בלוג הקיץ של יהונתן אליהו

מוסה רבנו: סיפורו של דז'נאן מוסה, ילד הפלא שכבש את בוסניה

רבבות יצאו לחגוג ברחובות בזכותו, בכל הבלקן סוגדים לו ובקרוב יציבו בסרייבו פסל בדמותו. דז'נאן מוסה רק בן 16, אבל אחרי שהוביל את בוסניה למדלייה ראשונה אי פעם בכל ענפי הספורט, הוא כבר נחשב לאגדה. הכירו את ילד הפלא שמסמל את העלייה (המקרית) של הכדורסל הבוסני

יהונתן אליהו
אתר רשמי

בוידאו: ביצועים של דז'נאן מוסה

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה

בין נחילי הצועדים ברחוב הראשי בסראייבו בחגיגות הזכייה של בוסניה באליפות אירופה לקדטים בלט אדם אחד מעל כולם. קוראים לו אלביר. הוא גמלאי בן 90. ועכשיו הוא עשה את כל הדרך מטוזלה לסראייבו, כדי שחלילה לא יפספס את מה שהוא מכנה "הרגע הכי גדול בהיסטוריה של בוסניה מאז ההיפרדות מסרביה".

אלביר מבוגר מהאושיות הנערצות שאותן בא לכבד ב-74 שנה. בחישוב פשוט, צריך לחבר את כמעט שישה שחקנים מאותה נבחרת כדי לקבל את ניסיון החיים שלו. אבל דווקא ממרום שנותיו הוא מתרגש עד דמעות. "שנים שהעם הבוסני מחכה לרגע שבו כולנו נתאחד ונוכל סוף סוף לשמוח", אמר בעיניים בורקות. "הרבה יותר כיף לצאת לרחובות כדי לחגוג מאשר להגיע אליו כדי להתקומם ולמחות. אף פעם לא היינו מאושרים כל כך".

לפעמים מספיקה חבורת נערים בני 16, חלקם אפילו בני 15, כדי שאומה שלמה תזקוף את קומתה. במקרה של בוסניה, שמשוועת לקצת נחת במציאות לא קלה, זה קרה בענק. הילדים הללו, חלקם בקושי תיכוניסטים, הפכו לאלילים בזכות הזכייה בתואר. קחו את מכבי תל אביב זוכה בגביע אירופה, תכפילו פי שניים, ותקבלו את עוצמת הטירוף שמורגשת במדינה בימים אלה.

אלפי אנשים שמקבלים את פניהם של הגיבורים החדשים בשדה התעופה. רבבות אוהדים נלהבים, בכל הגילאים, שמקיפים את האלילים בעלי שפם הבר מצווה בצעדת הניצחון. אולפן מאולתר עם שני מוקדים בטלוויזיה הממלכתית. מפגש עם ראש הממשלה.

הד ציבורי כזה לא נרשם אפילו בגל המחאה הגדול של השנה שעברה, "האביב הבוסני", שטלטל את המדינה כולה. העם דורש אסקפיזם חברתי. כשהוא מקבל אותו, ככה זה נראה.

זה ילד זה? מוסה (צילום: אתר רשמי)

ועל הכל מנצח ילד בן 16, שהפך בין לילה לפיגורה ספורטיבית נערצת. עד כמה נערצת? מספיק בשביל שבבוסניה כבר יניפו שלטים שמריצים אותם לנשיאות. קוראים לו דז'נאן מוסה. 2.03 סנטימטר של יכולות מהוקצעות לעילא ולעילא. צעד ראשון מרשים. אינסטינקטים של סקורר נהדר. יכולת מסירה משובחת. קור רוח לא אופייני לגיל. בקיצור, פרט קליעה מבחוץ שזקוקה למקצה שיפורים קל, מדובר בחבילה השלמה.

ההערצה אליו בבוסניה היא חתיכת תופעה ייחודית. לסגידה שכזאת, ועוד בגיל כזה, זכו רק מעטים. לאליפות אירופה הקודמת עד גיל 16 הוא הגיע אחרי שהתאושש משבר ביד, וכשהוא צעיר בשנה מיתר השחקנים. זה נגמר במלכות הסלים עם 23 נקודות למשחק, אך הנבחרת סיימה במקום השמיני בלבד. הפעם המטרה שלו הייתה ברורה וגלויה. במשחק הראשון הוא תפר את היריבה המרה סרביה והוליך את בוסניה לניצחון קליל עם 27 נקודות. משם הכל כבר בא הרבה יותר בקלות. בוסניה ניצחה וניצחה, אבל מוסה שמר את הטוב ביותר לגמר. שם, מול 4,500 ליטאים שבאו לעודד את הנבחרת המקומית בקרב על הזהב, הוא התעלה עם 33 נקודות, 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים וסלי קלאץ' אדירים. במקביל, סביב בית הוריו בעיירה ביהאץ' התגודדו מאות אנשים וקראו בשמו של האליל החדש. בסרייבו יצאו לרחובות וחיברו לו שירים. אחדים כבר הציעו להציב במרכז סרייבו פסל בדמותו. האגדה של דז'נאן מוסה החלה להתהוות.

