לברקוזן, למה מי זאת בכלל?

"הגרמנים ידועים כלוזרים גדולים, שמפסידים בכל משחק מכריע", "צריך לתת את כל הכבוד המגיע לסגנית אלופת אירופה, אבל..." – כך מבשרות הבוקר כותרות מדורי הספורט של שני היומונים הגדולים במדינה. משחק אחד טוב (מאוד), שגם בו, מזל והחלטת שופט תמוהה, עזרו לא מעט לתוצאה הסופית, ופתאום, 0:1 על מכבי ת"א שקול כמעט ל-1:2 על באיירן מינכן. טופמולר נותן לנו כבוד ואנחנו בולעים את הצפרדע, מלקקים את השפתיים ומבקשים עוד. תזכורת: ה-5:0 מול דנמרק הגיע אחרי חגיגות ה-0:5 על אוסטריה, ה-0:3 על אולימפיאקוס הגיע אחרי ה-5:2 במנצ'סטר. נכון שלחיפה, בניגוד לנבחרת, יש מסגרת קבוצתית הדוקה וחיזוק מקצועי ומנטלי בדמות הזרים, אבל בוא לא נשכח: מדובר בגרמנים ועם כל הכבוד לערך העולה של יעקובו, רק לוסיו, בלמה הברזילאי של לברקוזן, שווה (כספית) בערך כמו כל שחקני מכבי חיפה.

אז לא שלמכבי חיפה אין סיכוי הערב מול באייר לברקוזן, אבל שלאף אחד לא יהיה ספק – נצחון של חיפה, ואפילו תיקו, יהיו עדיין הפתעה לא קטנה בכדורגל האירופי. מול אולימפיאקוס, קבוצה שמתבססת באופן מובהק על משחק האגפים, נזקקה חיפה ליכולת שיא של באדיר וז'וטאוטאס במרכז המגרש כדי ליצור לעצמה יתרון במאבק על השליטה בקצב וצורת המשחק. מול לברקוזן, בה הקשרים האחוריים/מרכזיים דומיננטיים הרבה יותר, תצטרך חיפה צירוף של אותה יכולת שיא מצד השניים הנ"ל וכן חדות גבוהה בהרבה מצדו של פראליה, לטעמי – איש המפתח של חיפה במשחק. היכולת של פראליה לעזור בלחץ על הקישור הגרמני ולהביא את היכולת הטכנית שלו לידי ביטוי תחת הלחץ הנגדי, בהנחה כמובן שז'וטאוטאס יהיה יעיל כמו בשבוע שעבר ובאדיר אגרסיבי לא פחות, יקבעו עד כמה אפקטיבית תהיה השלישיה הקדמית של חיפה. תפקיד נוסף ולא פחות חשוב, שיוטל, סביר להניח, במידה רבה על כתפיו של פראליה, יהיה לעצור את פריצותיו של לוסיו, שביכולת הדהירה שלו עם הכדור ממוטט לעתים קרובות את מערכי ההגנה של יריבות לברקוזן.

רוסו ואיגביני נראו שניהם כמי שהורידו הילוך בשבת בבלומפילד, מה שניכר ברמת הריכוז שלהם מול שטראובר. שחקני מכבי ת"א בכדורסל, לאורך שניים וחצי עשורים, הוכיחו יכולת לעשות את העברת הפאזה הזאת בין הליגה לאירופה, אבל לקח להם כמה שנים טובות ללמוד לשלוט ברמת האינטנסיביות. לא יהיה זה אסון, אם גם לחיפה ייקח עוד שנה-שנתיים להפנים את השיעור. לא שהתוצאות השנה אינן חשובות, אבל כמו כל תלמיד בשנה הראשונה במסלול יוקרתי אוניברסיטה, אליה התקבל באופן לא צפוי, כדאי לזכור – צריך לעשות הכל כדי להצליח, אבל מה שבאמת חשוב הוא ללמוד איך ללמוד. את הלקחים והתובנות, צריכים לקוות בחיפה, אפשר יהיה לממש בשנה הבאה. או בזאת שאחריה.