פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דרום אמריקה על המפה: על המעבר של ויז'ה וארדילס לאנגליה

        המעבר של אוסבלדו ארדילס וריקרדו ויז'ה לטוטנהאם ב-1978 שינה בתכלית את גישתם של האנגלים כלפי זרים בכלל ודרום אמריקאים בפרט, כשגם מלחמת איי פוקלנד לא הצליחה לעצור את המהפכה התודעתית. מדור היה היה עם השער המרהיב בוומבלי ושיר בלתי נשכח

        מאמן טוטנהאם קית ברקינשאו עם אוסי ארדילס, ריקרדו ויז'ה (GettyImages)
        האנגלים לא האמינו שהם יביאו כזו מהפכה. קית ברקינשו (במרכז) עם ארדילס (מימין) ו-ויז'ה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        ההתלהבות סביב הגעתו של יורגן קלופ לליברפול שוברת את כל השיאים האפשריים. הממלכה ידעה מדעתה, ולא מדובר רק באוהדי האדומים. מתי עוד עוררה עסקה אחת טירוף כזה באנגליה? ייתכן שצריך להרחיק עד קיץ 1978 כדי להיזכר בהמולה תקשורתית בקנה מידה דומה, אם כי ההקבלה לקלופ לא תהיה מדויקת. האנגלים איבדו אז את הפרופורציות לאור החתמתם של שני אלופי עולם ארגנטינים בטוטנהאם. אוסבלדו ארדילס וריקארדו ויז'ה היוו חידוש מהפכני ביותר עבור ליגה כמעט נטולת כוכבים זרים, והפכו לסיפור מרתק בהמשכים.

        איש לא ציפה לסנסציה אדירה שכזו. בקיץ הבלתי נשכח, רק חזרה טוטנהאם לליגה הבכירה אחרי היעדרות בת שנה, והמנג'ר קית ברקינשו עמל על חיזוק הסגל. להפתעתו המוחלטת, ובעיתוי מושלם, הוא קיבל שיחת טלפון ששינתה את הכדורגל האנגלי לתמיד. על הקו היה הארי הסלאם, מנג'ר שפילד יונייטד מליגת המשנה, דמות ססגונית עם קשרים מצוינים בארגנטינה. ביל ניקולסון, המנג'ר האגדי של התרנגולים לשעבר ששב למועדון כדי לסייע לברקינשו, הרים את השפופרת. "תשאל את קית אם הוא רוצה להחתים את אוסי ארדילס ולאופולדו לוקה", ביקש הסלאם.

        שחקן טוטנהאם אוסי ארדילס (GettyImages)
        אף אחד לא האמין שהמהפכה תזכה לכזו תהודה חיובית. ארדילס בפעולה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        "אולי תרצו להחתים גם את החבר שלי?"

        השאלה היממה את ברקינשו. השניים היו כוכבי נבחרת ארגנטינה שזכו ימים ספורים קודם לכן בגביע העולם, וההחלטה היתה מהירה. המנג'ר עלה על המטוס הראשון לבואנוס איירס, שם התקבל על ידי הסוכן שייצג כוכבי ארגנטינה רבים. היה זה אנטוניו ראטין, אולי הארגנטיני הידוע ביותר באנגליה עד אז. כולם זכרו כיצד ראטין הורחק כקפטן ארגנטינה ברבע גמר המונדיאל מול אנגליה ב-1966, וסירב לעזוב את המגרש במשך דקות ארוכות. התקרית נכנסה לספרי הזהב של הכדורגל העולמי, וראטין היה סוג של אויב עבור האנגלים, אך כעת הוא היה הידיד. הוא המתין לברקינשו בזרועות פתוחות בשדה התעופה ואירגן לו קבלת פנים של מלכים.

        ארדילס, קשר צנום ושברירי, הביע מיד נכונות לעבור לאנגליה. כבר בפגישה השניה הוא אמר לברקינשו: "תן לי את המסמכים, ואחתום על הכול". לעומתו, לוקה, חלוץ מהיר וחסון שהתאים על הנייר הרבה יותר לכדורגל האנגלי, סירב. היתה לכך סיבה טובה – אחיו נהרג בתאונת דרכים במהלך המונדיאל, וזה לא היה הזמן הנכון מבחינתו לעזוב את המולדת. ארדילס, שלא רצה לצאת להרפתקה לבדו, שאל את ברקינשו: "אולי תרצה להחתים גם את החבר שלי, ריקארדו?". המנג'ר לא ידע הרבה על ויז'ה, ששותף פעמיים בלבד במונדיאל כמחליף, אך החליט לפגוש אותו, קיבל אור ירוק מיו"ר המועדון סידני ווייל, וזמן קצר לאחר מכן נסגרה העסקה הכפולה. הורקאן קיבלה תמורת ארדילס כ-325 אלף ליש"ט, וסכום דומה עבר לחשבונה של ראסינג קלוב תמורת ויז'ה.

        האויב שהפך לידיד: אנטוניו ראטין מסרב לעזוב את המגרש ב-1966

        "הם לא ישרדו את החורף"

        האופן בו בוצע המהלך – ללא סקאוטים וללא מידע מוקדם – נראה הזוי לחלוטין בימינו. גם מבחינת השחקנים הכול היה מקרי, כפי שהעיד בדיעבד ארדילס עצמו: "לא העליתי בדעתי שאשחק באנגליה. חשבתי אולי על ספרד או איטליה, ואנשים דיברו איתי על כך במהלך המונדיאל. אבל שום דבר לא יצא לפועל, והאדם הראשון שהגיש לי הצעה אמיתית היה קית ברקינשו. הוא פשוט הופיע ללא התרעה מוקדמת, ורצה להחתים אותי ואת ריקי. כל השאר היסטוריה".

        קבלת הפנים היתה מעורבת. בעוד אוהדים רבים הביעו התלהבות עצומה מהגעתם של אלופי עולם, היו שהתייחסו לארגנטינים בחשדנות ובעוינות. היו פרשנים שקבעו נחרצות: "הם פשוט לא ישרדו את החורף הקר שלנו". יו"ר ארגון השחקנים גורדון טיילור הגיש תביעה רשמית נגד העסקה, והנושא הגיע אפילו לדיון בפרלמנט. ככל שחלפו הימים, העניין בשניים רק הלך וגבר, והם הגיעו באופן חריג לעמודי החדשות, ולא רק למדורי הספורט.

        המשחק הראשון של טוטנהאם הפך לאירוע עצום, ועוד התקיים באצטדיונה של האלופה נוטינגהאם פורסט. ויז'ה, קשר מהיר ותחבולן עם רגל שמאל אימתנית, חגג את הבכורה על אדמת אנגליה עם שער מבריק בתיקו 1:1. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-23 באוגוסט, הגיעה הבכורה הביתית של הצמד בווייט הארט ליין. האוהדים, שמילאו את האיצטדיון עד אפס מקום, זרקו פיסות נייר על הדשא לפני שריקת הפתיחה, כפי שנהוג בארגנטינה. ויז'ה וארדילס עלו לקול תשואות אדירות, אבל לאסטון וילה האורחת היו תוכניות אחרות. היא ניצחה 1:4, והארגנטינים זכו לטיפול נוקשה מאוד ובקושי נגעו בכדור. "מה יהיה עם השניים האלה? מצפים להם חיים קשים, אה?" חייך בסיום רון סונדרס, מנג'ר וילה.

        שחקני טוטנהאם ריקרדו ויז'ה, גארת' קרוקס (GettyImages)
        ההתחלה הייתה קשה. ויז'ה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        ריקי הגשים את חלומו של אוסי

        החיים באמת לא היו פשוטים, במיוחד עבור ויז'ה שלא הבין מילה באנגלית, לעומת אוסי שלמד את השפה במשך שבע שנים קודם לכן, בין היתר במסגרת התואר האקדמי במשפטים. ארדילס החל להתאקלם במהירות, והכדורגל הטכני והעדין שלו השתלב נהדר עם הסגנון הלא שגרתי הכוכב האנגלי הצעיר גלן הודל. לעתים הם נתנו שואו נהדר, וגם ויז'ה סיפק רגעים של קסם, אבל לעתים זה נגמר רע מאוד. באחד המשחקים הראשונים של עונת הבכורה הובסה טוטנהאם 7:0 באנפילד על ידי ליברפול, סוונסי מהליגה השלישית כיסחה את ארדילס ללא רחמים בניצחון בגביע הליגה, והביקור של ארסנל בווייט הארט ליין הסתיים ב-0:5 לתותחנים והביא את ברקינשו האומלל על סף דמעות.

        ככל שחלף הזמן, למדו האנגלים להעריך את היכולות של הארגנטינים. השינוי התודעתי החל, והפתיחות לשחקנים זרים גדלה. הרגעים הגדולים של הארגנטינים הגיעו בעונת 1980/81, כאשר טוטנהאם דהרה לגמר הגביע האנגלי. ההעפלה לוומבלי הונצחה בשיר המופלא של צמד הזמרים הפופולרי צ'ס ודייב, אוהדי התרנגולים. "חלומו של אוסי" בוצע על ידי כל השחקנים, ובמיוחד הארגנטיני עצמו שגנב את ההצגה (1.55 בסרטון). אבל עדיף לשמוע את ההקלטה הנוסטלגית כולה – האם משהו כזה אפשרי כיום?

        הגמר עצמו נגד מנצ'סטר סיטי לא שייך לארדילס, כי אם דווקא ל-ויז'ה. ב-9 במאי 1981 הוא הפגין יכולת ירודה, הוחלף במחצית השניה בתיקו 1:1, ופרץ בבכי מר בחדר ההלבשה. בחלוף חמישה ימים סמך עליו ברקינשו בכל זאת במשחק החוזר, והקשר השיב לו עם משחק חייו וכבש צמד. הראשון היה פשוט, עם ריבאונד בתוך הרחבה שהעלה את התרנגולים ליתרון. סיטי ביצעה מהפך, גארת קרוק השווה ל-2:2, ואז הגיע הרגע העצום של הארגנטיני, עם סלאלום מרהיב ברחבה שנכנס לפנתיאון – אחד השערים הזכורים ביותר של טוטנהאם בכל הזמנים. 2:3 לתרנגולים, והגיע הראשון מאז 1967 נרשם על שמו של הגיבור המזוקן.

        הגלות בפריז

        גם ב-1982 זכתה טוטנהאם בגביע, אבל שני הכוכבים הדרום אמריקאים לא נטלו חלק בגמר. מלחמת פוקלנד בין בריטניה לארגנטינה פרצה שעות ספורות לפני חצי הגמר נגד לסטר, ולכן בילו אוסי וריקי את כל הלילה בשיחות טלפון עם המשפחה והחברים במולדת. "הם באו אלי בבוקר וסיפרו על המלחמה", נזכר בזמנו ברקינשו שעמד בפני דילמה לא פשוטה לגבי שיתופם. האם מצבם הנפשי מאפשר זאת? כיצד יקבל אותם הקהל? בסופו של דבר, ארדילס היה היחיד ששיחק בניצחון 0:2, וזכה לשריקות בוז צורמות במיוחד.

        בצירוף מקרים לא מוצלח, ארדילס זומן עוד לפני פרוץ המלחמה למחנה האימונים של נבחרתו לקראת המונדיאל. הוא עזב את אנגליה בעיתוי שנראה פוליטי, וכל הצדדים הסכימו שלא כדאי לו לשוב עד לסיום העונה. ויז'ה המשיך לשחק, למרות הדיון התקשורתי הנרחב אודות ההיגיון בשיתוף נציג "האויב" בליגה האנגלית, ובסופו של דבר הרגיש שהוא לא מסוגל יותר. הקשר הודיע שאין בכוונתו לשחק מול קווינס פארק ריינג'רס בגמר הגביע בוומבלי.

        ביוני, לפני משחק הפתיחה של המונדיאל ספרד, נסע ברקינשו כדי לפגוש את ארדילס. "אני לא חושב שאוכל להמשיך לשחק בטוטנהאם במצב כזה", אמר לו הקשר. "אנחנו לא נשחרר אותך. אולי נארגן לך השאלה עד שהכול יירגע", אמר המנג'ר, שהיה נחוש לשמור את אחד השחקנים הטובים ביותר שלו. וכך אכן היה. בתום גביע העולם, עבר הארגנטיני באופן זמני לפריס סן ז'רמן. הוא לא הרגיש נוח בליגה הצרפתית, ובמהרה השתוקק לשוב לאנגליה. גם אשתו לחצה לחצות את התעלה, והחלום התגשם בינואר 1983. גם היחס העוין מצד אוהדי היריבות לא הצליח לערער את נכונותו של ארדילס לשחק בקבוצה שהפכה עבורו לבית.

        שחקני טוטנהאם ריקרדו ויז'ה עם גלן הודל (GettyImages)
        ימים טובים לפני הימים הרעים. ויז'ה חוגג עם גלן הודל את הגביע ב-1981 (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        על הקווים זה הלך פחות טוב

        ויזה, שהתעייף מהבעיות הפוליטיות וירד בכושרו, החליט לעזוב במרץ 1983 לטובת חיים נוחים ושקטים בליגה האמריקאית, אבל ארדילס המשיך להיות תרנגול גאה, זכה בגביע אופ"א ב-1984 ונשאר בקבוצה עד 1988. הוא זכור עד היום כאחד הזרים החשובים של המועדון, ואולי האהוב שבהם. לא לחינם מינתה אותו טוטנהאם למנג'ר ב-1993, אחרי הצלחה יחסית בניוקאסל ובווסט ברומיץ'.

        ההרפתקה הזו הסתיימה רע, ולימים הודה ארדילס שקיבל את התפקיד מוקדם מדי מבחינתו. הכישלון בווייט הארט ליין חיסל מעשית את תקוותיו להפוך למנג'ר צמרת בפרמייר-ליג. מאז הוא נדד ברחבי העולם, והמסע הביא אותו גם לבית"ר ירושלים ב-2006, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. בנפשו הוא היה ונותר אוהד טוטנהאם שרוף, ובשבת יעודד את התרנגולים במשחק המתוקשר ביותר שלהם מאז שנות ה-80' – פשוט כי קלופ עורך נגדם את הבכורה.

        מאמן סווינדון אוסי ארדילס (GettyImages)
        הלך לו בסווינדון, אבל הרבה פחות בטוטנהאם. ארדילס כמאמן צעיר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)
        שחקן טוטנהאם ריקרדו ויז'ה (GettyImages)
        הימים היפים ההם. ויז'ה חוגג עם גארת קרוקס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)
        שחקני טוטנהאם אוסי ארדילס, מריו קמפס (GettyImages)
        פתח דלת. ארדילס עם מריו קמפס, שקיים הופעת אורח בטוטנהאם ב-1984 במטרה לזכות בחוזה ולא הצליח (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)
        שחקן טוטנהאם ריקרדו ויז'ה במשחק ותיקים (GettyImages)
        תרנגול עד היום. ויז'ה במשחק ותיקים בטוטנהאם ב-2014 (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)