עוד יום בהיסטוריה של הפועל באר שבע: המחסום של הטוענת לכתר

הכי טוב: איתן טיבי
פחות טוב: מאור בוזגלו

קהל הפועל באר שבע: החלק העליון של המזרחי היה מלא בבלונים אדומים, והחצי התחתון בבלונים לבנים שעשו פלאשבק לשמנטפים מהמומינים. בין לבין כרזה שעושה חשק לטריפ בג'מייקה. כרגיל, הופעה מחשמלת של "קהל החוץ" הדרומי, קהל החוץ הטוב בארץ. כרגיל, הם יצאו מאוכזבים. ציון: 9

קהל מכבי תל אביב: כ-6,000 עשו את הדרך הפקוקה לבירה. העובדה שהקהל הצהוב תמיד רועש יחסית לגודלו נתמכה בידי האקוסטיקה הנהדרת של היציע הדרומי. שמעו היטב, בקיצור. והם בתקופה נהדרת, והכול הולך, ושומעים את זה בכל גרון וגרון. ציון: 8

פינת הקלישאה: "השער היה חסר" (אליניב ברדה)

את השניות שלפני שריקת הפתיחה העביר פרדראג ראיקוביץ' בין חבריו החדשים. הוא נע מחולצה כחולה לחולצה כחולה, צעיר בן 19 שרק נחת בישראל יממה לפני כן. רק בבוקר הכיר אותם, וגם זה בסך הכול היה 'שלום שלום' חטוף. והנה הוא מחבק אחד-אחד, מקבל הוראות אחרונות מאיתן טיבי וליטופים אחרונים מטל בן חיים 1. כשהגיע הזמן להתחיל לשחק כדורגל, הוא היה זה שהניח את הכדור בנקודת האמצע. כאילו זה המגרש של אבא של פרדראג.

אוהדי מכבי תל אביב, מאחורי שערו, התייחסו אליו כאל צעצוע; מתנה שחיכו לפתוח, ואז מגיע החלק של לגלות איך היא באמת. ב-90 דקות שלא מהוות מדגם מייצג כבר ברור שיהיה מעניין. טוב? כנראה. רע? אולי. מעניין? בטוח. הילד, ורואים לו על הלחיים שהוא ילד, עוד יגרום להרבה מחלוקות מעניינות. הביטחון שלו עצום, והמיני-פאשלות שעשה רק מעצימות את המיתוס, שגם כך מתודלק מלא עד שנשפך קצת הייפ מחוץ לפיה. ההקפצה שהפכה לגול-פסול של ברדה; הבעיטה של בוזגלו שתפסה אותו לא מוכן, אותה אגרף מיד החוצה; הכדור היחיד שהכניע אותו - של וואקמה - שהיה מאופסייד. בתפקידי מפתח המיתוס משחק תפקיד. ואם כולם ימשיכו לתדלק את העובדה שיש פה מפלצת, הפסיכולוגיה תעבוד שעות נוספות - תשאלו שחקנים שהגיעו לבעוט פנדל מול שביט אלימלך.

אז עם הדעה המלומדת נחכה, אבל בינתיים נשפוט את ההייפ. וההייפ עצום. מכבי תל אביב היא בעיקר קבוצה, ובשלוש השנים האחרונות היא לא משופעת בכוכבים מרתקים, בפרסונות מורכבות. עד אתמול אפשר היה לספור אותם על אצבע וחצי. אולי ראיקוביץ' יהיה האצבע הנוספת. נכון לעכשיו, בגלל תג המחיר, ארץ המוצא והסיפורים - אי אפשר להוריד ממנו את העיניים. בסיום המשחק הוא הוריד את כפפותיו, ונראה עוד יותר ילדותי. "הוא שוער, הוא שוער", שאגו הצהובים, ותמכו בשומר הקורות היחיד של קרויף שלא חטף שלישייה במשחק חוץ ראשון מול באר שבע.

"ראיקוביץ' רשם הופעה נהדרת", החמיא בן ארצו סלבישה יוקאנוביץ'. "הוא שמר על שער נקי, וזה מה שאנחנו מחפשים".

ובגלל שכבר הגדרנו את הופעתו של השוער כמעניינת, בטח שלא אגדית, נדקדק בדברי מאמנו ונציין: השער הריק, עם כל הכבוד לראיקו המרתק, נשאר נקי בעיקר בגלל הפועל באר שבע. כי אם בועטים מחוץ למסגרת, ממש קשה לכבוש.

אליניב ברדה יצא מחדר ההלבשה, ועל פניו תסכול. לידו באותו מסדרון צעדו מאמנו ברק בכר והבוסית אלונה ברקת. שלושתם לבשו פרצוף של איך הם שוב עשו לנו את זה - כל אחד מסיבותיו. איך הם הלכו לישון ואיך קמו בבוקר? תלוי את מי ומה שואלים.

כי בירת הנגב מתעוררת לבוקר אמביוולנטי.

היכולת של הפועל באר שבע ממשיכה לעודד. זה היה המשחק הכי טוב של הנגביים מול מכבי מאז הגיע קרויף לתל אביב. כן, אפילו טוב יותר מהשלישיות שהרביצו בנמסיס זה שלוש עונות ברציפות. לראשונה, באר שבע התמודדה מול מכבי תל אביב בכדורגל, ואטרקטיבי - יש לציין. אם בניצחונות הבית הקודמים הצהובים היו עדיפים ונכנעו לקשיחות ולמצבים נייחים ובעיקר לאליניב ברדה, הפעם באר שבע היתה שופעת ושוטפת. צירופי מסירות שבלבלו את הצהובים, אמצע חזק ואיומים לרוב. הטריו ראדי-הובאן-אוגו נראה מחובר, מאור מליקסון רקד כמעט כמו פעם. רק מה, האיומים לרוב לא מצאו מסגרת. ואם מצאו, הם מצאו את ראיקוביץ'.

"זה בדיוק מה שלא רצינו", אמר בכר בסיום, "לקבל מחמאות. שלטנו, וזה מאכזב, אבל אפשר להיות אופטימיים. לשלוט ככה נגד מכבי זה דבר מעודד. נסתכל קדימה".

מכבי של העונה כבר יודעת לאן לא להסתכל. טור אחוזי השליטה בכדור, למשל. כמות האיומים למסגרת, למשל. אלו לא מעניינים את החבורה הזו, שיש לה יותר אפילו אפילו מכסף. חבורה של צ'אנס טוב אחד ויאללה ביי.

המנטליות של הפועל באר שבע ממשיכה להדאיג. אם בגמר הגביע האדומים קיבלו את מכבי כמו שצריך - בלי הרבה שחקני הרכב ובתקופה חגיגית ופגיעה - אתמול בטדי זה אפילו היה נוח יותר על הנייר. יוקאנוביץ' הראה כנראה עד כמה הוא נואש למגן שמאלי, ולמרות שבסגל שלו יש שלושה כאלה, הוא נתן את הג'וב ליובל שפונגין. שני הכוחניים במרכז, מיטרוביץ' ואיגייבור, נעדרו, ואפילו דור מיכה חולה. לראשונה מאז החלו להתנצח בעידן המודרני, הסגל של הבאר-שבעים היה עמוק יותר מזה של יריבתם.

ובאר שבע תפסה את מכבי בשבוע מהסרטים, עם שוער בן 19 שהחתים דרכון לפני רבע שעה, כשחבריו על אדי האלכוהול של חגיגות הצ'מפיונס. רק תבואו, גמלים - תרמסו וגיי שלופן. ולא רק שהכדור לא נכנס - באר שבע חטפה גול בדקה ה-45. כולם כבר היו בדרך לחדר ההלבשה, בדקה שלא ידעת למי היא אופיינית יותר - למכבי או לבאר שבע. הכדור של ריקן היה באוויר הרבה זמן. מאז מאי 2010 זהבי לא כבש גול-באזר לשער ההוא בטדי, ונראה שהכדור של ריקן - שהוחלף באותו משחק חמש דקות לפני שער האליפות - ריחף באוויר עוד מאז.

הדקה ה-45 זו דקה איומה לקבל שער, במיוחד אחרי 44 דקות כל כך טובות של באר שבע. ואיזה שער. דווקא את זהבי להשאיר חופשי, חבר'ה? מורטות השיערות את עצמן. בן ביטון כבר היה כנראה בדרך לאסלה, כש-EZ7 דפק את היומית.

"זו העבודה שלו", אמר יוקאנוביץ' בקורקטיות שתאמה את הלבוש האפרורי שלו. "והוא עושה עבודה נהדרת". 13 גולים, ואנחנו באוגוסט, פריק.

בדרך לאוטובוס עדן בן בסט נעצר לראות את התקציר. הנה הוא בועט בסיבוב נהדר, בום, לקורה. "אם זה היה זהבי", גיחך, "זה היה פוגע בשופט ונכנס". את תגובתו של מנשה משיח לא ניתן היה להשיג, אבל סביר להניח שהוא מסכים עם התזה.

"זו לא בעיה מנטלית", בכר לא הסכים עם התזה. "להפך. במחזור שעבר חזרנו מפיגור בקרית שמונה, ולהיראות ככה במשך 90 דקות? אני דווקא רואה חוזק מנטלי בקבוצה הזו".

אם צודק בכר ואם לא, נדע רק באמצע דצמבר. מכבי, באר שבע, טייק 2. ורק שהליגה לא תיגמר עד אז, מוסר ידיד המחלקה.

בינתיים, בבירת הנגב יכולים להתנחם בפרטי טריוויה זניחים. כמו למשל, שבשלוש העונות הקודמות הדרומים ניצחו את מכבי בסיבוב הראשון, ומכבי לקחה אליפות. אולי הפעם, ההשלכה תהיה הפוכה כמו התוצאה.

אבל רגע, במחזור הבא כבר מחכה לבכר הפועל רעננה. ואם זו באמת עונה הפוכה, כזו שבדרום מייחלים לה, באר שבע צריכה - רחמנא לצלן - לנצח את סילבס.

לפייסבוק של יוסיפון

orenjos@walla.co.il