פריק שואו: סיפורו של תומאש סטוראנסקי, הכוכב העולה של ברצלונה

בווידאו: מיטב הביצועים של סטוראנסקי ביורוליג בעונה שעברה

כשננו גינזבורג החל בסבב פגישות עם השחקנים בכובעו החדש כמאמן נבחרת צ'כיה, שיחה אחת תפסה אותו לא מוכן. בעוד שרוב השחקנים הרכינו ראש והנהנו בהסכמה למשמע דבריו של המאמן החדש בשכונה, תומאש סטוראנסקי היטה אוזן במשך כמה שניות, ואז החל בסשן מרהיב של העלאת זיכרונות. "הוא ידע עליי הכל – וכשאני אומר הכל, אני לגמרי מתכוון לזה", נזכר גינזבורג בשיחה עם וואלה! ספורט. "היה נראה שהוא דקלם בעל פה את הקריירה שלי. שאל אותי על משחק שניצחתי את בילבאו עם נימבורק, על התאמה טקטית שעשיתי במשחק כלשהו בליגה הצ'כית. כל פרט שקשור לקריירה שלי כמאמן בצ'כיה – הוא ידע. דברים שאפילו אני לא זכרתי. הרגשתי קצת מובך. כאילו, יכול להיות שיש מישהו שזוכר טוב ממני מה עשיתי? רק בדיעבד הבנתי שמדובר בפריק מטורף של כדורסל. באחד שרואה כדורסל מכל מקום בעולם, ובלי סוף. זה לא שקיבלתי ממנו יחס מיוחד".

כזה הוא סטוראנסקי: מאז שהחליט לאמץ לחיקו את הכדור הכתום ולמרוד בבני משפחתו, שמרביתם היו בכלל שחקני כדורעף, הוא לא מוכן לעזוב אותו לרגע. בבוקר הוא איתו, עובד על קליעה מבחוץ. במרווחים בין האימונים הוא מניח את הכדור לצידו ונשאר שעות נוספות בחדר הכושר, רק כדי שיוכל ליהנות ממנו עוד יותר על הפרקט. ולפני השינה הוא צורך אותו פאסיבית, באמצעות בהייה ממושכת במסך. "בתור אחד שגדל בצ'כיה, כדורסל הוא עדיין עולם חדש ומופלא עבורי. אף אחד לא ממש חשף אותי למשחק. עד היום אני מרגיש שגיליתי אותו בעצמי. אולי בגלל זה אני כל כך אוהב אותו", אמר באחד הראיונות שהעניק בעבר.

הערב הוא, ברצלונה והאהבה מספר אחת שלו פותחים עונה ביורוליג במשחק חוץ בטורקיה מול קרשיאקה. זו אמורה להיות עונת השיא שלו מאז החל את דרכו בכדורסל האירופי. ואם ירצה הכדור, החל מהעונה הבאה הוא כבר יחקור כדורסל מעולם אחר, אי שם מעבר לים.

הוא אוטוטו בן 24. עניין של שבועיים בדיוק. 2.01 סנטימטר של אתלטיות וכוח מתפרץ שנשלמים על ידי נחישות והתמדה שלא רואים כל יום. הוא צעיר, אבל מלא ניסיון. כבר בגיל 17 פתח בחמישייה של נבחרת צ'כיה. בגיל 18 היה שחקן רוטציה לגיטימי בליגה הספרדית. ובגיל 23 כבר הפך לשחקן חמישייה בברצלונה והוביל את נבחרת צ'כיה להישג חסר תקדים עם כרטיס לטורניר הקדם אולימפי.

בהיעדר אכסניה ראויה לכישרון כמותו במדינה עם כדורסל פחות מפותח כמו צ'כיה, נאלץ הילד לעזוב את הבית כבר בגיל 16 ולהתרגל לחיים החדשים במחלקת הנוער המפוארת של סביליה. כנער, העריץ את מכבי תל אביב של תחילת שנות ה-2000. משם נולדה לו החיבה המיוחדת לדאנקים. למזלו, חננו אותו בקפיצים ברגליים שעוזרים לו להגשים את הפנטזיה ולרחף מעל הטבעת לעתים קרובות למדי. ועכשיו מי שקיבל השראה מאנתוני פארקר ומייסיאו באסטון מספק כמעט מדי משחק התעופפויות לזכר הימים ההם. "אני יודע, מאמנים לא אוהבים את זה שמטביעים יותר מדי. בטח לא באימונים. אבל אני דווקא חושב שזה שהתאמנתי על דאנקים כל כך הרבה באימונים שיפר לי את האתלטיות", אמר לא מזמן.

