וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חוד החנית של העסקאות ההזויות: חוסר ההיגיון בעסקת אנתוני מרסיאל

1.9.2015 / 8:00

היהלום של מונאקו הוא פוטנציאל גדול, אבל בהחלט לא כזה ששווה 80 מיליון יורו, ולא פותר את מצוקת החלוצים של מנצ'סטר יונייטד. הבלוג של יוכין על ההשוואות המוקדמות מדי לתיירי הנרי והקשיים שמחכים לו בפרמיירליג

אימג'בנק GettyImages

"אולי תהיה הפתעה. אני לא מודאג בקשר לעמדת החלוץ המרכזי", אמר לואי ואן חאל באמצע יולי. כעבור חודש וחצי, ההפתעה אכן הגיעה. הכי לא צפויה שאפשר לדמיין – מנצ'סטר יונייטד הפכה את אנתוני מרסיאל בן ה-19 לשחקן הצעיר היקר ביותר בתולדות הכדורגל. הסכום הראשוני שישלמו השדים האדומים למונאקו יעמוד על 50 מיליון יורו, ולפי הדיווחים הוא צפוי להגיע אפילו ל-80 מיליון. אם לוקחים בחשבון שארסנל קיבלה את אלכסיס סאנצ'ס מברצלונה תמורת 42 מיליון יורו בלבד, זוהי בהחלט הפתעה. בכל ההיסטוריה של העסקאות המשונות שבוצעו ביום האחרון של חלון ההעברו, זו עשויה להיות ההזויה והמטורפת ביותר.

"תיירי הנרי הוא החלוץ הטוב בעולם, ואני לומד ממנו – כיצד הוא מטפל בכדור, כיצד הוא רץ, כיצד הוא מנצל את השטחים הפנויים", אמר בזמנו כוכב צרפתי חדש במנצ'סטר יונייטד שהוגדר כיורשו האולטימטיבי של כוכב ארסנל. קראו לו דויד בליון, הוא הגיע עם ציפיות גבוהות ב-2003 ועזב כעבור שנתיים. ב-2009 נחת באולד טראפורד צרפתי נוסף שהעריץ את הנרי וחלם לחקות אותו – גבריאל אוברטאן. שנתיים חלפו, והוא עבר לניוקאסל אחרי שמצא את הרשת פעם אחת במשך כל אותה תקופה. לאור ההתנסויות האלה, הכינוי "הנרי החדש" לא בדיוק גורם לאוהדי יונייטד לאבד את העשתונות מרוב אושר. במידה ותהיתם, בליון ואוברטאן עלו בצוותא 5 מיליון ליש"ט. מרסיאל לבדו עלה 36 עד 58 מיליון ליש"ט.

גבריאל אוברטן, מנצ'סטר יונייטד. רויטרס
"הנרי החדש" הוא לא כינוי מבטיח לאוהדי יונייטד. גבריאל אוברטאן/רויטרס

בכורה מול קרית שמונה

במקרה של מרסיאל, ההשוואות להנרי לא לחלוטין חסרות בסיס. הן טבעיות לגמרי, לא רק כי השניים פרצו לראשונה במונאקו, אלא גם כי הם נולדו כמעט באותה עיירה בפרבריה הדרומיים של פריס, והחלו את דרכם באותו מועדון, לס אוליס. הנרי עזב אותו כשהיה בן 12, מרסיאל שיחק בו עד גיל 14, אז אותר על ידי הסקאוטים של ליון, קבוצתו האהובה בצרפת. האהדה הזו היתה טבעית, כי הרי ליון היתה האלופה הנצחית בעשור הקודם, וילדים צרפתים רבים מאוד חלמו לשחק בה.

לרוע מזלה, מצבה הכלכלי של ליון השתנה באופן מהותי מאז שנות הזוהר, ולפני שנתיים היא נקלעה למשבר שאילץ את הנשיא ז'אן מישל אולאס למכור כדי לשרוד. לפיכך הוא קיבל, בלב כבד, את ההצעה של מונאקו לשלם 5 מיליון יורו תמורת מרסיאל בן ה-17, ועורר את זעמם של האוהדים. הנער נחשב לאחד הכישרונות המבטיחים שצמחו באקדמיה, והופצה אפילו עצומה אינטרנטית שצברה אלפי חתימות והועברה הישר לאולאס. "האם מכירת התקווה הגדולה ביותר של המועדון תשכנע את האוהדים במדיניות קידום הצעירים?" תהו האוהדים הכועסים.

כדי להרגיע אותם, נכנס הנשיא לדיונים בטוויטר בכבודו ובעצמו. "על סמך מה אתם קובעים שהוא השחקן הכי טוב שלנו? הוא לא שיחק מספיק כדי שנדע זאת", הוא הצהיר קבל עם ועדה. ובאמת, מרסיאל שותף בקבוצה הבוגרת למשך דקות ספורות בעונת 2012/13. 10 הראשונות שבהן, אגב, היו מול עירוני קרית שמונה בליגה האירופית. בנוסף, ליון לא מכרה את כוכביה העולים הנוספים, אשר גם להם היה ביקוש לא מבוטל. אלכסנדר לקאזט, נביל פקיר וחבריהם נותרו בסגל, התלכדו לקבוצה מבריקה וסיימו במקום השני אשתקד. במבט לאחור, סביר להניח שאולאס לא מרגיש פספוס גדול.

עוד באותו נושא

בגלל איחור של דקה: דה חאה נשאר במנצ'סטר יונייטד

לכתבה המלאה

נשיא ליון, ז'אן מישל אולאס. GettyImages
"על סמך מה אתם קובעים שהוא השחקן הכי טוב שלנו?". ז'אן מישל אולאס/GettyImages

ראניירי דרש לשנות את המנטליות

שתי העונות של מרסיאל במונאקו היו מגוונות למדי. הוא הגיע כאשר המועדון מהנסיכות חזר לליגה הבכירה, והבעלים דמיטרי ריבולובלב פיזר כספים במטרה לבנות סגל לאליפות. רדאמל פלקאו וחאמס רודריגס חתמו בהעברות ענק, ולנער מליון היה תפקיד שולי למדי בסגל של קלאודיו ראניירי. הוא שולב ב-11 משחקים בלבד, וכאשר ערך את הופעת הבכורה כמחליפו של פלקאו נגד נאנט, התרכזו המצלמות בפניו ההמומות של הקולומביאני שהוא לא הבין כיצד מוותרים עליו. היבול שלו עמד על שני שערים, והמאמן האיטלקי אמר במהלך העונה ההיא: "אנתוני הוא שחקן עם פוטנציאל נהדר, אבל הוא צריך לשנות את הגישה. המנטליות הצרפתית לא תמיד טובה. חייבים לעבוד קשה כל יום".

עדויות של חבריו לאקדמיה של ליון אכן מציירות תמונה של שחקן עצלן למדי. מרסיאל לא גילה מוטיבציה מיוחדת להתאמן, ישן עד מאוחר, ובדרך כלל הכל בא לו בקלות. זו גם הסיבה לכך שאף פעם לא אהב לתרום בהגנה, וזו אחת הסיבות בגללן הוסב בסופו של דבר לעמדת החלוץ. על הנייר, כישוריו מתאימים יותר דווקא כדי לשחק באגף. מרסיאל מהיר מאוד, יודע לעבור את היריבים תוך כדי ריצה, והסגנון שלו, כאשר הוא צובר תאוצה, באמת מזכיר את הנרי בצעירותו. זה לא מקרי, אם כך, שהוא בכלל הוגדר כקשר כשנכלל בנבחרת המצטיינים של אליפות אירופה עד גיל 19 שנערכה בליטא בקיץ 2013, בה העפילה צרפת לגמר והפסידה לסרביה של פרדראג ראיקוביץ'. ואולם, היכולת ההגנתית הלקויה חייבה שינוי.

אנתוני מרסיאל שחקן מונאקו. AP
לא גילה מוטיבציה מיוחדת להתאמן. אנתוני מרסיאל/AP

דוהר בסגנון הנרי

לאונדרו ז'ארדים הפורטוגלי, שהחליף את ראניירי על ספסל מונאקו בקיץ שעבר, הבין זאת במהרה. יחסיו של המאמן ההגנתי והשמרן עם מרסיאל עלו על שרטון כאשר הוא שילב אותו כמחליף במשחק מול נאנט באוגוסט בדקה ה-60, והוציא אותו בדקה ה-88 משיקולים טקטיים כדי לשמור על היתרון. הכוכב הצעיר פירש את התקרית כהשפלה אישית, ואף שקל לעזוב בעקבותיה. לאחר ששוכנע להישאר, הוא היה שחקן ספסל בחודשים הראשונים של העונה. רק בדצמבר החל לפתוח בהרכב בקביעות, ורק במרץ התחיל גם לכבוש. למעשה, היתה זו התקופה הטובה ביותר בקריירה שלו עד כה, עם שבעה שערי ליגה תוך חודשיים. במקביל, היה לו תפקיד לא מבוטל בניצחון הסנסציוני על ארסנל באיצטדיון האמירויות בשמינית גמר ליגת האלופות (1:3), כולל בישול לדימיטאר ברבאטוב בהתקפה מתפרצת מהסרטים.

הרגע הקסום ההוא הדגיש את כל היתרונות של מרסיאל. מהירותו המסחררת היא נכס עצום, השליטה בכדור תוך כדי ריצה פנומנלית, יש לו ראיית משחק לא רעה, הוא יצירתי, לא אנוכי, ואוהב לחפש פתרונות מקוריים. הוא קטלני במתפרצות, ובאופן כללי משחקו מהנה מאוד לצפיה. השבחים הגדולים שקיבל מהפרשנים בחודשים האחרונים של העונה שעברה הגיעו לו, וכך גם הזימון הראשון לנבחרת צרפת לקראת משחקי הידידות בשבוע הקרוב. "מרסיאל הוא שחקן עם פוטנציאל מעניין מאוד", אמר דידייה דשאן. אין על כך ויכוח.

אנתוני מרסיאל שחקן מונאקו. AP
המהירות המסחררת שלו היא נכס עצום. אנתוני מרסיאל/AP

לא מספר 9 קלאסי

מנגד, צריך לקחת בחשבון גם את החסרונות. אחוז ניצול ההזדמנויות של מרסיאל נמוך, הנגיעה הראשונה שלו לקויה ודורשת עבודה ממושכת באימונים, משחק הראש שלו חלש עד לא קיים, הוא לא יודע לשחק עם הגב לשער, וכושרו הפיזי עדיין לא מאפשר לו לשמור על הקצב לאורך זמן – מעטים מאוד המשחקים בהם השלים את כל 90 הדקות. בקיצור, מרסיאל מסוגל להפוך בעתיד לכוכב על, אבל הדרך לשם עוד ארוכה. היטיב להגדיר זאת ז'ארים בעצמו כאשר השחקן האריך את חוזהו במונאקו עד 2019 רק לפני חודשיים. "בגיל 23 הוא יהיה טוב מספיק כדי לשחק בריאל מדריד", אמר הפורטוגלי. כלומר, בעוד ארבע שנים. מנצ'סטר יונייטד החליטה להכניס אותו למכונת הזמן כבר עכשיו.

יש בכך שתי בעיות קריטיות. ראשית, תג המחיר המפלצתי עלול להרוס את התפתחותו הטבעית. ביוני ניסתה טוטנהאם להחתימו תמורת 25 מיליון יורו ונתקלה בסירוב. גם זה היה סכום מוגזם, אבל זו היתה אופציה שפויה יותר מבחינת הצרפתי. הלחץ שיופעל עליו באולד טראפורד יהיה עצום. איך ייתכן שהוא עלה יותר מאלכסיס?

שנית, ואן חאל חיפש בנרות סקורר טהור, ומרסיאל ממש לא עונה על ההגדרה. הוא יעיל במתפרצות של מונאקו, ומעולם לא שיחק בקבוצה ששואפת לשלוט במשחק ומחזיקה בכדור. הוא לא מנוסה מספיק כדי לפרוץ הגנות מעובות, ובכלל לא מסוגל להיות מספר תשע קלאסי. למעשה, יש דמיון מסוים בינו לבין ממפיס דפאי, וכאן ההשוואה לא לטובתו. ממפיס הוא כוכב מוכח, מלך השערים בליגה ההולנדית, אלוף הולנד, שהצטיין במונדיאל, בשל מנטלית לאתגר בקבוצת פאר, פתח את העונה ברגל ימין – ועלה בסך הכל 27 מיליון יורו. מחירו של מרסיאל חסר הניסיון גבוה פי שלושה אם מחשיבים את הבונוסים. הוא לא פותר את הבעיה בחוד ולא צפוי לכבוש בצרורת. מתחילת העונה הנוכחית במדי מונאקו יש לזכותו שער בודד בשבעה משחקים בכל המסגרות. במה הוא טוב יותר מדני וולבק, בוגר האקדמיה ואוהד שרוף, שכבר היה בקבוצה ונזרק לארסנל?

על השאלה המטרידה הזו יצטרך ואן חאל לענות בתקופה הקרובה. בינתיים, המרוויחה הגדולה היא מונאקו שמצליחה למכור את שחקניה במחירים מדהימים, כולל ז'ופרה קונדוגביה לאינטר תמורת 35 מיליון יורו, לייבין קורזאבה לפריז סן ז'רמן תמורת 23 מיליון, ואיימן עבדנור לוולנסיה תמורת 25 מיליון. המודל העסקי החדש, שמזכיר מאוד את פורטו, עובד פשוט נפלא. וגם ליון בין החוגגות. היא דאגה להכניס בחוזה המכירה של מרסיאל סעיף לפיו תקבל 20 אחוזים מהעסקה הבאה, ואולאס אפילו לא חלם שהסכום הזה יעמוד על 10 מיליון לפני בונוסים. משתלם לעשות ביזנס עם יונייטד.

יוליאן דראקסלר שחקן שאלקה. רויטרס
ההימור הגדול של החלון. יוליאן דראקסלר/רויטרס

יש לנו עונה שלמה לדבר על יתר ההעברות, אבל:

ההימור הגדול: יוליאן דראקסלר לא מימש את הפוטנציאל בשאלקה, ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יורש את קווין דה בראונה בוולפסבורג.

המבוכה: יובנטוס קונה בלית ברירה, ברגע האחרון, את הרננס בן ה-30 מאינטר ששמחה למכור.

בית המשוגעים: אינטר מצרפת לקפטן מאורו איקארדי את פליפה מלו ואת אדם לאיץ'. משעמם זה לא יהיה.

בינגו: צ'יצ'אריטו, חיית רחבה טיפוסית, מתאים בול לחוליית החוד המהירה של לברקוזן. רודי פלר יודע זאת.

החזרה המרגשת: לא יכולה להיות כימיה טובה יותר בין שחקן לקהל מאשר זו שחווה ויחווה חואקין בבטיס.

כאב הלב: אוהדי דורטמונד מקבלים בשמחה את עדנאן ינוזאי, אבל הפרידה מקובה בלאשצ'יקובסקי (פיורנטינה) וקווין גרוסקרויץ (גלאטסראיי), סמלים אמיתיים של עידן קלופ, קשה מבחינה רגשית.

אם לא שמתם לב: ריבאלדיניו, הבן של ריבאלדו, חתם בבואבישטה. הלוואי ויפגין חצי מהכישורים של אבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully