וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבאסקית שיורדת והבאסקית שעולה

30.9.2002 / 16:33

הקוראים הנאמנים של וואלה! ספורט, זוכרים מן הסתם שבשבוע שעבר קונן כותב שורות אלו על היכולת העגומה שמגלה מיורקה במחזורים האחרונים, ועל העתיד העגום עוד יותר הצפוי לה בהמשך העונה. זוכרים, ועל סמך נסיון העבר עם התחזיות המפוקפקות שהועלו בטור הזה, רצו בוודאי לסמן לעצמם בפנקס ניצחון ליגה של מיורקה בעתיד הקרוב. ובכן, העתיד היה קרוב מאוד, ומיורקה התאוששה וזכתה בשלוש נקודות ליגה חשובות כבר אתמול, ועוד על חשבונה של יריבה אפשרית למאבקי תחתית עתידיים: אתלטיק בילבאו.

לפני המשחק, דיברו בבילבאו על כך שהקתדרלה בסאן-מאמס צריכה לחזור ולהיות מבצר שאליו מגיעות קבוצות ללא הרבה תקווה לכבוש שערים ולהוציא נקודות. אולם מבט חטוף על ספרי הסטטיסטיקה של ליגת הכוכבים יכול ללמד אותנו שהפעם האחרונה שאתלטיק הצליחה לשמור על רשת נקייה משערים הייתה לפני 25 מחזורים.

המאמנים שמתמודדים מול ה"רוחיבלנקוס" של היינקס (מאמנה הגרמני של אתלטיק, ושוב תודה לקוראים הנאמנים של הטור, שמיהרו לתקן את פליטת המקלדת האומללה מלפני שבועיים שהפכה אותו, רחמנא ליצלן, להולנדי), כבר יודעים שהם יכולים לסמוך על חורבות ההגנה הבאסקית שתתן להם לפחות שער אחד במתנה, ולכן, כל שנותר למנסאנו (מאמנה של מיורקה) לעשות אתמול היה להתארגן היטב בחלק האחורי של המגרש, ללחוץ על החלוצים, לנסות לנטרל את משחק האגפים של אתלטיק ולחכות לטעות המיוחלת והבלתי-נמנעת של האומלל התורן מבילבאו (השבוע זכה בתואר המפוקפק הזה לאריינסאר, שכבש שער עצמי ושם את החותם הרשמי על הניצחון של מיורקה).

אתלטיק מתבוססת בתחתית הטבלה, עם נקודה אחת משתים עשרה אפשריות, ומסתכלת בעיניים רעבות ומקנאות כיצד יריבתה הנצחית מחבל הבאסקים, ריאל סוסיאדד, פותחת נפלא את העונה שלה ומתברגת בצמרת הגבוהה עם עשר נקודות ועם כדורגל התקפי מלא דמיון ועשיר בשערים (רק אתמול היא ניצחה את אוסאסונה 2:3).

אולם צריך לזכור שהסיפור של אתלטיק בילבאו וריאל סוסיאדד הוא סיפור שחורג מתחום העניין הספורטיבי גרידא, שהרי בספרד בכלל, ובארץ-הבאסקים בפרט, הכדורגל הוא לעיתים הזירה המרכזית של העימות הפנים לאומי (והלאומני). המועדון האתלטי של בילבאו הפך לסמל מוצלח במיוחד של הבדלנות האזורית. הקבוצה מורכבת, רובה ככולה, משחקנים באסקים (ילידי ארץ-הבאסקים, או צאצאיהם) וההקפדה על טוהר-הגזע הזה הפכה להיות האלמנט המאחד היחיד בין שתי הקבוצות הבאסקיות הגדולות, שכן גם ריאל סוסיאדד, אפילו אם שיתפה שחקנים זרים, הקפידה מאז ומתמיד שלא לרכוש שחקנים ספרדיים שאינם באסקים.

