30 בספטמבר 2013. צ'לסי נחתה בבוקרשט הגשומה ומצב הרוח היה בהתאם למזג האוויר. אם לא מספיק ההפסד לבאזל במחזור הראשון של שלב הבתים בליגת האלופות והתיקו מול טוטנהאם בליגה, הבלוז נתקלו ברומניה בכר דשא ספוג מים וז'וזה מוריניו היה גם כך עצבני לקראת המשחק מול סטיאווה. ואז הגיעה השאלה על קווין דה בראונה במסיבת העיתונאים.
"זה פנטסטי, כי אף אחד לא שואל אותי על חואן מאטה", השיב מוריניו הנרגן כאשר התבקש להתייחס להשארתו של הקשר הבלגי מחוץ לסגל, כשברקע שמועות על הורדתו לקבוצת המילואים. "דיברתם שלושה שבועות על מאטה ועכשיו אתם שואלים על קווין. אתם מתרשמים מהשחקנים שלא משחקים. הוא לא בסגל. רק 11 עולים ואני מחליט על פי מה שהם עושים על המגרש ובאימונים. לא אהבתי את המשחק של קווין נגד סווינדון בגביע הליגה ולא את הצורה בה התאמן. אבל אתם שואלים על שחקנים שלא נמצאים בסגל. תודה לכם", נפרד המאמן, ונטש את פרנק למפארד לבדו במסיבת העיתונאים.
מוריניו נשאל על דה בראונה, משיב ונוטש
מוריניו היה האיש שיצא, אבל האקט הזה הראה לדה בראונה את הדרך החוצה מצ'לסי. הקשר הבלגי נפגע ("זה לא אני, ההערות שלו יצרו לי תדמית שגויה") ולאחר זמן מסוים פנה למאמנו וביקש לעזוב. וולפסבורג קלטה ונהנתה.
פחות משנתיים אחרי הפרידה, דה בראונה חוזר לפרמיירליג ככוכב בקנה מידה אירופי וכאחת ההעברות הגדולות של הקיץ (הבונוסים בעסקת אנתוני מרסיאל יורידו אותו למקום השני), בקאמבק מהיר שנועד בעיקר כדי לבצע תיקון. הבלגי רוצה לשנות את התווית שהדביק לו מוריניו באנגליה, להוכיח לאוהדי צ'לסי שהמאמן טעה לגביו ולהראות לכולם שהוא מסוגל לעשות בפרמיירליג את מה שעשה בבונדסליגה. ומבחינתו, אין קרקע מתאימה יותר לתיקון הזה מאשר אצל "אויבי מוריניו" נוספים כמו צ'יקי בגירסטיין ומנואל פלגריני במנצ'סטר סיטי. המטרה: אליפות על הראש של המיוחד.
בדצמבר 2013 נקראו בזה אחר זה שחקני החלק הקדמי של צ'לסי למשרדו של מוריניו. דה בראונה היה אחד מהם. "הוא עבר איתנו על הסטטיסטיקות - הבישולים, השערים, הכדרורים, אחוזי הדיוק במסירות. הוא רצה להמחיש לי שאני לא ברמה של כל השאר", סיפר הבלגי, שקיבל ממוריניו 132 דקות ליגה בצ'לסי, שותף עוד שלוש פעמים בליגת האלופות והשלים 90 דקות רק בגביע הליגה, באותו משחק נגד סווינדון שהצליח להרתיח את מאמנו. "מצטער, אבל זה פשוט לא הגיוני, הרי שיחקתי פחות מכל היתר. בקושי שותפתי, אז אני לא חושב שנכשלתי שם".
עיקר התסכול של דה בראונה נבע מהתגובות הפומביות של מוריניו, שיצר לקשר שהגיע מגנט שם של ילד כעוס שלא אוהב להתאמן. "רציתי להשאיר אותו, אבל הוא הרגיש שלא מתאים לו להתחרות על מקום בהרכב. הוא היה זה זקוק לקבוצה שתאפשר לו לשחק בכל משחק. הוא אחד כזה שצריך לדעת שהוא חשוב". אז בינואר 2014 נמכר דה בראונה לוולפסבורג, שנתנה לו מהרגע הראשון להרגיש חשוב.
אם חצי העונה הראשונה שימשה כזמן התאקלמות שכלל גם שלושה שערים ושישה בישולים, העונה המלאה כבר הייתה מפגן כוח אמיתי. דה בראונה קיבל את המפתחות כאיש היצירתי בקישור הקדמי וסחף את הזאבים לעונה פנטסטית בליגה (10 שערים ו-21 בישולים בדרך לסגנות וכרטיס אוטומטי לליגת האלופות), באירופה (חמישה שערים וחמישה בישולים עד לרבע גמר הליגה האירופית) ובגביע (שער אחד ושני בישולים, כולל לשוויון בגמר מול באיירן, בדרך להנפה היסטורית). העובדה כי קבע שיא אסיסטים בבונדסליגה, כולל שישה משחקי ליגה עם יותר מבישול אחד, והיה כל כך דומיננטי במדי וולפסבורג, זיכתה אותו בפרס שחקן העונה בגרמניה. אחרי התואר האישי, המעבר לאחת הגדולות של היבשת היה רק שאלה של זמן.
לוולפסבורג, למי שתהה, לא חסר כסף. סגנית אלופת גרמניה הייתה מוכנה להפוך את דה בראונה למשתכר הבכיר בכדורגל הגרמני, אבל הוא רצה משהו שבמועדון אליו השתייך לא יכולים היו להציע לו. הוא רצה אנגליה. נשקלה אופציה שימשיך בוולפסבורג ויימכר בסוף העונה הקרובה לבאיירן מינכן. גם פריס סן ז'רמן ניסתה לחזור לתמונה ברגע האחרון. אולם, מנצ'סטר סיטי הייתה העקשנית והנחרצת מכולן. ובעיקר, היא הייתה היחידה שלא עשתה חשבון לכסף. התוצאה: השחקן שצ'לסי מכרה ב-21.5 מיליון יורו בינואר 2014, חוזר לפרמיירליג בחלוף 17 חודשים תמורת סכום של 75 מיליון יורו. מכירת שיא בבונדסליגה, הרכש היקר בתולדות הסיטיזנס.
דה בראונה קיבל חוזה לשש שנים, במסגרתו ירוויח שכר עתק של כ-200 אלף ליש"ט לשבוע. הכסף עשה את ההבדל. "החלק הכי טובה בעסקה הזו - שוולפסבורג קיבלה כל כך הרבה כסף עליי", אמר הבלגי לרשת הגרמנית "ספורט1" לאחר החתימה. "עד לאחרונה רציתי להישאר, אבל מנצ'סטר סיטי הייתה עקשנית. אם אתה מקבל את ההזדמנות וכל כך הרבה כסף מושקע בך, אתה צריך להגיד תודה. זו הייתה התקופה הקשה בחיי, ההתמודדות עם התקשורת... כל יום נשאלו אותן שאלות. לא חשבתי שאעזוב כל כך מהר, אבל לפעמים צריך לקחת סיכונים. אני גאה במה שכבר השגתי ורוצה להצליח עוד יותר".
אלא שוולפסבורג, כאמור, לא באמת רצתה את הכסף. "הייתי מעדיף להשאיר אותו ולא לקבל את הכסף", הודה המנהל הספורטיבי קלאוס אלופס. "אבל היום כסף זה שם המשחק. הרי קווין העפיל איתנו לליגת האלופות, היה שחקן מפתח ועשה את ההתקדמות. בצ'לסי הוא לא היה כזה טוב, ואני מכיר את הסיפור כי אני זה שלקח אותו לוורדר ברמן בהשאלה לפני שלוש שנים ואז לוולפסבורג. זו בעיה. פרט לבאיירן מינכן, יהיה קשה לקבוצות גרמניות להתחרות עם הפרמיירליג בעתיד. אפילו המדורגת אחרונה בפרמיירליג מקבלת יותר כסף מזכויות שידור מאשר באיירן מינכן".
העסקה הזו לימדה על מאזן הכוחות בין הפרמיירליג לבונדסליגה, ולא רק בפן הכלכלי. רומלו לוקאקו, שקיווה לאיזו הצעה בדקה האחרונה שתשדרג גם אותו לאחת הגדולות באנגליה, התראיין השבוע לתקשורת הבלגית ואמר: "אני לא עברתי קבוצה, אבל זה לא ממש מטריד אותי. אני שמח במיוחד עבור חברי קווין. לא רק בגלל שנראה אחד את השני יותר, אלא בזכות העובדה שעכשיו הוא יוכל להראות לכל העולם מה הוא מסוגל לעשות". הבנתם? מבחינת ראשי הקבוצות זה הכסף, עבור השחקנים זו החשיפה. על פי תיאוריית לוקאקו, התצוגות של חברו בוולפסבורג היו לעיני הגרמנים בלבד; עכשיו זו הזדמנות לתת שואו לעיני העולם כולו.
כיצד אמור להשתלב דה בראונה בקבוצה עמוסת הכישרון של פלגריני? העמדות שהוא אהב בוולפסבורג - זו בכנף השמאלית וזו מאחורי החלוץ - תפוסות חזק על ידי ראחים סטרלינג ודויד סילבה, בהתאמה. והספרדי הוא השחקן שנוגע הכי הרבה פעמים בכדור. לא רק במנצ'סטר סיטי, אלא בליגה האנגלית כולה. לפיכך, הקורבן האידיאלי נראה חסוס נבאס, שיפנה ככל הנראה את העמדה בצד ימין. דה בראונה מכיר את התפקיד, אבל יצטרך לתת תוצרת מהירה עם פחות נגיעות בכדור ותחת לחץ גדול יותר. גם בגלל סגנון המשחק בליגה, אך בעיקר בגלל תג המחיר.
"אל תתמקדו בסכומים", ביקש הקפטן וינסנט קומפני מהתקשורת בממלכה, לפני שהפליג בשבחים לבן ארצו. "אם שחקן יכול לשפר את הסגל עוד קצת, הערך שלו בלתי ניתן לשיעור. קווין הוא כישרון אדיר. הוא רשם כל כך הרבה שערים ובישולים. לא משנה איך הולך לו במשחק, הוא תמיד יהיה חתום על מהלכים משמעותיים. יש בו משהו מיוחד, הוא בהחלט שחקן "משנה-משחק". הוא היה השחקן הטוב בגרמניה, וכולם יודעים כמה כוכבים משחקים בבונדסליגה. והוא גם הבחור הכי אנגלי בנבחרת בלגיה, עם שורשים אנגליים. אם הייתם מגלים אותו מוקדם יותר, הוא יכול היה לשחק בנבחרת אנגליה".
פרט לעמדה של נבאס, יכול להיות שפלגריני ינסה את דה בראונה לפרקים גם בתפקיד אחורי יותר, אולי במשבצת של יאיא טורה המתבגר. גם העמדה הזו לא זרה לרכש מוולפסבורג, שיוכל לצאת ממנה קדימה כחלק מהגל השני ולנווט את העניינים בעזרת ראיית המשחק המשובחת שלו. מה שבטוח, זה יהיה אחרת. "אצלנו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, יש לו חופש מוחלט", הסביר הבלם נאלדו כאשר וולפסבורג עוד ניסתה להשאיר את דה בראונה אצלה. "אני לא יודע אם הוא יקבל את זה במקום אחר".
חופש מוחלט לא יהיה לו בסיטי, אם כי הסגנון של פלגריני הרבה יותר מתאים לו מאשר התובענות הטקטית של מוריניו. סרחיו אגוארו הוא הכוכב ודויד סילבה הוא, לפחות כרגע, האיש שמנהל את העניינים בחלק הקדמי. דה בראונה יצטרך לספק מספרים כדי להגיע לרמה שלהם, ויצטרך לעשות את זה מהר. זו הזדמנות שנייה בפרמיירליג, ולא בטוח שתהיה שלישית. כמו שלמד על בשרו בצ'לסי, גם במנצ'סטר סיטי אין זמן. התמורה צריכה להיות מיידית, אחרת בעוד שנה יוכל לחזות מהצד בכוכב החם הבא שמוצג במועדון. אולי על המשבצת שלו. והוא לא רוצה לאפשר למוריניו להיות זה שצוחק אחרון.