צפו בבוסנים מתקבצים מחוץ לביתו של מוסה כדי לחגוג

מעטים, אם בכלל, הפגינו דומיננטיות כזאת באליפות אירופה לקדטים לפני כן. מבין השחקנים ששיחקו באליפות, הוא סיים ראשון בנקודות (23.3 למשחק) ואסיסטים (6.3) ורביעי בריבאונדים (9). ריקי רוביו ודריו שאריץ' היו בזמנו בסקאלה משל עצמם, אבל גם מוסה שלט, ועצם העובדה שהעניק לבוסניה מדליה ראשונה מאז קבלת העצמאות ב-1995 בכל ענף ספורט, שריגשה מדינה שלמה, כבר לקחה את הכל רמה אחת למעלה.

נכון, לא חסרות דוגמאות מן העבר של שחקנים שנראו כמו כוכבי העתיד של הכדורסל האירופי באליפויות הללו ונעלמו לחלוטין מן הרדאר בשנים שלאחר מכן. אחרי אליפות מרשימה וזכייה ב-MVP ב-2003 סומן נמניה אלכסנדרוב הסרבי כדבר הגדול הבא, ואף הוכתר בארצות הברית כבחירה ראשונה בטוחה בכל דראפט אליו יחליט להירשם. היום הוא מגרד דקות בקושי באולדנבורג הגרמנית. שון דניאל, לצורך העניין, סיים כמלך הסלים באליפות ב-2005. אבל בבוסניה משוכנעים שאצל התכשיט שלהם זה לא יקרה.

"לאף אחד כאן אין ספק שהולך לצאת ממוסה שחקן גדול", אומר העיתונאי ודראן מודריץ'. "תקשיב, מאז ימי דליבאשיץ' ודליפאגיץ' לא היה כישרון כזה בבוסניה. כולם יודעים שהוא יכול להיות הספורטאי הבוסני הכי גדול אי פעם. לא מירזה טלטוביץ', שבגיל הזה לא היה קרוב בכלל ליכולת של מוסה. גם לא אדין דז'קו. מוסה הוא הדבר האמיתי. כמה שחקנים הפכו בגיל 16 למודל לחיקוי במדינה שלהם? כמה שחקנים הם אייקון בגיל כזה? אפילו אם משהו ישתבש בדרך והוא לא יהיה כוכב NBA כמו שמצפים ממנו, את הסטטוס שלו בבוסניה אף אחד כבר לא ייקח לו. את השמחה שהוא הביא לכל בית בבוסניה בשבוע האחרון כל ראשי הממשלה ביחד לא הביאו".

שלשום מוסה התבשר כי קיבל את הפרס האולטימטיבי להישג שלו. מאמן הנבחרת הבוגרת דושקו איבנוביץ' לא התעלם מהרחשים, והחליט לזמנו לסגל פחות משבועיים לפני היורובאסקט. אם ישרוד את הניפוי האחרון הוא יהיה השחקן הצעיר באליפות, אבל לאור העובדה שבוסניה תגיע לאליפות ללא שניים מכוכביה הגדולים, מירזה טלטוביץ' וניהאד ג'דוביץ', עשוי להיווצר ואקום שיאפשר לו לקבל דקות משחק. את הקריירה המקצוענית מוסה יתחיל רק העונה. בדצמבר האחרון היה על סף חתימה על חוזה רב שנתי באולימפיאקוס, אך נסוג מהסיכום ברגע האחרון ושם חותמת על חוזה לשש שנים בצדביטה. על פי התכנון המקורי הוא אמור לשחק העונה בזאבוק, קבוצת הבת של צדביטה בליגה הקרואטית, אך לא מן הנמנע כי על רקע הקיץ המופלא שלו, יישאר בסגל הקבוצה הבוגרת.

ההישג של בוסניה ומוסה מתוק עוד יותר בהתחשב בנסיבות. פחות משבוע לפני האליפות, במהלך טורניר הכנה, נכנס נציג מפיב"א לחדר ההלבשה והודיע כי השתתפותם באליפות מבוטלת עקב העובדה שהאיגוד המקומי לא מסוגל לשאת בעלויות הכרוכות בכך. מרוב חורים בכיסים, לא נשאר כסף אפילו למלון שישכן את הדור הצעיר. רק התערבות של הרגע האחרון מצד חברה פרטית, שמימנה 12 אלף יורו, איפשרה לקדטים של בוסניה לצאת לאליפות. כמה ימים לאחר מכן, על רקע לחץ ציבורי, ממשלת בוסניה קוששה 50 אלף יורו והעבירה לאיגוד דמי הישרדות. אלמלא ההתגייסות הזו, כל הטוב שנחת לפתע על בוסניה כלל לא היה מתרחש.

זה לא סיפור הרקע היחיד. מאמן הקדטים, יוסיפ פנדזה, היה בחור אלמוני לחלוטין עד לפני שבוע. בעונה שעברה אימן בליגה השנייה בבוסניה. בהפתעה גמורה, הוא קיבל את הג'וב בנבחרת הקדטים למרות שרק לאחרונה מלאו לו 28. פנדזה הפך למאמן הצעיר בהיסטוריה של פיב"א שזוכה במדלייה כלשהי. גם הוא, כמו מוסה, הפך בין לילה לגורו. סוד ההצלחה, לדבריו, היה יצירת חדר הלבשה מאוחד ומגובש, לא דבר של מה בכך בבוסניה השסועה. מטרת העל שלו הייתה לחבר בין שלושת הלאומים מהם מורכבת הנבחרת – הסרבים, הקרואטים והבוסניאקים – ולגרום להם לעבוד יחד. "אם נכבד את השני כמו שבנבחרת הזו כיבדו אחד את השני נוכל לצעוד לעבר עתיד טוב יותר. ההבדלים בינינו לא באמת קיימים, זו רק פיקציה. זה המסר הכי חשוב שצריך להעביר במעמד הזה", זעק למיקרופון בדמעות במהלך תהלוכת הניצחון בסרייבו, וההמון הריע בהתלהבות.

כשאתה אלוף אירופה בבוסניה, אפילו מסרים פוליטיים שכאלה מתקבלים באהדה. וכך, משום מקום, מדינה מוכת מלחמה לומדת את השיעורים הכי חשובים מנערים בני 16 ומאמן בן 28.

(צילום: אתר רשמי)

עם או בלי קשר לזכייה ההיסטורית, העתיד של הכדורסל הבוסני נראה ורוד מתמיד. הקיץ האחרון היה מוצלח במיוחד. מלבד הקדטים, גם נבחרת הנוער רשמה הישג נאה כשסיימה את אליפות אירופה דרג א' במקום הרביעי. ההצלחה של המקומיים מירזה טלטוביץ' ויוסוף נורקיץ' ב-NBA הכניסה התלהבות מחודשת לענף, שמצמיח בשנים האחרונות מספר רב של כישרונות עם עתיד מבטיח. רובם, אגב, משחקים מחוץ לבוסניה.

אדין אטיץ', עוד ילד פלא, נבחר לחמישיית הטורניר באליפות אירופה לנוער ומחוזר על ידי קבוצות גדולות ביוון. נדים ג'דוביץ', אחיו הצעיר של ניהאד, שייך לברצלונה. נדים בוזה, כוכב נבחרת העתודה, חתם לאחרונה באוסטנד הבלגית ומקווה לשחזר את צעדיו של מירזה טלטוביץ', ששיחק שם בעבר. גם הכוכב הנוסף לצד דג'נאן מוסה בקדטים, נייגוס סיקיראס, נרכש על ידי רומא. אם בעבר כישרונות כמו אמיר פרלדז'יץ' ובוגדן בוגדנוביץ' היו יכולים לייצג את בוסניה אך בחרו לשחק עבור מדינה אחרת, כיום בוסניה מצליחה לשמור את הילדים אצלה, לפחות ברמת הנבחרת.

"מה שמעניין במקרה של בוסניה הוא שלא עשו שם שום דבר כדי לגרום לכדורסל להתפתח, אם כבר ההפך", מנתח העיתונאי ודראן מודריץ'. "דווקא מתוך העוני צומחים שם כישרונות על. להורים אין כסף לקנות מחשבים, אז הילדים מבלים כל היום במגרש, ממש כמו פעם. זה לא משנה שלאיגוד אין כסף, זה לא חשוב שכל הכישרונות הגדולים משחקים בחו"ל. הכדורסל בבוסניה הוא כבר חלק מהמסורת, ועכשיו הוא פורח דווקא בתת תנאים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully