הפעם האחרונה שמאמן ישראלי הוביל נבחרת זרה להצלחה באליפות ביניבשתית היה זה דיוויד בלאט עם נבחרת רוסיה. מולי קצורין ופיני גרשון לא רשמו הצלחות גדולות עם פולין ובולגריה, ובשעה שארז אדלשטיין מרים את נבחרת ישראל בחזרה לקדמת הבמה האירופית, עושה ננו גינזבורג עבודה מצוינת עם נבחרת צ'כיה, כשבדיוק כמו ישראל היה רחוק ניצחון במשחק הסיום של שלב הבתים מהמקום הראשון בבית ד'. ההפסד לליטא עלה לו במפגש עם נבחרת קרואטיה החזקה ברבע הגמר (ראשון, 13:00), במקום עם גאורגיה.
"לא יודע אם המשחק היה לי ביד. האם אני מאוכזב? הכל יכול להיות באליפות הזאת, הסתכלתי על הסגל של גיאורגיה, סגל חבל על הזמן. הם ניצחו את קרואטיה, ימים יגידו אם היה כדאי לשחק נגד גאורגיה או קרואטיה", מספר גינזבורג בראיון לוואלה ספורט על הפספוס בהפסד לליטא בהארכה, מעט אחרי אימון הבכורה של הנבחרת הצ'כית באולם הענק בליל. המאמן הישראלי, שהביא עמו את מאמן הכושר רוני גוטליב לו הוא חולק שבחים רבים, מתאר את הסיטואציה כעת: "בצ'כיה אנשים מופתעים ושמחים מההישגים. מתברר שאנחנו משחקים טוב, ברוב המשחקים אנחנו משחקים טוב ועמדנו יפה מול הנבחרות הגדולות, הן יותר עמוקות מאיתנו, אבל הפערים מצטמצמים באירופה. חוץ מסרביה, יוון ועוד מדינה או שתיים, אפשר לנצח, זה לא כמו פעם. בסך הכל, אם היית אומר לי בתחילת האליפות שאני הולך להיאבק עם ליטא על מקום ראשון בבית, כנראה שהייתי אומר לך שנפלת".
ארז אדלשטיין הודה שזה יהיה ההישג הכי גדול בקריירת האימון שלו עד כה. אתה גם מרגיש ככה?
"עד עכשיו אני לא יוצא מהכלים, עלינו שלב ואנחנו משחקים טוב. עשיתי כמה הישגים באירופה, אבל אם ננצח את קרואטיה ונביא את צ'כיה לרבע הגמר, זה יהיה ההישג הכי גדול שלי עד עכשיו".
בדיוק כמו ישראל, צ'כיה לא שכנעה במשחקי ההכנה, והציפיות ממנה היו, במקרה הטוב, לעבור סיבוב. בפועל, הנבחרת של גינזבורג החלה את האליפות בסערה עם ניצחון ענק על אסטוניה החלשה ומשם צברה ביטחון. "התקשורת בארץ עושה יותר מדי ממשחקי ההכנה", מסביר המאמן. "אני לא הייתי בלחץ כי ראיתי מצב נתון - השחקנים הבכירים שלי לא היו בחלק מההכנה. תומאס סטורנסקי התייצב יום לפני משחק האימון הראשון, יאן וסלי ובלייק שליב לא היו בכלל בשני המשחקים הראשונים, והגיעו יום לפני המשחק השלישי, ופומפרלה שהוא שחקן מאוד חשוב לא היה בחמישה משחקים הראשונים, אז ידעתי שזה ייקח זמן. התפללתי ואמרתי שאני מקווה שזה יתפוס בזמן. זה לא קל להכין נבחרת לאליפות, אתה בא וצריך להוכיח. השחקנים הרגישו שאנחנו משתפרים כל הזמן. השחקנים עצמם לא טיפשים וראו שיש תהליך שנבנה, כי יש שחקנים חסרים. לא הייתי בלחץ, אבל בגדול המטרות היו לעבור סיבוב, אולי נצליח לעלות, לא יותר מזה. אם לא היינו עולים, זה לא היה כישלון גדול".
ההצלחה הצ'כית גרמה לכך שגם באתרי הספורט במדינה, שם אין אפילו אזור המוקדש לכדורסל, חלקו כבוד גדול מאוד לנבחרת שזכתה לכותרות ראשיות, כשהמאמן אפילו זכה לכתבות פרופיל. בצ'כיה מזכירים ציטוטים של גינזבורג מהימים שמונה לתפקיד, אז דיבר על אפשרות להגיע לאולימפיאדה בריו. "בשנים האחרונות צ'כיה הצליחה בערך כמו ישראל, באליפות הקודמת היו לה יותר ניצחונות. יש פתאום שחקני יורוליג ו-NBA מצ'כיה. הכדורסל זה ענף ספורט שלישי פה אחרי ההוקי והכדורגל. אנשים פה מאוד לאומניים, וברגע שהנבחרת משחקת יש אחוזי צפייה גבוהים והאתרים עוקבים. הניצחונות והצורה שהנבחרת משחקת תיתן דחיפה לכדורסל בצ'כיה, הרבה ילדים משחקים כדורסל, אבל אני מאמין שזה ייתן עוד דחיפה".
הסגל של גינזבורג כולל בעיקר שני כוכבים - יאן וסלי מפנרבחצ'ה/אולקר, הבחירה השישית לשעבר בדראפט שעבר קדנציה לא מרשימה ב-NBA, ותומאס סטורנסקי מברצלונה עליו מופעלים לחצים להצטרף לוושינגטון שבחרה בו בדראפט 2012. מעבר לשניים הללו, הצ'כים מחזיקים בסגל ותיק עם שמות מוכרים כמו יירי וולש, פטר בנדה ולובוש בארטון, אך העומק הצ'כי, גם באליפות הזאת וגם בשנים הבאות, כמעט ולא קיים.
"נבחרת העתודה של צ'כיה סיימו במקום השישי באירופה, וכשהם היו בקדטים הם היו סגני אלופי אירופה", מספר המאמן ששימש בשנתיים האחרונות גם כמנהל המקצועי של הנבחרות הצ'כיות הצעירות. "זו הבעיה בכדורסל הצ'כי, יש לנו שני שחקנים נהדרים ועוד חמישה שחקנים טובים, אבל זאת הבעיה, אם נפצע סטורנסקי או שהוא לא משחק טוב, אז זה לא כמו בישראל שיש יוגב, גל ויותם, אין הרבה אופציות בכל עמדה. כשהחבר'ה המבוגרים יפרשו, יירי וולש, בארטון ופטר בנדה, ייווצר חלל, ואני מקווה שהצעירים ייכנסו. לרוחב אין מספיק שחקנים. סטורנסקי ו-וסלי הם ברמה גבוהה, אבל הבעיה של צ'כיה היא שכשאנחנו מגיעים לשחקן השמיני או התשיעי אנחנו נופלים".
עד כמה הבאז שיש סביב תומאס סטורנסקי מוצדק?
"סטורנסקי, אין דברים כאלה, שחקן שיגיע רחוק. בחור שלא משנה כל ההצלחות שלו, עובד בכל אימון כמו מטורף. התשוקה שלו למשחק... ב-9 בבוקר הוא מתחיל להטביע. הוא תחרותי בצורה מדהימה, לא מייצרים היום מהזן הזה. הוא כל הזמן בקו התקדמות. וושינגטון רוצים אותו מאוד לעונה הבאה, והם נמצאים פה ויש לו חוזה שם, ויצטרכו לשלם לו הרבה כסף. הוא הגיע לברצלונה בשביל העתיד והוא לא סתם הפך לרכז הראשון. זה שחקן שאני מסיר בפניו את הכובע, מוסר העבודה שלו מדהים. יש חבר'ה בגיל שלו שברגע שהם מקבלים כסף גדול מתחילים לבלף, אין אצלו את זה. הוא צועק על המבוגרים שלא מתאמצים, הוא יגיע רחוק".
גינזבורג (52) נחשב לשם גדול בצ'כיה, אחרי שזכה בכל תואר אפשרי בשבע שנים כעוזר ומאמן ראשי בנימבורק. למרות זאת, ההרגשה היא שהוא לא זוכה לקרדיט על הישגים גדולים כפי שזוכים מאמנים אחרים. "אם למישהו אולי זה מפריע זה לאשתי", הוא אומר בחיוך, "אני מקבל פידבקים מהארץ, אבל אני מעריך שאם נעשה רבע גמר, זה יעשה באז גדול. אני לא מתעסק בזה. אין לי יותר מדי יחסי ציבור בשביל זה. תמיד טוב שמדברים עליך בארץ שלך, ושמזכירים אותך. אנחנו בישראל חושבים שהמצאנו את הכדורגל והכדורסל, אבל אנחנו בסך הכל מדינה בסדר באירופה, לא יותר מזה. המטרה היא להצליח באירופה. כשמגיעים לשאלה הזאת, אף פעם אין לי תשובה. זה יהיה ההישג הכי גדול שלי, אין ספק, גם ההישג של הכדורסל הצ'כי, ואני מאמין שגם בארץ יידעו להעריך".
לפני מספר חודשים חזר לאמן את נימבורק, ולמרות ההצלחה הגדולה, עדיין לא ידוע האם ימשיך בנבחרת הצ'כית, כשהוא בעצמו לא בטוח האם ירצה בכך. "זה לא על השולחן כרגע, כולם מתרכזים באליפות, אחרי זה נראה. לאמן קבוצה ונבחרת, זה לא פשוט. אני רואה את זה וחווה את זה בקיץ הזה, זה פוגע בהכנות של הקבוצה. אני רוצה לחשוב אם אני הולך על הדבר הזה שוב, אני עובר פה חוויה אדירה להיות באליפות אירופה, והעתיד? נתרכז בנימבורק, ונראה מה הלאה".
באיזה תחושה אתם מגיעים למשחק נגד קרואטיה?
"מאמינים, יודעים שאנחנו אנדרדוג ושבאליפות הקודמת קיבלנו מהם 20 הפרש, אבל השחקנים מאמינים כי אנחנו עומדים מול היריבות האלה. סטורנסקי ו-וסלי הם שחקני יורוליג, והחבר'ה האחרים מנוסים ושיחקו ביורוקאפ. זה ברור שבקרואטיה יש כישרון בלתי נגמר, אבל האנשים מאמינים. בערב נתון, הכל יכול להיות. אם היינו מול סרביה, היינו יכולים להאמין מהיום ועד מחר, לא היה עוזר כלום, קרואטיה אפשר. אני מאמין, והשחקנים מאמינים".
מאמן נבחרת צ'כיה לא עוקב מקרוב אחרי ההצלחה של נבחרת ישראל, למרות ששמר על קשר עם ארז אדלשטיין לאורך כל ההכנה, ולדעתו התוצאות הישראליות עד כה הן הצלחה גדולה. "ישראל וצ'כיה הן לא מהאריות של אירופה. ישראל ניצחה יריבות שהיא יכלה גם להפסיד להן, וזה הישג יפה מאוד. לא יצא לי לראות את ישראל כי אני עסוק בבית שלי, אני עוקב פה ושם. צ'כיה וישראל אלה קבוצות ששוות מקומות 12 עד 20 באירופה. להיות ב-16 האחרונות זה הישג. זה לא בשמיים לעשות עוד צעד, גם לישראל וגם לצ'כיה".
איך אתה רואה את יחסי הכוחות של ישראל נגד איטליה, יש סיכוי אמיתי לישראל לנצח?
"ראיתי את האיטלקים, יצא לי לראות אותם בהכנה, הם לא בשמיים. משחקים מאוד אנוכי ועל יכולת אישית בעיקר, ככה זה נראה. זאת הגרלה לא רעה לישראל, ברור שעדיפה על ספרד, שגם הם כבר לא אותו דבר. אם ישראל תנצח זה הישג אדיר, ואם לא, זה גם בסדר. איטליה פייבוריטים, אבל ישראל יכולה לנצח, בטח. כשאנחנו הישראלים מנצחים קבוצה, ישר אנחנו חושבים מה לא בסדר איתה. אבל זאת אליפות אירופה, זה יהיה הישג אדיר אם ינצחו, ואם לא, זה גם יהיה הישג יפה".
