עדיין חולמים: ריאיון עם האחים גידי ולינור קליגר

יחס הטורקים בזמן משט המרמרה, הוויתור על הקאמבק והסיכויים בריו. לאחים גידי ולינור קליגר אין מדליה אולימפית כשייטים, והם נחושים לקחת את הזהב באליפות העולם בחיפה כמאמנים

אורן קורנפלד
כל המשפחה עוסקת בשייט. גידי ולינור קליגר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

"עשיתי הרבה טעויות בקמפיינים האולימפיים, בעיקר בשלבי ההכנה, וזו הסיבה שבאולימפיאדות עצמן הלך לי פחות טוב מאשר בתחרויות שבדרך. עכשיו כמאמן אני לומד הרבה ורואה את התחרויות שעשיתי, ורואה גם מהצד איך הנבחרות עובדות, ולומד המון". גידי קליגר, שייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות, יוביל צוות גברים שבדי החל מהשבוע הבא באליפות העולם בשייט מדגם 470 שתיערך בחיפה. סוג של גיא לוזון, אם תרצו, שמשתמש בניסיון הרב שצבר כדי להגיע למקומות שאולי לא הצליח להיות בהם כספורטאי. הוא עושה זאת עם אנטון דלברג ופרדריק ברגסטרום. לא רחוק ממנו תוביל אחותו הצעירה בשנתיים, לינור (בייבי) קליגר את הצוות הישראלי, נויה ברעם ורימון שושן. להן אמנם סיכוי לא גבוה להגיע לריו, אבל בהחלט יהיה מדובר בהתנסות חשובה אולי לקראת הקמפיין הבא בטוקיו.

דגם ה-470 בשייט ידע לא מעט הצלחות בשנים האחרונות, אבל מעולם לא הצליח צוות ישראלי לסיים עם מדליה באולימפיאדה. מי שנגעו במדליה היו ענת פבריקנט ושני קדמי, שבאולימפיאדת סידני לפני 15 שנה סיימו במקום הרביעי הכל כך מאכזב. בדיוק לאותו מקום הגיעו גם ורד בוסקילה וניקה קורניצקי, ששמונה שנים לאחר מכן נגעו גם הן במדליה היוקרתית שיש לספורט הבינלאומי להציע, ובכל זאת זה נגמר בטעם חמוץ. הפעם, פחות משנה לקראת ריו, הצוותים השונים בדגם 470 כלל לא מסומנים כמועמדים, מה שמרחיק את השייטים מאור הזרקורים. אולי מהסיבה הזו יהיה דווקא מעניין לעקוב אחרי האנשים שעומדים "מאחורי הקווים".

עוד בוואלה! NEWS

ההחלטה הגדולה: איך יודעים שהגיע הרגע לעבור לדיור המוגן

לכתבה המלאה
מסומנות חזק כמועמדות למדליה אולימפית (צילום: אדריאן הרבשטיין)

משפחת קליגר נולדה אל השייט. האם אילנה הייתה ממקימי הענף בארץ ומי שאחראית להבאת דגם האופטימיסט לישראל, והילדים שלה הלכו אחריה. גידי קליגר בן ה-35 היה שותף לשלושה קמפיינים אולימפיים והספיק לענוד שלוש מדליות ארד באליפויות עולם עם חברו אודי גל. באופן מרשים הוא השיג אותן שנה אחר שנה בין 2006 ל-2008, אבל בתחרויות החשובות יותר הוא סיים עם טעם מאכזב. באולימפיאדת אתונה הוא סיים עם אודי גל במקום ה-13, ארבע שנים לאחר מכן בבייג'ינג הוא סיים במקום ה-14 ובלונדון יחד עם שותף אחר, ערן סלע, הוא הגיע רק למקום ה-15. אחרי לונדון, הוא "החזיר את הסירה לחוף", אם תרצו, והחליט לעבור לאימון.

"אחרי האולימפיאדה האחרונה החלטתי להפסיק", אומר קליגר. "אימנתי צוות מסינגפור וגם צוות מצרפת במסגרות לא אולימפיות. לאחר מכן קיבלתי הצעה מפתה מהנבחרת השבדית לאמן בקמפיין האולימפי. זה קרה לפני שנתיים וחצי ומאז אני מדריך את אנטון דלברג ופרדריק ברגסטרום. בתחרות הקדם אולימפית האחרונה הם סיימו במקום החמישי. באליפות העולם הם סיימו במקום ה-14 ובסבב גביע העולם הם זכו במספר מדליות".

בניגוד לישראל, שבדיה היא מעצמת שייט, כפי שהאח הבוגר למשפחת קליגר מסביר: "יש להם נבחרת שייט חזקה מאוד. הם חוזרים מכל אולימפיאדה עם שתיים עד שלוש מדליות ובכלל יש מסורת של שייט בסקנדינביה. הקשר בינינו נוצר אחרי שהייתי מתחרה שלהם והם רצו שאאמן אותם. בשבדיה יש תעשיית שייט מפותחת מאוד עם הרבה מאוד אפשרויות. מבחינתי זה היה אתגר מעניין מאוד". אגב, שותפו לשעבר, אודי גל, מדריך צוות גרמני. באליפות העולם הקרובה יקווה קליגר לראות את הצוות שלו מתברג גבוה ככל האפשר כדי לקבל אינדיקציה נוספת לגבי הרמה שלהם בתחרות הכי חשובה בענף אחרי האולימפיאדה. קליגר, אגב, מתגורר בצרפת ונשוי לקמיל לקונטר הצרפתיה שסיימה במקום הרביעי בלונדון וכעת מסומנת כאחת ההבטחות הגדולות לזכות במדליה אולימפית יחד עם בת הזוג הלנה דפרנס. גם היא תשתתף באליפות העולם הקרובה.

