הבן העובד: ניקו לפרוביטולה מגיע לכבוש את אירופה

בסוף כל יום, רגע לפני שהוא עוצם עיניים ונרדם, ניקו לפרוביטולה אומר בלב תודה למכבי תל אביב. הצהובים נקרו בדרכו כמעט במקרה, במסגרת שולית יחסית. בישראל קראו לזה משחק הכנה. אבל אם תהיתם מה כבר יכול להיות האפקט של הצגה גדולה אחת מול קבוצה מפורסמת, הנה לכם דוגמא חיה.

אומרים שגם הכדורסל הפך להיות חלק מהכפר הגלובלי. שבניגוד לעבר, כיום אי אפשר להעלות על הדעת שכישרון גדול יפוספס רק משום ששיחק בליגה זניחה. הסקאוטים פושטים על כל מקום. הגבולות נפרצו. אירופה לוקחת מאפריקה. ארצות הברית לוקחת מאירופה. ומסין. ומאסיה. כולם מקפצים מיבשת אחת לאחרת בקלות בלתי נתפסת.

רק הכדורסל הדרום אמריקאי נותר קצת מאחור. כדי למשוך תשומת לב מיבשות אחרות, ניקו לפרוביטולה היה זקוק למשהו מיוחד. רק אחרי שדפק 24 נקודות על הראש של גיא גודס והעניק לפלמנגו תואר היסטורי, משהו התחיל להשתנות. ההצגה בגביע הבין יבשתי הפכה אותו לשם בין יבשתי.

"אחרי המשחק הזה הרגשתי שהקריירה ממריאה. זה לא שהייתי אנונימי עד אז – בכל זאת שיחקתי בנבחרת ארגנטינה והייתי שחקן חשוב בקבוצה הכי גדולה בדרום אמריקה. אבל רק המשחק ההוא הביא שינוי של ממש. פתאום ראו שאני מסוגל להתמודד ברמות הכי גבוהות של אירופה, שיש לי מה למכור גם מול יריבים אתלטיים ומהירים. פתאום התחילו לזרום כל מיני הצעות", סיפר לאחרונה בראיון.

וכשהן התחילו לזרום, הן כמעט לא נפסקו.

הוא בן 25, 1.87, וכמו רבים מבני דורו בארגנטינה, חסה לא מעט שנים בצילם של כוכבי דור הזהב הארגנטינאי. רק בשנתיים האחרונות, כשמאנו ג'ינובילי, לואיס סקולה ויתר חבריהם הולכים ומזדקנים ומפעם לפעם מרשים לעצמם לקחת מנוחה מהנבחרת, נוצר לו חלון הזדמנויות. בצעירותו לא נחשב לכישרון יוצא דופן. הוא ראה איך החבר'ה הכישרוניים סביבו ניצודים בזה אחר זה אחר סקאוטים אירופיים שמייבאים אותם ליבשת הישנה, לרוב לספרד, בגילאים צעירים מאוד. בן גילו מתיאס נוסדאל, שהוכתר כ"ג'ינובילי הבא" ואמור היה להפוך לבחירה גבוהה בדראפט, נחטף לטאו ויטוריה בגיל 16. מעטים, אם בכלל, האמינו שכעבור כמה שנים אותם כישרונות ייחשבו לסחורה פגומה, בעוד שהוא יצטרך לבחור מבין שלל הצעות מקבוצות אירופיות מובילות.

כיאה לאנדרדוג שכמותו, הוא התחיל בקטן במדי לאנוס מהליגה השנייה בארגנטינה. כבר אז נוכחו לדעת בארגנטינה שהיכן שכף רגלו דורכת צומח דשא. לאנוס העפילה לליגה הבכירה ותקעה שם יתד בזכותו. ההתקדמות הקצובה נמשכה. אחרי שש שנים, לפרוביטולה קיבל שדרוג עם חוזה בפלמנגו. זה היה הצעד הראשון בדרך לפריצה. כשמאמן פלמנגו הצהיר במסיבת העיתונאים בה הוצג כי "ניקו יהפוך לאגדה", בברזיל צחקו. ממילא הם חשדנים כלפי ארגנטינאים.

רק כשאלוהי הכדורסל הברזילאי, אוסקר שמידט, התלהב ואמר כי "אם לפרוביטולה היה מגיע כמה שנים לפני כן לפלמנגו ומשחק איתי, היינו עושים דברים גדולים ביחד", דעת הקהל השתנתה. הנה, בתמצית, ההישגים של לפרוביטולה בשנתיים בפלמנגו: שתי אליפויות ברזיל; זכייה באליפות אמריקה; זכייה בגביע הבין יבשתי; MVP הגביע הבין יבשתי; MVP הליגה הברזילאית; MVP סדרת הגמר של הליגה הברזילאית; אגדה? לא רחוק מזה.

