט, דוקטור האמר הוא אגדה חיה, דמות אהובה ונערצת.

        הימים בהם באיירן פחדה להגיע לפרנקפורט ועלתה לכר הדשא של ואלדשטיון עם ברכיים רועדות חלפו מזמן. ב-14 המפגשים האחרונים הפסידו הבווארים לאיינטרכט רק פעם אחת, ושישה האחרונים מנואל נוייר לא ספג אפילו פעם אחת. ובכל זאת, כאשר קבוצת הפאר של פפ גווארדיולה תשחק הערב בפרנקפורט כולם באיצטדיון יחשבו על הקרן ההיא של ברנד ניקל. ב-22 בנובמבר יציינו ברחבי העיר 40 שנה למשחק ההיסטורי, ודרושה מתנה נאה לרגל האירוע. האם יש בסגל הנוכחי מישהו שיעז לגרום לשוער אלופת העולם להיראות מגוחך?

        שחקני איינטרכט פרנקפורט ברנד ניקל, ברנד הולצנביין, צ'ה בום קון בגמר גביע אופ"א (GettyImages)
        לפחות בגביע אופ"א הם זכו. ניקל (מימין) מצטרף לחגיגה. משמאל: החלוץ הדרום קוריאני האגדי צ'ה בום קון (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)