החודשים האחרונים מצטיירים כתקופה של שינויים ותמורות בארץ-הבאסקים, המחנה הקיצוני יותר מבין הבאסקים ספג מכות מקל כואבות במיוחד (ששיאן בהוצאתה מחוץ לחוק של מפלגת בטוסונה הבדלנית) והמחנה הבאסקי המתון יותר נהנה מהגזרים שמציעה הקהילה האירופאית לספרד הריבונית והגדולה. אם נחלק בחלוקה גסה את אתלטיק וריאל כמשתייכות כל אחת לאחד המחנות הנ"ל (בהתאמה), הרי שניתן לומר כי העונה ישנה סימטרייה לא מבוטלת בין מידת הבדלנות למידת ההצלחה בליגת הכוכבים: בעוד שאתלטיק ממשיכה להתבצר בערכיה הישנים (ובשחקניה הישנים) ומקבלת בעקבות זאת מכות מקל נמרצות גם מנמושות הליגה, הרי שריאל סוסיאדד פתחה השנה צוהר רחב עוד יותר אל ספרד האחרת ואל הכדורגל האירופאי וצירפה לשורותיה את בוריס, השחקן הס"טתניק (ספרדי-טהור) הראשון בתולדותיה, ונהנית, לאחר תקופת צום ארוכה, מזלילת מעדני גזר שונים ומשונים.

כמובן שהמניעים שהביאו את ריאל סוסיאדד לשנות את דרכיה אינם קשורים באהבת ספרד חדשה דווקא, אלא נשענים על בסיס כלכלי ברור (בשל ההיצע המצומצם, מחירי השחקנים הבאסקים ומשכורותיהם נסקו לגובה והפכו להיות למעמסה כבדה על המועדון), אולם, אתלטיק שכמובן סובלת גם היא מהקשיים הכלכליים והמקצועיים הכרוכים בעמידה באידיאל "הקבוצה הבאסקית הטהורה", בחרה להמשיך כמנהגה בקודש וכמו שהדברים נראים כעת, עומדת בפני תקופה מהקשות והסוערות בתולדותיה.

לכן, אל תתפלאו אם כבר בסוף השובע הבא, בחוץ מול העולה החדשה, הואלבה, יתאוששו הרוחיבלנקוס וישימו ללעג עוד נבואה מבית היוצר של זה שהפרצוף חמור הסבר והלא מגולח שלו מופיע כמה סנטימטרים מעל שורות אלו.

פינת הקיטור השבועי

סוזה ואגנזו, שניים מהשחקנים המוכשרים של ויאדוליד, לא שיחקו השבוע במדי קבוצתם מול ריאל מדריד. למרבה הפלא שני השחקנים האלו מושאלים השנה מקבוצה אחרת בספרד. איזו?

רמז: קבוצה גדולה בספרד. עוד רמז: קבוצה גדולה מאוד בספרד. עוד אחד קטן: הקבוצה המשאילה היא ממדריד והיא משחקת בתלבושת כל-לבנה.

ריאל תמיד פיזרה בכל רחבי הליגה שחקנים ששייכים לה, אבל העונה, לראשונה, היא נוקטת בטקטיקה חדשה ופחדנית במיוחד ודואגת לנטרל את השחקנים השייכים לה כשהם אמורים לשחק נגדה. עוד צעד מפוקפק שפוגם בתדמית הספורטיבית הנקייה שראשיה מנסים לשוות לה.

הגדולה הבאה - בטיס בלומפי

אחרי ניצחון מרשים על בארסה וחצי ניצחון מול ריאל, הקבוצה של ויקטור פרננדז (שעד העונה הזו היה מאמן מוכשר של קבוצות בלי כשרון), נראית כאיום המוחשי ביותר על ארבע הגדולות של ליגת הכוכבים (ריאל, בארסה , דפורטיבו וולנסיה). מי שעדיין זקוק להוכחות, מוזמן להתכבד ולראות את השער היפה של חואקין ואת השער המדהים של וארלה במשחק הניצחון מול בארסה (שער העונה?) ולהיזכר בהרשתות של קאפי מול ריאל מדריד וריאל סוסיאדד.

