בתום העונה שעברה נבחרו מצטייני העונה של וואלה ספורט בשיתוף מנהלת הליגה. שחקני הליגה הם שהצביעו, ובנוגע לתגלית העונה הבחירה הייתה ברוב קולות. במקום הראשון שלומי אזולאי ובמקום השני עומר אצילי. מה משותף לשניים האלה? שניהם הגיעו לליגת העל בשנתיים האחרונות מהפועל ראשון לציון שבליגה לאומית והיו למעשה חלק משינוי החשיבה בכדורגל הישראלי בנוגע לצירוף שחקנים מהליגה הלאומית, והעונה אף גם מליגה א'. עונה קודם לכן, התגלית היה רועי קהת שהגיע לעירוני קרית שמונה ממכבי יבנה.
העובדה שקבוצות כמו בית"ר ירושלים, קרית שמונה והשנה גם הפועל תל אביב מצרפות לסגלים שלהם שחקנים מוכשרים מחוץ לליגת העל, מאתרות כישרונות שבלטו בגילאי נוער אך קצת נעלמו לאחר מכן ומנסות לשנות תפיסה - היא מבורכת. לפני שנתיים הצטרפו 24 שחקנים מהליגות הנמוכות לליגת העל, בשנה שעברה 35 ואילו השנה כבר צורפו 28, כשחלון העברות עדיין רחוק מסגירה. מנגד, האלמנט הזה כולל בתוכו מצב כלכלי די מדאיג של הכדורגל הישראלי: קבוצות שמתקשות לשרוד, מהמרות על כל מה שזול וגורמות ללא מעט שחקנים שמכבדים עצמם כלכלית לוותר על התענוג ולרדת לשכר נורמלי בלאומית או אפילו לפרוש מכדורגל. מצבו של הכדורגלן הישראלי, פרק 1.
כל ההעברות בליגת העל לקראת עונת 2015/16
רק לשם המחשה: בית"ר ירושלים צירפה העונה את דניאל אסקלינג, אורי מגבו ונס זמיר ששיחקו בעונה שעברה בלאומית. הפועל תל אביב החזירה לשורותיה את ניר לקס וצירפה את עומרי שקל, גיא גומברג, צליל חתוכה ואיסו לינגאנה. מכבי נתניה צירפה שחקנים כמו דודי תירם, טל איילה ועוד כמה שמות אלמוניים שהצטרפו לנבו מזרחי שחתם בינואר. קבוצות עם הפנים לפלייאוף העליון כבר מזמן מחברות בין השיקול המקצועי למצב הכלכלי, ובונות אלטרנטיבות צעירות וזולות. אפילו מכבי חיפה צירפה את מנחם סאן מרמת השרון.
ברמת השחקן הישראלי וההזדמנויות שהוא מקבל, מדובר בכיוון מבורך. כאשר דיברנו בקיץ עם עדי קריספין על עיצובה של הפועל תל אביב, הוא סיפר שהקבוצה מכוונת לצרף כמה שיותר שחקנים מהנבחרת הצעירה והוסיף: "אנחנו עוברים על שנתונים של נבחרת הנוער 7-8 שנים אחורה ובודקים לאן נעלמו לא מעט כישרונות. הפוטנציאל קיים וצריך רק לממש אותו נכון. זה לא רק שיקול כלכלי, יש הרבה שחקנים שבעים בכדורגל הישראלי שכבר לא יתפתחו וצריך לחפש את אלה שטווח השיפור וההתקדמות שלהם גבוה. הסקאוט של הפועל ניר אפרתי המליץ בשנים הקודמות לצרף שחקנים כמו עומר אצילי ואזולאי ולא התייחסו אליו. במתכונת הנוכחית של המועדון זה לא יקרה".
מי שנותרו מחוץ למשחק הזה הן מכבי תל אביב והפועל באר שבע. בכסף שנשפך בשני המועדונים, שם יש את היכולת לצרף אך ורק שחקנים בשלים ומנוסים. כאלה שיוכלו לעשות את ההבדל. בעוד בית"ר ירושלים מעבירה תהליך ומחשלת שחקנים כמו אלי דסה ושלומי אזולאי, מכבי תל אביב רוכשת אותם רק כאשר הם מעוצבים ויכולים לתרום ברמות הגבוהות.
