פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אורי קוקיה: "לא רציתי להחליף את החליפה בטרנינג"

        אחרי שנה אחת כעוזר מאמן בהפועל ירושלים חזר הפורוורד-סנטר בן ה-34 לשחק בליגה הלאומית בהפועל רמת גן/גבעתיים, כשהוא מצר על ריבוי המתאזרחים בליגה ("צריכים לתת הזדמנות לצעירים ולא לחפש בארצות הברית"), ומפתיע בהצהרה: "רוצה לחזור לליגה הראשונה"

        שחקן הפועל רמת גן יועד בית יוסף עם אורי קוקיה (מגד גוזני)
        המטרה: פלייאוף עליון. קוקיה חוגג עם יועד בית יוסף (צילום: מגד גוזני)

        הליגה הלאומית שנפתחת הערב (שלישי) מבטיחה זה שנים רבות מאבק מרובע על הכרטיס לליגת העל. שלוש קבוצות צפוניות רוצות להיות בשנה הבאה בליגה הראשונה - הפועל גלבוע/גליל, הפועל עפולה ואליצור קרית אתא, ואחת מהדרום - הפועל באר שבע. אלא שארבע הקבוצות הללו מפנות את במת הכבוד בימים אלה לעולה החדשה השנייה - הפועל רמת גן/גבעתיים, שהדיחה ביום חמישי האחרון את הפועל חולון מגביע המדינה, ולפחות עד הסיבוב הבא, תישאר באור הזרקורים.

        "זה היה שילוב של כמה דברים, בין היתר הקהל המדהים שיצר חוויה", מספר לוואלה לראיון לרגל פתיחת העונה שחקן רמת גן/גבעתיים אורי קוקיה, שחזר לשחק אחרי שנת פרישה, "הרבה מהחבר'ה אמרו לי שהם לא רגילים לשחק במעמדים כאלה, זה נתן המון מוטיבציה והתלהבות. נלחמנו ועשינו כל מה שאנחנו יכולים. הוצאנו מקסימום יכולת, ברור שיועד (בית יוסף, א.ש) היה מדהים ונתן תצוגה שלא רואים כל יום, אבל כולם היו מצוינים, קלענו באחוזים טובים מאוד לשלוש. ניצלנו מקסימום יכולת. חלק אומרים שזה הקסם של הגביע, אבל זה היה שילוב של קהל, התלהבות ורצון, והיכולת המדהימה של יועד ושאר החבר'ה".

        ועכשיו אפשר להכניס אתכם לרשימה של הקבוצות שהולכות להילחם על העלייה?

        "יש ליגה חזקה מאוד עם קבוצות טובות כמו גלבוע/גליל, קרית אתא, עפולה, באר שבע, גם עירוני רמת גן ומכבי רעננה. זה מועדון שמגיע לליגה הראשונה בפעם הראשונה אחרי שקם לתחייה. אנחנו קבוצה טובה אבל עם תקציב נמוך, שחקנים טובים אבל גם חבר'ה צעירים, אני לא חושב שמישהו מאיתנו מסתכל על האפשרות של העלייה. נרצה לנצח כל משחק, המטרה שלנו זה הפלייאוף העליון. זה ריאלי, אבל לא יהיה קל".


        קוקיה בן ה-34 היה בתקופה טובה בקריירה כשמצא את עצמו בתור שחקן משלים בהפועל ירושלים החל משנת 2009, אלא שקרע ברצועה בפתיחת עונת 2012/13 גרם לו להחמיץ את כולה. בעונה שלאחר מכן חתם באלופה מכבי חיפה, וראה בעיקר ספסל: 8.3 דקות ב-21 משחקים בלבד. בגיל 33 קיבל החלטה מעניינת שקיבלה תפנית הקיץ, ועבר להיות עוזרו של דני פרנקו בהפועל ירושלים, שזכתה בתואר בסיום העונה.

        "חזרתי מפציעה אבל לא שיחקתי בחיפה", הוא מספר על התהליך שעבר עליו, "בקיץ הגיעו הצעות פחות מעניינות, ובאותו הרגע לא רציתי לשחק בלאומית. דני בא והציע לי להיות עוזר מאמן בירושלים, מקום שאני מחובר אליו, וזה קסם לי. עשינו שנה היסטורית ועמוסה, אבל התגעגעתי לשחק, זה חסר לי. לקראת סוף העונה החלטתי ביני לבין עצמי לחזור, הייתי צריך לקחת צעד אחורה ולהשקיף. פחות הרגשתי שאני יכול להסתדר בלי כדורסל".

        ובכל זאת, הגעת עד נבחרת ישראל, למה לרדת לליגה הלאומית בגיל 34, לא היו הצעות טובות מליגת העל?

        "היו כמה אפשרויות בליגת העל, אבל החלטתי שאם אני באמת חוזר לשחק, אלך למקום שאשחק בו הרבה דקות. לא רציתי להחליף את החליפה בטרנינג. הייתה אופציה אחת או שתיים שלא יצאו לפועל, אז החלטתי לשחק בליגה הלאומית ולהפוך שוב לשחקן פעיל. החלטתי לחזור לשחק עד שאני מרגיש שאני לא נהנה שוב, או שהגוף לא יאפשר לי".

        נראה שפתיחת העונה של הפועל ירושלים מגומגמת עד עכשיו. כמי שהיה שם עד לא מזמן, איך אתה רואה את הדברים?

        "הרבה יותר קשה לחזור על ההישג ולקחת אליפות שנה שנייה ברציפות, גם להנהלה של ירושלים שרוצה להצליח גם באירופה, ובטח בכדורסל שלנו, שזה לא קרה הרבה מאוד זמן. הם בנו קבוצה טובה, והם רוצים להמשיך ולהתקדם ולהגיע הלאה. יש הרבה ציפיות ולחץ, הצוות שם טוב מאוד והקבוצה טובה מאוד, ואני מניח שמדובר בחבלי לידה. אני מקווה שהם ימשיכו להצליח, ויצליחו גם באירופה, ואני רק מחזיק להם אצבעות להגיע כמה שיותר רחוק".

        דני פרנקו מאמן הפועל ירושלים (אמצע) עם אורי קוקיה (קובי אליהו)
        "הרבה יותר קשה לחזור על ההישג". קוקיה עם דני פרנקו ומתן חרוש בעונה שעברה (צילום: קובי אליהו)

        הפועל רמת גן גבעתיים הוקמה לפני מספר שנים כקבוצת אוהדים, ובשנים האחרונות מתפקדת כמעין קבוצת ביניים שמשלבת תמיכת אוהדים לתמיכת עיריות. "אני פה חודש וחצי, ומגיעות הרבה מחמאות לנמרוד כהן היושב ראש, עופר גולדברג המנכ"ל, עמוס פרישמן וצח בן יוסף, ועוד הרבה אנשים שעובדים בהתנדבות. ראיתי הרבה דברים בכדורסל, אבל אתה לא רגיל לראות אנשים שבאים ועושים דברים מאהבה ויש להם עבודה נוספת, מתוך רצון לעשות משהו מיוחד.

        "יש עתיד למועדון, זו לא קבוצה בסדר גודל של הפועל או מכבי תל אביב. צריך את הזמן כדי להתבסס בליגה שנייה, להביא יותר ספונסרים, אבל זה אזור עם פוטנציאל כספי ועם קהל. ברגע שהקבוצה תהיה בליגת העל, יהיה קל יותר למשוך ספונסרים. יש הרבה אנשים שתורמים למכבי תל אביב והפועל ירושלים בגלל החשיפה. הם אומרים לעצמם שברגע שרמת גן תעלה ליגה, ונהיה במקום יותר מרכזי, הם יעזרו. היה אפשר לראות את זה בגביע, 700 או 800 אוהדים, זה הישג יפה, קהל מעודד, יש הרבה רעש סביב הקבוצה הזאת, יש באז ומציגים משהו אחר".

        הליגה הלאומית, שתיפתח היום (שלישי), מותגה כליגה שמעניקה במה לשחקנים צעירים, אבל בחינה מעמיקה של הסגלים שהצליחו בשנים האחרונות מלמדת שהם התבססו דווקא על שחקנים ותיקים ומנוסים. "אם אתה רוצה לעלות ליגה, אתה צריך להחתים את השחקנים המוכחים. ועדיין, ריבוי הצעירים בליגה הוא דבר טוב. יש הרבה מאוד קבוצות שרוצות לעלות, אבל עדיין יש צעירים שמקבלים הזדמנות. זה תהליך טבעי: מי שרוצה להצליח יחתים את השחקנים הבכירים, שיתנו את הסיכוי הגבוה להצליח".

        שחקן מכבי תל אביב טיילור רוצ'סטי (ברני ארדוב)
        הוא כן, בלאומית לא. רוצ'סטי (צילום: ברני ארדוב)

        בדיון הציבורי על סוגיית המתאזרחים, לא חושש קוקיה להביע עמדה נחרצת – אך דווקא ביחס למקומם בליגת המשנה. "אנחנו מדינה עם חוקים וברגע שלמישהו מגיע אזרחות זאת המציאות. מי שיש לו אזרחות זכאי לשחק, וזכותן של הקבוצות להחתים אותן. אני רוצה לעשות את ההבדלה בין הליגה הראשונה לשנייה, בין שחקנים שהם ברמה מאוד גבוהה, שחקנים שנותנים דחיפה לקבוצות ומוכחים, שחקני צמרת, לבין הליגה הלאומית קבוצות שמחתימות בכוח יהודים. כל מי שמגיע לו, זכאי, אבל יש בליגה הזאת מספיק צעירים שראויים להזדמנות, ואני לא חושב שהקבוצות רוצות באמת להחזיק מתאזרח צעיר שרק סיים קולג', ילד בן 21 או 22, הן רוצות לעשות גניבה. בליגה הלאומית צריך לתת הזדמנות לצעירים ולחפש מקומיים ולא לחפש מתאזרחים מארצות הברית, שהם לרוב שחקנים לא מוכחים, או שחקנים שלא בהכרח יכולים לחתום. הם לא פארמר, רוצ'סטי, פישר, דיברתומיאו, יאנגר או שחקנים מוכחים אחרים, לי ברמה האישית המתאזרחים בלאומית יותר מפריעים".

        בגיל 34, כשלא מעט שחקנים מבוגרים ממנו משחקים בליגת העל, קוקיה מודה שירצה לחזור לאמן בעתיד ("מאוד נהניתי בעונה שעברה") ועם זאת, הוא בטוח ביכולתו לחזור לליגת העל בעתיד, כשחקן מן השורה.

        "הדבר הכי חשוב לי זה ליהנות, אני מגיע לקבוצה עם מאמן, יניב ויצמן, שנותן לי את כל הקרדיט, אני מאוד נהנה וטוב לי. המטרה של כל אחד זה להתקדם, לא משנה באיזה גיל, ואני כן רוצה לחזור לליגה הראשונה. אני מאמין שאני יכול למצוא מקום להשתלב ולשחק, לא אשב בבית ואחכה שזה יהיה. כל עוד תהיה הזדמנות לחזור לשחק ולא לשבת עם טרנינג, אני ארצה את זה. אני אמשיך לעבוד קשה ולהתנהל באותה מקצועיות כמו בימים של ליגת העל, ואני מקווה שזה יקרה, אבל יותר חשוב לי ליהנות מהרגע מאשר לשבת ולחכות לזה. אני מאמין שזה יקרה".