בווידאו: ההעברות הגדולות בפרמיירליג
אם מאמינים לדיווחים, כמו החשיפה "הבלעדית" של הערוץ הקטארי BeIN Sports מלפני כשבועיים, הרי שפפ גוארדיולה כבר סגור במנצ'סטר סיטי החל מקיץ 2016. כמובן שאין לכך אישור רשמי. כנהוג אצל גוארדיולה, עתידו מלווה באי ודאות תמידית. מתקבל הרושם שהוא פשוט לא מסוגל אחרת. אז נצטרך להמתין עוד זמן מה לאישור הסופי, אבל בינתיים צריכה סיטי להתכונן לעונה החדשה עם מנואל פלגריני.
סביר להניח שהמאמן הצ'יליאני יודע יותר מאיתנו. למשל, שמועות מדברות על כך שפעולות המועדון בחלון ההעברות מושפעות כבר עכשיו מההנחיות של גוארדיולה, שהטיל לכאורה וטו על עסקת פול פוגבה. פלגריני דווקא רצה לראות את הקשר הצרפתי בשורותיו, ולכן אם הדברים אכן נכונים, ואין לנו יכולת לקבוע זאת המאמן הנוכחי מוגבל כבר עכשיו על ידי מחליפו. הציניקנים יגידו, במידה לא מבוטלת של צדק, שהצ'יליאני נשאר בתפקיד לעונה האחרונה של חוזהו כי הנהלת סיטי לא ראתה טעם במינוי מאמן זמני לעונה אחת בלבד לפני שפפ נוחת לתוך הכיסא שהוכן עבורו. כלומר, פלגריני עצמו הופך לסוג של מאמן זמני.
כיצד תשפיע אווירה של סיום קדנציה על עבודתו של פלגריני? האם מנג'ר יכול להפיק את המקסימום משחקניו כאשר הם יודעים שהוא נמצא איתם על זמן שאול? סוגייה זו מטרידה את אוהדי התכולים בימים אלו, וניסיון העבר מלמד שהם לא צריכים לדאוג יתר על המידה. ראשית, פלגריני עצמו כבר עבר חוויה דומה, ויצא ממנה באופן מכובד ביותר.
צילו של מוריניו לא הפריע לפלגריני
בקיץ 2009 מינה פלורנטינו פרס את פלגריני למאמן ריאל מדריד והעניק לו חוזה לשנתיים, אך חודשים ספורים מאוחר יותר החל קמפיין תקשורתי עוצמתי ומתוזמן להבאתו של ז'וזה מוריניו. העיתונאים ממדריד, ובראשם אלו מ-"מארקה", אשר חלק מבכיריו מקורב מאוד לפרס, עשה את המוות לפלגריני, והפך אותו למאמן בסימן שאלה. הביקורת התחזקה במיוחד כאשר ריאל הודחה בשמינית גמר ליגת האלופות על די ליון, בעוד מוריניו עשה חיים בצ'מפיונס-ליג עם אינטר. ככל שחלפו השבועות, הציפייה לבואו של מוריניו הפכה מוחשית יותר ויותר, במיוחד אחרי ניצחונו על ברצלונה בחצי הגמר.
פלגריני, צנוע ושקול כהרגלו, מיעט להתייחס לספקולציות באופן פומבי. "אני עושה את העבודה שלי, כל עוד אני כאן", הוא נהג לומר, והתוצאות היו מצוינות. השחקנים נתנו למאמנם כבוד והשקט בחדר ההלבשה היה מופתי בהשוואה לעידן מוריניו שיבוא לאחר מכן. עד שאיבדה סיכוי מתמטי לזכות באליפות, ניצחה ריאל ב-18 מ-19 משחקי הליגה, פרט להפסד הביתי הגורלי 2:0 לברצלונה. היא גילתה יציבות, הציגה משחק התקפי ראוותני, והשיגה שיא נקודות היסטורי 96, אשר נשבר על ידי הקבוצה של מוריניו כעבור שנתיים. היא גם כבשה 102 שערים, יותר מברצלונה. שני ההפסדים לקטלאנים חרצו את גורלה, אבל פלגריני היה נשאר בתפקיד אלמלא התאפשר לפרס להחתים את מוריניו.
לימים טען פלגריני שמוריניו מנסה לקחת קרדיט על הישגים שלא שייכים לו. "שיניתי את האופן בו משחקים כדורגל בספרד. לפני שהגעתי לוויאריאל, הספרדים השתמשו בחלוצים כשחקני אגף. אני התחלתי להשתמש בקשרים רבים בעמדות לא קבועות, ועל כך התבססה ספרד ביורו 2008. לא זכינו בתארים עם ויאריאל, אבל השגנו משהו שלא נעשה מעולם", אמר פלגריני בעבר, והוסיף: "מוריניו תמיד מנסה לקבל מחמאות על כל דבר. כאשר זכיתי בפרמייר-ליג, לא אמרתי מילה". הוא עדיין פגוע מהיחס שקיבל בסנטיאגו ברנבאו בגלל מוריניו, והרצון להקדים אותו פעם נוספת בקרב על התואר יהיה חזק מאי פעם בעונתו האחרונה בתפקיד בסיטי.
דומה בסגנון ליופ היינקס
המנהיגות של פלגריני שקטה, והוא לא מתקשר עם שחקניו דרך כותרות. למעשה, עיתונאים רבים לא מתים עליו פשוט כי הוא נתפס כמשעמם מדי, לעומת דמויות ססגוניות כמו גוארדיולה או מוריניו. דרכו של פלגריני מזכירה הרבה יותר את זו של יופ היינקס, והנה לכם צירוף מקרים גם המאמן הגרמני הוותיק נאלץ להתמודד עם הידיעה כי יוחלף בידי פפ.
הריטואל הזכיר את מה שמתרחש כעת. אחרי שגוארדיולה עזב את ברצלונה בקיץ 2012, נפוצו שמועות בלתי פוסקות על רצונה של באיירן מינכן להחתימו בכל מחיר ולהקדים את צ'לסי ומנצ'סטר סיטי. הדלפות משהותו של הקטלאני בניו יורק כללו דיווחים על כך שהוא החל לקחת שיעורים פרטיים בגרמנית. עבודתו של היינקס הוטלה בספק מאז הפסיד בפנדלים בגמר ליגת האלופות הביתי, ולבסוף, באמצע ינואר 2013, הודיעה באיירן רשמית על חילופי המאמנים בקיץ. היינקס לא היה מרוצה מהמהלך בלשון המעטה, וביקר פומבית את התזמון הבעייתי של הפרסום, אבל הדגיש נחרצות: "אני הבוס. כל מי שמכיר אותי יודע שאני שולט בעניינים כאן עד סוף הקדנציה". היו שהרימו גבה. היו שציפו ממנו להפוך לברווז צולע. הם שגו ונאלצו לאכול את הכובע. למעשה, משחקה של באיירן רק הלך והשתבח בחודשים האחרונים עם המאמן הוותיק על הספסל. השחקנים, שאהבו אותו מאוד, הבטיחו לעשות מאמץ עילאי כדי להיפרד ממנו בצורה הטובה ביותר ולהעניק לו מתנה מושלמת לסיום הקריירה.
"לא זקוק לעזרה של אף אחד"
וכך אכן היה. באיירן לא ספרה את יובנטוס ברבע גמר ליגת האלופות, ואז טיאטאה מהדרך את ברצלונה בחצי הגמר עם ה-0:7 המיתולוגי במצטבר. לפני המפגשים נשאל היינקס אם יתייעץ עם גווארדיולה כיצד להתמודד עם האקסית של יורשו. הוא נפגע מכך. "אני מכיר את הקבוצה שלי יותר טוב מכל אחד אחר, ומכיר היטב גם את ברצלונה. לא היה כל מגע עם גוארדיולה. אני מעריך אותו, אך לא זקוק לעזרתו", הוא אמר והדגיש: "באיירן מציגה את הכדורגל המודרני והתחרותי ביותר בתולדות המועדון". לא בטוח אם כל מי שראה את הגרסה של תחילת שנות ה-70 הסכים עם הקביעה הזו, אך כיום אפשר לומר בדיעבד כי באיירן של היינקס הייתה טובה יותר מכל מה שגוארדיולה הצליח להשיג עד כה.
היינקס סיים עם טרבל והונף על ידי שחקניו אל על. אם שחקניו של פלגריני מעריכים אותו כפי שכוכבי באיירן העריכו את מאמנם, הרי שהידיעה על סיום כהונתו הקרובה עשויה לתרום לסיטי, ולא להזיק לה. המאמן עצמו יחגוג בספטמבר את יום הולדתו ה-62, והוא סיפר לא מכבר בראיון חשפני על געגועיו למשפחתו שנותרה בצ'ילה. כלל לא בטוח שהייתה לו כוונה להאריך את החוזה במועדון לו היה מקבל הצעה מסוג זה. כעת, כאשר נדמה כי החליטו בשבילו, הוא יוכל לרכז את כל מאמציו בעונה הקרובה. האוהדים מאחוריו כשגם בעיצומו של משבר בעונה שעברה הראו הסקרים באופן ברור כי ביציעי סיטי אוף מנצ'סטר סטדיום מעוניינים בהמשך עבודתו. אם ההנהלה לא תפריע, והשחקנים בסגל המזדקן יתגייסו למשימה, זו עשויה להיות העונה הטובה ביותר של סיטי.
אחרי הכול, הבעיה המרכזית של הקבוצה בעונה שעברה הייתה תחושה של שובע אחרי האליפות. כעת כולם יהיו רעבים להצליח לפני שפפ מגיע ומשנה את הכול מקצה לקצה כראות עיניו. המטרה, אם כך, היא לחקות את היינקס בבאיירן ולזכות בטרבל. האם זה אפשרי מבחינה מקצועית? זו כבר שאלה אחרת לגמרי. דבר אחד בטוח פלגריני לא צפוי להיות ברווז צולע. נהפוך הוא. יום יבוא, וראשי סיטי עשויים להתגעגע אליו, כפי שבבאיירן מתגעגעים ליופ.