אבל למרות נתוני הפתיחה המרשימים – בכל זאת, לא בכל יום רואים גארד בגובה 2.01 שמשלב ריחופים שמימיים עם הבנת משחק גבוהה – סטוראנסקי היה מאז ומתמיד שחקן מתעתע.
הנטייה האנושית היא לקטלג אנשים על פי סכמות מחשבתיות שהתקבעו עם השנים. בכדורסל, ובמיוחד בכדורסל האירופי, נוהגים להבחין בין שחקנים אתלטים לחכמים: אם אתה קופץ גבוה, כנראה שאתה לוקה בטכניקה או בחכמת משחק. במקרה הזה, הדיכוטומיה לא תאמה את המציאות. בתחילת הקריירה סטוראנסקי היה חסר אפיון: אתלטי, אבל עם צעד ראשון לא מספיק מהיר, אפילו ביחס לגארדים ביורוליג; מבין את המשחק, אבל לא מספיק מלוטש כרכז; טכני, אבל רק עד רמה מסוימת;

לכן, כדי להפוך לשחקן כדורסל מובחן, סטוראנסקי היה צריך לעבוד קשה. עד כמה קשה? מספיק בשביל שננו גינזבורג יגער בו על אובר מאמץ באימונים. "אני מת על תומאש, זה שחקן שתענוג לאמן אותו, אבל לפעמים הוא מגזים. הוא לא יודע לווסת את הכוחות שלו. אפילו באימון שחרור ביום של משחק חשוב הוא משקיע מאמץ מטורף. אתה מפציר בו לקחת את הדברים קצת יותר באיזי, אבל הוא בשלו".

אבל ההשקעה משתלמת. השנה האחרונה הייתה חלומית בשתי חזיתות: אירופה, וספרד. או, ליתר דיוק, אליפות אירופה וספרד. סטוראנסקי שם ללעג את תסמונת השנה הראשונה בברצלונה והשתלב נהדר למרות גילו ועל אף העובדה שהוחתם כמעט בלית ברירה. הוא פתח את העונה ככינור שני למרסליניו, אחד הרכזים הכי מוערכים ביבשת, וסיים אותה כשהוא עולה לפניו בחמישייה. הרכז הברזילאי לא רק נושל מהעמדה בה החזיק במשך שנים, אלא גם פנה בסוף העונה לאתגר אחר, ומצא בקושי חוזה ב-NBA (לייקרס). אמנם המספרים טעוני שיפור (7.2 נקודות, 3 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים בממוצע למשחק ביורוליג; 8.7 נקודות, 3 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים בליגה הספרדית), אבל סטוראנסקי הפך לסמל חילופי הדורות בקו האחורי בברצלונה. על הדרך הוא גם הפך לדובר קטלאנית שוטפת.

"ברצלונה זה מקום שקשה מאוד להשתלב בו בצורה חלקה בעונה הראשונה. מעטים עשו את זה לפניו, אבל סטוראנסקי כל כך חזק מנטלית וכל כך קשוח, ששום אתגר כמעט לא מזיז לו", אומר העיתונאי הספרדי פראן מרטינס. "אני לא מכיר אף שחקן צעיר שהיה לוקח בכזו מהירות את המקום בחמישייה לשחקן כמו מרסליניו. לא רק שמרסליניו מוערך אצל צ'אבי פסקוואל, הוא גם הבין מצוין את השיטה שלו. סטוראנסקי לקח את המקום שלו בעבודה קשה, וכשקיבל את הצ'אנס הוכיח שיש לו מספיק ניסיון ומנהיגות כדי להיות הרכז הראשון הקבוע".

העונה הסתיימה ללא תארים, אבל סטוראנסקי נישא על גלי ההצלחה אל עבר אליפות אירופה. שם הוא כבר נראה כמו הדבר האמיתי, ולא רק כמו שחקן חמישייה חשוב אך שולי בברצלונה. זה נגמר במקום שביעי, כרטיס לטורניר הקדם אולימפי ושבחים מופלגים מכולם, כולל ננו גינזבורג. "הוא סחף אותנו אחריו וכל השחקנים בנבחרת קיבלו את המנהיגות שלו. צריך להבין שנבחרת צ'כיה מורכבת גם משחקנים מאוד ותיקים שהיו המנהיגים במשך שנים – ייז'י וולש, פטר בנדה, לובוש בארטון. הם ראו איזה אופי יש לו, ונתנו לו את המושכות. סוף סוף ראו עד כמה הוא השתפר. אם פעם היו נותנים לו מטר לקליעה, היום הוא מעניש אותך. אם פעם לא החזיקו ממנו בתור מוסר מי-יודע-מה, היום הוא מסיים עם 7.3 אסיסטים למשחק באליפות אירופה (שני באליפות, י.א)".

בברצלונה הבינו את המסר, ולקראת העונה הקרובה פינו לו הרבה יותר מקום. קרלוס ארויו בן ה-36 הוחתם בתור הרכז הנוסף שלצידו כברירת מחדל, ועל אף היותו שחקן דומיננטי, הוא לא אמור לנגוס במעמדו של הצ'כי. אישית, סטוראנסקי החל את העונה בעצלתיים. בניצחון על סראגוסה השבוע במחזור הפתיחה של הליגה הספרדית הוא סיפק שתי נקודות בלבד.

גם זה, אגב, תוצר של תשישות, על פי ננו גינזבורג. "ידעתי שהוא ישלם מחיר על הקיץ הקשה שהיה לו בנבחרת. ממילא היה עליו עומס במשחקים כי הוא שיחק הרבה מאוד בתקופה קצרה, ולכל זה התווסף גם המאמץ הגדול מדי באימונים. אבל הוא יחזור לעצמו. אין לי ספק שכבר עכשיו הוא בין שלושת הרכזים הטובים באירופה. הוא הרבה יותר טוב מטיילור רוצ'סטי וג'ורדן פארמר, לדוגמא".

בעתיד הלא רחוק נראה אותו בוושינגטון. הוויזארדס לקחו אותו בבחירה ה-32 של דראפט 2012, לפני פורוורדים שהתבררו ככוכבים או לפחות שחקנים לגיטמיים בליגה הטובה בעולם, כמו דריימונד גרין , כריס מידלטון וג'יי קראודר. אוהדי הוויזארדס התאכזבו, בעיקר כי כבר אכלו מרורים מהצ'כי הקודם שלקחו בבחירת דראפט גבוהה – יאן וסלי. למרות זאת, בוושינגטון לא התייאשו. במשך כל השנים האחרונות הוויזארדס עקבו מקרוב. על פי דיווחים שנפוצו במהלך היורובאסקט, סטוראנסקי כבר סיכם על הצטרפות בקיץ הבא, מיד כשתסתיים עונתו האחרונה בחוזה עם ברצלונה.

"אחרי וסלי, אולכסיי פצ'רוב ודריוס סונגאילה, אוהדי הוויזארדס מתקשים לשאת את המחשבה ששחקנים אירופיים יבואו לכאן ויצליחו. כתוב על המצח של סטוראנסקי 'באסט' עוד לפני שהוא בכלל לבש את הגופייה של הוויזארדס, אבל שלא כמו וסלי, הוא מגיע אחרי שהוכיח שיפור מתמיד בכל האספקטים - קליעה משלוש, ניהול משחק, הגנה. אולי הפעם הלא ייאמן יקרה וזה יצליח", נכתב ב"וושינגטון פוסט" לאחרונה.

"זה בדיוק העניין עם סטוראנסקי – הוא תמיד מאמין", מסכם ננו גינזבורג. "במקרה שלו, בלתי ייאמן זה מושג שלא קיים. וזה יישאר ככה גם ב-NBA".