בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל הרחיק הערב (חמישי) את בלם מכבי תל אביב טל בן חיים משני משחקים בפועל ושניים על תנאי, בעקבות פגיעה בשחקן הפועל רעננה שניר שוקר במהלך המשחק בין הקבוצות ביום ראשון.
בן חיים תועד פוגע בשוקר ללא התערבות שופט המשחק, ארז פפיר. בתחילה ביקשה מכבי תל אביב לדחות את הדיון בעקבות ההתראה הקצרה שקיבלה עליו והסמיכות ליום הכיפורים, אך בקשתה נדחתה; הטיעון המרכזי שלה בדיון היה כי פפיר ראה את האירוע, ולכן העמדה לדין מהווה התערבות בשיקול דעתו, בניגוד למדיניות של תובע ההתאחדות ניר רשף.
ממכבי תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטה תקדימית ומסוכנת שמשמעותה כי כל החלטה של שופט במשחק נתונה לערעור בפני בית הדין המשמעתי ככל שהוא יחשוב ששופט המשחק שגה. בית הדין החליט להעניש את השחקן על אף העובדה שהוכח כי השופט התעלם מהעבירה ולא 'לא ראה אותה' כפי שטען תובע ההתאחדות, ובכך פתח פתח רחב לערעורים על פסיקות תוך כדי משחק. תקדים זה גרם למצב בו טלוויזיה, פרשנים ואוהדים יעמידו למבחן כל החלטה שיפוטית במהלך משחקים".
גורם בשורות האלופה אמר מיד לאחר קבלת ההחלטה כי תישקל פניה לבית הדין העליון אחרי המשחק מול מכבי חיפה כדי להמתיק את העונש הכבד.
בן חיים עצמו אמר במהלך הדיון: "זו פעם ראשונה שאני במעמד כזה של בית דין לכדורגל. אני משחק 15 שנים בבוגרים וזו פעם ראשונה שאני מואשם בפגיעה בשחקן ללא כדור. אני יכול להגיד שהשופט ראה את זה ואמר לנו להירגע וידבר איתי, לכן הוא כן ראה את האירוע הזה. באתי לקום מהר כי נפלתי על הגב, פגעתי בשחקן והתנצלתי, גם אחרי המשחק, והוא קיבל את ההתנצלות שלי. אין לי היסטוריה ובטח שבגיל 33 לא אתחיל עם הדברים האלו".
בפסק הדין הכירו הדיינים בכך שפפיר ראה את האירוע, בניגוד לטענתו של התובע רשף בדיון, אך קבעו, גם כן בניגוד לעמדת התובע, כי ניתן להתערב בהחלטות שקיבל השופט באופן מודע במהלך המשחק.
"עמדת השופט לאירוע הנדון אינה בגדר סוף פסוק במישור המשמעתי" כתבו הדיינים, "הקריטריון היחיד לזיכוי או הרשעה הוא מילוי מרכיבי העבירה כנקוב בתקנון המשמעת וקיומן של ראיות מספקות. אין התייחסותו של השופט לאירוע הנדרון אלא בגדר ראיה נוספת, ואין לראות בבחירתו להתעלם מדעת מאירוע במהלך משחק משום סוף פסוק במישור המשמעתי".
עו"ד יעל מרגלית, שייצגה את מכבי תל אביב בדיון, טענה כי רשף התערב בשיקול הדעת של השופטים, בניגוד להצהרותיו: "אנחנו לא יודעים מה השופטים ראו. ממידע שאנחנו קיבלנו מהתקשורת ומהשחקן, השופטים ראו והתעלמו לכן יש כאן חדירה של שיקול דעת השופטים. באנגליה, למשל, מצאנו שיש קריטריונים מתי אפשר להסתמך על צילומי הטלוויזיה, יש לנו מידע שידידי (רשף) קיבל ומידע שאנחנו יודעים. אם יש ספק שהשופט לא ראה, הוא לטובת הנאשם. שני שחקנים קפצו לכדור וזה חלק מהמשחק.
"מדוע במקרה שלנו הוחלט להעמיד לדין דווקא? יש לי פה מקרים יותר חמורים, אגרוף לשחקן, יריקה על שחקן, מקרים בארץ בהם לא הוחלט להעמיד לדין. לא יכולה להיות בחירה סלקטיבית, שבמקרה אחר לא ובמקרה שלנו כן".
הדיין לנדאו אמר: "אנחנו משתמשים בטלוויזיה כראייה כבר שנים רבות. נכון שלא נעשה סדר, אבל אנחנו משתדלים שלא להיכנס להחלטות שופט. לפי חודש זיכיתי שחקן בגלל צילומי טלוויזיה. האירוע בוטה, אפשר לראות את הבעיטה ואנחנו נשמע בהמשך את טענותיו של מר בן חיים".
רשף טען כי אין מדובר באכיפה בררנית: "ממידע שקיבלתי, השופטים לא ראו את האירוע. כפי שאמרתי, לא צריך להתערב בשיקול דעת השופט. פה אנחנו מדברים על אירוע שהוא לא חלק מהמשחק, לדעתי. במקרה הזה התייעצתי עם היועץ המשפטי של ההתאחדות (אפרים ברק), ומאחר ודו"ח השופט לא אומר דבר והמשחק צולם בטלוויזיה ועל פניו נראה שמדובר בעבירה ברורה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה. אם השופט היה רואה הוא היה מציין את זה בדו"ח. הסיבות האלו הביאו אותנו להגיש כתב אישום במקרה הזה".
בעבר עמדו שלושה שחקנים לדין על סמך צילומי הטלוויזיה: אייל ברקוביץ', שתפס במבושיו של איציק זוהר בשנות ה-90, יא יא פטי ממ.ס. אשדוד שירק על ולדימיר דבאלישוילי ממכבי חיפה וקרלוס גרסיה, שהואשם בהסתה לפיצוץ הדרבי בעונה שעברה.