יותר גדול מזלאטן: מרקוס רוזנברג הצעיד את מאלמו לליגת האלופות

הם נולדו במאלמו בהפרש של שנה זה מזה, גדלו ביחד באקדמיה של המועדון בתכלת והתחרו על המקום בהרכב. זלאטן איברהימוביץ' ניצח במאבק הזה, והמשיך לגבהים אליהם לא הגיע אף כדורגלן שבדי מאז שנות ה-50', אבל אם תשאלו את אוהדי מאלמו בשנתיים האחרונות, הרי שאין מבחינתם אפילו ספק קליל – עבורם מרקוס רוזנברג הוא החלוץ הטוב והאהוב ביותר בדור הנוכחי. אתמול הצעיד הפייטר בן ה-32 את הקבוצה להעפלה שניה ברציפות לשלב הבתים של ליגת האלופות, ומעמדו בהיסטוריה מובטח. הוא אגדה אמיתית. כפי שאומר העיתונאי כריסטופר קרלסון, "זלאטן יצטרך לסיים את הקריירה במאלמו כדי להדיח את רוזנברג מהפסגה".

אולי זה יצחיק אתכם, אבל כבר בשלהי 2014 התקיים בשבדיה דיון ציבורי נוקב על זהות שחקן השנה. שיטת הבחירה משונה למדי – צוות שופטים מצומצם קובע את הזוכה אחרי התייעצות בדלתיים סגורות, מבלי לפרט את השיקולים. איברהימוביץ' זכה בתואר במשך שמונה שנים רצופות, אבל החמיץ אשתקד תקופה ממושכת בגלל פציעה, ועיתונאים רבים במאלמו ניסו לקדם את המועמדות של רוזנברג כדי לשבור את ההגמוניה. בסופו של דבר, זה לא הועיל להם, כמובן, וזלאטן נבחר בפעם התשיעית, אבל היה להם קייס לא רע בכלל. את מה שעשה רוזנברג עבור מאלמו בשנה שעברה לא ישכחו עוד זמן רב.

האליל חזר למועדונו האהוב אחרי קדנציה מתסכלת במיוחד בווסט ברומיץ' עם סימני שאלה לגבי כושרו, והפך ללהיט אדיר. הוא כבש 15 שערי ליגה ב-28 משחקים כדי להצעיד את מאלמו לאליפות, אבל את ההצגות הגדולות ביותר שמר לליגת האלופות, בסדרת קאמבקים מזהירה במוקדמות. תחילה הפסידה מאלמו 4:2 בפראג לספרטה, רק כדי לחזור 0:2 בגומלין מצמד של רוזנברג. בפלייאוף, היא נכנעה 2:0 באוסטריה מול זלצבורג החזקה, ומצבה נראה אנוש, אולם הסקורר הבטיח לסחוב את הקבוצה על גבו, ועשה זאת. רוח הלחימה שלו הובילה את השבדים ליתרון 0:2 מהיר בגומלין, ובדקה ה-84 השלים רוזנברג צמד נוסף, עם המון נחישות, כדי להעלות את מאלמו לשלב הבתים. במעמד הגדול, הוא הצטיין שוב עם צמד בניצחון על אולימפיאקוס, ובאופן כללי עשתה אלופת שבדיה רושם לא רע בבית שכלל את יובנטוס ואתלטיקו מדריד.

שנה חלפה, והקאמבקים המפוארים של מאלמו הגיעו שוב. זלצבורג האומללה, שתמיד נוחלת פיאסקו במוקדמות, כפי שזוכרות גם מכבי חיפה והפועל תל אביב, חלמה הפעם על נקמה מתוקה. היא ניצחה שוב 0:2 בביתה וקיוותה שהברק לא יכה פעמיים. הוא דווקא היכה. במצברה הביתי מאלמו פשוט לא ניתנת להכנעה בזכות רוחו האדירה של הקפטן. רוזנברג כבש גם הפעם והוביל את השבדים ל-0:3 בגומלין. ואז הגיעה סלטיק, שנהנתה מיתרון עצום כי רוזנברג הלוחמני הוצהב ללא הפסקה והיה מושעה מהמשחק הראשון, בו ניצחו הסקוטים 2:3. זה לא עזר. "אין דבר העומד בפני הרצון, ופייבוריטיות רבות הפסידו בעבר", הצהיר רוזנברג. הוא חזר בגדול אתמול לגומלין, והחל את הקאמבק התורן בשער שדחק עם הכתף אחרי כדור קרן. זה נגמר 0:2, המהפך הושלם, ניר ביטון הודח לליגה האירופית, ומאלמו חגגה העפלה נוספת. יש אוהדים שמציעים להציב פסל בדמותו בכניסה לאיצטדיון כבר עכשיו.

כשרונו של רוזנברג לא יכול להתקרב לזה של זלאטן, אבל הוא תמיד ידע להתגבר על הקשיים ולמצוא את דרכו. איאקס ראתה בו סוג של יורש לאיברהימוביץ', כאשר החתימה אותו ממאלמו בקיץ 2005, שנה אחרי שהכוכב הגדול נמכר ליובנטוס. רוזנברג אכן תרם 12 שערי ליגה בעונת הבכורה בהולנד, בערך כמו זלאטן שהרשית 13 פעמים בכל אחת משתי עונותיו האחרונות באמסטרדם. לרוע מזלו, חילופי מאמנים פגעו בו, הנק טן קאטה זרק אותו לספסל, אז השבדי יצא להרפתקה חדשה בגרמניה, והחל לקרוע רשתות בברמן של תומאס שאף. גם שם הוא איבד עם הזמן את מקומו בהרכב, אבל עזב בראש מורם עם אחד השערים החשובים בקריירה באוגוסט 2010.

זו היתה הדוגמא האולטימטיבית לווינריות טהורה. רוזנברג כבר היה בדרך החוצה להשאלה בסנטאנדר שסוכמה, ולא היה אמור ליטול חלק בצמד המפגשים מול סמפדוריה במוקדמות ליגת האלופות. הגרמנים ניצחו 1:3 במפגש הראשון בלעדיו, אבל האיטלקים חזרו, בניצוחם של אנטוניו קסאנו וג'מפאולו פאציני, כדי להוביל 0:3 בגומלין המטורף בגנואה. שאף החליט להמר על השבדי, שקם מהספסל והפציץ את השער היקר חמש דקות בתוך זמן הפציעות כדי לשלוח את המשחק להארכה, בה ניצחה ברמן. מי יודע כיצד היה מתפתח הכדורגל לו קסאנו היה מעפיל לצ'מפיונס ליג. אולי זה היה מונע את הסכסוך ששלח אותו למילאן חודשים ספורים לאחר מכן. כיום, כשהוא חוזר לסמפ לקדנציה שניה, הוא זוכר בוודאי את רוזנברג, במיוחד כאשר שמו עולה שוב לכותרות הראשיות.

קצת חבל שרוזנברג לא קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו בפרמייר-ליג. המנג'ר סטיב קלארק הבטיח לו מקום בהרכב ווסט ברומיץ' במערך 2-4-4 כאשר החתים אותו בקיץ 2012, ומיד שינה את דעתו כדי לשחק עם חלוץ בודד. השבדי התייבש על הספסל, לא כבש אפילו פעם אחת בעונה וחצי, והוגדר ככשלון על לא עוול בכפו. מצד שני, זה פעל לטובתו. רוזנברג הבטיח מזמן לסיים את הקריירה במאלמו, והשיבה הביתה התבצעה מוקדם מהצפוי. הוא אפילו הודיע על פרישה מהנבחרת כדי להתרכז בקבוצתו האהובה בלבד, והשערים החלו לזרום בקצב מסחרר – בבעיטות, בנגיחות, מכל זווית אפשרית. הוא היה מיד המלך הבלתי מעורער של העיר.

וכך, אחרי הניצחון על אולימפיאקוס בליגת האלופות, העז אוגה האריידה, מאמנה הנורבגי של מאלמו, להצהיר: "זלאטן פצוע עכשיו, אז רוזנברג הוא החלוץ השבדי הטוב ביותר". איש בקרב האוהדים לא חלק עליו. זה היה מובן מאליו. הם אוהבים אותו אפילו יותר היום, כשחגיגות ההעפלה השניה לשלב הבתים יצאו לדרך.

לא כולם בשבדיה מאושרים. אוהדי הלסינגבורג, היריבה האיזורית המושבעת, מתעבים את רוזנברג והצלחתו, וכך גם האולטראס של הקבוצות הבכירות משטוקהולם. נטייתו לשלוח מרפקים לכל עבר ולקלל תוך כדי משחקים עולה לא פעם על העצבים. "מרקוס יכול להיות שחצן כמו זלאטן", אומר קרלסון. אבל הוא גם ווינר, ולמען האמת היה למכבי תל אביב מזל שמאלמו לא דורגה בהגרלה. באזל אולי איכותית יותר מהשבדים, אבל הרבה פחות חזקה מבחינת אופי, ורוזנברג לא היה מוכן להפסיד בקרב ישיר גם לערן זהבי. עכשיו נותר לראות מי מהם יבקיע יותר בשלב הבתים.