אלי כהן "השריף" סיפר השבוע כי "כשמכוונים אך ורק לאליפות כמו מכבי תל אביב, באר שבע ומכבי חיפה אי אפשר לצרף שחקנים מהלאומית ולאפשר להם להיות דומיננטיים. בשביל אליפות צריך ניסיון, בשלות ויכולת מנטאלית להתמודד עם כל מה שכרוך. אם אזולאי לא היה עושה שנה בבית"ר הוא יכול היה להשתלב במכבי תל אביב? דסה של לפני שנתיים יכול היה להיות חלק ממכבי תל אביב? כשיש כסף והמטרה היא אליפות מצרפים רק את אלה שהתפוקה שלהם ברורה ומוכחת. טווח הסיכונים הוא מאוד מאוד קטן".
בצד המקצועי זה נותן לא מעט הזדמנויות לשחקן הישראלי. כמעט כל שחקן מוכשר שבלט בשנים האחרונות בלאומית, נבחן על ידי קבוצות בליגת העל. סקאוטינג ברמה גבוהה? זה רק חלק מהסיפור. אורי אוזן, שיחד עם מנחם קורצקי הביא את שלומי אזולאי לבית"ר בקיץ הקודם, מסביר מהיכן זה מגיע: "לדעתי זה יותר מדאיג מאשר חיובי. אמנם לא מעט שחקנים פה מקבלים הזדמנויות וזה מבורך, אבל המקרו של העניין הוא לא חיובי ותוצאה של מצב כלכלי וחוסר ברירה של מועדונים. המצב הכלכלי הולך ומידרדר, והענף נפגע".
כשאוזן אומר את זה, הוא מתכוון בעיקר לעובדה שמרבית השחקנים בליגת העל מקבלים היום משכורות נמוכות יחסית ולא באמת יכולים לצאת מהקריירה עם משהו לעתיד. לקבוצות אין כסף וזה מה שהן מסוגלות להציע. לפחות 70 אחוזים משחקני ליגת העל משחקים במשכורות בסיס של עד 15 אלף שקלים לחודש, פלוס פרמיות על נקודות. פרט לשלוש-ארבע קבוצות גדולות, זאת נורמת שכר במרבית הליגה. אם מוסיפים לכך את העובדה שיש כאן אלמנטים של דלק ודיור שהרבה קבוצות לא מספקות, מקבלים ליגה של שחקנים שמרביתם גומרים את החודש במקרה הטוב.
כתוצאה מכך, אחת התופעות הבולטות היא ששחקנים שהרוויחו יפה במהלך השנים אינם מוכנים לרדת בתנאים ומעדיפים לפרוש או לעבור לליגות נמוכות. תמיר כהן החליט שלא לשחק כדורגל ("לא אשחק בשכר מצחיק"), קלמי סבן פרש, מיכאל זנדברג ויוסי שבחון החליטו שאם כבר מדובר בכסף קטן אז עדיף את הפינה השקטה ברמת השרון. אבירם ברוכיאן ירד לקטמון לאחר שקיבל הצעות מצחיקות מליגת העל ("לא אשחק בשכר בושה") ולא היה מוכן לשמוע עליהן. איך אמר יובל נעים במהלך העונה שעברה? "מה שקורה עם המשכורות בליגת העל זה שיא חדש. שלושת רבעי ליגה מתקשרים אליי ורוצים לבוא לאשקלון כי יש כאן כסף נורמלי".
אלרואי כהן התאמן בבית"ר ירושלים בתקופת ההכנה אשתקד, ובאיזשהו שלב התקבלה החלטה לצרפו. כשישבו למו"מ ההצעה שקיבל הייתה כזאת: 10 אלף שקלים ברוטו, פלוס פרמיות על נקודות. כשמוסיפים לכך את העובדה שהוא צריך להגיע עם רכב מהמרכז, מדובר בהצעה כלכלית מצחיקה. ואם אלרואי כהן היה מבקש גם דירה בירושלים כדי לא לעבור את כל הנסיעות האלה, בטח היו צוחקים עליו.
אגב, רכב ודיור אלו מרכיבים שמקשים היום על כל מו"מ בין שחקן לקבוצה בליגת העל. במצב הכלכלי הנוכחי, קבוצות מחפשות לארגן רכב אחד לארבעה-חמישה שחקנים שיבואו יחד וגם לשכור להם דירה משותפת. אם שחקן מגיע עם משפחה או חברה וצריך דירה בנפרד שעלותה בדרך כלל לפחות 5,000 שקלים, הקבוצה עשויה לוותר עליו אם ידרוש דיור. זו עלות שבלא מעט קבוצות פשוט מעדיפים לוותר עליה וכתוצאה מכך גם על השחקן, אם הוא אינו יוצא דופן ביכולתו.
איך זה נראה מהצד של הכדורגלן? יוסי שבחון מסביר: "המצב הוא פשוט - אין יותר כסף בכדורגל. התקשורת קצת עיוורת בנושא הזה. היא מתעסקת במכבי תל אביב, באר שבע, חיפה, הפועל ובית"ר ולא רואה שפרט אליהן הכדורגל פושט את הרגל. יש גביע הטוטו וקבוצות לא מעבירות סגלים של שחקנים בשכר בסיס של 6,000 שקל. זה לא התקציבים של פעם. מרבית הסגלים בשכר זעום וקבוצות עדיין לא עוברות בקרה".
שבחון מוסיף: "על דיור או רכב ודלקן אין מה לדבר, זה כבר משהו שלא מבקשים. פשוט אין כסף בקבוצות ושחקנים מגיל 26-27 שהרוויחו שכר מכובד, פשוט לא מוכנים לשכר הזה או מכוונים כבר לעתיד אחר ומשלימים הכנסה בעבודה נוספת. הכדורגל פושט את הרגל מבחינה כלכלית וכולם עיוורים לזה, זה מרגיש שזה ימשיך להיות ככה ואף אחד לא ירים את הכפפה ויעשה משהו".
אורי אוזן התייחס להשפעה המיידית: "שחקנים פורשים כי הם לא מוכנים להיות חלק מהדבר הזה. אלו משכורות שלא יכולות לאפשר לשחקן לנהל אורח חיים כמקצוען. הוא צריך אימונים אישיים, רכב, דיור. היום שחקן צריך מכלול מקצועי שאין במועדונים, ואם הוא רוצה להשיג זאת באופן אישי זה עולה כסף. אם אין לך את הכסף הזה ואתה מוותר - הקריירה שלך נפגעת. שחקנים כמו תמיר כהן, גל ניר, קלמי סבן, אלרואי כהן ועוד רבים וטובים פשוט החליטו לוותר ולא להיות חלק מזה".
אוזן המשיך: "מעבר לסקאוטינג וקבלת החלטות יש כאן גם הרבה אלמנט של מזל ומקריות. שלומי אזולאי כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לבית"ר כשטביב ויתר עליו, ואנחנו התעקשנו. צירפנו לאימונים את שלומי ומור שקד ואנשי מקצוע אמרו לו: "מור שקד זה הדבר הבא בקישור, שלומי שחקן ללאומית". לפעמים יש כאן כל כך הרבה מזל כי אם היינו מוותרים בקלות הוא יכול היה לחזור ללאומית ולא לעשות את הקפיצה הזאת".
ולאן זה הולך? כאשר ההקצבות מההתאחדות, טוטו וזכויות שידור הופחתו, גם תקציבי הקבוצות הצטמצמו בהתאם. רמת המיתוג והשיווק של הכדורגל מאוד ירודה. היחידות שבאמת שומרות על המותג הן מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל באר שבע והחל מהעונה הבאה עלינו לטובה, גם הפועל תל אביב. מעבר לכך, הכדורגל נמצא בפשיטת רגל ובלא מעט אלמנטים מתחיל להזכיר את מה שקורה בליגת הכדורסל. מישהו יעשה עם זה משהו? ספק גדול מאוד.