כאילו היה כאן תמיד: סיכום המחזור בליגת העל

צפו בבישול של ריקן לזהבי אתמול בטדי

טוב לגלות שכל הצ'יזבטים על כך שאבי ריקן מיועד לשחק כמגן במכבי תל אביב לא היו נכונים. זה יכול היה להיות בזבוז ענק. ריקן הוא שחקן ערמומי, רב גוני, נייד, חכם, חוצפן, שאסור להגביל לאיזור אחד או משימה אחת. ריקן לא צריך להיות הפיתרון לשאלת בן הרוש, אם מכבי תל אביב לא תצרף ברגע האחרון מגן שמאלי. היא תפגע בשחקן אחד ותפסיד שחקן חשוב אחר.

והדגש הוא על חשוב. זו מילת המפתח. ריקן הפך תוך זמן קצר לשחקן חשוב במכבי תל אביב. מעטים הם שחקני הרכש שנקלטו כל כך מהר בשיטה ובדרך, ותרמו לקבוצה המאוד מיוחדת הזו תוך זמן קצר. הסיבה לכך כתובה כבר למעלה: ריקן הוא חתול רחוב. הוא חתול רחוב עם חוכמת רחוב נהדרת. הוא יודע איפה להיות ומה לעשות, והכי משמעותי – אין בו פחד ברגע המתאים.

מעטים הם השחקנים שיצאו מבית"ר ירושלים והצליחו כמו ריקן. הוא גדל בצילם ולצידם של ברוכיאן, בן שושן, הרוש, מויאל ואיינבינדר, אבל בשונה מהם הוא התמקד בדבר העיקרי - להיות כדורגלן מצוין, רב גוני, שיודע להתאים את עצמו לכל סיטואציה. הוא לא חיפש להיות סמל. הוא לא חיפש להיות מחנך. הוא לא התעסק בלהיות הבטחה. הוא כאן כדי לבצע, לא לקשקש. לא פלא שהוא מסתגל כל כך מהר למכונה של מכבי תל אביב.


אורן יוסיפוביץ על המחסום המנטלי של באר שבע מול מכבי תל אביב

הכופרים הירוקים: דיון על שבירת המוסכמות של אוהדי מכבי חיפה

בית"ר ירושלים נואשת לרכש: "בלי חיזוק עוד ניאבק נגד הירידה"

הפועל תל אביב צריכה להתייחס לסוגית המאמן החשובה שלה בלי מיתוסים: אם מנדיונדו באמת כזה עב"ם ביומיום כמו שהוא נראה במשחקים, אין טעם להמתין עם ההחלטה לגביו. נכון, המצרך הכי חשוב בהפועל תל אביב של השנה הוא סבלנות. לא רק סבלנות מקצועית. לא רק להפסיק עם רכבת השחקנים שרק מכניסה חוסר ביטחון וחוסר סדר. אלא גם סבלנות ארגונית. לא לרקוד יותר לפי החליל של הרחוב והתקשורת, לא לצאת למסע ספינים ותגובות שרשרת אחרי כל הפסד אצל כתבי החצר. ללמוד לקח מדפוס החשיבה שהכניס את המועדון הזה לסחרור, אחרי סחרור, אחרי סחרור. את העיקרון הנוקשה הזה יש לזנוח רק במקרים קריטיים כמו מאמן מאוד בעייתי, מעבר למה שניתן להכיל.

מעבר לכך, ברמת הארגון, שאלת המאמן היא פחות חשובה. השאלה היותר קריטית היא מי מקבל את ההחלטות. מי מחליט האם מנדיונדו הוא איש מקצוע משובח שבקרוב מאוד יהיה יותר מובן או איש מקצוע הזוי שנבחר בצורה הזויה. ההבאה של מנדיונדו קשורה מאוד לנקודת המפתח הזו בהפועל תל אביב החדשה: הרי אמיר כבירי כיוון כאן למודל מכבי תל אביב. לצוות זר, לחשיבה זרה, למקצוענות זרה. אבל זה רק היה קיצור דרך. לפני הכל צריך למצוא את האיש שיבחר האם זה מה שנכון להפועל תל אביב, או שמא עדיף לה כרגע אדם אחר.

וזה גדול יותר משאלת המאמן. מי מחליט בהפועל תל אביב שצריך עוד חלוץ. וצריך עוד קשר. מי זה שחשב לשלם מיליון יורו על בן רייכרט ושליביו אנטל הוא האחראי המבוגר שייקח אחריות על אוסף הכישרונות שיש בסגל האדום. האם אותו אדם מתאים לקחת את ההחלטות האלה. האם במסגרת הרעיון להפוך את הפועל תל אביב לקבוצה באמת אחרת הוא מוכן להבין שהפועל תל אביב צריכה עכשיו, אבל עכשיו, מנהל מקצועי כדי שיבהיר לה האם עליה להחליף מאמן או לא. כל בניין חדש צריך מהנדס. אם אתה כבר מעתיק במבחן ממכבי תל אביב, תעתיק נכון את כל התשובה.

רן בן שמעון התלבט בקיץ האם להמתין להצעות גדולות יותר או לחתום לעונה נוספת אצל הלוזונים. ברגע שמכבי פתח תקוה הגישה לו הצעה מהירה הוא בחר להישאר עם ציפור אחת ביד מאשר לחלום על שתיים. התוצאה המקצועית נהדרת: מכבי פתח תקוה נהנית מהמשכיות, מחוזקת במספר שחקני התקפה שהופכים אותה לקבוצה יותר מאיימת, ושיטת העבודה של המאמן שלה זורמת בעורקים של כולם.

אבל בואו נעזוב לרגע את התוצאה המקצועית, היא עוד תיבחן בצורה עמוקה יותר בזמנים אחרים. חשוב לשים לב שגם התוצאה האישית יכולה להיות טובה יותר עבור בן שמעון. כי מועדונים שהתלבטו לגביו, בעלים שהיססו בהקשר שלו, שלא באמת פנו, שלא באמת הציעו, יחשבו על כל זה אחרת אם מכבי פתח תקוה שלו תתגלה כסיפור ארוך טווח שמתפתח ומשתפר, ולא כפרק חולף.

כי להצליח עונה אחת זה דבר אחד, ולהצליח לאורך שתי עונות זה אחרת. זה משנה את הסיפור ונותן לרן בן שמעון את החותמת המלאה, המושלמת, הבטוחה: הוא לא רק השכיח לרגע את כישלונות העבר שלו, הוא באמת שם אותם מאחור. הוא הצלחה אמיתית. אולי המאמן המבטיח בישראל. מערכות עם ניסיון שנותנות לו לעבוד כמו קרית שמונה, כמו מכבי פתח תקוה, מרוויחות בענק. בקרוב, כמו שהליגה נראית, מועדונים גדולים לא רק יחשבו לגביו, אלא באמת יבקשו ממנו לבוא.

עירוני קרית שמונה – מכבי תל אביב

מוקדם, מוקדם מאוד, לחזות זאת. ליגת האלופות הקשה, המפרכת והמשכרת עוד מחכה למכבי תל אביב, אבל קשה להתעלם מהצורה שהחלקים בפאזל של ליגת העל מסתדרים. יש העונה רק קבוצה אחת שיכולה לעצור את מכבי תל אביב ולא קוראים לה קרית שמונה. בעונה שעברה הקרב המשולש בצמרת יצר סוג של אשליה בריאה בליגה חולה. ניתן היה להאמין בשקר הזה עוד קצת. העונה נשארנו רק עם באר שבע, שבכלל הפסידה במחזור השני למכבי תל אביב. בקצב הזה, עוד נחזור לדבר על מאבקי העלייה לפלייאוף העליון בתור הדבר הכי תחרותי בליגה. שם כולם שווים בבינוניותם.

המסר שעלה מהמשחק של באר שבע מול מכבי תל אביב מאוד קשור לכך: ראינו שבאר שבע יכולה לעצור את מכבי תל אביב, אבל לא את ערן זהבי. ערן זהבי הוא שחקן בלתי ניתן לעצירה. אתה לא יכול לשמור אותו קרוב, כי הוא כל הזמן מנסה בתנועה להיות רחוק. למאמנים אין תרופה לשחקנים שבפעולה אחת זריזה גומרים משחק, ולכל אירוע הם מגיעים רעבים כאילו זה גמר מונדיאל. ערן זהבי הוא שחקן שיחליט מי תהיה האלופה. אתה יכול להביא רכש נוצץ כמו שהר, אתה יכול לשנות מאמן כמו בכר, אבל אתה לא יכול לעשות כלום מול זהבי. אם זהבי יגיע לכל משחק בליגה כמו בעונה שעברה, נישאר עם מעט מאוד דברים תחרותיים השנה, כמו משחקי החוץ בקרית שמונה שבהן כולם מאבדים נקודות.

רגע. אולי גם את זה השנה, לאור המשחק הראשון מול באר שבע, לא נקבל יותר?

מכבי חיפה – בני סכנין

המחאה המוגזמת והלא מכובדת של אוהדי מכבי חיפה בסיום המשחק בכפר סבא נגד יעקב שחר היא באמת נוראית. אבל אחרי שכל זה נאמר חשוב לזכור דבר אחד: במציאות נוראית נעשים דברים נוראיים. אין כבוד, אין היסטוריה, ולא משנה מה תכתוב התקשורת או מה יגידו השחקנים, זה הכדורגל הישראלי.

יעקב שחר צריך להבין את המסר, למרות כל חוסר הכבוד. אתה חייב כבר להבין, יענקל'ה, חייב כבר להתעורר: מכבי תל אביב, הקבוצה שלקחה לך הכל וגרמה למועדון שלך לאבד את העשתונות, היא כאן כדי להישאר. טכניקת הישיבה על הגדר עבדה מול גאידמק, מול זאבי, מול רובי שפירא ז"ל. מכבי תל אביב היא סיפור אחר. עליך לקרוא אותו אחרת.

גם הקיץ שחר ממשיך לעשות השוואות בין שלטונו לשלטון גולדהאר ("הם רדפו אחרינו 10 שנים, אנחנו 3 שנים"), והכל כדי לא להבין שקונספציה שלו קרסה. היא קרסה מזמן, אגב, אבל עכשיו הגיע השלב המכוער שלה. זה שבו גם הוא לא פרה קדושה. אם בעבר הוא עוד איים לעזוב אם יפגעו בטואטחה, היום אותם אוהדים מאיימים עליו בחזרה. זה אותו כדור שלג, רק שעכשיו הוא כבר ממש קרוב אליו. האם שחר מוכן לנצח הפעם, או שוב יישב על הגדר בתקווה שכדור השלג ייעצר מעצמו?