במקביל לצמיחתו בברזיל, לפרוביטולה הפך לדמות מוכרת גם בארגנטינה. גם בגלל היכולת טו פוט דה בול אין דה באסקט, אבל הרבה יותר בגלל הייחוס המשפחתי. אמו, מרגריטה סטולביצר, מתמודדת לנשיאות ארגנטינה בבחירות שייערכו באוקטובר הקרוב. במשך שנים היא נחשבת לאחת המתנגדות החריפות לקירשנרים, נסטור (הנשיא הקודם) וכריסטינה (הנשיאה המכהנת) ובמרוצת הזמן הפכה לאחת הפוליטיקאיות האהודות בארגנטינה.

"הייתי רוצה שפעם אחת בחיים לא אהיה 'הבן של מרגריטה סטולביצר', אלא שהיא תהיה 'האמא של השחקן המצטיין בברזיל'", אמר אחרי שנבחר ל-MVP העונה בפלמנגו. "לכל מקום שהלכתי, אפילו כשברחתי לברזיל, ידעו שאני הבן של. לעזאזל, אפילו שם המשפחה שלי שונה, אז איך זה ממשיך?", התלוצץ.

רק בשנה האחרונה, הוא מספר, הוא מצליח לקבל בהשלמה את הייחוס המשפחתי. הרבה מזה בזכות העובדה שהוא כבר לחלוטין עומד בזכות עצמו. ב-2011, כשאמו הגיעה לצפות בו מקרוב במשחק של נבחרת ארגנטינה באליפות אמריקה, הוא ניסה להימנע מלהצטלם בנוכחותה. עכשיו, כשהוא לא רק סיפור רקע, הוא אפילו משתתף בקמפיין הבחירות שלה.

בשבועות האחרונים לפרוביטולה, שלא מעיד על עצמו כאדם עם מודעות פוליטית גבוהה במיוחד, חי ונושם את מערכת הבחירות. הוא מצייץ נגד משפחת קירשנר, מסביר בראיונות מדוע העם צריך לבחור באמו, ומביע דעות מנומקות על העניינים שנמצאים בלב מערכת הבחירות.

לצערו, או שלא, החל מהחודש הבא אמו תצטרך להסתדר בלעדיו. הבחירות עצמן יתקיימו בשעה שלפרוביטולה כבר יחל את האתגר החדש – להפוך לשם דבר גם באירופה.

כבר בקיץ שעבר, זמן קצר אחרי ההתפוצצות מול מכבי תל אביב, לפרוביטולה הפך למצרך מבוקש באירופה. בספרד רצו אותו מיידית. באיטליה רדפו אחריו גם במהלך העונה. הרבה קבוצות עמדו בתור. את כולן הוא דחה על הסף. כמו ניימאר בסנטוס, כמו חואן רומן ריקלמה בבוקה, גם לפרוביטולה רצה להטביע את חותמו בדרום אמריקה למרות שהיה ידוע לכל שמעבר לאירופה הוא רק עניין של זמן.

בשבועות האחרונים, כשראה את חבריו הקרובים וולטר הרמן ובניטה עוזבים את פלמנגו, גמל בליבו לעשות את המעבר לו כולם חיכו. "אני מרגיש בשל לעבור לאירופה", הצהיר. "אני רוצה להתקדם. אני בוטח בעצמי וביכולות שלי יותר מתמיד. הייתי מוכן להישאר עוד עשר שנים בפלמנגו, אבל זה העיתוי הנכון לנסות דברים אחרים".

היעד המובן מאליו היה ספרד. כך היה מדלג על קשיי השפה והתאקלמותו הייתה מהירה יותר. פרט לכך, גם ההצעות היו קורצות במיוחד. ברצלונה וריאל מדריד "חששו מחוסר הניסיון האירופי שלו" לדברי עיתונאי ספרדי, אך רבות אחרות היו נחושות. לבוראל קוצ'ה הגישה לו שתי הצעות. בילבאו ומורסיה היו רציניות גם כן, אבל לפרוביטולה אמר 'לא' באופן מפתיע.

דווקא הצעות ממדינות אחרות קרצו לו יותר. מעטים יודעים, אבל גם הפועל ירושלים הייתה מועמדת לקלוט אותו לפני קצת יותר מחודש. האדומים הגישו הצעה וקיבלו תחרות מאלבה ברלין, שאף היא נקטה בצעדים קונקרטיים לעברו, אך אז הגיע מרסלו ניקולה וטרף את הקלפים. שחקן העבר הארגנטינאי, שמשמש כיום כמאמן ריטאס וילנה, דיבר על ליבו ושכנע אותו לעבור לליטא. ריטאס אמנם לא יכולה הייתה להציע לו יורוליג, אבל התנאים הנוחים והעבודה לצד מאמן בן ארצו, שמוקיר ומעריך אותו, הכריעו.

מתוך מחשבה על עתיד בקבוצה גדולה יותר, הסכים לפרוביטולה לחתום לעונה בלבד. הוא צפוי להרוויח כ-250 אלף יורו – לא מעט בימים טרופים אלה בריטאס – ולהיות הרכז הפותח. "זו החתמה מלהיבה", אומר העיתונאי ארלידס בודראיטיס. "לפרוביטולה אמור להיות מצוין – יש לו קליעה נהדרת, יכולת מסירה טובה, חכמת משחק. בנוסף, הוא שיחק בפלמנגו בסגנון שהולם את הכדורסל האירופי ומבוסס על חדירה והוצאה. ההגנה אמורה להיות קצת בעייתית, אבל בסך הכול מדובר בהחתמה מאוד מעניינת. יש הרבה מאוד הערכות שהוא יהיה אחת הגניבות של העונה באירופה".

מכבי תל אביב כבר בכוננות ספיגה. אם לא העונה, אז בטח בעתיד הקרוב.

זה היה השבוע שבו פליטי מכבי תל אביב התפזרו איש איש ליעדו החדש. סופו מצא את עצמו בכוכב האדום; מרקיז היינס וג'ו אלכסנדר בססארי; בריאן רנדל בקובאן; אלכס טיוס באנדולו אפס; ג'ייק כהן אולי בדרך לאריס; פרט לג'רמי פארגו שעבר לסין תמורת סכום עתק, כמעט כל הלהקה נחתה בקבוצות מכובדות יחסית באירופה. לעזאזל, אפילו נייט לינהארט קיבל חוזה לא רע בכלל בסרגוסה, כוח עולה בספרד.

ההחתמות שהושלמו בימים האחרונים – סופו בכוכב האדום והיינס ואלכסנדר בססארי – מעניינות במיוחד. סופו מעניין כי הוא סופו. היינס ואלכסנדר מעניינים כי הם יפגשו את מכבי תל אביב בשלב הבתים ביורוליג, ועלולים לנקום את נקמת האקסים המפורסמת.

המקרה של סופו טריקי. מצד אחד, הוא מגיע לקבוצה שיכולה להחזיר אותו למסלול בפעם המי-יודע-כמה. מצד שני, גם חזרה למסלול אצל סופו לא מבטיחה דבר לגבי ההמשך. לכוכב האדום יש קהל יצרי וגועש, מהזן שסופו כה התחבר אליו במכבי תל אביב; יש לה סגנון שמבוסס על גבוהים דומיננטיים, בניגוד למכבי תל אביב מודל 2013/14;

אז למה בכל זאת לא מדובר בבשורה אמיתית לקריירה הגוועת של האיש הגדול? בעיקר כי דיאן ראדוניץ', המאמן, הוא לא מהזן שמחבק ומלטף, אלא מהזן הקשוח והקפדן שסופו התקשה להסתדר עמו בעבר. וגם בגלל שהוא פשוט סופו, עם הרס עצמי שמתעלה על כישרון עצום. קל להבין מדוע סופו חושב שהכוכב האדום תוכל לשקם מחדש את הקריירה שלו. אבל קל עוד יותר להאמין שגם אם זה יתחיל בבום, זה ייגמר בעוד התרסקות מפוארת. בהנחה סבירה שאופציות השיקום שלו בוזבזו סופית עם השחרור הקבוצה הגדולה היחידה שעוד האמינה בו, מכבי תל אביב כמובן, לא נתפלא אם תגיע מתישהו בשנה הקרובה הודעת פרישה.

לעומתו, אצל ג'ו אלכסנדר ומרקיז היינס אפשר לראות אור בקצה המנהרה. ססארי היא גן עדן להיינסים והאלכסנדרים של העולם: היא מתהדרת בראן אנד גאן, סגנון המשחק שלה פרוע ונטול עכבות והיא יודעת להבליט סקוררים חסרי מצפון. סביר להניח שהנטייה של היינס להשליך שלשות ללא הכרה לא תאותגר יתר על המידה בקבוצה האיטלקית, שהובילה את היורוליג בזריקות לשלוש עונה שעברה עם ממוצע של 29.3 למשחק. שני האקסים ייהנו מהשיטה השכונתית משהו של המאמן מאו סאקטי.גם אם לא יעבדו שם על המגרעות שהביאו לשחרורם ממכבי תל אביב, סביר בהחלט ששניהם ינפקו מספרים שיעלו מחדש את המנייה שלהם ויחזירו אותם לקבוצות גדולות.