חזרה לאמן אחרי שנתיים. לינור בים מדריכה את רימון שושן ונוי ברעם (צילום: אדריאן הרבשטיין)

גם ללינור, האחות הצעירה במשפחה, יש היסטוריה ארוכה בענף. לינור, שמכונה על ידי כל מי שבתחום "בייבי", הוכתרה ב-1998 כאלופת העולם בשייט מפרשיות בדגם 420 ועד 2004 היא הייתה חברה בנבחרת האולימפית בשייט מפרשיות בדגם 470. עם פרישתה היא החלה לאמן, וגם היא, כמו האח הבוגר, הייתה שגרירה שלנו בחו"ל כאשר הובילה צוות שייטות טורקיות. אחרי הפסקה שנכפתה עליה לאחר לידת בתה לפני כעשרה חודשים היא שבה לאחרונה לאמן, והיא מובילה את נויה ברעם ורימון שושן שמתמודדות על כרטיס לריו. לפני שנתיים, אגב, היא הדריכה את המתחרות של השתיים, דניאל ממן וגיל כהן.

"הפסקתי לאמן לפני כשנתיים, ועכשיו אחרי שילדתי אני מאמנת את נויה ורימון באופן פרטי. הן פנו אליי ויש לי את הזמן", היא אומרת. "למה אני לא עובדת באיגוד? זו שאלה שאתה צריך לשאול את האיגוד. הספקתי במהלך קריירת האימון שלי לעבוד עם צוות טורקי במשך כשנתיים, בהתחלה בסירות ואחרי זה בגלשנים. זה היה בתקופת המרמרה, ולמרות הכול היחסים שלנו היו יחסים טובים. הטורקים הם אנשים טובים ומי שמתעסק בענפי הספורט, ובמיוחד בשייט, לא מתעניין בענייני הפוליטיקה. במקרה שלנו פנו מהממשלה ליושבת ראש האיגוד שלנו ונתנו לה הוראה שלא לעבוד עם מאמנת ישראלית, אבל היא הודיעה שהיא לא מקבלת את ההתערבות הזו בספורט ולא מקשיבה להם. גם היום הצוות הטורקי שיתחרה באליפות העולם הוא צוות חיובי מאוד והם חברים טובים של הישראלים".

גידי קליגר, מצידו, מספר שמאז שפרש הוא לא קיבל מעולם פנייה לאמן בישראל, בצורה מעט מפתיעה יש לומר. "אני לא ממש יודע למה אני לא מאמן בישראל. אני גר בצרפת, אבל לא חושב שיש קשר לדברים. אחרי לונדון לא התייחסו אליי יפה בוועד האולימפי. היו קצת קטוניים איתי, אבל אני לא רוצה להיות שלילי כי מאז התחלפו שם האנשים וכיום אני לא יודע מה המצב שם. אף אחד לא פנה אליי מאז הפרישה. למרות זאת, אני מרוצה במקום שאני נמצא ואני מרגיש שגם מקצועית אני משתפר ורואה איך נבחרות אחרות עובדות. אולי בעתיד אני אגיע לעבוד בארץ".

קליגר עם המתחרות על הכרטיס האולימפי, דניאל ממן וגיל כהן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

באופן מפתיע, רק לפני כשנה קליגר דווקא היה קרוב לחזור לפעילות כשייט. איגוד השייט פנה אליו כדי שיחבור לדן פרויליך, ולמרות ההודעה החגיגית של האיגוד על הקאמבק, קליגר הטיל וטו, וכעת הוא מספר למה: "הכנתי לאיגוד רשימה של דרישות כדי שאוכל להיות שותף לקמפיין מוצלח, זאת בהתאם למה שראיתי בנבחרות אחרות, אבל האיגוד לא אישר הכול ובכל מקרה החלטתי מראש שאם לא יאשרו לי את כל הדברים שביקשתי, אני לא אחזור. בסופו של דבר השייט האולימפי הוא קורץ מאוד, הוא הכי מהנה לדעתי ואין כמו קמפיין אולימפי שלא משתווה לדעתי לשום דבר אחר, אבל החלטתי שלא לחזור".

ההחלטה של קליגר כאמור הרחיקה את ישראל מהאפשרות לפנטז על מדליה אולימפית בריו בדגם ה-470 שנמצא במעין משבר אחרי הפרישה שלו ושל ערן סלע. לינור: "אני לא רוצה להעביר ביקורת ואני לא נמצאת במקום הזה, אבל אני חושבת שנוצר בור אחרי שהצוותים הוותיקים פרשו. יש התקדמות מסוימת בענף ועובדה שעדיין יש סיכוי למדליה בגלישה". גידי: "אני לא כל כך מעורה במה שקורה בארץ, אבל למיטב הבנתי השקיעו בעבר בצמרת ולא בבסיס, מה שיצר פער בין הדורות, והיום מנסים לייצר בסיס רחב ולהסתכל קדימה לאולימפיאדות כדי לבנות הכול מההתחלה. כנראה שמה שיקרה זה שיוותרו על מדליות בריו כדי לייצר עתיד לשנים הקרובות. זו אסטרטגיה מסוימת שיכולה להצליח או להיכשל. יש כאלה שיאהבו את זה ויש כאלה שלא. אם תשאל את הנבחרת השבדית, הם משקיעים רק בצמרת".

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully