הדבר הראשון שאודיון איגהלו עשה כאשר יצא משדה התעופה באוסלו, נורבגיה, לפני שהצטרף לחבריו החדשים בקבוצת לין, היה להתכופף לקרקע, להרים כמה שיותר שלג בשתי הידיים ולהתחיל לטעום אותו. הגיוני בסך הכול. "אני בא מהגטו, ממקום בו אף פעם לא היה חשמל, לא היו מים טובים, הדרכים היו משובשות והשכונות היו רעות מאוד", הוא סיפר בראיון ל"מירור", "אז בפעם הראשונה בחיי בה ראיתי שלג, השתגעתי. אחרי שטעמתי, גם שמתי אותו על הראש שלי. לא ידעתי מה לעשות איתו מרוב התרגשות".
שמונה שנים וחצי חלפו מאז אותו יום, בו החלו חייו החדשים של איגהלו. היום, כשהוא מככב בווטפורד האנגלית, שלג הוא עניין של שגרה בחורף, אבל החלוץ הניגרי העולה לא שוכח לרגע מאיזה רקע קשה הוא הגיע וכמה מזל היה לו. עם 21 שערים בשנת 2015, יותר מכל שחקן אחר בארבע הליגות המקצועניות באנגליה בשנה הקלנדרית הזו, איגהלו רק רוצה שהחלום יימשך ויתפתח. הדרך הכי טובה לעשות זאת כמובן, היא להפגין את כישוריך מול הקבוצות הטובות בעולם והמפגש הקרוב מול ארסנל בהחלט מהווה הזדמנות שכזו.
איגהלו נולד בלאגוס, ניגריה, ביוני 1989. הוא גדל לילדות קשה מאוד, באחד האזורים הכי מסוכנים ובעייתים במדינה, שכונת אג'גונלה. איגהלו סיפר שכאשר היה מתאמן במגרש השכונתי, מדי פעם היו שורקים מעל ראשו כדורים אחרים, כאלה שנורו מאקדחים או רובים במסגרת המלחמות הבלתי פוסקות בין המשטרה לכנופיות הרחוב הרבות שהיו באזור. רוב הזמן, אותם אימונים של איגהלו אפילו לא כללו כדור: "לפעמים היינו משחקים עם תפוז, לפעמים בועטים עם פחית. מדי פעם מישהו היה מצליח למצוא איזה כדור, בדרך כלל בלי אוויר".
את נעלי הכדורגל הראשונות שלו הוא קיבל רק בזכות העובדה שאמו הייתה עובדת 17 שעות בכל יום במכירת משקאות קרים ואותו "מגרש" מפוקפק בו שיחק, שהיה יותר כמו מדשאה ענקית, נודע בכינוי האירוני "מרקאנה": "בפינה אחת היו ילדים שתמיד מכרו מריחואנה. כשהמשטרה הייתה יורה עליהם, אנחנו היינו משתטחים על הקרקע. הבעיה היא שכדורי אקדח לא תמיד יודעים איפה נמצאים השחקנים ואיפה נמצאים האנשים הרעים", סיפר איגהלו, "אבל אלה החיים".
ב"מרקאנה" גם גילה אותו הסוכן מרסלו האוסמן, שבגיל 18 עזר לו לברוח מהצרות, הוציא אותו מהקבוצה המקומית בה שיחק והעביר אותו ללין. איגהלו נכנס מהר לעניינים ואחרי שנה מצוינת בליגה הנורבגית, הוא נמכר יחד עם חברו לקבוצה, האיש והזקן ג'ו אינגה ברגט, לאודינזה האיטלקית. לצערו של איגהלו, אצל ה"זברטה" המציאות הקשה והתחרותיות של הכדורגל האירופי טפחו לראשונה על פניו והוא בקושי זכה לדקות משחק.
בשלב זה, כאשר גורל הקריירה האירופית שלו לא ברור, איגהלו עשה את מה שעושים כל השחקנים המדוכאים שמצטרפים לאחת הקבוצות של משפחת פוצו: הוא החל לנדוד בין הקבוצות האחרות שבבעלות המשפחה וכך נחת, לקראת עונת 2009/10, בגרנאדה הספרדית, שהייתה שקועה אז אי שם בליגה השלישית.
בעונתו הראשונה בספרד, איגהלו כבש 17 שערים ב-28 הופעות ועזר לקבוצה להעפיל לליגת המשנה. עם תום העונה, הוא חזר לאיטליה ויצא לתקופת השאלה קצרה בצ'זנה, לפני ששב למקום בו הרגיש נוח, גרנאדה. העונה השנייה שלו בקבוצה הסתיימה עם עליית ליגה שנייה ברציפות וחזרה של המועדון לליגה הבכירה בספרד לראשונה מזה 35 שנים.
לאיגהלו היה חלק עצום גם בעלייה השנייה, לאחר שהוא כבש שערי מפתח לכל אורך העונה, כולל במשחק העלייה. הוא הפך במהרה לגיבור של אוהדי גרנאדה, זכה לכינוי המשונה "האדון של מיי ווסט" על שם שחקנית הקולנוע האגדית ולאחרונה, אף היה אחד מארבעת השחקנים שדמותם נחקקה על שער "גיבורי העלייה" שנחנך באצטדיונה של הקבוצה מספרד. לצערו, ההמשך שוב לא היה טוב במיוחד ולמרות שגרנאדה שרדה ב"לה ליגה" לכל אורך שלוש העונות של איגהלו מדיה, הרי שהוא עצמו כבש רק 12 שערים בכל אותן שנים בליגה הראשונה.
בקיץ שעבר, איגהלו החליט שה"לה ליגה" לא בשבילו ועבר בהשאלה נוספת, הפעם לקבוצה השלישית של משפחת פוצו, ווטפורד, שהתכוננה לעונה המתישה בצ'מפיונשיפ האנגלי. הוא הגיע היישר אל הסערה הגדולה שעברה על הצרעות בפתיחת העונה החולפת, כאשר מי שקיבל אותו לקבוצה היה המנג'ר ג'וזפה סאנינו, שפוטר במהרה. במקומו הגיע מיודענו אוסקר גרסיה, שנאלץ לעזוב את התפקיד בשל מצבו הרפואי אחרי ארבעה משחקים בלבד. בילי מקינלי החליף את אוסקר לשני משחקים והועזב גם הוא ובסופו של דבר, מי שהתייצב על הקווים וייצב את הקבוצה בסיומה של התקופה המשוגעת הזו היה אחד, סלבישה יוקאנוביץ'. הוא הפך במהרה את איגהלו לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בליגת המשנה.
בניצוחו של המנג'ר הסרבי של מכבי תל אביב, הפכה ווטפורד למכונת התקפה מרהיבה וסיימה את העונה עם 91 שערים, שנייה בקטגוריה הזו וגם בטבלה רק לבורנמות'. הפרס היה חזרה לפרמיירליג אחרי שמונה שנות היעדרות. מתוך ששת הכובשים הבכירים בליגה בעונה שעברה, שניים הגיעו מווטפורד: איגהלו, שמצא את הרשת 20 פעמים וטרוי דיני, שכבש 21 שערים. איגהלו אמר בחודש שעבר על חברו להתקפה, עמו פיתח שותפות פנטסטית: "טרוי בישל לי העונה שלושה שערים, אבל כבר בעונה שעברה היה בינינו קליק מצוין. הוא חלוץ נהדר ובחור נהדר".
שלושה חודשים בלבד אחרי שנחת באנגליה, שוחרר איגהלו מהחוזה באודינזה והוחתם באותו יום בלעדית אצל ווטפורד. ההשאלות נגמרו, הוא החל לצבור ביטחון ולקראת סוף ינואר, הגיע משחק השיא שלו. בלקפול הגיעה לוויקרג' רואד והובילה במחצית 0:2 מפתיע. אחרי ההפסקה, איגהלו נכנס לפעולה וכבש בדקות 47, 54, 73 ו-81 רביעייה גדולה בדרך ל-2:7 מוחץ של הצרעות. אחרי אותו משחק, יוקאנוביץ' ניסה לשמור על הכוכב שלו צנוע: "אין זיכרון בכדורגל. כל משחק ששיחקת, כבר נכנס להיסטוריה. איגהלו עושה את העבודה שלו והוא בתקופה מצוינת".
אלא שלאחר שהחלוץ המשיך לכבוש, עוד ועוד ועוד, גם יוקאנוביץ' לא הצליח להישאר אדיש. הניגרי מצא את הרשת 13 פעמים בתשעת המשחקים הראשונים של 2015 וסיפק שער בממוצע כל 77 דקות: "הוא מהווה דוגמה עבור כולם, עובד קשה והתחיל את השנה נהדר. הוא אחד החלוצים הטובים בצ'מפיונשיפ", אמר יוקאנוביץ', בעוד ה"ווטפורד אובזרבר" ערך השוואה בין הקצב של איגהלו לזה של הגדולים בעולם וסיפק את הכותרת: "איגהלו כבש השנה יותר שערים מליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו".
היכולת גם הובילה לכך שבחודש מרץ הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים של הסופר איגלס, נבחרת ניגריה. בחמש הופעות בנבחרת, איגהלו כבר הספיק לכבוש שני שערים, כולל בתחילת השבוע ב-0:3 על קמרון. בנבחרת הצעירה הוא שיחק רק שלוש פעמים, בשנת 2009, בגלל הפריצה המאוחרת יחסית. קולין אודו מ-ESPN כתב: "איגהלו הוא כוח עולה בווטפורד וראוי ליותר כבוד בניגריה. מפתיע שהוא ממשיך לטוס מתחת לרדאר למרות היכולת שלו. יש לו קצב, כישרון ויכולת בשליש האחרון של המגרש. הוא צנוע ונגיש, לתקשורת ולקהל. זה שחקן בלי טיפת אגו".
בסיום העונה הקודמת, יוקאנוביץ' עזב כמובן ואיגהלו שוב נאלץ להתרגל למנג'ר חדש, הפעם קיקה סאנצ'ס פלורס. בינתיים, החיבור ביניהם עובד נהדר והחלוץ כבש חמישה שערים בשמונה משחקי פרמיירליג העונה. בבכורה שלו בליגה, הוא נכנס לרבע השעה האחרונה מול אברטון והספיק לסדר לווטפורד יתרון בדרך ל-2:2 בסיום. בסך הכול, השערים שלו היו שווים לקבוצה עד כה שמונה נקודות מתוך העשר שצברה.
היכולת לא נעלמה מעיני העולם באמת ואחרי צמד שלו, שסידר 1:2 על ניוקאסל בחודש שעבר, ההצעות זרמו בקצב מסחרר, כולל אחת ענקית במיוחד מסין. אפילו סאנצ'ס פלורס הודה: "זו הייתה הצעה מדהימה, אבל אודיון החליט להישאר איתנו. הוא בחור חכם, שמדמיין את העתיד שלו כאן בווטפורד". השחקן עצמו סיפר: "רצו לתת לי הרבה כסף, אבל לפעמים לא הכול בחיים קשור לכסף, אלא גם לתהילה והצלחה. העדפתי להישאר בפרמיירליג".
באתר הרשמי של הליגה יש שכלול סטטיסטי מורכב ומסובך של כל שחקן בפרמיירליג ובעזרתו, דירוג השחקנים לפי יכולתם. איגהלו נמצא שם במקום ה-24, בעוד השחקן הבא של ווטפורד בדירוג הזה, אטיין קאפו, ממוקם רק 102. היכולת שלו בתוך הרחבה נהדרת וכל השערים שלו העונה הגיעו משם, לאחר שסאנצ'ס פלורס החליט שהוא יהיה החלוץ הקדמי והסיט את דיני מעט לאחור.
בתחילת העונה איגהלו אמר בראיון בארצו: "רק האל יודע איפה אשחק בהמשך", אבל לאחרונה הוא חתם על חוזה חדש בווטפורד, לחמש שנים נוספות. עוד לפני החתימה, הוא הבטיח לעזור לאנשי אג'גונלה ולפתוח בשכונה בה נולד אקדמיית כדורגל, בניסיון לעזור לצעירים המקומיים המוכשרים ליהנות מגורל דומה לשלו: "לא ידענו מה העתיד צופן לנו בשכונה הזו, אבל כל בוקר קמנו עם תקווה לקבל הזדמנות. אני הצעיר מבין שבעה אחים ותמיד חלמנו על חיים טובים יותר. היינו עומדים ליד הנהר ומתפללים שהוא יוציא אותנו מהגטו. אני רוצה להשפיע כמה שאפשר כדי שאנשים בממשלה בניגריה ידאגו לביטחון טוב יותר באג'גונלה ויקדמו את מגרשי הכדורגל במקום, שיהיו בסטנדרטים נורמליים יותר".