האנדרדוג המושלם: על פתיחת העונה המפתיעה של ביליץ' בווסטהאם

בוידאו: ה-1:2 של ווסטהאם על מנצ'סטר סיטי

גם אם נגיד שפתיחת העונה של ווסטהאם בפרמיירליג מדהימה, יהיה זה אנדרסטייטמנט. הפטישים התחילו עם 0:2 על ארסנל באיצטדיון האמירויות, הניצחון הראשון במגרשם של התותחנים מאז 2007. זה כלום לעומת הניצחון הראשון באנפילד מאז 1963, כלומר יותר מחצי מאה, ועוד איזה ניצחון – 0:3 מפואר שהיה ההפסד הראשון של ברנדן רוג'רס העונה, והוריד את ליברפול לחלוטין מהפסים. האדומים לא ספגו עד שפגשו את ווסטהאם, וכך היה גם עם מנצ'סטר סיטי ששמרה על מאזן מושלם ושער נעול עד אתמול. ואז בא סלאבן ביליץ', פירק את הפייבוריטית לאליפות במחצית הראשונה, ושמר על 1:2 בעור שיניו אחרי ההפסקה כדי לרשום תשע נקודות מתשע במשחקי החוץ מול יריבות צמרת. אלה לא סתם הפתעות, זו סופר סנסציה.

מצד שני, הפטישים הודחו מהליגה האירופית, אליה העפילו בזכות כרטיס ביזארי בחסות הפייר פליי, עם הופעות מבישות, גם אם לעתים היה זה בהרכב משני. ווסטהאם "הצליחה" להפסיד במלטה לבירקירקארה, אותה עברה רק בפנדלים, ואז נכנעה לאסטרה ג'ורג'ו הרומנית. בשני המשחקים הביתיים הראשונים בליגה היא נכנעה ללסטר ולבורנמות', והדבר אפילו גרם לעיתונאים מסוימים להפיץ שמועות על מעמדו המעורער של המנג'ר. רק תוצאה אחת מתחילת העונה היתה הגיונית יחסית – ניצחון ביתי על ניוקאסל ביום שני האחרון.

כמעט מיותר להזכיר כי זה לא היה ההישג הראשון של ביליץ' מול סטיב מקלארן. הוא ניצח פעמיים את האנגלי עם נבחרת קרואטיה במוקדמות יורו 2008, כולל ה-2:3 המפורסם בוומבלי ממנו עדיין יש למנג'ר מגפייז סיוטים. לפני אליפות אירופה ההיא, הטורניר הראשון בחייו כמאמן, הכריז ביליץ': "אף פעם לא יעריכו אותנו כנבחרת גדולה, ולא נהיה נבחרת גדולה גם אם ננצח את אנגליה 10 פעמים, אבל אנחנו מרוצים מהמצב הזה. אנחנו בהחלט אוהבים להיות האנדרדוג".

וזוהי, בעצם, התמצית של ביליץ'. הוא אוהב להיות אנדרדוג. הוא פשוט מת על זה. במשך כל הקריירה כבלם קשוח וחסר פשרות הוא שיחק בקבוצות בסדר גודל בינוני, העפיל עם קרלסרואה לחצי גמר גביע אופ"א ב-1994, הפך ליקיר אוהדי ווסטהאם ואברטון, וחולל סנסציות במדי קרואטיה, איתה הגיע לרבע גמר יורו 96' וחצי גמר מונדיאל 98'. יש לו אופי של אנרכיסט, הוא הקים להקת רוק משלו, ניגן על גגות ספליט ואהב ללכת נגד הזרם. המנטליות של אנדרדוג תפורה עליו, ויכולתו להחדיר בשחקניו מוטיבציה ואמונה לפני מפגשים עם יריבות עדיפות פשוט פנומנלית. זה עובד פחות טוב נגד יריבות נחותות, והתוצאות מראות זאת פעם אחר פעם.

קחו, למשל, את יורו 2008. קרואטיה הגיעה על תקן אנדרדוג, ניצחה את כל משחקיה בשלב הבתים כולל 1:2 ענק על גרמניה, ואז, כאשר נחשבה לפייבוריטית בעצמה ברבע הגמר מול טורקיה זה נגמר בשער שיוויון בזמן הפציעות של ההארכה והפסד בפנדלים. כאשר, לשם שינוי, הקרואטים נתפסו כעדיפים על אנגליה במוקדמות מונדיאל 2010, תיאו וולקוט הבקיע שלושער בזאגרב בדרך ל-1:4. ביליץ' לא הצליח לנצח אז את אוקראינה פעמיים ולא העפיל לגביע העולם, אבל ביורו 2012 היתה נבחרתו נהדרת מול איטליה וספרד, שהגיעו בסופו של דבר עד הגמר, ורק חוסר מזל הביא להדחתה בשלב הבתים.

אנדרדוג כמו ביליץ' לא מתאים בהגדרה לקבוצות עם ציפיות מוגזמות. הוא בחר להתחיל את דרכו כמאמן קבוצות בלוקומוטיב מוסקבה ב-2012, פתח ברגל ימין, גרם לאשליות על מאבק האליפות והתרסק למקום התשיעי. גם הגישה הפתוחה שלו ביחסיו עם השחקנים, תוך אמון מוחלט שהוא נותן בהם, לא התאימה למנטליות הרוסית. השחקנים איבדו את המשמעת, והגדיל לעשות הקשר דניס גלושאקוב, שאמר אחרי פיטוריו של הקרואטי: "ביליץ' הוא המאמן החלש ביותר איתו עבדתי". על כך הגיב ביליץ' בכנות: "זה לא מזיז לי ולא מפתיע אותי. יש שני סוגי אנשים – אלה שלוקחים אחריות, ואלה שמעבירים אותה לאחרים. גלושאקוב שייך לקבוצה השניה".