בטיס מציגה לראווה תמהיל מצוין בין כשרונות צעירים לשחקנים ותיקים ומנוסים, הכולל קישור בעל נטיות התקפיות מהנות (אסונסאו, ארוז), משחק אגפים משובח (חואקין ודנילסון), הגנה יציבה למדי (בראשותו של השוער פראטס) והתקפה אנרגטית ופורייה (קאפי ואלפונסו). אחרי שבשנה שעברה נעצרה בטיס על סף כניסה לליגת האלופות, נראה כי העונה היא בשלה ומוכנה לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת ולהוכיח לכולם שרוח השינוי תבוא הפעם מהדרום.

הפיצ'יצ'י- בצורת בצמרת

צמרת מלכי השערים נשארה כפי שהייתה, למעט הצטרפותו של מוסמפה למועדון החמישה:

מוסמפה (מלאגה)- 5 שערים.
קובאצ'ביץ' (ריאל סוסיאדד)- 5 שערים.
חוליו אלבארז (אריו וייקאנו)- 5 שערים.
מקאיי (דפורטיבו לה-קורוניה)- 5 שערים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

המספר הנוסף - 3

שלושת השופטים שכדאי לקבוצות האורחות לפגוש: לופז נייטו, פינו זאמורנו ורודריגז סנטיאגו. אצל שלושת המוסקטרים האלו האידיאל של קבלת אורחים עומד (בינתיים) בראש סדר העדיפויות והם לא מחלקים סתם כך נקודות לקבוצה הביתית.

ומה עם הישראלים?

משימת המעקב אחרי המשחקים של נציגינו בליגת הכוכבים, הופכת להיות קשה יותר ויותר מדי שבוע. תתפלאו, אבל הקושי הוא לשמור על ערנות מספקת לאורך כל תשעים הדקות המשמימות של הכדורגל שמציגה ראסינג סנטאנדר. הקושי האמיתי הוא לנסות ולמצוא מילים נרדפות ל"עוד משחק חלש של בניון" (השבוע אפשר לבחור בין "תצוגה קלושה של כדורגל" ל-"היהלום מאכזב כהרגלו".

לא קל גם למצוא דרכים חדשות לתאר "עוד החמצה קריטית של יוסי" (השבוע אני הולך על "פספוס גורלי בדקה התשעים") ובטח שזה לא דבר פשוט לסקר "עוד משחק נטול עידן טל של ראיו" (השבוע: "ולנסיה") או להסביר בפעם-המי-יודע-כמה "מה בדיוק מעמדו של אילן בכר בקבוצה" (השבוע: "לא טוב!").

בשבוע שעבר המליץ לי הקורא שמעון, להתאזר בסבלנות ולחכות לימים הטובים של הישראלים שעוד יגיעו. הבעיה היא שהבעיה היא לא עם הסבלנות שלי. אם זה היה תלוי בי, הייתי מוכן לחפש מילים נרדפות במילון אבן-שושן עד שיירד לי דם מהאצבעות, אבל הסבלנות שהולכת ונמתחת היא של מקבלי החלטות הספרדיים. ואלו, אין להם זמן למילים נרדפות והבטחות לא ממומשות, הם רוצים תוצאות, ועכשיו.

כוכב המחזור - נדב יעקובי (ערוץ הספורט)

אולי הנציג המוצלח ביותר שלנו בכדורגל הספרדי. בשידור קולח, אלגנטי ואינטליגנטי, הצליח יעקובי להפיח חיים והתלהבות גם בפסבדו-משחק כמו זה ששוחק בין ראסינג לויאריאל.

בכלל, בהקפדתו על הגייה נכונה ככל האפשר של שמות השחקנים, האצטדיונים והמועדונים, ובשילוב מאוזן של רסיסי טריוויה, רכילות ספורטיבית ועוד אינפורמציה מעניינת ועדכנית, יעקובי מנווט בהצלחה מרובה שלוש שעות של כדורגל ספרדי-לטינו אמריקאי (אל תשכחו לצפות בליגה הארגנטינאית, שם תוכלו למצוא היום את כוכבי הליגה הספרדית של מחר). שלוש שעות שהופכות להיות לנו לעונג לא צפוי (אך מקודם בברכה חמה) של מוצאי ראשון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully