ב-23 ביוני 2003 התחוללה בווימבלדון אחת הסנסציות הגדולות ביותר שנראו באול אינגלנד קלאב מאז ומעולם. למעשה, דבר כזה קרה עד אז פעם אחת בלבד בווימבלדון, וגם זה אי שם ב-1967, טרם העידן המקצועני. האלוף המכהן נשלח הביתה כבר בסיבוב הראשון. לייטון יואיט, שבגיל 21 זכה בגרנד סלאם השלישי לשנת 2002 אחרי שדרס בגמר 1:6, 3:6, 2:6 את דויד נלבנדיאן, הפסיד כבר בסיבוב הראשון בשנה שלאחר מכן. מי שחולל את הסנסציה והראה ליואיט את דלת היציאה מהטורניר היה נפיל קרואטי אחד (2.11 מטר) אנונימי לחלוטין, שדורג אז במקום ה-203 ונכנס לטורניר דרך המוקדמות. איבו קרלוביץ' הפסיד במערכה הראשונה 6:1 בתוך 19 דקות במגרש המרכזי והיה נראה בדרך לתבוסה כואב, אבל הצליח להתאושש בדרך ל-6:1, 6:7 (5), 3:6, 4:6 מול יואיט והדהים את עולם הטניס.
קרלוביץ', אז בן 24, הגיע לווימבלדון אחרי שהפסיד במוקדמות רולאן גארוס וכשהמשחק מול יואיט הוא הראשון שלו אי פעם בהגרלה ראשית של גרנד סלאם. הקרואטי החביב הרוויח עד אותה סנסציה על הבמה הגדולה ביותר של עולם הטניס 155 אלף דולר בקריירה שלו והיה סוג של לייט בלומר. אף אחד כמעט לא שמע על השחקן ששיחק עד אותו משחק רק בארבעה טורנירים מסבב ה-ATP. למסיבת העיתונאים לאחר המשחק הגיע קרלוביץ' עם פתק כדי שלא ישכח להגיד את מה שרצה להגיד מול כל כך הרבה עיתונאים. כשנשאל אם ההורים שלו כל כך גבוהים, ענה: "לא, בגובה ממוצע. אולי הדוור היה גבוה". ואכן, אביו ולדו מתנשא לגובה של 1.90 וגובהה של אימו גורדנה הוא 1.73. לא נמוכים, אבל לא קרובים ל-2.11 של בנם.
קרלוביץ' עבר הרבה מאז אותו יום קסום מבחינתו בווימבלדון. הוא חווה אינספור פציעות ואפילו אשפוז בבית חולים במיאמי ב-2013 עם דלקת בקרום המוח. הוא עבר שיאים ומורדות וחזר כל הדרך מהמקום ה-167 בו היה ביולי 2013 ל-21 בו הוא היום. למרות זאת, ב-2015 - וכשהוא הטניסאי המבוגר ביותר ב-200 הראשונים בעולם (יאן הרניך הצ'כי, המדורג 191, צעיר ממנו בחמישה חודשים) - קרלוביץ' נמצא בשיא הכושר. הוא מדורג 21 בעולם ויכול להתגאות בשנה שכוללת זכייה ראשונה בתואר ATP מאז 2013 ושישית בסך הכול בקריירה והגעה עד לשמינית גמר ווימבלדון, כולל ניצחון מול ג'ו ווילפריד צונגה בטורניר.
אל אליפות ארצות הברית הנוכחית הוא מגיע כשפרט למטרה הברורה - להגיע כמה שיותר רחוק בטורניר - יש לו מטרה נוספת: להפוך לשיאן האייסים בכל הזמנים. קרלוביץ' היכה 10,107 אייסים ב-530 משחקים בקריירה שלו ונמצא במקום השני בטבלה אחרי קרואטי אחר, גוראן איבניסביץ', לו יש 10,237 אייסים ב-895 משחקים. רוג'ר פדרר שלישי עם 9,308 אייסים, אבל עם 1,229 משחקים, יותר מפי שניים מכמות המשחקים של קרלוביץ'. אם מישהו חשב שהקרואטי בן ה-36 לוקח בקלות ראש את הנתון הזה, כדאי שיחשוב שוב. "כן, זו בהחלט מטרה שלי", אמר לאחרונה לאתר ה-ATP, "אני לא רחוק מזה ויהיה נחמד לשבור את השיא כבר השנה, אני מקווה מאוד לעשות את זה. כמעט בכל שבוע גוראן סופר בכמה אייסים הוא מוביל עלי והוא תמיד אומר שאם כבר לאבד את השיא הזה, אז הוא שמח שזה יהיה לי. אני צפיתי בו בהערצה כשהייתי ילד ואהבתי מאוד את התנועה שלו. אם אוכל לשבור את השיא שלו, זה יהיה בלתי ייאמן מבחינתי".
קרלוביץ' החל לעסוק בעניין האייסים שלו והאפשרות שישבור את השיא לאחר הניצחון שלו בטורניר המאסטרס 1,000 במונטריאול מול מגיש אימתני אחר, מילוש ראוניץ'. שם הצליח הקרואטי לחצות את רף 10,000 האייסים. זה קרה בצורה שקטה ורגועה מול הקהל הביתי של ראוניץ', וקרלוביץ' אפילו לא זכה לקחת איתו את הכדור איתו הגיש את האייס ה-10,000. יצוינו מיד שתי עובדות חשובות מאוד: הראשונה היא שה-ATP החל לאסוף את נתוני האייסים רק ב-1991. איבניסביץ' הפך למקצוען שלוש שנים לפני כן ב-1988 ולפיכך האייסים שלו בשלוש השנים הראשונות של הקריירה לא נספרו. העובדה השנייה היא שאייסים נספרים בטורנירים מסבב ה-ATP וגרנד סלאמים, אייסים שנחבטו בצ'לנג'רים ובגביע דייויס לא נכללים.
קרלוביץ' החזיק בסרב המהיר ביותר בהיסטוריה (251 קמ"ש), אותו הגיש בגביע דייויס ב-2011, אבל שנה לאחר מכן הצליח ייז'י ינוביץ' להשתוות אליו, בעוד אלבאנו אוליבטי (257.5 קמ"ש) וסם גרות' (263.4 קמ"ש) השאירו לו אבק. בטורניר האלה השנה הוא הגיש 45 אייסים במשחק והפך לשיאן האייסים למשחק של הטוב משלוש מערכות. הישג נוסף שלו השנה היה לנצח את נובאק דג'וקוביץ' ברבע הגמר של טורניר דוחא. קרלוביץ' הוא אחד מארבעת היחידים שניצחו את הטניסאי הטוב בעולם השנה - יחד עם רוג'ר פדרר (פעמיים), אנדי מארי וסטן ואוורינקה. חבורה די מכובדת להימנות איתה. בבדיקת מהירות שערך, הקרואטי השיג את התוצאה הטובה ביותר שהשיג בשנים האחרונות ונראה שהוא בכושר פיזי וגופני הטוב ביותר שהיה מזה זמן רב. כמו שהטבע נתן לו סנטימטרים רבים למרות שהוריו לא היו נפילים, כך הוא כנראה גם בורך ביכולת לשמור על כושר טוב למרות גיל מתקדם.
פריט טריוויה נוסף לאספנים עליו חתום קרלוביץ' הגיע בטורניר זאגרבג בשנה שעברה כששיחק מול דניאל ברנדס הגרמני. הקרואטי הפסיד את המערכה הראשונה 7:6 (4), כשבאופן פשוט מדהים הוא לא מפסיד אף נקודה על ההגשה שלו לאורך כל המערכה, פרט לאחת בשובר השוויון. אגב, את אותו משחק סיים קרלוביץ' עם 44 אייסים, כשהוא משווה את שיא האייסים למשחק של הטוב משלוש מערכות, שהיה שייך אז למארק פיליפוסיס, שהשיג אותו בקואלה לומפור ב-1995.
אז איך הצליח קרלוביץ' להפוך אולי למגיש הטוב ביותר בכל הזמנים? הוא גדל לאב מטאורולוג ואם אגרונומית וקיבל חינוך טוב, אך המצב הכלכלי בקרואטיה של ילדותו היה רע מאוד, בוודאי לאורך שנות המלחמה. ובכלל, ספונסרים נמשכו בעיקר לענפים קבוצתיים כמו כדורגל וכדורסל, שם נרשמו הצלחות פנטסטיות לקרואטים וליוגוסלבים, וממש לא לטניס. קרלוביץ' התחיל לשחק טניס בגיל שש אחרי שאביו דחף אותו לשם כיוון שטען שזה ספורט בו לא נפצעים הרבה (לבן שלו יש חדשות בשבילו). אחרי שקרלוביץ' גבה מעבר למצופה, הוא חשב ללכת בנתיב אליו פונים מרבית הילדים שגדלים למימדים עצומים: כדורסל. "לא ממש אהבתי את זה, כי תמיד היו זורקים אותי לקבוצות של הגדולים יותר. הייתי בן 13 ושמו אותי בקבוצה עם כאלה בני 18 ו-19", הודה קרלוביץ' ברבות הימים בריאיון לניו יורק טיימס. מי שאימן אותו באותם ימים ככדורסלן היה הרבויה פראניץ', שאמר בריאיון ל-BBC: "הייתה לו קואורדינציה מצוינת והוא היה כדורסלן מוכשר מאוד. חשבתי שאיבו יהיה גבוה מדי בשביל להצליח בטניס".
אחרי כמה חודשים של חריקות נעליים על הפרקט, חזר קרלוביץ' לאהבה האמיתית שלו, הטניס. לצערו, כסף לא היה בשפע בזמן התפרקות יוגוסלביה והוא לא הצליח למצוא מי שיתמוך בו. לכן, היה מתגנב למועדון הטניס בעירו זאגרב ופשוט חובט סרב אחרי סרב אחרי סרב לבד, כשהוא מנסה לחקות את אלילו איבניסביץ'.
"בזמן המלחמה בקרואטיה וכל המצב הזה, לא באמת יכולתי להתאמן בטניס", אמר באותו הריאיון לניו יורק טיימס, "הייתי מחכה עד הערב כשהמגרשים התרוקנו, הייתי לוקח את הכדורים שנשארו במגרשים ופשוט מגיש לבד במשך שעות. הייתי עושה את זה בכל יום, בכל יום. כבר היה חושך ואני הייתי מגיש. לא היה לי עם מי להתאמן, לא היו לי מאמנים או משהו כזה. הסרב שלי לא טוב כל כך רק כי אני גבוה". הוא אסף קרוב ל-200 כדורים והיה מרכז אותם בצד אחד של המגרש, מגיש לצד השני ועובר אליו כדי להגיש אותם שוב. ולא מדובר פה בשלבים מוקדמים של ההתפתחות שלו כשחקן, אלא על בחור בן 15-16, שכבר אמור להתחיל להסתובב בטורנירים ולהיות עם יסודות טניס מתוקתקים.
אגב, לא רק קרלוביץ' הוא מגיש אימתני, אלא גם קרואטים נוספים כמו אלוף ארצות הברית המכהן מארין צ'יליץ', טניסאי העבר איבן ליוביציץ' ואפילו הטניסאית הצעירה והכישרונית אנה קוניוך היו ועודם מגישים בעלי עוצמות אדירות. "כילדים, כולנו הסתכלנו על גוראן איבניסביץ' בהערצה וניסינו לחקות אותו. לכן כל כך הרבה קרואטים הם מגישים טובים", אמר קרלוביץ'.
מדהים לראות כמה התלמיד, או יותר נכון החקיין, עלה על רבו ועל המקור. קרלוביץ' לא שוקל הרבה ביחס לגודל שלו (105 קילוגרם) ומצליח להגיש בצורה יפה לעין עם תנועה חלקה ורכה, שמאפשרת לו להגיש כמו שאף אחד בעולם לא יכול להגיש. "אני חייב להיות רגוע עם הזרוע שלי בזמן התנועה של הסרב", הודה לאחרונה בריאיון לאתר ה-ATP, "לפני כמה זמן צפיתי בהגשות שלי בזמן שהייתי צעיר יותר והתנועה שלי השתנתה".
אלה לא רק העוצמות, אלא גם הזוויות והאפשרות שלו לגוון את ההגשות שלו. רבים התלוננו בעבר שהוא משעמם כי הוא יודע רק להגיש. ואכן, המשחק שלו מקו הבסיס הוא לא משהו שהיה נותן לו להתקרב ל-100 הראשונים בעולם אלמלא הסרב, אבל איך אפשר לבוא בטענות לבנאדם ששכלל את החבטה החשובה ביותר בטניס לכדי שלמות? בנוסף להגשה הקטלנית שלו, אגב, קרלוביץ' מציג גם משחק רשת מעולה (זה לא כל כך קל אפילו כשהגודל שלך תופס את כל הרשת) ואפילו טאץ' נהדר למרות המימדים שלו. הוא גם שיפר מאוד את הפורהנד ואת המשחק שלו באופן כללי, הבקהנד עדיין הוא בעיקר סלייס (שגם אותו שיפר משמעותית והחל להשתמש בו כדי להנמיך את הכדור בזמן שהוא מתגנב לרשת).
למרות הגודל שלו, שעלול להפוך אדם לטיפוס מאיים, קרלוביץ' הוא איש עדין באופן יחסי. הוא נשוי כבר עשר שנים לאישה ג'מייקנית בשם אלסי, שגובהה עומד על 1.57 מטר, ויש לו ילדה בת שלוש בשם ג'יידה ולנטינה. למרות זאת, הדם החם והאמוציונאליות שמקושרים באופן טבעי לקרואטים לא פסחו גם עליו. בחשבון הטוויטר שלו מרשה לעצמו קרלוביץ' לירות לכל עבר ולהיכנס בכל מי שרק אפשר. הוא גם מצייץ הרבה בדיחות ועקיצות, כמו בזמן טורניר מונטריאול כשכתב: "אתמול בחור קרא לי ג'ון (איזנר) ואחד אחר שאל אם אני קווין אנדרסון. אלוהים, כל האנשים הגבוהים נראים אותו דבר או משהו כזה?". כעבור יומיים הוא צייץ: "היום מישהו חשב שאני צ'יליץ'. אני כל דבר חוץ מעצמי בקנדה".
אחד הדברים החביבים עליו בטוויטר הוא התמודדות עם ביריוני רשת. אחת התופעות האומללות ברשת היא של מהמרים שתוקפים ומקללים טניסאים ש"דפקו" להם הימור. קרלוביץ' כמעט תמיד מגיב לכאלה. לאחד שכתב לו: "אתה שום דבר חוץ מקרקס מהלך! תוותר על טניס! אתה חסר תועלת!", הגיב קרלוביץ' וצייץ: "אמא שלך אוהבת את המופע שלי" והוסיף: "משתמש באצבע האמצעית שלי כדי לחסום שונאי טוויטר". קרלוביץ' הוא אחד שתמיד יודע להעריך הומור וזכור גם מהמשחק מול דודי סלע, בו הישראלי השתמש בכיסא לאחר המשחק כדי לחבק אותו. את ההומור שלו הוא איבד מעט בווימבלדון האחרון, כשחבט בכדור פעמיים במהלך נקודה קריטית מול ג'ו ווילפריד צונגה והשופט לא הבחין בכך. קרלוביץ' תירץ את זה בכך שזו הייתה תנועה אחת (מה שבבירור לא היה) וטען שהסלואו מואשן מעוות את המציאות. כשהגולשים בטוויטר תקפו אותו, הוא כמובן לא היסס לענות להם.
קרלוביץ' לא יזכה בטורניר גרנד סלאם בקריירה שלו, אלא אם יקרה לו נס. הוא כמעט בוודאות ישבור את שיא האייסים של מי שהיה אליל נעוריו איבניסביץ'. אחרי שעבר לא מעט פציעות וכשהוא סוף סוף בריא ונמצא בכושר מצוין, אין סיבה שקרלוביץ' לא ימשיך לשחק עוד כמה שנים טובות מאוד, אולי אפילו יגיע לגיל 40 כשחקן בסבב. ההגשה הקטלנית שלו מאפשרת לו להאריך את הקריירה, בניגוד למשל לטניסאים שביססו את עצמם על תנועה, מהירות או נקודות ארוכות מקו הבסיס. מה שבטוח הוא שעד שמישהו אחר לא יוכיח את עצמו ככזה, איבו קרלוביץ' הוא המגיש הטוב בכל הזמנים וחוויה לראות אותו עושה את הפעולה הזו. ממש בית ספר להגשה.