ביליץ' דווקא שייך לקבוצה הראשונה. הוא מאוהב במקצוע, עובד מסביב לשעון, ומשקיע רבות ביצירת קשרים אישיים טובים עם השחקנים, המנהלים, האוהדים והתקשורת. הוא נוהג להזמין את אנשי התקשורת לשיחות מעמיקות בפאבים, על כוס בירה, והופך אותם לחבריו. הכריזמה שלו לא יודעת גבול, והוא משתמש בה גם כדי לזכות באמון השחקנים. ביליץ' למד מהארי רדנאפ, עליו אמר: "הוא אהב לקחת סיכונים ולתת חופש פעולה לכישרונות". כך הוא עושה בעצמו. את לוקה מודריץ' הצעיר הוא טיפח בנבחרת באומרו: "יש שחקנים מפורסמים ממך, אבל מבחינתי אתה הטוב ביותר".

הלהט וההתמסרות הפכו את ביליץ' ליקיר אוהדי בשיקטאש בשתי העונות האחרונות, גם אם השאיפות לזכות באליפות לא התממשו. ואולם, במשחקי הדרבי מול שתי האימפריות הנוספות של איסטנבול, גלאטסראיי ופנרבחצ'ה, נקט הקרואטי בגישה של אנדרדוג שלא תאמה את ציפיות, וספג על כך ביקורת נוקבת, במיוחד לאור העובדה כי לא ניצח באף אחד מהם, והפסיד בכולם בעונה שעברה. חוסר היציבות פגע בנשרים שסיימו פעמיים במקום השלישי, ואת התוצאות הטובות ביותר השיג ביליץ' כאשר באמת היה אנדרדוג – בזירה האירופית.

עם דמבה בה הסנגלי בחוד ההתקפה, בשיקטאש לא היתה רחוקה מלהדיח את ארסנל במוקדמות ליגת האלופות לפני שנה. כאשר נשרה לליגה האירופית, היא כיסחה את טוטנהאם בשלב הבתים, ואז גברה על ליברפול בפנדלים, אחרי הצגה כבירה בגומלין בטורקיה. מאידך, בשלב הבתים סיים ביליץ' פעמיים בתיקו עם אסטראס טריפוליס היוונית, וכאשר בשיקטאש נחשבה לפייבוריטית בשמינית הגמר מול ברוז' היא הפסידה פעמיים. הפיאסקו היה גדול במיוחד בגומלין, כאשר הנשרים עלו ליתרון במחצית, וספגו שלישיה במתפרצות אחרי ההפסקה.

לאור הנתונים האלה, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את ההצלחה המסחררת מול יריבות אנגליות בחייו של ביליץ', קל לומר שהמשרה בווסטהאם פשוט תפורה עליו. הנה לכם קבוצה עם מנטליות של אנדרדוג ומסורת עתיקה של כדורגל משוחרר והרפתקני. האוהדים מאסו בסם אלרדייס המשעמם והשמרן למרות שהתוצאות בתקופתו היו סבירות יחסית. הם רצו משהו חדש – יותר מלהיב, יותר אטרקטיבי ופחות צפוי. ההנהלה ניסתה להחתים מאמנים בעלי שם עולמי וחלמה על יורגן קלופ, קרלו אנצ'לוטי, אונאי אמרי, מרסלו ביילסה ומיכאל לאודרופ. באופן לא מפתיע, השאיפות לא התממשו. ביליץ' לא היה בראש הרשימה, אבל הוא הפתרון האולטימטיבי.

היו"ר דייויד גולד נשמע מאושר. "יקח לסלאבן קצת זמן למצוא את האיזון הנכון. בתקופה הקצרה שהוא עובד אצלנו אני מרוצה ממנו מאוד. אני אוהב את התשוקה שלו למשחק, הוא חי ונושם כדורגל, וגם איש שיחה מרתק", הוא אמר לפני שבועיים. הוא היה מוכן לניצחון במנצ'סטר אתמול, כי המאמן לא הסתיר את כוונותיו. "אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי שיהיה לנו סיכוי. יש לנו הרבה כבוד לסיטי, והיא פייבוריטית, אבל אני מצפה שיהיה לנו משחק טוב, ובמקרה כזה יהיו גם הזדמנויות". אחרי שריקת הסיום, היה הקרואטי הוגן מספיק כדי להודות שהמובילה היתה ראויה להשוות, אך הדגיש גם את רוח הלחימה של שחקניו. הוא משבח אותם ללא הפסקה. "דימיטרי פאייה יכול לשחק ברמה של דויד סילבה", אמר ביליץ'. פאייה באמת מראה זאת.

ואולם, הבעיה מול יריבות שקולות ונחותות לא צפויה להיפתר בקרוב. ווסטהאם בנויה על מתפרצות מהירות, וההגנה שלה לא עומדת בלחץ אם הקבוצה לא מסתגרת בבונקר. לכן לא כדאי להתרשם מהמקום השני אותו תופסים הפטישים, וגם לא ממאזן ההתקפה הטוב בליגה. כדי שביליץ' יעשה את העבודה בשקט תעשייתי ויתקן את הליקויים, חשוב לו מאוד להמשיך להיות אנדרדוג. אם האוהדים והפרשנים יפנימו זאת, תמשיך ווסטהאם להיות הלהיט של הליגה. וכן, יש פה סתירה לוגית. היא תלווה את הקבוצה כל עוד הקרואטי עומד על הקווים.